green

מתחילת השנה חלה עלייה ניכרת במכירות הנירו, עד כה הוא נמכר ב- 2,500 יחידות וכנראה ימשיך בתאוצה. בכל השנה שעברה הנירו נמכר למיטב זכרוני בכ- 3,600 יחידות בלבד. אז למען הרוכשים הפוטנציאליים (שאמנם מיעוטם כנראה גולש לקארספורום) אביא סקירת ביניים לאחר כ- 800 ק״מ נסיעה. תחילה אדביק כמה דברים שכתבתי בשרשורים אחרים ורלבנטיים לנירו ורצוי שיהיו גם בשרשור כאן: לגבי צריכת הדלק- בבדיקה בפועל ולא לפי שעון הרכב, לאחר מילוי מיכל ראשון: 18.3 ק״מ לליטר. הנהיגה הייתה מאד מתונה לאור שלב ההרצה, מתברר שזה מספיק כדי לנסוע בקצב התנועה ולאו דווקא לאט יותר, פשוט אין את התזזיתיות (הכיפית ) שלא באמת מביאה אותך יותר מהר מנקודה לנקודה. שעון הרכב הראה בערך שליש נהיגה נורמלית ושני שליש נהיגה חסכונית. תוואי הנהיגה בערך רבע נסיעה בינעירונית בתוואי שחלקו הררי, שני רבעים נסיעות עירוניות בהר הכרמל בחיפה ורבע נסיעות פרבריות מישוריות. הנסיעה הייתה ללא פקקים. אני מעריך שהתוצאה לא מייצגת לגמרי מאחר והרכב עדיין בהרצה. דרך אגב לא מצאתי בלוח המחוונים נתון של צריכת דלק ממוצעת מזמן רכישת הרכב, יש נתון של צריכת דלק ממוצעת שנראה שהוא מתייחס לנסיעה ספיציפית שמתחילה בכל פעם מחדש מאז ההנעה האחרונה. מונה מד המרחק גם לא התאפס לאחר מילוי הדלק, כפי שחשבתי שכיוונתי, אולי הכוונה היא איפוס מונה צריכת דלק ממוצעת מאז מילוי מיכל הדלק (למרות כאמור שנראה שהנתון משתנה לאחר כל הנעה). לגבי התחושות ממערכת ההנעה- כפי שכבר ציינתי בעבר, הנירו עלה על פסים נכונים. כשמנוע הבנזין עובד הוא נשמע חלש ולא מורגש במיוחד. מנוע החשמל עובד הרבה מאד כתלות בין היתר בתוואי הנסיעה והסוללה נטענת מהר בירידות של חיפה (למרות שלא הגעתי לסוללה טעונה לגמרי, המצב המלא ביותר אליו הגעתי היה קו אחד לפני טעינה מלאה). לצורך הדוגמה, לפני כמה ימים שהסוללה הייתה טעונה כמעט לגמרי, נסעתי כ- 9 ק״מ רק על חשמל, יצאתי מהבית, נסעתי כקילומטר בעליה קשה מאד, אחר כך כ- 500 מטר מישור, אחר כך כ- 5.5 קמ ירידות שהטעינו שוב את הסוללה, ואחר כך כ- 2 ק״מ במישור ואז חניתי. יכולתי כנראה להמשיך עוד אני לא יודע כמה בנסיעה רק על חשמל. מנוע הבנזין היה קר לגמרי לא היה אפילו סימון חום של הקן התחתון של 50 מעלות. מנוע הבנזין עובד חלק מבחינת תחושת הכוח, אין תחושה של מאמץ של מנוע הבנזין מנסיעה בסל״ד נמוך מדי, רעידות וכיוצ״ב, כנראה בגלל הסיוע של מנוע החשמל. כאמור כבר ישנם רמזים כבדים שמצב ספורט הוא ״אכזרי״, למרות שאספקט הריגושים לא מעניין אותי בשלב זה, אלא אני משתמש במצב זה בחלק מהעליות כדי שתהיה יותר תחושת מחץ ומקפיד עדיין על רגל עדינה כדי לרסן את החיה דרך אגב לגבי החשש שלי אותו הבעתי בתחילת השרשור על תפעול המצב הידני, שנכנס לפעולה רק כאשר מעבירים למצב ספורט ומורידים או מעלים הילוך ולא מתחיל בהילוך בו הרכב נמצא, חשש זה לא בא לידי ביטוי בינתיים לאור אופי הנסיעה המתון. מצב ספורט כאמור גם מספיק חזק ונראה שניתן יהיה להסתדר רק איתו. תפעול בלם היד ברגל נוח דרך אגב, אבל עדיין לא התרגלתי ברמזורים להפעיל אותו ולחסוך את הלחיצה על דוושת הבלם עם הרגל. אני עובד על זה. בכל אופן חבל שאין בלם יד חשמלי עם אוטו הולד. לגבי פנים הרכב- עושה רושם שאיכות ההרכבה טובה מאד, הכל מוצק, אין שום ציקצוקים ורעשים. תנוחת הנהיגה מצויינת, אין הפרעה לרגל ימין, הרכב לא רחב מדי ולכן ניתן להניח את שני המרפקים על משענת היד המרכזית ועל משענת דלת שמאל. נוח. אבזור- נוחות התפעל הפיזית של מסך המולטימדיה פחות טובה מהמאזדה cx5 שהייתה לי, פשוט משום שאין איפה להשעין את היד כאשר מנסים ללחוץ על מסך המולטימדיה ובנסיעה היד זזה וקשה להיות מדוייק בלחיצה. במאזדה המסך היה שקוע בתוך שקע, וניתן היה להניח את מפרק כף היד עליו. אני מנסה לסגל תפעול באמצעות הכפתורים שעל ההגה. הכניסה והיציאה ללא מפתח זה פיצ׳ר מאד נוח. את תא המטען ניתן לפתוח גם ללא לחיצה על הכפתור החיצוני בידיות הדלתות. מערכות בטיחות אקטיביות- בקרת שיוט אדפטיבית- המערכת הזאת תורמת לדעתי לנוחות רק לנסיעה רצופה בכביש בינעירוני אבל לא לעצירות או האטות לפני רמזור/ צומת (בנירו היא גם ממילא לא עובדת עד עצירה מוחלטת). כאמור העברתי את מצב הרגישות של בקרת השיוט האדפטיבית למצב איטי. זה ריכך את העצירה האגריסיבית שהייתה כאשר הנירו התקרב לרכב אחר שעמד ברמזור או התקרב לתנועה שנוסעת לאט. אבל עדיין זה לא זה, העצירה בכל זאת יותר אגריסיבית מאיך שאני עוצר או צריך לעצור, ובנוסף אני רואה את הרמזור האדום או הצומת והמערכת כלל לא רואה אותם וממשיכה לנסוע דוך או אני רואה את הרכבים העומדים ברמזור או המאיטים הרבה לפני שהמערכת מזהה אותם ופשוט מוריד את הרגל מדוושת התאוצה. המערכת לעומת זאת ממשיכה לנסוע ואז בולמת. אין אצלה מצב של גלישה ללא דוושת תאוצה לחוצה. שלא לדבר על מצב שהמערכת עוקבת אחרי הנהג הישראלי הטיפוסי שנוסע כמו שומכאר לתוך רמזור אדום ובקו העצירה נזכר לעצור. גם בנסיעה בינעירונית רגילה ללא עצירה ברמזור המערכת לא מושלמת, כאשר יש האטה בתנועה או רכב נכנס למסלול שלך, ישנה תחושה שהמערכת מאיטה על ידי שימוש בבלמים ולא על ידי הפסקת התאוצה, חסרה הדרגתיות וזה פוגע ברציפות הנסיעה. לצורך העניין במצב של בקרת שיוט רגילה ולא אדפטיבית אני אפילו לא מאיט במקרים כאלה, אלא פשוט מתקרב קצת יותר לרכב שנמצא לפניי ועוקף אותו. כאן המערכת כאמור קודם כל בולמת אותך. בשאר המצבים של שינוי מהירות קלים של התנועה לפניך יש נוחות נוספת בשימוש במערכת. בקרת סטייה מנתיב- המערכת מזהה את מרבית הנתיבים גם בעיקולים גדולים ושומרת על הרכב במרכז הנתיב במרבית הזמן, לעיתים המערכת מגיבה לאט בעיקולים והרכב סוטה לצד הנתיב ואז המערכת מתקנת. זה אביזר בטיחות בראש ובראשונה אבל מתברר שגם אביזר נוחות, שכן המערכת מסובבת את ההגה עבורך, מעניין אם צריכת הדלק גדלה? - (צריך לשים לב למנורת ההתראה על סטייה מנתיב בלוח השעונים כדי לאתר מצבים בהם היא לא מזהה את הנתיב). לגבי נוחות המתלים- הנירו לא מתמודד היטב עם כביש משובש, בעיקר עם שקעים בכביש, רצועות רוחביות שקועות באספלט, חיבורים בין כביש לגשר, מכסי ביוב שקועים (אפילו בהבדל קטן של איזה סנטימטר), קיימת אמנם תחושת ספיגה של גומי מוצק, אבל מועברת מכה לא נעימה וגם שומעים את רעש הפגיעה של הצמיג עם השקע, רעש שמגדיל את אפקט חוסר הנוחות (בידוד בתי הגלגלים כנראה לא מיטבי). גם בנסיעה בכביש משובש עקב אספלט ישן, התופעה הנ״ל חוזרת רק באופן רציף יותר והרכב קופצני. דרך אגב אין שיפור בנוחות ככל שמהירות הנסיעה עולה. שיבושים שהנירו עובר אותו בצורה טובה הם שיבושים בולטים כלפי מעלה, למשל פסי האטה, שאז אין תחושה של מכה במפגש עם פס האטה אלא של ספיגה הדרגתית שקטה יחסית. חל אולי שיפור קל בנושא הנוחות מאז הרכישה, אולי בהמשך יחול שיפור נוסף. ייתכן גם שהחלפת צמיגים בהמשך תעזור (הצמיגים הם מישלן אנרג׳י סייבר גרין). לחץ האוויר הגבוה המומלץ ע״י היצרן לא עוזר (36 psi כשהצמיג קר). בכל אופן רחפת לא תהיה כאן לא בטוח שהמצב גרוע לעומת חלק מהרכבים, למשל במבחני רכב היו ביקורות לכאן ולכאן על נוחות המתלים של הנירו, בחלק מכתבות השוואתיות כתבו שהנירו נוח יותר מהפיקאסו 5 מושבים, מהספורטג׳, מהאיוניק, מהאוריס הייבריד, מההונדה hrv. בכתבות אחרות כתבו שהנירו פחות נוח מהאוריס הייבריד, מהאיוניק, מהטיוטה chr והטויוטה פריוס. כאמור יש גם סתירות בין הכתבות. המדובר על ניתוח של אנשים ולא במדד מדוייק. ניתן כמובן גם למדוד באמצעות מכשור את רמת הספיגה אבל לא ראיתי שעושים את זה. בכל אופן זאת ההתרשמות האישית שלי, בשלב זה לפחות.

אין צורך לאחד, יותר טוב שיהיה פירוט כדי לדעת כמה דגמים ישנים נמכרו וכמה חדשים, מי שירצה שיחבר בעצמו. ותודה!

הוספתי את הנירו והפריוס לרשימת המשפחתיות (הורדתי את המילה סדאן) וגם את האיוניק העברתי לשם, כולם למעשה רכבים משפחתיים במידות שלהם עם דלת חמישית (וגם בתצורת הנעה היברידית שלא משנה את ההגדרה שלהם כרכבים משפחתיים. הנירו גם מוגדר גם כקרוס אובר אבל למעשה מדוברב במשפחתית מוגבהת קלות). האיוניק פתחה מבערים ומובילה את הקטגוריה בפער משמעותי. הנירו גם תפס תאוצה כבר עבר את הקורולה ומתקרב לאוקטביה. נראה שהטבת שוויה שימוש לליסינג, החסכון בדלק ושאר ירקות (לגבי הנירו גם שדרוג מערכת המולטימדיה + כניסה ויציאה ללא מפתח + הנעה בכפתור) עושים את העבודה. אצל הפריוס זה לא עובד, המחיר שלה יקר מדי, אבל הוצגה גירסה חדשה מוזלת במקצת (140 אלף ₪) וחסרה בכמה פרטי אבזור שאולי תשפר את המצב (השאלה האם המחיר האמיתי לליסינג יוזל).

צריכת דלק של רכב היברידי, מייתר את הגירסה ההיברידית.

המעבר למצב ספורט בגיר בנירו נותן דחיפה מיידית מאד מאד חזקה בגב, משהו בסגנון של מיכל ניטרו שנכנס לפעולה (רק בשקט), לא בציניות (בזעיר אנפין כמובן ) הבדיקה נעשתה בשלב זה בטווחים קצרים ובצורה עדינה מאחר והנירו שלי בהרצה, אבל עדיין לא נתקלתי בכזה פרץ של כוח באף רכב ״רגיל״ אחר שנהגתי בו. נראה שמדובר במסירה מיידית של המומנט מהמנוע החשמלי, דבר שגורם לאפקט הנ״ל. התחושה שלי מהבדיקה הראשונית הנ״ל היא שהנירו במצב ספורט לא רק שלא משתרך בביצועים אלא שבפועל הוא ממובילי הקטגורייה (לפחות לגבי ביצועים בטווחי מהירויות של חיי היום יום). לא בדקתי את מצב הספורט בזמן שהסוללה הייתה ריקה, פשוט משום שלא הגעתי למצב כזה.

קיה באופן מסורתי משתתפים במבצע חבר בחודש מאי. פרטים על המבצע כמובן שאין עד שיפורסמו, אבל תנאים זהים/ דומים אתה יכול לקבל במבצעים לקהל הרכב שהיבואן יוצא בהם בערך כל חודשיים, שלושה.

כאמור אני ניסיתי את בקרת השיוט האדפטיבית ולא את הבלימה האוטונומית, נתתי לנירו להתקדם לרכב מלפנים ללא שימוש בבלם, הנירו בלם בשלב מאוחר יחסית ובצורה די אגריסיבית. בינתיים שיניתי את ההגדרה של המערכת לאיטית ואבדוק את הפעולה בהמשך (ייתכן שאת כיוון שמירת המרחק אצטרך לשנות למצב בינוני ולא הקרוב ביותר כפי שכיוונתי, כדי למנוע בלימת הרכב בשלב מאוחר מדי). ניסיתי גם לבדוק את התפקוד של הבלימה האוטונומית בלי שבקרת השיוט עובדת, אני השתפנתי לפני שהמערכת עבדה ובלמתי בעצמי. אני הייתי מעדיף שהמערכת תעבוד בשלב מוקדם יותר. לא שמעתי גם התראה קולית. בשלב זה לא ידעתי שיש גם התראה בלוח המחוונים. לאחר קריאת ספר הרכב (המערכת נקראת AEB) ראיתי שבלוח המחוונים יש אכן התרעה ויזואלית וישנה גם התראה קולית, על סכנת התנגשות, שפועלת בשלושה שלבים: התראה בלבד, לאחר מכן התראה ובלימה בעצמה מוגבלת, לאחר מכן כל הנ״ל ובלימה בעצמה מרבית מעט לפני ההתנגשות. (לא ברור לי איך שלושת השלבים מספיקים לפעול במשך זמן קצר כל כך, כאשר אני כאמור לא שמעתי אפילו את ההתראה הקולית). ישנה גם אפשרות לכוון את רגישות המערכת לשלוש רמות של ההתראה הראשונית: התראה מוקדמת, התראה רגילה, התראה מאוחרת. כיוונתי את המערכת להתראה מוקדמת. לא ברור לי אם גם שאר פעולות המערכת מוקדמות, כלומר האם גם הבלימה המוגבלת והאם גם הבלימה בעצמה מרבית ייכנסו לפעולה מוקדם יותר. אבדוק בהמשך.

זאת טויוטה אוריס החדשה עם שינויי עיצוב קלים. הקורולה סדאן ה"משעממת" תוצג בקרוב.

קראתי את ספר הרכב של הנירו והיצרן בעצמו נותן דוגמאות למגבלות המערכת בזיהוי הרכבים (בין היתר הדוגמאות שאתה ציינת). אם אתה מכיר את המגבלות אתה יכול לצפות אותן ולהתאים את הנהיגה שלך. אבל מעבר למצבים המיוחדים הנ"ל אני נתקלתי בבעיה שגרתית יותר והיא בלימה חזקה מדי של הרכב כאשר ישנו רכב עומד לפניך ברמזור והתנהגות נכונה וטבעית הייתה צריכה להיות בלימה הדרגתית של הרכב. בקיה אפשר לקבוע הן את המרחק מהרכב לפניך והן את רגישות המערכת (אטית, רגילה, מהירה), בינתיים כיוונתי רק את המרחק למרחק המינימלי על מנת שהרכב לא ייעצר בבאר שבע כאשר הרכב לפניך עומד ברמזור בקרית שמונה. אני מתכוון לכוון גם את רגישות המערכת ל"איטית" כך שהתגובה לשינוי המהירות של הרכב מלפנים תהיה אטית וזה אולי יפתור את הבעיה הזאת.

הרכב הוא בתצורת סדאן- קטגורייה דועכת. לפריוס יש לפחות דלת חמישית שנפתחת עם החלון.

אבחנה מדוייקת. מעבר לכך, החלק הקדמי דומה לראב4 שלפני הדור הנוכחי. לחלק האחורי של הרכב יש פרופורציה בעלת דמיון מסוים לקסוס nx. הדמיון היחיד לאאוטלנדר הוא בצורת הפנסים האחוריים ופס הניקל ביניהם. בשורה התחתונה העיצוב ייחודי וקשוח יותר, מתרחק מהמיינסטרים הבטוח (המשך מגמת עיצובית שמתרחשת גם בשאר דגמי טויוטה החדשים). שאלה חשובה יותר היא באילו מחירים הוא יימכר בישראל. אם המחירים הגבוהים יישארו, כנראה שהמכירות יישארו על הצד הנמוך (יחסית).

הבאגז' גדול מאד כ- 510 ליטר.

האם מישהו יודע האם אפשר להפעיל בנירו את בקרת השיוט כבקרת שיוט רגילה ולא אדפטיבית? בינתיים בשלב זה אני מעדיף את בקרת השיוט הרגילה כאשר אני שולט על המהירות שלה ועל ההאטה בעת הצורך ויכול לעבור נתיבים בטבעיות כשהיא פועלת, ללא התערבות לא רצויה במצבים מסויימים. (בהמשך אולי אסגל נהיגה ״מותאמת״ למערכת האדפטיבית).

ארז תתחדש! בחירה מיוחדת לאור כמות הנסיעה שלך ומעידה על מתן משקל לפרמטרים הקשורים בעיקר לרכב עצמו ופחות לפרמטרים ״כלכליים״. כבר ביום הראשון נכנסת לשטח, מה עם תקופת הרחמים? - לגבי בקרת השיוט האדפטיבית תעדכן אותנו בהמשך לאחר שימוש נוסף, נראה לי שהשמחה מוקדמת ותתקל גם במצבים בהם היא תתנהג באופן לא טבעי.

אצלי ראיתי שמערכת הסטייה מהנתיב לא מונעת מהנהג להתערב ולהסיט את ההגה, יש רק התנגדות קלה של ההגה שהנהג יכול להתגבר עליה (אבל הדבר מצריך בדיקה נוספת). ניסיתי את בקרת השיוט האדפטיבית ברכב שלי ונתקלתי במקרה שבו הרכב לפני החל בפניה שמאלה לנתיב שמאלי המיועד לפניה והאיט את הרכב עד עצירה. היה מספיק מקום בנתיב הנסיעה שלי וללא בקרת השיוט הייתי ממשיך באותו קצב נסיעה ולכל היותר נצמד לחלק הימני של הנתיב, אבל בקרת השיוט האדפטיבית האיטה את הרכב בעוצמה די גדולה בכביש בינעירוני. די מעיק ולא כמו נסיעה טבעית.

תודה! בזמן הקצר שהרכב אצלי העדפתי בעיקר להאזין לצלילי הרכב עצמו לכן הבדיקה שלי לא מספיק מייצגת. ובכל זאת ההתרשמות שלי היא שאיכות השמע טובה למדי (אולי קצת סינטטית). לא נתקלתי בבעיות יציבות של תדרי הרדיו. עוד לא ירדתי לחקר תפעול המערכת, למשל שמירת תחנות במועדפים אבל בינתיים שמתי לב שבעוד שבמסך הראשי מופיעות תחנות עם מספר התחנה ושם התחנה מעליהן באנגלית, הרי שבמסכי המשנה שנקראים ״תחנה״ ו״רשימה״ (שעוד לא בדקתי למה הם משמשים, מופיעות רשימות של תחנות עם מספרי תחנה בלבד ללא שם התחנה וזה כנראה חסרון תלוי מה השימוש של המסכים הללו -). החיבור לבלוטוס מצויין ושומעים מצויין יוטיוב למשל.

אכן בדיקה ברמת חולנית, במובן הטוב של המילה - לגבי מושב נהג חשמלי, אפשר היה להוסיף תת סעיף: עם זכרונות/ בלי זכרונת (בלי פיצ׳ר זה, היתרון של תפעול חשמלי הוא אפילו חסרון מאחר והתפעול איטי ומייגע יותר מתפעול ידני). אני רוצה לציין את הטיפ הגדול ביותר לרכישת רכב שיש לי להציע ואשר הגעתי אליו לאחר שנאלצתי לשכור רכבים עד לקבלת הרכב החדש אותו רכשתי בעצמי והוא לשכור את הרכבים הפוטנציאליים שעלו לגמר לתקופה של לפחות שבוע (ככל שהדבר ניתן). עד שאתה לא נוהג ברכב באופן המדמה כמה שיותר את תנאי הנהיגה הרגילים שלך אתה לא מכיר את הרכב. נסיעת מבחן או נסיעות מבחן יתנו אינדיקציה מאד ראשונית ולא עמוקה מספיק כדי ש״תעכל״ את הרכב. כמו כן קיימת חשיבות רבה לשכור כמה רכבים בסמיכות זמנים, שכן ההשוואה ביניהם גורמת לחידוד זיהוי התכונות של כל אחד מהם. השכרת הרכבים טובה בעיקר כדי לזקק את התכונות הבסיסיות של הרכב והם נוחות הנסיעה, רמות הרעש, אופי יחידת ההנעה, אופי התנהגות הכביש. התחדד אצלי שאלו הדברים החשובים לי ברכב, אלו הדברים שאתה מרגיש ברמה היומיומית. שאר הדברים במקומם מונח אבל צריך קודם להתחבר לבסיס אני בכל פעם ״מופתע״ מחדש לאחר קבלת רכב חדש, עד כמה אני לא מכיר אותו (ואת הדברים הפחות טובים בו, הדברים הטובים זאת הפתעה רצויה ).

לגבי סגירת הווילון, עדיין לא ניסיתי לסגור אותו, מאחר ואני בחופשה והשארתי את מנגנון וילון הגלילה בבית, כדי לא לתפוס מקום מיותר בתא המטען. דרך אגב גיליתי שהרעש הנ״ל קיים גם במהירות עירונית כאשר הנסיעה רציפה ואין פקקים. כנראה שלא אסגור את וילון הגלילה באופן שגרתי ואשאיר אותו פתוח, מאחר והוא לא עולה ביחד עם דלת תא המטען וזה די מציק לפתוח ולסגור אותו בכל שימוש. כשהוילון סגור הוא מגביל את הגישה לתא המטען (למעשה במצב סגור הגישה מוגבלת כמו ברכב סדאן). אולי אבדוק בהמשך אם אפשר פשוט להניח שכבת אטימה מעל הגלגל הרזרבי (יש שכבת אטימה שדומה לספוג מחנאות שמוכרים לפי מטר בעסקים שמוכרים חומרים לבידוד רעשים). לגבי ציפוי ננו, זה ציפוי מיוחד לצבע הרכב שאמור לשמור עליו מקרינת השמש ומפגעים כגון צואת יונים, חרקים ולכלוך ואמור להגן טוב יותר ולזמן ממושך יותר מווקס או אוטם צבע רגיל. הטיפול כולל הכנה מקדימה של פוליש עדין, ניקוי עם פלסטלינה ועוד כמה שלבים. אני ביררתי בדי הרבה עסקים שעושים את זה גם בחיפה ובאזור וגם במרכז, העסקים האמינים שבהם אמרו לי שגם ציפוי הננו מחזיק רק שנה או שנתיים. טווח המחירים נע בין 1,800 ₪ לשתי שכבות ועד 3,000 ₪ ל- 3 שכבות. בשביל שנה או שנתיים לא רציתי להשקיע כך כך הרבה כסף. בסוף מצאתי מקום בצומת קרית אתא (צמוד לחיפה למי שלא מכיר) שעושים ציפוי חדש מחברת סונקס וסונקס בעצמה נותנת אחריות לטיפול ולא סתם אחריות אלא אחריות של 3 שנים. האחריות כוללת בדיקה פעם בשנה עם מכשיר שבודק את עבי הציפוי. אם בבדיקה הציפוי קטן מעובי של 0.7 מיקרון הם מבצעים שכבה נוספת בחינם. בעל המקום אמר לי שהוא ראה מקרים שהציפוי מחזיק אפילו 4 ו- 5 שנים. בינתיים ראיתי שהציפוי מצויין להורדות לכלוכים טריים, כמו צואת ציפורים וחרקים, הם יורדים בקלות. ואולם כאשר הלכלוכים כבר מתייבשים לא ראיתי בינתיים שיש שינוי מהותי בקלות ההורדה שלהם, למרות שיש כאמור לפחות שכבת הגנה (הורדתי רק דברים הכרחיים כמו צואת ציפורים וחרקים כדי שלא יפגעו בצבע או יתמזגו עם הציפוי שעוד לא מוקשח באופן סופי, בעדינות ועם סמרטוט ספוג במים. באופן כללי כדי להוריד לכלוך כנ״ל, אסור לשפשף אותו, זה ממש יכול לגרום לשריטת בצבע, אלא צריך להניח על הלכלוך סמרטוט ספוג במים לכמה דקות כדי לרכך את הלכלוך ואז לטפוח עליו בעדינות ולא לשפשף). ואולם בעל המקום אמר לי שהציפוי צריך עוד להתקשות ועדיף בשמש ובזמן זה לא לשטוף את הרכב. שבוע לאחר הטיפול אני אקבל שטיפה נוספת שמקשיחה עוד את הציפוי. לכן אולי יכול גם שיפור בקלות הורדת הלכלוך הקשה. דרך אגב, צבע לבן ממש לא פרקטי עם לכלוך, בדיוק ההיפך, רואים כל דבר והלכלוך גם משאיר כתמים שבצבע כהה לא רואים. לגבי הצמיגים, חניתי אתמול במקרה במרחק של 5 מטרים מתחנת דלק. היום בשעה 8 בבוקר הגעתי לרכב והסתכלתי על מחוון לחץ האוויר ברכב והופיעה הודעה שניתן להציג נתונים רק לאחר נסיעה. הנסיעה של 5 המטרים לא הספיקה - ולא הוצגו נתונים. בכל אופן מילאתי את לחץ האוויר ל- 36 psi. בהמשך היום בנסיעה, לחץ האוויר הגיע ל- 40 psi.

פיצ'ר יפה נוסף ששכחתי לציין, במערכת הכניסה ויציאה ללא מפתח, כאשר מתקרבים לרכב והוא מזהה את השלט, לא רק מראות הצד נפתחות אלא גם נדלק אור בחלק הפנימי של ידית הדלת החיצונית, כדי שיהיה קל לראות את הידית בחשיכה. רצ"ב תמונה. רצ"ב תמונה של תא המטען מלא לגמרי ביציאה לחופשה למשפחה בת 4 נפשות, שני הורים ו-2 ילדות בבי"ס יסודי (אמנם חופשה ארוכה, 5 לילות ובעונת מעבר, שמצריכה גם בגדים קצרים וגם ארוכים. לכן נלקחו 3 מזוודות גדולות ועוד חפצים נלווים). רצ"ב כמה תמונות לאחר קבלת הרכב: תמונת פנים הרכב עם מדבקות על חלקי הפנים והניילונים האהובים שירדו ונקרעו בינתיים וכן צילום של תא המנוע. מכסה תא המנוע מאד קטן וקל מאד, הוא לא עשוי ממתכת. אחרי קבלה80318_123006 (1).pdf אחרי קבלה80318_123038 (1).pdf אחרי קבלה80318_175859 (1).pdf

בהתייחס ליחידת ההנעה בלבד ולא לשאר הפרמטרים ברכב וכדי לפשט את ההגדרה, הנסיעה העגולה המקסימלית לדעתי היא ברכב חשמלי. הנסיעה חלקה ורציפה לגמרי ושקטה לגמרי (ואני מכיר היטב את החוויה מנסיעות שגרתיות שאני עורך ברנו זואי בקאר2גו). ככל שיחידת הנעה ברכבים אחרים שאינם חשמליים מתקרבת לחוויה הנ״ל כך יחידת ההנעה עגולה יותר. לגבי כניסת מנוע הבנזין לפעולה, הנסיעה שלי לא מייצגת עדיין כדי לבחון את כל מצבי הנהיגה. בספר הרכב יש הסבר על מצבי הפעולה של המערכת ההיברדית וזה מורכב (יש למיטב זכרוני משהו כמו 9 מצבי פעולה). אחד מהמצבים הוא שמנוע הבנזין משמש בגנרטור של הסוללה. ואכן שמתי לב שלעיתים מנוע הבנזין סתם נכנס לפעולה ללא שהיה צורך בכוח נוסף, אפילו בעמידה במקום. באופן כללי מנוע הבנזין עובד הרבה פחות מבימים הראשונים לאחר שקיבלתי את הרכב, כנראה בגלל שהסוללה לא הייתה טעונה מספיק בהתחלה.

כמה תמונות לאחר ציפוי הננו: קדימה_ימין.pdf אחורה_ימין.pdf אחורה - עותק.pdf

דווקא שיחקתי אם אתה מתכוון שאפשר להכניס מזוודה עומדת במקום שנשאר בתא המטען ליד המזוודות בתמונה, אז ניסיתי את זה וחלון דלת תא המטען נגע במזוודה ולא ניתן היה לסגור את דלת תא המטען. ייתכן שאם הייתי הופך את המזוודה עם הגלגלים למעלה זה היה מצליח (בנסיעה בחו״ל גיליתי שהפיכת המזוודה לפעמים עוזרת מאחר והגלגלים לא תמיד נוגעים בחלק שמפריע לדלת תא המטען להיסגר). אולי הייתי יכול גם להטות לת את המזוודה העומדת וזה היה מצליח. אבל למעשה במקרה הספיציפי לא הייתי צריך להכניס מזוודה רביעית אלא אלו היו ניסיונות להכניס את המזוודה השלישית לפני שבסוף שמתי אותה על שתי המזוודות האחרות.

אני באמת נוסע עם וילון הגלילה פתוח, אני אסגור אותו ואבדוק אם יש הבדל. תודה על הטיפ.

נכון קראתי עכשיו שאכן צריך לבדוק לחץ אוויר בבוקר כשהצמיגים קרים והרכב לא נסע. בינתיים נסעתי ארוכה יחסית בכביש ביעירוני ברובו לנופש והלחץ עלה מ- 35 psi ל- 37 psi, זה אומר שלפני שהורדתי את האוויר היום מ- 38 psi ל- 35 psi, הלחץ היה אמור להיות עכשיו 40 psi בנסיעה הזאת. בבוקר לחץ האוויר התחיל ב- 34 psi. כלומר לחץ האוויר בצמיגים משתנה הרבה מאד. תא המטען של הנירו קטן יותר בפועל באופן די משמעותי מזה של ה- cx5 שהיה לי (למרות נתוני יצרן דומים). ב- cx5 נכנסו 4 מזוודות גדולות באורך תא המטען, 2 מזוודות בכל צד שכובות אחת על השנייה ועוד נשאר מקום באורך לעוד כמה דברים. בנירו אורך תא המטען קצר יותר ולא ניתן להכניס את המזוודות לאורך. בנירו הכנסתי רק 3 מזוודות גדולות לרוחב תא המטען, 2 מזוודות צמודות אחת ליד השניה עומדות על צידן והמזוודה השלישית שכובה עליהן. (בשני הרכבים הורדתי את כיסוי הגלילה שהפריע). בנירו נשאר עוד די הרבה מקום ליד המזוודות אבל מזוודה רביעית גדולה לא נכנסת. מזל שבנירו מדובר בתצורת האצ'בק ושהחלון האחורי כמעט אנכי כך שניתן להערים דברים לגובה עד התקרה למעשה, כך שהמזוודה השלישית נכנסה ודלת תא המטען נסגרה בלי לגעת בה. מעבר לכך אני מתרגל לנירו, והנירו מתרגל בעצמו לעולמנו, הנסיעה עגולה ונעימה, חלק גדול מהנסיעה רק על חשמל וזה שקט ונעים. לא נתקלתי שוב ברעש המנוע החזק שהיה בהתחלה ובחוסר הליטוש במערכת ההיברידית. כנראה שאלו היו חבלי לידה ראשוניים. נוחות הנסיעה גם השתפרה, אבל כנראה חלק מזה בגלל שהורדתי את לחץ האוויר. אבל התחדד אצלי משהו חדש ישן אותו ציינתי אכן קיים רעש תהודה מסויים בחלל הרכב, מחלקו האחורי של הרכב מאזור תא המטען בנסיעה בינעירונית. עם תא מטען מלא הרעש נעלם. הרעש חלש אבל אני לא זוכר שב- cx5 הוא היה קיים. כנראה שניתן לפטור את זה בקלות על ידי בידוד נוסף על ריצפת תא המטען. בסופו של דבר זה מטרד קטן ואני נוסע מעט בנסיעות ביעירוניות אז בינתיים אין לי כוונה לעשות זאת.

בחום הזה לחץ האוויר בצמיגים הגיע ל- 38 psi, הורדתי את לחץ האוויר ומילאתי ל- 36 psi. בלוח המחוונים רואים רק 35 psi. כדי שהנסיעה תהיה נוחה יותר, אני מעדיף שלחץ האוויר המקסימלי יהיה לכל היותר לחץ האוויר עליו ממליץ היצרן ולא יותר מכך, גם במזג אוויר חם. הנירו יצא מטיפול ננו, הוא נראה מצויין. אדם אחד שעבר ליד הנירו כשמילאתי את האוויר בצמיגים, ממש לטש בו מבטים והביט אפילו לאחור, כן על נירו