green

צריך להיות רשום על קורת הרכב המרכזית כשפותחים את דלת הנהג או בצד הפנימי של מכסה מיכל הדלק.

עוד משהו מעצבן, הכפתורים להדלקת תאורת הפנים ליד המראה המרכזית לא מוארים, ומתי רוצים להדליק את תאורת הפנים? בלילה נכון ואי אפשר לראות את הכפתורים, מגששים באפילה. בקיה נירו פתרו זאת בקלות תוך חסכון בעלויות ייצור, המנורות עצמן שקל להבחין בהן שימשו גם כלחצנים להדלקה וכיבוי התאורה. לגבי כיבוי אורות החוץ, אצלי כשהאורות על מצב אוטומטי ואני מכבה את הרכב ויוצא האורות כן נכבים לגמרי. אני לא משתמש במצב של אורות דלוקים.

תתחדש על הרכב, תעלה תמונות שנהנה לא יודע את התשובה, אבל בעצמי זיהיתי בעיה שקשורה לכך בקורולה, לא ראיתי שיש מצב של כיבוי אורות בזמן נסיעה??!! ״כיבוי״ האורות הוא במצב ״אוטומטי״ אבל במצב זה האורות נדלקים אוטומטית בכל מצב של חשיכה מסוימת, אפילו בנסיעה של איזה כמה מטרים ספורים מתחת עצים, או סתם מנהרה של כמה מטרים ספורים הם נדלקים ומיד נכבים ביציאה מאותו קטע וזה סתם מציק וגם נראה לי שגורם לתמיהה מהנהגים שחושבים שאני מהבהב להם.

תשמע אלו שתי הקצוות הקיצוניים בצריכת הדלק של הקורולה בנסיעה בינעירונית. אם תנהג בתוואי ביניעירוני מישורי ב- 100 - 100 קמ״ש, באופן עקבי וללא עקיפות, צריכת דלק של 26,27 ק״מ לליטר היא לגמרי ריאלית בקורולה. אם תנהג בתוואי בינעירוני מישורי במהירות של כ- 130- 140 קמ״ש באופן עקבי ורצוף או מצב שקול לדעתי של נסיעה במהירות של 120 קמ״ש באופן עקבי ורצוף אבל בתוואי שכולל עליות רבות (דבר שהוא לא אפשרי בפועל בשעות היום לאור העומס בכבישים שלא לדבר על מעבר על המהירות החוקית) תגיע לצריכת דלק של 18 ק״מ לליטר שזאת תהיה צריכת הדלק הגרועה ביותר. איל למרבה הצער בנירו ביצעתי רק מדידות צריכת דלק של נסיעה משולבת, בינעירונית ועירונית. ואצלי היחס בין נסיעות עירונית לביניערוניות אינו קבוע כך שאני לא יכול להשוות. ההרגשה שלי היא, אבל מדובר רק בהרגשה, שספיציפית בתוואי נסיעה עירוני והררי הנירו יותר חסכוני, זאת משום שהקורולה מבזבזת אנרגיה בטעינת הסוללה על ידי מנוע הבנזין כמעט בכל עליה ולא תמיד יש בכך צורך לאור כך שמיד לאחר מכן יש ירידות שבהן הסוללה ממילא תטען וכך יוצא שהסוללה מגיעה טעונה חלקית לירידות ומתמלאת לגמרי כבר במהלכן ולא ממששת את כל כל הפוטנציאל של הירידות לטעינת הסוללות. בנירו נראה לי שהסוללה נטענה פחות על ידי מנוע הרכב בעליות ולכן הגיעה ריקה יותר לירידות ומימשה את כל הפוטנציאל של הירידות לטעינה, הסוללה הייתה נטענת לגמרי, אם בכלל, רק בסיום הירידות ממרומי הר הכרמל ולא במהלכן. בתוואי בינעירוני נראה שהקורולה חסכוני יותר, בנירו גם במקרים בהם תוואי הנסיעה המשולב נטה לבינעירוני לא ראיתי מספרים שמתקרבים ל- 27 ק״מ לליטר וגם לא קראתי שמישהו ציין מספרים כאלה. אבל שוב זה לא מדוייק, גם בקורולה בנסיעה משולבת המספרים רחוקים מכך. אבל בנתונים הרשמיים של היצרנים ובמבחני רכב נמצא שהקורולה חסכוני יותר מהנירו והאיוניק בסדר גודל של כ- 10 אחוז.

מחיר מוגזם לדעתי ללא הצדקה, אפשר למשל לרכוש במחיר הזה אאודי etron חשמלי לגמרי.

איך יש ״אוטו הולד״ ברכב ידני? הרי האוטו הולד מאפשר ברכב אוטומטי לאחר לחיצה על דוושת הבלם ולאחר שהרכב עצר לחלוטין, להוריד את הרגל מדוושת הבלם והרכב ימשיך לעמוד במקום. כדי להתחיל לנסוע פשוט לוחצים על דוושת התאוצה. כיצד זה מתבצע ברכב ידני? הרי בזמן עצירה רגל ימין לוחצת על דוושת הבלם ורגל שמאל לוחצת על דוושת המצמד (מאד נוח דרך אגב ), האם אפשר לעזוב את שני הרגליים מהדוושות והרכב יעמוד במקום? ולגבי משענת היד המרכזית, נכון שיש משענות כאלו ברכבים עם גירים ידניים, אבל הן ממקומות אחורה מדי ולא בתנוחה אפקטיבית שמאפשרת הישענות עליה עם יד ימין, או שהן ניתנות לכיוונון ואז בלית ברירה מכוונים אותם למצב האחורי ביותר שלהם או שבכלל משכיבים אותם למצב הנמוך ביותר שלהם, אחרת קשה עד בלתי אפשרי להעביר את ידית ההילוכים. בכל המקרים הנ״ל המשענות משמשות לקישוט ולא אפקטיביות. (דרך אגב משענת היד המרכזית בתנוחה האפקטיבית שלה, יכולה להפריע גם לתפעול טיפטרוניק של גיר אוטומטי, אבל ההפרעה קטנה יותר שכן התפעול של הטיפטרוניק קל יותר מתפעול גיר ידני). וסתם אנקדוטה קטנה, היום בבוקר נסיעה מהבית לעבודה, מרחק של כ- 8 ק״מ, לקחה לי שעה שלמה על השעון! וזה עוד לא אזור המרכז, סתם חיפה. חלק מהתוואי הוא בעלייה ומצריך עשרות זינוקים בעליה. מה להגיד לכם פשוט זוועה וזה עוד עם אוטו הולד ואפילו בקרת שיוט עובדת בחלק מהמקטע. ברכב ידני זה היה פשוט בלתי נסבל לדעתי. אבל אני לא מדבר רק על מקרים של פקקים קשים, אלא גם סתם על תוואי עירוני שמצריך הרבה יותר פעולות ומאמץ בגיר ידני, אני חושב שאין על כך מחלוקת עובדתית. יש אנשים שזה לא מפריע להם, יש אנשים שמסתגלים לכך ויש אנשים שנהנים מכך רחמנא ליצלן. אבל רוב האנשים לא נהנים מכך וכפי שאחד המגיבים ציין אפילו סולדים/ נרתעים מכך ועוד ברכות ואני כאמור באופן אישי חושב שיש לכך הרבה סיבות מוצדקות.

התשובה פשוטה מאד, הרוב המכריע של הנהגים בישראל לא נהנה מנהיגה בגיר ידני, כן אני חוזר לא נהנה מכך ואפילו סובל מכך, אם או ללא קשר לפקקים. אם היו נהנים היו קונים והיבואנים היו מספקים. זאת המסקנה האינדיוידואלית שלי, לא עשיתי מחקר, אבל כן עשיתי 1 + 1. רק אציין שמעבר לחסרונות הנוחות שבגיר הידני, ברכבים עם גיר ידני נגרעת הנוחות גם בפונקציות אחרות, למשל לא ניתן להשתמש במשענת יד מרכזית שכן היא מפריעה לשילוב ההילוכים (אולי רק בכבישים בינעירוניים ארוכים), פונקציית "אוטו הולד" אינה קיימת ברכבים עם גיר ידני (לא "היל הולד"), פונקציית בקרת שיוט אדפטיבית עם זחילה בפקקים לא קיימת ברכב עם גיר ידני. דחילק הנושא הזה נטחן עד תום, אתם מיעוט שבמיעוט, בשנים הקרובות יימכרו בישראל רכבים חשמליים ותופתעו כמה הם מהנים ואתם עדיין תקועים בטכנולוגיה שנבראה ביחד עם המצאת המכונית (למרות שגם רכבים חשמליים יוצרו כבר מזמן בכמויות קטנות). אבל הכל טוב, על טעם ועל ריח לא ניתן להתווכח ותמשיכו להנות

קורולה ספייס פלוס, מדוד במשאבה: צריכה בנסיעה עירונית בלבד באזור הררי, צורת נסיעה חסכונית: כ- 16.8 ק"מ לליטר. צריכה בנסיעה שכולה כמעט בינעירונית בתוואי מישורי (חיפה ת"א) (נמדד במרחק של 200 ק"מ, מתוכם 180 ק"מ בינעירוני ו- 20 ק"מ עירוני), מהירות 100 קמ"ש על השעון, בקרת שיוט אדפטיבית עובדת, רכב עם שני מבוגרים ושני ילדים קטנים: 26.6 ק"מ לליטר. נסיעה בינעירונית בתוואי משתנה- חיפה - אילת, רכב עמוס בהרכב הנ"ל פלוס מטען, מרחק של כ- 430 ק"מ, נסיעה בצורה חסכונית בחלקה (סביב 110 קמ"ש בקרת שיוט עובדת וחלקה לא חסכוני, 120 קמ"ש פלוס עקיפות בהתאם לצורך בכביש): 23 ק"מ לליטר. נסיעה מאילת - חיפה, אותו מרחק כמובן (אבל משום מה נראה שבחזור התוואי הוא קטע עליה אחד גדול לאורך מרחק גדול מאד כשלאחריו אין ירידות, למרות שמדובר מנסיעה מגובה פני ים סוף לגובה פני הים התיכון, לא ברור לי?) בשעות הלילה המאוחרות כשהכבישים די ריקים, נסיעה לא חסכונית, בקרת שיוט אדפטיבית עובדת על 120 קמ"ש לרבות כאמור בעליות הנ"ל, מלבד קטעים קצרים בהם תוואי הכביש הצריך מהירות נמוכה יותר וכן עקיפות של רכבים מעת לעת: כ- 18 ק"מ לליטר. כלומר יש שוני גדול בהתאם לתוואי הנסיעה, מהירות הנסיעה ואופי הנסיעה.

היה לי רכב כזה עם קילומטרז׳ דומה. בסביבות 160 אלף ק״מ יכול להידרש טיפול החלפת רצועת טיימינג תלוי במצב הרצועה, אם מצב הרצועה טוב ניתן לדחות לטיפול הבא (אני הייתי מחליף בכל מקרה כבר ב- 160 אלף ק״מ לאור כך שזה טיפול שתדרוש לעשות אותו בכל מקרה ולא לוקח סיכון ולכן מתמחר את העלות במחיר הרכישה). ברכב שלי הייתה תושבת מנוע מעוכה ועוד חלקי מתלה שהשמיעו רעשים והצריכו כנראה החלפה (ציריות וכיוצ״ב), דבר שלא מוצאים תמיד בבדיקה. מעבר לכך המנוע אכל שמן באופן שוטף, כליטר שמן סביב 6,000 - 7,000 ק״מ, למרות שהמנוע נמצא כתקין לחלוטין בבדיקה (היה ריח של שמן שרוף בנסיעה שהיא יותר מאומצת מנסיעה מנהלתית). באופן כללי הרכב מתאים לשימוש כרכב משפחתי ראשי, מדובר במיקרוואן (גולף מוגבהת), מ א ד מרווח, תא מטען גדול יחסית ושימושי, חומרים איכותיים, תנוחת נהיגה נוחה, בטיחותי לאותה תקופה (6 כריות אוויר). הרכב עצל מאד (למרות גיר אוטומטי 6 הילוכים פלנטרי ייחודי לאותה תקופה) ובזבזני בדלק (בחיפה- אזור עירוני הררי, בנסיעה מאד חסכונית- סביב 1 ליטר ל- 7.5 ק״מ). בתור רכב שני הייתי מחפש את הגולף הקלה יותר, אבל רק עם מנוע 2 ליטר.

אכן צריך להיזהר, קודם כל מהדילר, מעבר למקרים שדילרים לקחו כסף ולא מסרו את הרכב, אישתי מכירה מישהו שרכש רכב דרך דילר, התברר שאותו דילר לא העביר את כספי המסים המלאים לרשויות המס. עקב כך רשויות המס פתחו בהליך פלילי נגד אותו מישהו ולא קיבלו את זה שהוא לא היה בקיא בפרטי העיסקה והוא חשש אפילו ממאסר. בסופו של דבר הוא שילם הן את המסים החסרים והן סכום כופר, כך ששכרו יצא בהפסדו, העלות הכוללת יצאה לו בסוף גבוהה יותר מרכב כזה בישראל ועם הרבה דפיקות לב. כלומר בראש ובראשונה צריך לדאוג לבטחונות לכספך. לוודא שהרכב עבר בדיקה תקינות ותאונות ובדיקה אמיתית ולא מפוברקת (ואם אפשר לקבל אחריות על הבדיקה). ויש את שאלת האחריות לרכב ותוקפה בישראל, בייחוד ברכב פרימיום ועוד רכב פלאג אין, תקלה יכולה לעלות הרבה כסף. אם אפשר להבטיח את כל הפרמטרים האלה זאת אחלה עיסקה. אם אי אפשר להבטיח אותם זאת עיסקה עם סיכון שיכולה להצליח יותר או פחות.

מיכה תודה לך על הפירוט וחג שמח, אני חושב שמיכה התכוון שהסכום שעמיל המכס לקח בסך של 49 אלף ₪ כולל את המסים שהוא ציין בנפרד בסך של 41 אלף ₪. כלומר תפחית 41 אלף ₪ מהסך של 210 אלף ₪, תגיע לסך של 169 אלף ₪ק אני חושב שיצא לו אפילו פחות מכך, סך של כ- 165 אלף ₪ כפי שהוא העריך בהתחלה. מחיר המחירון של הרכב הזה שנת 2018 במחירון יצחק לוי כמשומש הוא כ- 250 אלף ₪. כלומר מדובר בעיסקה פיגוז, זה אומר שלאחר שלוש, ארבע שנות אחזקה הוא יכול למכור את הרכב בישראל במחיר גבוה יותר ממה שהוא רכש אותו או במחיר דומה כך שהרכב לא יעלה לו כסף בפועל (זאת בנוסף לחסכון בעלויות הדלק והחשמל). לא יודע איך רשויות המס מאפשרות פירצה כזאת אבל בשורה התחתונה זה עובד. מיכה, האם הדילר נותן לך איזה בטחונות על הכסף שאתה מעביר לו? זה הדבר שמדאיג אותי בעיסקה הזאת, בעבר הייתה כתבה על יבואנים קטנים מקבילים שקיבלו כספים מלקוחות ולא סיפקו את הרכב ולא החזירו את הכסף. עריכה:מחיר המחירון של הרכב הזה בישראל שנת 2018 הוא כ- 205 אלף ₪ עד 250 אלף ₪, תלוי ברמת הגימור. המחיר הוא של חודש ינואר ולא כולל תוספת חודשי עליה לכביש (מיכה מה חודש עליה לכביש של הרכב שלך?). השאלה לאיזה רמת גימור מקביל הרכב שמיכה רכש, זה משפיע כאמור על אטרקטיביות העיסקה. נדמה לי שעל רכב בייבוא אישי יש גם הפחתה במחיר המחירון של יצחק לוי במכירה עתידית בהנחה שמדובר בדגם בעל רמת גימור זהה לזה שנמכר בישראל. אם לא מדובר ברמת גימור מקבילה, המכירה העתידית תהיה על פי הערכת שמאי.

לא מה ששאלת אבל ב- 25 אלף ק"מ בעיקר בנסיעה עירונית אני מרגיש מחוייב להציע לך לבדוק גם רכב היברידי, זה נסועה גדולה בשביל תוואי כזה וזה יתבטא בעלויות גדולות בעבור דלק. לא רשמת מהם הצרכים האחרים שלך וכמה אנשים ייסעו ברכב. הייתי שוקל את הטויוטה ראב 4 היברידי שהוא באותה הקטגוריה, שבתוואי כזה יהיה חסכוני יותר, למרות שמחיר הרכישה שלו גבוה יחסית. יש גם רכבים היברידיים קטנים יותר כמו טויוטה chr או קיה נירו. הרכבים ההיברידיים הנ"ל כוללים גם פונקציית "אוטו הולד" שלדעתי היא פונקצייה הכרחית בשביל נוחות בסיסית ובוודאי בשביל הפינוק שאתה מדבר עליו , בייחוד בתוואי של נסיעה עירונית שכוללת עצירות רבות. רגל ימין שלך תודה לך על המנוחה שתתן לה בכל עצירה מהמשך לחיצה של דוושת הבלם הפיז'ו 3008 חסר בפונקציה הזאת והסיטרואן גם כנראה חסר בה (לגבי הסיטרואן אני לא בטוח). מנוע דיזל פחות מתאים לתוואי הזה עקב מסנן החלקיקים שנסתם אלא אם כן אתה נוסע מדי פעם גם נסיעות ביעירוניות ארוכות.

תתחדש! אז כמה יצא הכל? למה צריך הערכת שמאי הרי יש מחירון של לוי יצחק לדגם הזה, האם המפרט שונה?

הבלימה שלה בסדר גמור בהרבה מצבים, בחלק מהמצבים פחות טובה ובחלק קטן לא טובה בכלל. המערכת פועלת עד אפס קמ״ש ומאפס קמ״ש ואפשר להתחיל ולהפעיל אותה בעצירה מוחלטת ולא רק במהלך נסיעה ואז היא פועלת על הגבלת מהירות של 30 קמ״ש (ואפשר להעלות את המהירות אם רוצים כמובן). לאחר עצירה הרכב מתחיל נסיעה לבד כל עוד שהעצירה היא עד 3 שניות. בעצירה יותר מ- 3 שניות נדרשת לחיצה על אחד הכפתורים שעל ההגה או לחיצה על דוושת התאוצה כדי להתחיל נסיעה. בקורולה גם מערכת הבקרה מסטייה מנתיב האקטיבית עובדת ממהירות אפס שזה יתרון גדול בפקקים.

בניסאן האלה אין בכלל בקרת שיוט אדפטיבית אלא רק בקרת שיוט רגילה.

אני בתור קונה של רכב משומש בחיים לא אשלם על רכב שקל אחד מעל מחיר המחירון שלו ובוודאי שלא אלפי שקלים, כמו שחלק מהמגיבים כאן מוכנים לשלם על רכב יד ראשונה אפס קילומטרים. להיפך לא רק שלא אשלם את מחיר המחירון המופחת של רכב יד ראשונה אפס קילומטרים, אלא אפילו אנסה לשלם מתחתיו, כפי שגם עיסקאות של רכישת רכבים פרטיים נסגרות ברוב המקרים מתחת למחיר המחירון. לחילופין פשוט אמצא רכב מיד פרטית שמתאים לי ואנסה לשלם מתחת למחיר המחירון. הלוואי על כל מוכר קונים כמו חלק מהמגיבים כאן

כנראה מדובר בנירו בעל הסוללה הגדולה שיותר שמציע טווח נסיעה נורמלי, כ- 400 ק״מ נסיעה בינעירונית וכ- 600 ק״מ נסיעה עירונית, ולכן יכול להחליף רכב עם מנוע בעירה פנימית באופן משביע רצון, בניגוד לרכבים החשמליים האחרים החשמליים שנמכרים בישראל שהם בעלי טווח נסיעה קצר יותר משמעותית. למרות שבמחיר הזה קשה לצפות שיותר מקומץ לקוחות ירכשו את את הנירו הזה.

כתוב יפה, בלי השמינייה שציינת זאת לא הייתה אלפא את צילום כרטיס האשראי בתמונה הייתי משחיר אם אתה לא רוצה שהחור במגן השמש יהפוך לחור בכיס....

אני מניח שהרכבים שאתה מתייחס אליהם לא היו מהדגם המפואר ולא עלו 145 כחדשים אלא פחות מכך ולכן מחיר המחירון שלהם כעת נמוך יותר מזה שצפוי להיות של הדגם החדש בעוד כ- 5,6 שנים. אבל אפילו אם ניקח מקרה שהרכב יפסיד 50 אחוז ומחיר המחירון שלו יהיה כ- 72 אלף ₪, עדיין תצטרך להפחית כ- 8,500 ₪ ממחיר המחירון שלו (12 אחוז).

איך שווה את זה כאשר מחיר המחירון של הרכב עוד כ- 5,6 שנים יהיה שווה בסביבות 80 - 90 אלף ₪ ותצטרך להוריד כ- 12 אחוז ממחיר המחירון על רכב ליסינג, כלומר כ- 10 - 11 אלף ₪?

סה״כ מכירות הקורולה החדשה בכל הגרסאות שלה הם: 12,139 והיא הרכב הנמכר ביותר בישראל בהפרש משמעותי (למרות שלא החלה להימכר בתחילת השנה אלא לאחר מכן). בטבלה יש חלוקה לתצורת המרכב של הקורולה ואולם רמות הגימור המצויינות כוללות גם רמות גימור אחרות (למשל בדגם הסדאן מצויין רק רמת גימור ״סאן״ למרות שיש עוד רמות גימור, בדגם הסטיישן מצויינת רמת גימור ״ספייס פלוס״ למרות שיש גם רמת גימור ״ספייס״) כך שלא ניתן לדעת את החלוקה בין לקוחות פרטיים לליסינג. ממה שאני רואה על הכביש, כמעט כל הקורולות נרכשו על ידי רכבי ליסינג, דהיינו ברמות הגימור הנמוכות. נראה שלקוחות הליסינג הרבה יותר רגישים לעלויות העיסקה לרבות הטבת שווי השימוש על רכבים היברידיים, צריכת הדלק הנמוכה שלהם בשילוב עם קילומטרג׳ גבוה שעושים נהגי הליסינג מטה את הכף לרכישת רכבים היברידיים (לא מאמין שתכונות כמו נוחות נסיעה והתנהגות כביש שעדיפים בגדול ברכבים משפחתיים על ג׳יפונים משחקים תפקיד בהחלטה הנ״ל). יש נהירה כמעט מוחלטת לג׳יפונים אצל הלקוחות הפרטיים. גם בפורום כמעט כל התייעצויות הרכישה לרכבים חדשים נוגעות לג׳יפונים ולא לרכבים משפחתיים רגילים. מה שמעניין הוא שהרבה נהגי ליסינג עובדים בחברות הייטק ומרוויחים משכורות גבוהות והייתי מצפה לכן שדפוס עסקאות הליסינג אצלם ייטה באופן חזק גם לג׳יפונים אם לא יותר מכך.

אם רק הורייך יסעו ברכב, אז אין צורך ברכבים בגודל הזה. שיירדו לקטגוריה אחת למטה.

במישור כל רכב יספק ביצועים מספיקים לאדם ממוצע. אם זהו תוואי הנסיעה שלך אז פרמטר הביצועים שולי. אם תוואי הנסיעה כולל עלויות אז החסרון ביחידת ההנעה של הסובארו יבוא לידי ביטוי מהר מאד. זה לא שהסובארו או כל רכב מודרני אחר לא יעמוד בכבוד בנסיעה במהירות החוקית בישראל בכל תוואי, אלא שהביצועים או יותר חשוב מכך זמינות הביצועים נדרשים בשביל נינוחות הנסיעה שמתקבלת ביחידות הנעה שמספקות כוח זמין בסל׳ד נמוך (ושוב זה פרמטר שהוא רלבנטי בתוואי הכולל עליות, במישור אין בכל מקרה בעיה לאף רכב) או בשביל הכיף למי שזה עושה לו את זה בג׳ונגל של הכביש הציבורי. השאלה באיזה תוואי אתה נוהג ואיזה סוג נהג אתה.

רכב חדש יורד באופן מהיר מאד את ירידת הערך השנתית המלאה שלו עוד לפני שהשנה הסתיימה. בדרך כלל בשנה הראשונה רכבים ששומרים מחיר יורדים כ- 15 אחוז. לצורך הענין מחיר המחירון המשומש של הקורולה ספייס פלוס שלי שעלתה לכביש בחודש 04/2019 כבר מגלם ירידת ערך של 12.5% (מחיר המחירון הוא של חודש ינואר ללא חישוב תוספת חודשי עליה לכביש, למרות שהרכב התחיל להיות מיובא לראשונה לישראל בחודש 04/2019), 120 אלף ₪ כשמחיר חדש הוא 137 אלף ₪. ברור שבמחיר של 120 אלף ₪ הרכישה כדאית מאד (וגם עם תוספת של כמה אלפי ₪ בודדים בעבור תוספת של חודשי עליה לכביש) ותוספת יד אחת לאחר אחזקה של כמה שנים לא תשפיע כלל. מחירים של רכב חדש אפס ק"מ מטעים כי ברגע שתמכור תצטרך להפחית ממחיר המחירון 12%, 13%. גם מחירים של יבואן מקביל מטעים, שכן לא מדובר בהנחה ממחיר המחירון של היבואן הרשמי אלא רכבים אלו מקבלים מחיר מחירון נפרד במחירונים. מכיוון שהעלות האמיתית של רכב היא הפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה, הרי שלא יהיה כמעט הבדל בירידת הערך בין רכב ביבוא מהיבואן שעולה נניח 137 אלף ₪ לרכב מיבוא מקביל שעולה 127 אלף ₪. נניח ירידת ערך של 30 אחוז לאחר 3 שנים: רכב מהיבואן יהיה שווה 96 אלף ₪, כלומר ירידת ערך של 41 אלף ₪. רכב מיבוא מקביל יהיה שווה 89 אלך ₪, כלומר ירידת ערך של 38 אלף ₪. כל ההבדל הוא 3 אלף ₪. בשביל זה לא כדאי לרכוש רכב ביבוא מקביל, להפסיד אחריות על הסוללה של היבואן ולסבול מקשיי סחירות גדולים יותר. יש מקרים שהיבואן עושה הנחות על רכבים חדשים, סדר גודל מקובל של כ- 7% אחוז הנחה ואז אם קונים את הרכב החדש בתחילת שנת דגם כבר עדיף רכב חדש לדעתי תמורת תוספת תשלום של כ- 5 אחוז על רכב מדומש בן כמה חודשים, או פחות מכך אם משלמים גם תוספת חודשי עליה לכביש לרכוש משומש. בקורולה אין הנחות בינתיים, אז רכב משומש בן כמה חודשים, במחיר המחירון המשומש שלו כאמור עדיף מבחינה כלכלית.

לדעתי הפורסטר עדיף על ה- cx5 ברוב הפרמטרים הפרמטרים, מרווח פנים גדול יותר, תנוחת ישיבה גבוהה יותר, תא מטען גדול יותר, ביצועים טובים יותר (כך זה היה בכל המבחנים ההשוואתיים שנערכו ביניהם, לפורסטר מנוע 2.5 ליטר לעומת 2 ליטר במאזדה), נוחות נסיעה טובה יותר. למאזדה התנהגות כביש טובה יותר וצריכת דלק קצת יותר טובה. חסרון של הסובארו בגירסה ההתחלתית הוא העדר פתחי מיזוג למושב האחורי. בגירסה המאובזרת זה קיים. כמובן שלפורסטר יכולת נסיעה בשטח של- cx5 אין. למי שלא חשוב לו יכולת שטח לא הייתי בוחר לא בזה ולא בזה, אלא בקיה ספורטג' פרימיום שלדעתי מציע חבילה אטרקטיבית יותר ואפשר גם לקבל הנחה ודואג לקבל את הרכב בתחילת שנת 2020 ולא בסוף שנה זאת.