Murzilka

ב2009 היו מגניפיקו ואקטיב. כאשר המגניפיקו מקבילה לסנסיישן (רק עם מנופים להעברת הילוכים מאחורי ההגה, פס ניקל על השמשות וידיות, חישוקים ופנסים ראשיים בעיצוב שונה). אקטיב דומה לדיינמיק, אבל עם שליטה מההגה אם איני טועה. המשענת יד המקוררת אמורה להיות בכל הגרסאות. מה אין? Esp, היל הולדר (מאוד חשוב בעיני, במיוחד למי שמתנהל לרוב באיזורים הרריים), חסרות שתי כריות אוויר וגם עיגוני איזו-פיקס בסימן שאלה.

האמת שיש מועדון מאוד גדול של רכבי הקונצרן (הכוונה לvag כמובן), גם בארץ וגם בעולם. לא יודעת מי יצר אותו אבל הוא קיים. Challenge accepted [emoji1]

Dimo, אם אתה חושב שהיאריס היא הכי יקרה בסגמנט הסופר מיני, אולי כדאי שתחזור לעיין שוב במחירונים.

מה שאתה אומר נשמע כמו התחממות של הקלאץ', תופעה שאופיינית לגירים רובוטיים בהתנהלות לא נכונה. כאשר יש פקק בעליה לא צריך לזחול, אלא להתקדם ולעצור כל פעם. יחד עם זאת, התיבה הרובוטית של יאריס נחשבת לאחת הלא מוצלחות. מכיוון שיאריס אינו בין הרכבים הזולים בקטגוריה שלו ויחד עם זאת אינו בין המוצלחים במיוחד, אני הייתי ממליצה לך לבדוק אפשרויות נוספות כדי לקבל תמורה טובה יותר לכסף שלך.

אני חושבת ש600 ש"ח בשנה על בלאי זה תסריט קצת אופטימי. אתה מחזיק ברכב לא הרבה זמן, תאמץ לך קובץ אקסל ותתעד בו את כל ההוצאות שלך על הרכב ותעשה סיכומי ביניים מידי שנה. יש לי הרגשה שהמספרים שצראה יהיו שונים ממה שנראים לך כרגע. בנוסף, רכב שגומע ק"מ שנתי ממוצע (50% יותר ממך או יותר) גם יתמודד מול יותר טיפולים וגם יותר בלאי.

אז על מה בעצם התלונה שלך? שהרכב לא היה 100% תקין? אם היית מגיע לבדוק את הרכב בביתו הפרטי של המוכר היית מבזבז את אותו הזמן, עם אותם ממצאים. שלא נדבר על העובדה שחלק גדול מהמוכרים גם לא ממש היו מאפשרים לך לבצע את הבדיקות שתיכננת, אז היית פותח שרשור על מוכר חצוף שלא מרשה לך לפרק את הפלאגים באמצע הרחוב ושרף לך חצי בוקר? כשמחפשים רכב משומש שורפים יותר מזה על דברים קטנים יותר (למשל רכב שבטלפון היה יד שניה פרטית עם 100KKM הופך במציאות ליד 3 מליסינג עם 140KKM). הטענה האמיתית כלפי המיזם היא העדר האפשרות לקחת את הרכב לנסיעת מבחן מייצגת יותר ובדיקת מכון, מצד שני, הם מאפשרים להחזיר להם את הרכב.

מה שאמרת ושליטה על המערכת מההגה. מצד שני, אם אתה מתקין דאבל דין בדיינמיק, אתה לא צריך מתאם נוסף בשביל השליטה מההגה, חוסך עוד לא מעט זוזים.

או שימצא מישהו שיקפוץ על ה"מציאה" בגלל הק"מ או שהוא יצטרך לרדת במחיר או שישאר עם האוטו (כמו שקרה עם אחד המוכרים בזמנו שהתעניינו באקזמפלר שלו, אבל הוא לא היה מוכן לרדת מהעץ הגבוה מאוד שטיפס עליו-כמה אלפים טובים מאוד מעל המחירון). לגבי בראבו שעברו את ה100kkm, ממליצה לך לקרוא סיכומים של אלעד (הגיע ל130 אלף) וspeedsecret שהגיע ל180 אלף קמ עם אותו הרכב. חושבת שתקבל אינדיקציה לגבי האחזקה.

כשאתה מתקן את הרכב באחריות, המוסך המבצע מקבל את התשלום מהיצרן ולא עובד לחינם, ככה שאין לו באמת אינטרס להתחמק מהעובדה.

הבדיקה אצלך? הרי שילמת חצי מהעלות, ככה שכביכול קנית את הבדיקה. כדאי שתייעץ בפורום המשפטי או עם עו"ד שאתה מכיר לגבי הנושא.

בהמשך לדיון משרשור אחר ועל רכב אחר, אבל כדאי לבדוק אם הרכב טופל "לפי הספר"- כל 30KKM או שגם זכה לקצת יותר אהבה והקפידו על החלפת שמן ופילטר שמן אח ל10\15 אלף ק"מ. אני לא יודעת מה המחיר המבוקש על הרכב, אבל בפורום יש אחת למכירה משנת 2011.

להגיד למה ציפיתם ומגיע לכם שהתאכזבתם זה לא רציני, לא רציני בדיוק כמו ההתנהלות של ההפקה (לפי העדויות בשרשור הנ"ל וגם מעבר לדפי הפורום). מספר ממכרי נכחו גם באירוע של ב.מ.וו וגם באירוע של אלפא שבוע לאחר מכן. הקונספט של האירועים היה זהה, כנראה שהם ציפו לאותה החוויה (אולי אפילו מעניינת יותר כי הרזומה של סמל"ת אמור להיות עשיר יותר באירועים מוצלחים ללקוחות מאשר של יבואן שממוקד ליסינג בעיקר). שני האירועים פורסמו בפומבי ולא נדרשה שום סיסמא סודית כדי להירשם לאחד מהם, רק שם+טלפון+כתובת מייל. בב.מ.וו הייתה אפשרות להירשם לנסיעה על רכב ספציפי שמעניין אותך (ככה שמי שנרשם מראש ל235m נגיד נהג בה ולא ב118) מי שלא בחר בעת ההרשמה אבל ביקש נסיעה ב120 למשל לא נשלח ל118 במקום. באלפא, אם זכרוני אינו בוגד בי, הובטחו 2 נסיעות, אחת על ג'ולייטה ואחת על המיטו, בפועל? אנשים שהתעניינו בג'ולייטה מצאו את עצמם נוהגים במיטו ומתייבשים בצל בזמן המתנה לנסיעה על רכב שמעניין אותם, לפעמים גם המתנה לשווא. שמעתי שנרשמו 200 אבל כל אחד הגיע עם חברים, מה הבעיה להודיע לאותם החברים שקודם כל הנרשמים והשאר על בסיס מקום/זמן פנויים? נכון שאם מגיע לקוח פוטנציאלי אתה לא רוצה לאכזב אותו, אבל קודם כל תעמוד בהתחייבות שלך למי שנרשם ולא למי שתפס טרמפ על הדרך. בשורה התחתונה, ברור שכל אחד היה שמח לקצת יותר "זמן מסלול" אבל עובדה בשטח שאפשר להוציא את *אותו הלקוח* מרוצה מאותו קונספט של אירוע.

רכב שלא טופל במשך מעל ל4 שנים באמת נשמע לי מטריד. אני חושבת שבשלב הזה, עדיף להתייעץ עם מספר מוסכים שמתמחים באיטלקיות ולא כאן.

הוראות היצרן הן טיפול אחת ל30 או שנתיים, המוקדם מבינהם. מומלץ כמובן להחליף שמן+פילטר שמן על בסיס שנתי/15 אלף קמ. להגיד בוודאות שנגרם שם נזק אי אפשר. יש לך קצת יותר פרטים לגבי הק"מ הנוכחי, ת. עליה לכביש, מועד ביצוע הטיפול, היכן בוצע?

תהיה בטוח שהמגרש לא ישלם לך יותר מקונה פרטי כי הם ממש נחמדים. המגרש יודע בדיוק מה שווה הרכב בשוק המשומשות (הם הרי צריכים למכור אותו) והוא צריך להרוויח כמה אלפים+שולי ביטחון אם הרכב יעמוד כמה חודשים עד שימכר. כשתמכור לבד ותחפש את הרכב עם מזומן ביד, תהיה לך את האפשרות להתמקח על מחיר הרכב החדש שתרצה לרכוש.

אוי איזו הרמה להנחתה. סומכת על עידן82 שידאג לטפל בה (בהרמה, לא הארוסה חלילה)

דווקא את אלברטו אני מעדיפה בשלמותו, בסוף הקדנציה אצלך [emoji39]

יש הבדל בין לא יכלו ללא רצו. כדאי שתציץ על הדשבורדים של אאודי, ב.מ.וו ומרצדס ותספר לנו איפה המסך שם. אני אחסוך לך, ברוב הדגמים תמצא אותו בדיוק באותה הנקודה, זאת שמצריכה ממך מינימום הורדת עיניים מהכביש על מנת להחליף תחנה ברדיו למשל.

אתה מתכוון לתגובה שלהם אחרי שמתאוששים מההלם? [emoji1] בגדול אנשים מתייחסים לזה כסוג של שריטה, אבל מפרגנים. לפחות אצלך זה היה בסיבובים, לא מזמן לקחתי איתי כמה חברות מהאוניברסיטה, הצרחות התחילו כשעברתי שמאלה כדי לעקוף וחזרתי לימין (בכביש דו נתיבי עם הפרדת בטון) [emoji19].

מסכימה איתך שזה לא רכב של "מעל המחירון", אבל בעלי הרכבים הפרטיים והשמורים לא משחררים בקלות, במיוחד לאור ירידת הערך הגם ככה פסיכית שהם ספגו. ככה שמי שמחפש נתונים טובים בדר"כ צריך לשלם קרוב למחירון. למי שאין בעיה להתפשר על רמת גימור\קמ גבוה\היסטוריה בהשכרה יכול למצוא "מציאות".

אם קיימת אצלך מינימום מודעות להילוכים (וכנראה שהיא קיימת אם אתה מחפש ידני) לא תהיה לך בעיה עם הגיר הזה. בקשר לשוק של הרכב, כאשר מדובר ביד פרטית ואקזמפלר שמור העיסקאות נסגרות בדר"כ בטווח שבין מחירון ל10% מתחתיו, יצא לי לשמוע על מספר מחפשים שרכשו בקצת מעל מחירון אפילו. רכבים מציי רכב לשעבר או כאלה עם ק"מ גבוה בדר"כ לא מקבלים מחירון.

קניות לבית: זה מאוד תלוי בהרגלי הצריכה שלכם. הוצאות על הרכב: נראה שאתה תיסע לפחות 100 ק"מ ביום, 2200 ק"מ בחודש רק לעבודה. לפני שנסעת לסופר, לקניון, לבקר את המשפחה וכד'. אם גם מטבריה עצמה חברה שלך תצטרך לבלות כשעה נסיעה בתחבורה ציבורית, הייתי מציעה לכם לבדוק איזורים קצת יותר קרובים ליקנעם. המהלך הזה יצמצם משמעותית את הדרך לעבודה אבל לא יהווה הבדל משמעותי מידי עבור חברה שלך. אולי זה ישמע קצת לא פייר כלפיה, כי אתה זה שנייד עם רכב והיא "סובלת בתחבורה הציבורית" אבל אני חושבת שלמען התקציב החודשי המשותף של שניכם, עדיף להקריב עוד 20 דקות ביום בתחבורה ציבורית ולהתקרב לאיזור העבודה שלך (אני מדברת ממקום של זאת עם הרב קו הסטודנטיאלי השנתי מבין השניים). הוצאות נוספות: חשבונות: חשמל וארנונה הם בדר"כ החשבונות הגבוהים. הארנונה תלויה בגודל הדירה ואיזור המגורים שלכם. החשמל תלוי בציוד של הדירה. דוד שמש או חמשל בלבד, כיריים גז או חשמליות, בית עם בריזה טובה (קיים בטבריה?) או חצי מרטף חנוק. גם בכם, אם אתם אוהבים לישון עם מזגן ופוך גם בקיץ וכד'. טייק אווי: לזוג שעובד ולומד לפעמים אין כוח\חשק לבשל בבית ויוצא שמזמינים משהו מבחוץ. תלוי כמה המשמעת העצמית שלכם חזקה. יציאות ונסיעות: אני מבינה שאתם עוברים לגור במקום מרוחק יחסית. עיניין של זמן עד שתכירו חברים חדשים בסביבה שלכם ותתחילו לצאת. שאלה כמה פעמים בשבוע זה יקרה. כל כמה זמן תבקרו את בית ההורים, נסיעות לאירועים של חברים מהבית, ימי הולדת וכד'. קניות לדירה: לא יודעת עם איזה ציוד אתם מגיעים מהבית, אבל אם אין ברשותכם רהיטים עדיף לשאוף לדירה מרוהטת. לא תמיד הדירות יגיעו עם רהיטים חדשים ויפים, אבל הוצאה של ריהוט הדירה היא לא קטנה בכלל וגם לא חכמה כשזאת דירה שכורה. בדר"כ אומרים שבדירה הראשונה מחזיקים שנה ואז עוברים שוב, כדאי לא שתתקעו עם רהיטים שיגבילו אותכם בחיפוש הדירה הבאה. כמובן שצריך גם כלי בית: מגבות, מצעים, כלי מטבח, חומרי ניקוי, ציוד ניקיון. לפני שיוצאים למסע קניות כדאי לעשות בדק בית ולבדוק מה האמהות, הסבתות והאחים הגדולים מחזיקים במחסן ליום שתחליטו לצאת מהקן ואז לעשות רשימה מסודרת של מה חסר. חתימת החוזה: תנו למישהו מבוגר\מנוסה לעבור על החוזה שלכם טרם החתימה, תראו שהתנאים הגיוניים לשני הצדדים ולא מדובר בחוזה דרקוני נגדכם (יש לא מעט כאלה), תראו שהבטחונות שדורש בעל הבית הגיוניים לסביבה (בטחונות שמבקשים בת"א לא יהיו זהים לאלו בטבריה).

אם העקיצות הן רק על הרגליים כנראה שזה לא פשפש מיטה (אלה לא בררניים בחלקי גוף). כנראה שבאמת מדובר בפשפש\פרעוש, החדשות הטובות הן שהרבה יותר קל להדביר אותם. תתפוס אחד על סלוטייפ שקוף, תצלם ותתיעץ עם מדביר, יכול להיות שגם לא תצטרך להזמין אחד הביתה אלא תוכל להיעזר בחומרים שנמכרים בסופר. לצורך קנה מידה, הדברה של "שני מקצים" בדירת שלושה חדרים 75 מ"ר עלתה לי בקיץ שעבר 500 ש"ח (ההצעות היו בין 300 ל3000).

יש יבואן שהמשפט הזה לא נכתב עליו בפורום הזה?

2011, דיינמיק (כמו רוב הידניות)