drsubaru

בהחלט סוחר. אם זה היה הרכב שלי, כמובן שהייתי מראה לך את כל המסמכים של עסקת הליסינג, על מנת להשיג ממך כמה שיותר כסף ולהראות לך שזה רכב פרטי לכל דבר ועניין.

תאונה זה משהו שמבריח המון אנשים. לא משנה אם זה במשמעות גבוהה או קטנה. זה פשוט המצב - בטח ברכבים שיש הרבה מהם. לא מזמן עזרתי ברכישה של פיקנטו שהמחירון שלה אחרי הפחתת 0 קילומטר עמד על 47K, שנרכשה ב-35K. 12 אלף ש"ח הנחה על תאונה שבסה"כ כללה החלפה של חלקי פח ופלסטיק, בלי שום נגיעה או מתיחה של שום דבר. אנשים שומעים "תאונה" ומנתקים - אז צריך למשוך אותם עם מחיר טוב. במקרה של הרכב שלך, זה גם רכב טחון וגם רכב עם תאונה - ז"א שמעבר ל-20% מתחת למחירון המשוקלל שרכב כזה אמור לקבל, עוד צריך להוסיף את הבלאי שיש לתקן פה. אם יש עוד כאלה מכוניות, עדיף לעבור הלאה.

נראה רכב טחון ומוזנח. מלא דברים לסדר בשביל אוטו בן 5. תוותר, אלא אם מדובר במחיר ממש, אבל ממש טוב.

כמו בכל עסקת טרייד אין, אתה מנוקנק מכל הצדדים תמורת הנוחות של מפתח תמורת מפתח. תמכור במחיר טוב לקונה מרוצה, תיקח את הכסף ותרכוש לעצמך את אותו רכב בעסקת 0 ק"מ, בלי הטובות של המגרש.

אני נוסע עם 4 שמשות מושחרות + שמשה אחורית מושחרת - כבר 13 שנה. שום קנס, שום בעיות. לפעמים בטסט עשו עיניים אבל מאז שאני משלם למוסך שיעביר אותי, אין צרות.

אגב, לשם הפרופורציה - התוספת החודשית שלי בצריכת הדלק בפיקנטו לעומת הלנצ'יה היא בערך 120 ש"ח, כשאני נוסע סביבות 20000 ק"מ בשנה. אם לוקחים בחשבון את מוניטין האמינות, החלפים הזולים ומחירי הביטוח הנמוכים - התוספת היא יחסית זניחה לעומת מה שמקבלים.

אין פיקנטו חדשה במחיר הזה, למעט הידנית. האיש ביקש אוטומטית. כן יש את הפיקנטו הישנה, שנמכרת במבצעי 0 ק"מ במחירים קרובים ל-65K. מכאן צריך לבדוק כמה דברים: כמה באמת הולכת להיות הנסועה השנתית (20 אלף ק"מ? 30 אלף ק"מ?) האם העגלה נכנסת לפיקנטו? במידה וכן, אולי זו עסקה טובה, לקבל רכב חדש לגמרי עם 3 שנות אחריות ולא להתעסק בכלל עם שוק היד 2 - במחיר של צריכת דלק מוגברת.

אתה לא מקבל ירידת ערך משוגעת עבור היונדאי שאתה רוצה לקנות. כל הסיפור לעומת רכבי 0 ק"מ זהים (נגיד פיקנטו מנוע 1000) הוא סה"כ 12K יותר - ומזה אתה צריך להוריד באופן מיידי את המצבר שאתה תקנה השנה (500-600 ש"ח) ועוד רביעיית צמיגים (1200 ש"ח) - כמעט 2000 ש"ח. דהיינו - 10K הפרש - ואתה מקבל רכב חדש לגמרי, שאף אחד לא נהג בו - ויש לך עבורו 3 שנות אחריות. אופציה אחרת - רכב השכרה בן חצי שנה, שיש לו קילומטראז' נמוך יחסית (נגיד 10-12K) - וגם הוא נמכר במחיר נמוך יחסית, קרוב למה שאתה משלם עבור רכב בן 3 (סביבות 50K, בערך). אני הייתי מעדיף להוסיף 2000-3000 ש"ח ולקבל רכב צעיר בהרבה, שנמצא באחריות. לחילופין - אתה יכול לשלם הרבה פחות בשוק הפרטי, סביבות 40K לרכבים בני 3 מהמשפחה הזו. אתה רק צריך להתחיל לחפש מוכרים פרטיים ביד2, ואתה תראה את השקלים נושרים כשאתה מתקשר. נכון, זה לא כיף כמו טרייד מוביל או אוטו דיל, אבל זה הרבה כסף.

הפנדה היא מיני מהצד הגדול יותר של סקאלת המיני, האחרות סופר מיני. הפנדה חסכונית משמעותית ותהייה זולה משמעותית - בעיקר בגלל שהיא התחילה במחיר של 60K ומשם התדרדרה, והאחרות עלו 15-20K יותר. לא נראה שפנדה בת 3, שעולה סביבות 30K, יכולה לאבד הרבה מהערך שלה - כי פשוט לא נשאר "בשר". הרכב כמובן יהיה פחות מרווח מאיביזה או ריו, אתה חייב לקחת את זה בחשבון אם זה חשוב לך. עוד נקודה חשובה - בשנתון 2013 עוד הייתה פנדה ישנה, לא ממליץ לרכוש אותה אלא אם אתה מקבל מחיר מדהים - ההבדל בינה לבין הפנדה החדישה יותר הוא קריטי מבחינת עיצוב ומרווח פנים. מצד שני, אולי תוכל לרכוש את הפנדה הישנה במחיר זנותי ביותר, נגיד 15-17K לדגמי 2013. גם משהו לחשוב עליו. לגבי ריו או איביזה - הייתי מתמקד בהשוואה בין מחירי ביטוח של השתיים. זה יכול להיות קריטי.

בגלל זה שאלתי. אתה לא יודע מה אתה קונה? זו מכונית שונה לגמרי. אחת היא קופסת נעליים עם מנוע וגיר, השנייה כבר נראית כמו מכונית מודרנית ונעימה למראה.

זה הדגם הישן? לא נראה לי שהקנייה כדאית במיוחד - אם זה אכן הדגם הקודם - הוא מיושן מאוד, יצא סביבות 2008. במחיר כמעט זהה, תוכל לרכוש במבצעי 0 ק"מ פיקנטו מנוע 1000 אוטומט - אחת כזו חדשה נמכרה ב-60 אלף ש"ח, אני מניח שאם תעבור בין חברות הליסינג תמצא כאלה גם בפחות - עם החלפת הדגם הם יהיו להוטים להיפטר ממנו (כבר עכשיו מוכרים את הפיקנטו 1200 ב-65K). אני באמת לא רואה סיבה לרכוש ב-48K רכב בן 3, כאשר בתוספת של 10-12K מקבלים רכב חדשים לגמרי, טובים בהרבה. אם תוסיף למשוואה את זה שאתה צריך כבר השנה להחליף צמיגים ומצבר, אז התוספת היא קטנה עוד יותר - וזה מבלי לקחת בחשבון את האלמנט של האחריות.

סביר להניח שאתה מקבל את הפיקנטו מהדגם הקודם. אתה עושה טעות גדולה שאתה בכלל חושב לרכוש אותה - אלא אם מדובר במחיר זנותי ביותר.

אתה עוד לא מבין כמה תיפגע מהטרייד אין הזה. רכב כמו שלך נמכר חדש לחלוטין ב-55K. שלך בת 3 - ואני מניח שמחיר ריאלי עבורה יהיה סביבות 25-30K. נגיד ואתה בצד הגבוה של הסקאלה ואתה רוצה לעשות טרייד אין על רכב - באופן מיידי לא תקבל יותר מ-20K עבור הרכב עצמו, ועל זה תצטרך להוסיף את ההנחה שלא קיבלת עבור הרכב שאתה רוצה לקנות - סביבות 5K, בלי הרבה ויכוחים. דהיינו, במקום לקבל 30K עבור הרכב, תקבל בפועל 15K. אם הזמן שלך כ"כ יקר, לך על זה. אם זה כואב לך (וזה יכאב לרוב האנשים) - פשוט תפרסם את הספארק שלך במחיר הכי נמוך בלוח. מבטיח לך שיש אנשים שמחפשים מציאות ויש להם התראה על כל מודעה חדשה שנכנסת. תמכור לראשון שמגיע וסוף סיפור. זו בוודאות הדרך המהירה ביותר למכור, ובטח ובטח שיותר טובה עבורך מטרייד אין, שבמקסימום יפרוש את הכאב שלך לתשלומים.

מציע לך לעבור לגור בחיפה, רצוי בשכונה כמו נו"ש או הדר - התחבורה הציבורית כאן נוחה וטובה. אם אין לך 2000 ש"ח להשקיע ברכב מדי חודש, אל תקנה רכב - רכב ב-3000 ש"ח (וגם כזה ב-10K) אוהב לבקר במוסכים. כן, יש כאלה שיספרו לך שהם בדיוק מכרו רכב בן 250 שנה, עם 43432432 ק"מ, שרק נכנס להחלפת שמנים פעם בעשור. אל תסתמך על זה. רוב מוחלט של האנשים שנוסעים ברכב ישן, מפרנסים מוסכים ופירוקיות. לא סתם המתנגדים הגדולים ביותר לתוכנית הגריטה, זו שנתנה 3000 ש"ח על כל רכב בן 20 ומעלה - היו אנשי לובי המוסכים. הם יודעים יפה מאוד מי מפרנס אותם. רוצה לרכוש משהו בסיסי? תבדוק אם אתה יכול לגייס הלוואה ולרכוש סוזוקי אלטו בת 5-6. נראה לי שמשהו כזה כבר נמכר סביבות 20K, אולי פחות אם יש לו עבר השכרה. זה רכב פשוט שיכול לשמש אותך היטב, בלי לראות מוסכים מיותרים.

אין יותר דבר כזה "ערך" לרכב. הוא מתרסק במהירות אדירה, המכירה בפועל היא באלפים רבים מתחת למחירון. הרכבים היחידים שנמכרים עוד במחיר טוב הם רכבים כמו הונדה ג'אז או טויוטה קורולה, שנהנים ממוניטין משובח - אבל אף אחד לא מבטיח לך שזה יישאר לנצח, כי אם הפער בינם לבין הרכבים האחרים ימשיך להתרחב, הביקוש יירד. אף אחד לא יוציא 90 אלף ש"ח על קורולה בת 3 אם יש קיה פורטה עם מפרט דומה ב-30 אלף שקל פחות. לכן, אם אתה נעול על החלפה מדי 3 שנים - לך על ליסינג. נכון, זה יקר - אבל רכישה של רכב פרטי ומכירה שלו אחרי 3 שנים, תעלה לך יותר. הדרך היחידה כיום לחמוק מצניחת הערך - היא רכישה של רכב בן כמה חודשים עד שנה בהנחה משמעותית - והחזקה שלו במשך 5-6 שנים. כל דרך אחרת תעלה המון כסף.

מה ההבדלים באבזור? בד"כ ביד 1 זה אבזור דל יותר. כשיודעים לשקול את ההפרש באבזור, יותר קל לדעת האם הנחה של 15K שווה את זה או לא.

זה רכב דומה מאוד לגטס מבחינת איכות הנסיעה שלו, שתיהן מזכירות את משפחת קדמוני. יאבה דאבה דו. מצד שני, אם אתה נוסע רק במישור ובעיקר בפקקים, האלטו הזו יכולה להיות רכישה לא רעה. קח בחשבון שהרכב קצת רועד ושמאחורה החלונות הם חרכי ירי.

ההצעה שקיבלנו בזמנו הייתה על הדגם הקודם. אני מניח שאם ההצעה שאתה מקבל היא על הדגם החדש, אז אולי קצת בעייתי להוריד כמעט ב-100 ש"ח. יכול להיות שעכשיו דווקא יש הצעות מאוד אטרקטיביות על הדגם הישן, כי תהייה להם בעייה משמעותית למכור את רכבי 0 ק"מ שלהם כשיש באולם התצוגה פיקנטו חדשה בסכום כמעט זהה.

הדבר היחיד שאמור לעניין אותך הוא ההיסטוריה של הטיפולים שעבר הרכב, לא מי מוכר אותו. אם אין היסטוריה מתועדת, קח את הרגליים שלך וברח. רכב במחיר כזה אמור להיות מטופל במוסך מורשה טויוטה בלבד, באופן מסודר לפי המלצות יצרן.

לא קונים מכונית אחרי תאונה כזו, כי היא אף פעם לא תהייה באמת כמו רכב חדש. רכב אחרי תאונה קונים רק אם הוחלפו חלקים שניתן להבריג, כמו דלת או כנף - וגם אז בהפחתה נאה מהמחירון. אם אתה נעול על רכישה, תקנה. אבל תדע שאתה עושה טעות גדולה.

כן. הפסדתי בגלל זה לא מעט כסף כשלקחתי לנצ'יה אפסילון כרכב צמוד...בגלל שעלותה הייתה 128K כחדשה. יכלתי באותה מידה לרכוש פיקנטו חדשה לגמרי וזה היה עולה לי אותו דבר.

קח את הליסינג הפרטי שמציעים. אפשר לקחת לתקופות של 12-18 חודשים, כולל רכבים בלתי סחירים בעליל כמו פוקוס 2012 או אסטרה 2013 - רכבים שלא מצליחים למכור ומנסים לשווק בכל דרך אפשרית. נראה לי שבתור רכב גישור זה יכול להיות יותר זול מרכישה ואז מכירה אחרי שנה.

נוח וכיף לקנות מהם, אבל לא תצליח להשיג הנחה יותר גדולה מ-10% פחות מהמחירון הרשמי, כולל כל השקלולים האפשריים. בהתחשב בזה שכיום אפשר להשיג בשוק הפרטי רכבים מעולים במחירון (רגיל) מינוס 20%, אני לא רואה סיבה לרכוש דווקא מהם - למעט נוחות וחיסכון בזמן. אם הזמן שלך שווה כ"כ הרבה אלפים של שקלים, לך על זה.

הדבר הנוקשה ביותר בעולם הרכב, היה הערך שלו. לפני עשור וחצי בערך, יכלת לדעת כמה תהייה ירידת הערך הצפויה של כל רכב ורכב. הטויוטה הייתה מאבדת 10%, הסיטרואן 20% וכך הלאה. המכירה הייתה יחסית קלה כי לא היה מבחר - היית מוכר לשכן או מישהו שראה את המודעה שלך בעיתון. היום השוק מטורף - מפוצץ בעשרות אלפי עסקאות מימון, רכבים שעומדים כאבן במגרשי הליסינג ואינסוף רכבים חדשים שנכנסים ויידחפו בכל מחיר לשוק. כל זה בלי שמדינת ישראל הכפילה את גודל האוכלוסייה שלה או את הצורך שלה ברכבים. התוצאה? התרסקות ערך הרכב המשומש. דה פקטו זה אומר שאנשים מוכרים רכבים ב-40-50% מתחת למחירון, לפעמים גם 60% מתחת למחירון (בעסקות טרייד אין). סתם כדי שתבין מה זו עסקת טרייד אין - אתה מקבל מחירון מינוס 40% על הרכב שלך (שרירותית, ככה בד"כ מחשבים) ואתה לא מקבל שום הנחה על הרכב החדש שלך (בד"כ הנחה של 10%, מגלם שווי של 8-20K בכסף) - דהיינו, אם יש לך מכונית קטנה ששווה 40K, בטרייד אין (שאותו עושים לא מעט אנשים) יתנו לך עבורה 24K ותאבד הנחה של 8K על המכונית הקטנה הבאה שלך - ז"א שבפועל אתה מוכר אותה ב-16K, שהם 55% מתחת למחירון. מה זה אומר מבחינת מי שלוקח הלוואות בלון כאלה, מתוך מחשבה שהוא יכול למכור ולהחזיר את הבלון? סיכון גדול מאוד! יש סיכוי גבוה מאוד שביום דרישת פירעון ההלוואה, ההצעות שתקבל עבור הרכב יהיו בין 10-20K מתחת לסכום שאותו אתה אמור להחזיר לחברת המימון. באותו רגע אתה נדרש למחזור הלוואה, לא תמיד בתנאים טובים מבחינתך. מה שכן, בתקציב שלך, סביבות 1500 ש"ח בחודש - אבא שלי שוכר בעסקת ליסינג ל-18 חודשים (אפשר גם לשלם פחות אם לוקחים ל-36 חודשים) שברולט ספארק 2016 שהגיעה אליו חדשה לגמרי. בעוד שנה הוא מחזיר אותה בלי התחייבות לעוד עסקה. יכול להיות שזה משהו שמתאים לך, להתקדם כל 3 שנים לרכב דנדש, בלי התעסקות עם המכירה.

170 אלף ק"מ זה מספר הגיוני מאוד לרכב בן 10. הרכב אמור לנסוע ולזוז והוא כבר ותיק מאוד. אם אתה מחפש רכב שמור יותר, אז אל תינעל על דגם ספציפי - תעשה חיפוש לפי ק"מ - נגיד 9999 (כדי לסנן את מי שלא כתב ק"מ) עד 120-130 אלף ק"מ. אח"כ תגדיר לעצמך תקציב, נגיד 10000-20000 ש"ח - ותראה מה יוצא. אולי תגלה שיש דווקא קיה סראטו 2008 עם קילומטראז' נמוך, יד ראשונה פרטית - במחיר מתאים. לא תיקח?