Be roo

מאז לא היה קשר? הם לא עונים במשך כמעט חודש? זה השלב שבו שולחים מייל מסודר לשתי החברות, שמודיע שאם תוך שבוע לא מגיעים לסיים את העבודה לשביעות רצונך, אתה מזמין איש מקצוע פרטי ותובע אותם על כל ההוצאות המיותרות.

יש לך צילום. צריך להבין האם השלט הוצב באופן תקין לפי הנחיות הצבת תמרורים וברור לכל מי שנכנס למגרש. יתכן שלא נגררו כי לא הספיקו לגרור את כולם או שלא היה מקום במגרש הגרירה. לגבי חוקיות הגרירה, כבר היו פסקי דין שאסרו גרירה אם החניה אינה מפריעה. אבל טרם הוכח שזה המקרה. אם אכן מוצב שלט שאוסר לחנות שם, כנראה שיש סיבה. https://www.bizportal.co.il/general/news/article/145023 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000170919 https://www.haaretz.co.il/misc/2007-05-10/ty-article/0000017f-e0ad-d568-ad7f-f3ef63bb0000

לא הבנתי למה, מה אתה מצפה לראות במקור שלא קיים בהעתק? הם זהים בתוכן. אם אתה מתקשה לקרוא מה כתוב, תעלה לפה צילום בהסתרת פרטים מזהים וננסה לעזור. זה הרבה פעמים ענין של נסיון.

אני בספק שמישהו מצלם את רכבו סתם כך בצורה שניתן לראות זאת לגבי הפנס אפשר לצלם את הצד השני ולגבי הפגוש, לצרף משהו לקנה מידה (מטבע, קצה אצבע, אבטיח...)

אין לזה קשר לפסיקת השופט. הוא פוסק לפי נסיבות הארוע וגובה הנזק שהוכח. הוא לא לוקח בחשבון מי משלם.

ציין גם כיוון נסיעה, למזשרח או למערב. לצערי, באיזור לא מיושב קשה להגיע לעדים. צריך תפוצה מאוד רחבה. האופציה הריאלית העיקרית היא אלה שעצרו לעזור ואולי גם ראו את הארוע. היא לא עבריינית, מדובר על תביעה אזרחית. אם יקבע שהיא אשמה היא תצטרך לשלם את מה שיקבע השופט לפי הזנקים שתוכיח. להעדר הביטוח שלה אין קשר. הגביה והצואה לפועל זה ענין אחר, ואתה עוד לא שם. סביר שלא ישתפו את המידע. העובדה שמישהו התקשר למד"א לא אומרת שהטלפון שלו הוא מידע ציבורי. זה הכיוון שלך. אם הגיעו שוטרים הם מילאו דוח ארוע, ובתקווה רשמו שמות של העדים במקום. פנה אל מתנ"א (זה או מרכז או שרון ,מחלף התקווה הוא הגבול בין הגזרות למיטב ידעתי) תתחיל בלהחלים. ואז צריך לפעול להערכת נזק במקביל למציאת עדים. לפי המידע שתצליח להשיג תוכל לקבל החלטה איך ואיפה לתבוע.

כשאתה מדווח לביטוח אתה ממלא טופס עם פרטי התאונה שבו עליך לפרט את כל המידע הידוע לך. אם זהת הנהג הפוגע ידוע לך, הסתרתו היא הפרה של החוזה שלך עם חברת הביטוח והתצהיר עליו אתה חותם. על אחת כמה וכמה המצאת נסיבות שונות לתאונה מאלה שהיו בפועל (כמו שהוצע למעלה). לחברת הביטוח יש זכות לדעת מי המעורבים בתאונה כדי שתוכל לתבוע מהם את נזקיה.

בעל מקצוע מקבל תשלום על תוצאה. לא על הזמן שיקח לו לבצע. זה תפקידו לגלם את הזמן במחיר. הבעיה היא מי מגדיר את ה״תוצאה״. בכל מקרה, היות ומדובר במוסך הסדר, יש לחברת הביטוח צד בענין וצריך לדבר קודם כל איתם. בהתאם לתשובתם פות״ש יוכל להחליט איך להתקדם. הוא יכול להשאר עם המצב, או ללכת לתקן על חשבונו ולספוג את ההפסד, או לתבוע אותו ממוסך ההסדר ולקוות שינצח.

שאלת את חברת הביטוח? אולי יאשרו לך לגשת למוסך הסדר אחר?

קודם כל זה לא בעל המקצוע, זה השכן. הוא יכול להזמין את אותו אחד או אחד אחר, לשיקולו. החשש לגיטימי, בטח בחלק מהמקרים, אבל זו הנורמה. כי אין. אתה מזמין חשמלאי פעם בשנה לבדוק שהכל בסדר בדירה? זה שאתה שומר קלסר עם קבלות ותיעוד לא הופך את זה לדומה לתחזוקת רכב שתלויה בטיפול תקופתי ובלאי החלקים גבוה. ואף אחד לא ימנע מלרכוש דירה כי החשמלאי שהזמנת הוא לא מומחה מאושר על ידי הקבלן שבנה את הדירה.

סוגיה מעניינת, אבל לא מקבילה לגמרי. יש הבדל בין תאונת דרכים, לבין טעות של איש מקצוע. בנוסף, לרכב יש לרוב הסטורית טיפולים במוסך מסויים שבעליו פונה אליו ורוצה להמשיך איתו. לדירה אין היסטורית טיפולים. אם מדובר נניח על לוח חשמל מיוחד שהונדס במיוחד לדירה, אז אולי יש סיבה מוצדקת לדאוג שרק מי שבנה אותו יטפל בו. לרכב יש יצרן והנחיות טיפול וידע ספציפי לדגם ועוד ועוד הבדלים שהופכים תיקון רכב לשונה מתיקון נזקים בדירה.

הנורמה המשפטית ברורה: 1. כששכן מזמין איש מקצוע שיעשה אצלו עבודה, וזו גורמת לנזק אצל אחר, יש לו אחריות. כי הוא זה שהכניס אותו לבנין ונתן לו גישה למערכות וביקש ממנו לבצע את העבודה. הוא לא יכול להתנער ולזרוק אותך להתנהל ישירות מול איש המקצוע. 2. כשאדם גורם לך נזק בשוגג, יש לתת לו הזדמנות לתקן את הנזק ולצמצם עלויות. אם תרוץ ישר להביא מומחים שונים לא בטוח שתקבל את כל הוצאותיך בחזרה אם לא נתת לו הזדמנות סבירה לתקן בעצמו בעלות נמוכה יותר.

יתכן. ככל הנראה הדוח יגיע לחברת ההשכרה והם ידרשו ממך את התשלום. יכול להיות שתחוייב קודם מכרטיס האשראי שנתת ותקבל דיווח רק לאחר מכן. אתה יכול לפנות לחברת ההשכרה ולשאול מה הנוהל שלהם. כל מדינה וחברה והפרוצדורה שלה.

ודאי שיש, איש המקצוע הוזמן מטעמו והנזק נגרם עקב עבודה שבוצעה עבורו. זה לא שונה משיפוץ שגורם נזק לשכנים.

הם צורפו גם אצלינו אך מעולם לא ראיתי אותם פה בשימוש

היו צריכים להשתמש גם בתמרורים 123-126, אולי הם מוצבים לפני כן. רק שאני בספק שיש יותר מ-10% מהנהגים שיודעים מה משמעותם

לא רק לצורך נהיגה, אלא לכל הזדהות בפני שוטר. לא רלוונטי כי זה לא עונה על השאלה האם מסמך דיגיטלי עונה על הדרישה. טוב לדעת שלפחות שם התקדמו עם הזמן וציינו זאת במפורש. רק חבל שתקנות התעבורה לא מתעדכנות גם הן. בכל מקרה, תעודת ביטוח כבר מזמן לא נבדקת ע"י השוטרים למרות שהתקנות דורשות.

בעבר זה היה די נדיר, דרשו לפחות תעודה כלשהי עם תמונה. בעידן הדיגיטלי, הם בודקים את הרכב במסוף, ואם אתה מדקלם בקלות את תעודת הזהות של הבעלים הם מניחים שאתה הוא אפילו בלי תעודה, בהנחה שסתם נעצרת רנדומלית לבדיקה. תודה על המידע. מענין אם יש משהו דומה לגבי "העתקים דיגטליים". בכל מקרה, גם אם הם לא תקפים לפי דרישות משרד התחבורה, המצב בשטח שונה, לפחות ברוב המוחלט של המקרים. תאורטית אמורים לשאת את אחד מאמצעי הזיהוי שברשימה, ת.ז היא רק אחת האופציות. יש חוק חובת נשיאת תעודת זהות, הוא לא קשור לתקנות התעבורה ואני בספק אם אי פעם מישהו שהציג רשיון נהיגה במקום עוכב בשל אי ציות לחוק הזה.

כיצד אתה יודע על הפגיעה? האם יש לך הודאה של השכן על עצם הפגיעה? אם לא עשית זאת עד עכשיו, להתחיל מיד לתעד כל תקשורת עם השכן ובעל הדירה, להקליט שיחות ולצלם מסכים עם הודעות. הצעד הראשון הוא לידע אותם על הנזק. אמרת שלקח יומיים לתקן, אתה צריך לוודא האם יש נזק נוסף בגלל העיכוב (מזון שהתקלקל במקרר, מכשירים שלא נדלקים בגלל קפיצות מתח שאולי היו) לתת להם הזדמנות להביא איש מקצוע מצידם לתיקונו. אם הם לא מעונינים, תצטרך להביא על חשבונך ואז לתבוע אותם (לכן התיעוד חשוב).

לפי איזו תיאוריה? איזה תקנות? תקנה 9: "(א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה: (1) אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן: (א) תעודת זהות שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (ב) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952; (ג) רישיון נהיגה תקף שניתן לפי הפקודה, הכולל את תמונת בעל הרישיון; (ד) לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנה 567 או 567א – רישיון נהיגה זר כהגדרתו בתקנה 562; (2) תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; (3) כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; (4) רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג." זה מה שמופיע בפקודת התעוברה: "(א) לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה" בשום מקום לא מצאתי שהוגדר ש"נמצאים איתו" או "יש עליו" מחייבים עותק פיזי. אלה אומנם ניסוחים ישנים מלפני התקופה הדיגיטלית, וזכור לי שבזמנו דרשו צילום עם חותמת אדומה לרכבי חברה, אבל לא מצאתי לכך אזכור כרגע, ואם אכן הוסר הרי זה בגלל שאין בכך היום שום צורך. פות"ש, האיסור הזה הוא למיטב זכרוני סוג של אגדה אורבנית, ומעולם לא היה קיים. זו היתה המלצה של מישהו שאיכשהו התגלגה. אין שום הגיון שתקנות בהתעוברה יתייחסו איזה מקרה איזוטרי של גניבת רכב ושכפול תעודות כאילו זה משהו שקורה פעם בשבוע לכל רכב. אין תקנות בישראל שאומרות לך איפה להחזיק את תעודת הזהות והדרכון מחשש דומה. שלא לדבר על כך שהיום, שכפולי תעודות לא ממש מצריכים את הנייר המקורי. שים את התעודות איפה שנוח לך.

תודה על הקישורים. הם כמובן לא עונים על התהיות שהעלתי, אולי על שאלת הצביעה של שביל שלם... קמפיין כנראה לא היה (זה לא חדש, לא עושים זאת גם עם תמרורים רשמיים), הבחירה בירוק עדיין תמוהה (גם אם משתמשים בה בחו"ל).

אין שום הגיון בזה.

אז אם אפשר לעסוק בתמרורים לא רשמיים, אז עירית ת״א מככבת בסימון קצת הזוי. לפני מספר שנים החלו בעירית ת״א לסמן חלקים ירוקים בשבילי אופניים. אני מעולם לא נתקלתי בקמפיין שמסביר את פשר הסימון, ויצא לי לרכב הרבה בעיר והנושא כידוע, קרוב לליבי. לאור יכולת הסקת המסקנות המעולה שלי, הבנתי לפי ניתוח של איזורי הסימון, שמדובר בנקודות חיכוך, היכן שיש התנגשות עם הולכי רגל חוצים או מכוניות שיוצאות ממגרשים. עד כאן, אחלה רעיון. אבל הנה השאלות: 1. למה לא לפרסם במה מדובר ולתת לאנשים לנחש? 2. למה להשתמש בירוק, שהוא סימן בינלאומי ל״הכל בסדר, המשך כרגיל״ לסימון איזור בעייתי שבו צריך להאט ולשים לב יותר מהרגיל? 3. למה להחליט לקחת שביל אחד ספציפי ולצבוע את כולו (כ-2 ק״מ) בצבע הנ״ל ולייתר את כל משמעותו (רחוב לוי אשכול)?

הדו״ח לא מעיד על דבר מעבר לסעיף שעליו ניתן, שהוא הנורמה בכל הארץ, גם אצל רוכבים מתחשבים. והיא אינה מעידה על הרוכב כבריון חסר התחשבות. אנחנו הנחנו מהתיאור שמדובר בפארק, פות״ש טוען שלא. והעובדה שהיא שסעיף האישום הוא חניה על מדרכה. גם אני רכבתי בעבר על דו״ג, וגם אני הגעתי למסקנה שברומא אין ברירה אלא להיות רומאי ושאם אחנה על הכביש אמצא את הכלי שוכב ואולי אף גרוע יותר. יש הבדל בין רוכב שחונה על המדרכה במקום שבו היא רחבה, שהוא מצמיד את הכלי לקצה ככל שניתן כדי להשאיר מקסימום מעבר, שהוא חונה בסמוך למקום שבו עלה לאט ולאחר שוידא שאין הולך רגל סמוך, לבין מי שעולה על המדרכה ואז מטייל עליה 30 מטר כדי לחנות קרוב לשער וחוסם 90% מרוחבה. אם העבירה היחידה שניתן להצמיד לרוכב היא חניה על המדרכה, הוא הרבה יותר טוב מרוב הנהגים בארץ.

כמו שנכתב בעבר, נשמע שלמעשה נכנסת לשטח של גינה/פארק ציבורי עם כלי רכב ממונע. זה מקום שבכלל אסור לנסוע בו, עם או בלי תו נכה. התאוריה מתחזקת לאור העובדה, שכמו שנכתב, אכיפת חנית דו"D על המדרכה כמעט שאינה קיימת, אלא רק במקרים קיצוניים. אם זה אכן המקרה, לך אולי הקנס נראה מוגזם, אבל כשטוסטוסים נוסעים להם בשבילי פארקים בין ילדים, יכול להיות שהוא לא גבוה מספיק. רק בארץ שלנו צריך לרצף מדרכות בעמודי חסימה, ולהציב גדרות מקבילות בכניסה לגינות כדי לנסות למנוע פיזית מכלי רכב לנסוע ולחנות איפה שאסור להם. רק בשכונה שלי מוצבים כאלה ב-3 מקומות שונים, ואיפה שלא, דו"גים נוסעים כאילו זה לגיטימי להגיע עם הטוסטוס למתקני כושר שנמצאים בתוך גינה ציבורית.