Be roo

מה בדיוק אתה רוצה לומר בזה? שזה קורה? סבבה. קורה, אנשים עושים טעויות חמורות יותר על הכביש. אנשים מראים לפעמים בורות הזויה בחוקי תנועה ולא זוכרים תקנות בסיסיות. אז? שצריך להשלים עם זה? לוותר על הדו״ח? שזו אמת המידה שצריך לחיות לפיה? זה ניתוח סוציולוגי של התנהגות אנושית? זה לא הפורום.

התמונה הקובעת היא זו של פות״ש, הוא יודע איפה היה. עברו 10 שנים בין התמונות וזה כן אותו מקום שעבר שינויים, אבל גם אם לא, אני ניסיתי לנחש מהמיקום שנתן, יתכן שתפסתי מקום דומה באותו רחוב אבל לא אותו מיקום. אבל בהנחה שגם אם המיקומים שונים, סביר להניח שהם די מקבילים. ומדובר על שני שבילים שמשמשים למעבר להולכי רגל. עריכה: המספר על עמוד החשמל זה, מדובר על אותו מקום בשתי התמונות. לדעתי אתה טועה, זה לא סימון להפרדה בין נתיבים, אלא תעלת ניקוז שמורכבת מאבני ריצוף בצבע שונה, היא רחבה בהרבה מהפרדה בין נתיבים ולא מסומנת בצבע סימון תקני, (ובמעבר כזה צר היה צריך להיות מקווקו). לכן אין סיבה להתבלבל ולחשוב שזה סימון נתיבים. בטח לא כשזה בגובה המדרכה וללא הנמכת שפת המדרכה.

אם רכב נכה חונה על המדרכה אז אתה מניח שגם לך מותר? לא ברור לי הטיעון הזה. אנשים חונים כל הזמן בניגוד לחוק, באדום לבן, בחניות כפולות... ממתי ״גם הם עשו״ זה טיעון שתופס מעבר לכיתה ג׳?

אז אין שום צורך בשלט, אם המקום מוגדר כמדרכה אסור לחנות שם מתוקף התקנות, ולא משנה אם נשאר מקום מעבר להולכי רגל או לא. עכשיו נשאר להתווכח האם ברור שזו מדרכה. נקודות בעד: במפלס אחד עם המדרכה ברחוב, מרוצף. נקודות פתוחות: לאן זה מוביל? לחניה? לרחוב אחר? ללא מוצא? בתמונה מגוגל (שכנראה ישנה והיו שינויים במקום) נראה שזה מעבר בין שני בניינים מגודרים, אם מצרפים את את העובדה שאין הנמכה בשפת המדרכה וזה לא מוביל לחניות של בניינים, אז זו בהחלט מדרכה (גם אם כבר אין שם את עמודי החסימה שמופיעים בגוגל). לצבע אבני השפה אין קשר, הוא אוסר חניה במקביל לשפת המדרכה.

על איזה סעיף ניתן הדו״ח?

כי הוא כתב זאת במפורש:

ודאי. כל חוזה מכיל תנאים לביטולו. אולי אפילו תוכל למצוא ברשת אם תחפש עבור חברת הביטוח שלך.

עברת על החוזה ודרישת המסמכים? וידאת שהעברת להם הכל ותוך כמה זמן הם צריכים להחזיר? אם כן, נצל את היומיים האלה לשליחת מייל שמתריע לפני נקיטת הליכים, אולי זה יחסוך לך את התביעה.

בהתאם למפורט בפוליסה. צריך לשלוח הודעה בערוץ תקשורת שמוגדר ולצרף את המסמכים שרשומים. שפות"ש יבודק מה התנאים בחבה שבה בוטח, יוודא שהעביר את כל המסמכים כנדרש, ואם עדיין הם לא שילמו בזמן שישקול אם הוא רוצה לתבוע

ציטטת חלק של פסקה שבכלל לא מתייחס להודעה של המבוטח לחברת הביטוח אלא להודעה של מי שביקש את הביטול והרכב לא בחזקתו למי שמחזיק בפועל ברכב. הרי לא יתכן שחברת ביטוח תדרש לבטל פוליסה ולהחזיר כסף אם בכלל לא הגיע אליה הודעת ביטול. הפסקה במלואה: 2 אם הרכב אינו בבעלותו ואינו בחזקתו – אישור לפיו הבעלות ברכב הועברה לאחר ואחד משלושת אלה: א. העתק תיעוד על מסירת הודעה למחזיק ברכב על ביטול הפוליסה; הודעה כאמור יכול שתימסר בדואר, בשיחה או באמצעי דיגיטלי; ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו בתוך שלושה ימי עבודה מיום מסירת ההודעה; ב. העתק תיעוד על מסירת הודעה למחזיק ברכב על ביטול הפוליסה והעתק תגובת המחזיק ברכב לפיה אישר שיש לו פוליסה אחרת; ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד מתן הודעת הביטול; ג. אישור כי השימוש ברכב בוטח בפוליסת ביטוח רכב חובה אחרת; ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד מתן הודעת הביטול או הנפקת הפוליסה האחרת, המאוחר מבניהם. ג. וידא מבטח כי ניתנה הודעה למחזיק כאמור בסעיף קטן )ב()2()א( ו-)ב( יהיה פטור מחבותו לפי הפוליסה; ביקש מבטח לשלוח הודעה למחזיק כאמור באותן פסקאות, תכלול ההודעה את מספר הרישוי של הרכב המבוטח ואת התאריך שבו יכנס הביטול לתוקף; מבטח לא יעכב את ביטול הפוליסה בטענה שלא הצליח לוודא שניתנה הודעה כאמור.

אתה פשוט לא יודע לקרוא את לשון החוק. נתחיל מהתחלה: ״ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג), 14ג(ג) או 14ג1(ג)״: כלומר, הסעיף הזה מתייחס לסעיפים שבאו לפניו: סעיף 14א(ג) מתייחס ליחידות נופש - לא רלוונטי סעיף 14ג (ג): עסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה... בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה - רלוונטי סעיף 14ג1(ג) מתייחס לאדם עם מוגבלות או קשיש, לא רלוונטי לכאן כנראה, ועוסק רק בפרק הזמן המוארך לביטול. ועכשיו לתוכן: כלומר כל מה שבא מתחת ומסביר את נושא ההחזר, מתייחס מראש אך ורק לביטול שבוצע לפי הסעיפים הנ״ל. במקרה שלנו, ביטול שבוצע בתוך 14 יום. רק שפות״ש התחרט אחרי יותר מ-14 יום. אז אני אחזור שוב, כל מה שמגיע אחרי 14 יום לא נכנס תחת שום חובה בחוק. העסק לא חייב לבטל, להחזיר, לתת שובר או קרדיט מעבר למה שהוא פרט בחוזה העסקה. החוק במלואו: https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הגנת_הצרכן

פות״ש ביטל אחרי יותר מ-14 יום. לא חייבים לו כלום, בכלל לא חייבים לבטל לו. מצידם הם יכולים להחזיק אצלם את כל הסכום ואם הוא לא טס, זבש״ו. תאורטית הם גם לא היו חייבים לאפשר החלפת טיסה או לתת את הקרדיט על ההפרש, אלא אם כמובן זה צויין שאלה תנאי העסקה, כפי שהם החליטו להגדירם.

במבט נוסף, התמרור של המשאיות לא רשמי. הבעיה לא באיור דווקא, אלא ברישום המשקל (אמור להופיע גם ט׳ בעברית). גם לתמרור 439 חסרה מסגרת שחורה. בקיצור, התלבשו על עמודים קיימים עם תמרור לא רשמי, ויצרו בלבול מסויים, אם כי אין שם משהו לא נכון בעליל.

״המקרה המוזר של מנורת הלד בפורום רכב״. לא התאפקתי.

רק שזה לא ענין של דיעה, זה ענין של חוק, וזה בדיוק מה שהוא מגדיר, ביטול עסקה והחזר כספי אפשריים עד 14 יום. אם עבר יותר זמן, העסק רשאי לנהוג כפי שריצה. לבטל או לא, להחזיר או לתת קרדיט או באופן חלקי. שטויות או לא, ככה עובד חוק, וככה פועלת המציאות. למה אתה קורא לא לוותר? פות״ש אם במקרה אתה עונה על התנאים הבאים, אז 14 יום מתארכים ל-4 חודשים, אולי זה רלוונטי: צרכן שהוא אזרח ותיק (מעל גיל 65) או בעל מוגבלות או עולה חדש (עד 5 שנים) אתה רשאי לבטל עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק שבוצעה באמצעות שיחה, תוך ארבעה חודשים

צודק. זה ממשיך את הטענה שלי, שלמעשה מה שמבלבל שם הוא שימוש בתמרורים רשמיים של רשות התמרור עבור חניון פרטי. אז אם כבר הציבו איסור כניסה, היו צריכים להמשיך עם הלוגיקה ולהציב 201. זה לא יכול להיות בשום מקרה. תמרור 439 מתייחס אך ורק לתמרור שמעליו, כלומר לאיסור הכניסה למשאיות. לא לתמרור שתחתיו ולא לתמרור שמעל התמרור שמעליו.

גם לי לקח רגע, כנראה בגלל הסדר הלא עקבי והמחשבה שאולי כן ניסו להתחכם עם שימוש בתמרורים בניגוד להגדרתם (כי גם זה קורה).

זו הגדרה בסיסית של תמרורים שצריך להכיר. עמוד יכול להכיל מספר תמרורים, הם לא קשורים זה לזה, פרט למקרה של תמרור 439 שמכיל פירוט כתוב שמתייחס רק לתמרור שמעליו. מכאן, שלתמרורים איסור הפניה אין קשר לאיסור הכניסה למשאיות. אבל יש פה שני דברים אחרים מעט מבלבלים: 1. את התמרור שמחייב פניה ימינה שמו מתחת לתמרורים שמגבילים כניסת משאיות, ואת התמרור שאוסר פניה שמאלה שמו מעליהם. היו צריכים להציב בצורה אחידה. 2. התמרורים שאוסרים כניסה משאיות מתייחסים לחניון פרטי, עם מחסום, שלרוב לא מציבים עבורו תמרורים רשמיים.

נראהה שהתבלבת בלינק, התכוונת לזה ולמה שהוא יקבל מסמך אם הוא לא התכוון להוריד את הרכב. אז הפקידה סימנה בטעות איזה צ'קבוקס, והנה הרכב הושבת.

שיבדקו אותו כאילו עבר תאונה, יסמנו את מה שצריך בהתאם לזה, יבדקו בהתאם לזה.

ראוי שיהיה מקביל למה שהיה מותקן על הרכב מקודם מבחינת רמת מחיר. רצוי שיהיה דומה לצמיג השני על הסרן. אבל גם זה דרישה בעייתית, כי כאמור, משרד התחבורה לא מונע התקנת צמיגים שונים על אותו סרן, אז תאורטית לגיטימי שישלמו על המינימום.

תמתין לתשובה ואם לא תתקבל תוך פרק זמן סביר, תצטרך להחליט אם אתה פונה לצינורות משפטיים.

זה לא עובד ככה. אם יש לי רכב בן שנה וחצי שעבר תאונה ולכן התיקון הוא עם חלקים חדשים, חברת הביטוח לא מקזז לי את ״הגיל היחסי״ של הרכב מעלות החלק החדש. ב״החזרה למצב קיים״ מדובר על המנעות משדרוג משמעותי, לא ישימו מנוע עם נפח כפול במקום אחד שהתקלקל במסגרת אחריות, אבל זה לא אומר שעכשיו צריך לחשב מה החלק היחסי של צמיג משומש בן שנה ולקזז את העלות. כדי שהרכב יחזור למצבו, כלומר יוכל להמשיך לנסוע יש להתקין עליו צמיג תקין. בנורמות הקיימות בארץ, מדובר על צמיג חדש.

זה נכון בהקשר של חלפים אחרים, שמקובל להשתמש בחלפים מפירוק (אם יש) או לא מקוריים. אבל צמיגים משומשים זה דבר לא נפוץ, חלק גדול מהפנצ׳ריות לא מוכר אותם, השימוש בהם מפוקפק מבחינה בטיחותית כי עברם לא ידוע והם לא עוברים שום בדיקה אמפירית.

לא רלוונטי, כאמור, מבחינת החוק מה שקובע זה הכתובת הרשומה במשרד הפנים.