Be roo

הכי חשוב, להשאר רגוע, ולפני עזרה ראשונה יש דברים חשובים אחרים: לאבטח את המקום ולמנוע פגיעות נוספות (כבר הייתי במקום תאונה שבו הגיע אחרי דקה רכב עם נהג לא עירני שנכנס ברכב הפוך על הכביש) להזעיק את מד"א והמשטרה (לפחות במקרה שלי הם לא טרחו לקרוא אחד לשני, היה צריך להתקשר אליהם בנפרד). חשוב לתת מיקום מדוייק ככל שניתן מספר הרכבים והנפגעים מידת פגיעה (באופן כללי, כלומר אם מחוסרי הכרה, הולכים על רגליהם) גיל משוער (תינוק/ילד/צעיר/בוגר/קשיש) מבחינת עזרה ראשונה, בישראל יש כל כך הרבה אנשים עם הכשרה שתוך זמן קצר יגיע מישהו, ועד אז להתרכז במה לא לעשות: לא להזיז אף אחד שלא מסוגל לזוז בעצמו, אלא אם צריך להרחיקו מסכנה ממשית (רכב עולה באש) לא לתת מים או מזון גם אם הפצוע מבקש. אם יש פגיעות פנימיות זה מסוכן. לא להוריד קסדה לאופנוען (זה בסדר אם הוא מוריד בעצמו, כבר ראיתי אנשים מנסים למנוע גם את זה) להרגיע את הפצוע שעזרה בדרך, להביא עבורו חפצים אישיים ומסמכים (לצערי לעיתים קרובות הם נעלמים מהרכב)

אתה צודק, אבל זו לא הבעיה. תן ל-1000 נהגים ישראלים שעברו תיאוריה ב-5 השנים האחרונות לזהות את שני התמרורים, בליל לחץ, בדף מולם, כשאין בעיה של "בולטות", ותגלה שלפחות 80% פשוט לא זוכרים מה ההבדל או שבכלל קיים כזה. אנשים לא זוכרים תמרורים ותקנות בסיסיות, אז גם אם תעשה את שני התמרורים שונים לגמרי, רובם לא יזכרו את ההבדל

בדיוק. ניסיתי להסביר את זה לעיריה לפני שנים, לא הסכימו איתי. לאור העובדה שהם לא אוכפים שם שום דבר ממילא, וגם אם היו אוכפים רכבים שחונים כשאסור, זה לא היה מונע מהורים ממהרים לחנות בשלל מקומות אסורים סמוכים, ויתרתי. זהו מגרש ציבורי לחלוטין, ומיועד כמקום עצירה בשעות הרלוונטיות לגן כדי שלא יצטרכו לעצור ברחוב ולהפריע להתנועה (זו שכונה עם חניות פרטיות, מגרשים ציבוריים יש ליד מוסדות ציבוריים בדיוק כמו כאן). רק שבמקום לאסור חניה אסרו עצירה. מה שתאורטית אמור להפוך את המגש לריק לחלוטין באותן שעות (לו היתה אכיפה במקום). אין שום הגיון בשילוט כמו שהוא מוצב.

https://www.ynet.co.il/article/4924100

מגרש קטן שצמוד לגני ילדים. גם לא עזר כששלחתי לעיריה פניה על חוסר ההגיון, הם התעקשו שזה התמרור המתאים. (כן, יש לו אח בצד ימין). אפ

עקרונית החוק לא נותן היתר לחניה אסורה בגלל תקלה. התקנה היחידה שמוכרת לי עוסקת בהצבת משלושל אזהרה שאני אניח שלא הצבת: 70. (א) רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות. נסה לשלוח לעיריה בקשה לביטול בצירוף המסמכים שמעידים על הגרירה והתיקון בצירוף צילום של רוחב המדרכה והסבר שעשית את המירב כדי למנוע הפרעה.

לך הוא לא גבוה, בשבילו הוא היה צריך לקחת הלוואה, שאנחנו לא יודעים אם הוא מסוגל בכלל לסגור, היא עלולה להתנפח עוד ועוד וזה יהיה כדור שלג. אנחנו פורום עם הרבה ידע, אבל יש מקרים שבהם צריך להבין שזו לא הכתובת. כי אי אפשר לקבל את כל המידע בשלט רחוק, ולפות״ש חסרה הבנה בסיסית כדי לענות. זו לא ביקורת, זה המצב, הוא צריך מישהו שיחזיק לו את היד.

הפורום המכובד צריך להכיר במגבלותיו. זה לא מקרה שאפשר לעזור בשלט רחוק. פות"ש לא מבין מספיק במקרה שלו עצמו כדי לספק מידע מועט שיש לו ולהשיג מידע נוסף שאין לו, ואין לו את הכלים וההבנה הבסיסיים בצדדים שמעורבים כדי להתחיל להבין מה קרה, ובטח שלא לדעת איך לפעול ומה זכויותיו. הוא צריך להעזר בעו"ד שמכיר את הסכום של מימון רכב והלוואות מגופים כאלה שידע לכוון אותו איך למזער נזקים. עם כל הרצון של הפורום לעזור, הדיוט עלול לעשות יותר נזק מתועלת.

כי לא בטוח שהוא מסוגל ״לסגור חשבון״ עם המימון, שימשיך ויעלה בקצב שהוא לא מסוגל. יתכן ועו״ד יוכל להנחות אותו איך לעצור את מירוץ ההלוואה. רק פות״ש, אם אתה פונה לעו״ד, אל תעשה את אותה טעות. תבדוק טוב עם מי אתה הולך, דאג לתעד כל הסכם, תברר אם דרישות שכר הטרחה שלו סבירות. תעשה שיעורי בית. גם שם יש נוכלים.

הנושא נושק לעבודתי, אז יש לי הכרות מסויימת איתו, ואתה בהחלט צודק, המשוואת בכלל לא פשוטות, הן לוקחות בחשבון בין היתר סכום, מטבע, שעה ביום, היסטוריה של סליקות מוצלחות ובעייתיות בעסק, היסטוריה של בעל הכרטיס, היסטוריה של אותו כרטיס ספציפי, פעילות קודמת באותו יום, אימותים של פרטים שונים שנעשים מאחורי הקלעים, והכל בסטטיסטיקות של פרקי זמן שונים.

פות״ש, כנראה נפלת על עסק שמנצל בורות. להלחם לבד יהיה קשה, כי ככה זה עם בריונים. או בקח את זה כשכר לימוד, או שתקח עו״ד שילחם בשבילך, כי לך את הידע והאופי להלחם לבד.

תתחיל בלהעלות לפה את כל המסמכים שכן יש לך ולהשיג מחברת המימון מה שהם כרגע מוכנים לתת.

יש המון לוגיקה מאחורי ההחלטה לדרוש אימות דו שלבי ושוקלים הרבה פרמטרים, במטרה למנוע עסקאות לא רצויות מצד אחד וטרחה מיותרת מצד שני.

כן ולא. הוראת תמרור 432 ״ אסורה חניית רכב בדרך״. זה אומר שמותרת עצירה לכל מטרה, אז פה הגבילו רק למטרת נוסעים. ניחא. לפי לוח התמרורים 439 תקף לתמרור שמעליו, כלומר הוא מתייחס להיתר הנוסעים, לא לאיסור החניה. מכאן ש-432 תקף תמיד ואסור לחנות, בשעות המפורטות מותר רק להוריד נוסעים, ביתר השעות, אסור לחנות אבל מותר לעצור לכל מטרה, לא רק לנוסעים. אני בספק שלזה התכוונו, כנראה רצו להתיר חניה מחוץ לשעות. אבל זה מה שיצא כשחילקו את 439 לשני לוחות נפרדים.

אי אפשר לעזור עם תיאור כללי כזה. למעשה ביצעת באותו יום שתי עסקאות, אחת לקנית רכב, והשניה למימון שלו. צריכים להיות לך חוזים מפורטים של שניהם. או שתמצא חבר שיודע לקרוא חוזים, או שתעלה לכאן את כל הדפים שנתנו לך וננסה לעזור.

זה נכון, אבל יש ענין של המשכיות והצטברות. אם בתמונות ניתן לראות כביש סלול באספלט, מדרכה מרוצפת ואליה מתחבר שביל מרוצף גם הוא, הוא יוצר המשכיות עם המדרכה ומגדיל את הסיכוי במדובר במעבר להולכי רגל. ויחד עם התנאים הנוספים, מצטבר למסקנה, גם אם במבט ראשון לא ברור.

האמת היא שהנחתי לפי הניסוח שהשעה 18:05 היא לא זו שמצויינת בדו""ח אלא מה שפות"ש זוכר וכנראה לא מדייק. שפות"ש יעלה את הדוח וצילום התמרור ואז נוכל לדייק.

אלה הגדרות תוקף תמרור נת״צ: (1) בכל הימים והשעות, אלא אם צוין אחרת בתמרור 439 שמוצב מתחתיו. (2) צוינו בתמרור 439 שמוצב כאמור בפסקה (1) שעות בלבד, בלא ציון ימים, התמרור יהיה תקף בכל הימים, למעט ביום הקודם ליום המנוחה כמשמעותו לפי סעיף 18א(א) לפקודת והמשפט, התש"ח- סדרי השלטון ,1948 החל מהשעה ,17:00 וביום המנוחה. פקודת סדרי השלטון: ״קובע כי שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. מלבד אלה, יום המנוחה האזרחי היחיד הוא יום העצמאות.״ מכאן חג סוכות נכלל ביום המנוחה, הבעיה שהמחוקק שכח להגדיר כמו שצריך את התמרור ושחגים לא נופלים בסופ״ש, ולכן נוצר מצב שימי מנוחה מוחרגים רק אם צויינו שעות בלבד, ושכח לציין שאם צויינו שעות וימים גם אז החג מוחרג.

נמסיס סתר אותך וקבע שאין לשלוח יכולת לשלוט על הגעת דואר לספאם. לאור חוסר היכולת שלך להבין לוגיקה ולהפנים שנמסיס סתר אותך, אז להסביר לך את ההבדל בין ״תלוי״ ו״צריך״, ובין חובה מפורטת בפקודה לבין כזו שמתוארת בכלליות, אז כמו בדיון הקודם שלנו, זה כבר מעבר ליכולותי, הרמתי ידיים.

אני אנחש שאולי זה מיועד לילדים שהלכו לאיבוד ומישהו מנסה לעזור להם. או שלא כולם רוצים לקחת אייפד לים או לגינה שיתמלא בחול. מן הסתם כשהציבו אותו המקום לא היה מגודר, ואולי הקרקע היתה מוגבת לפני שהחלו בעבודות. וכן, יתכן שניסו לעשות משהו טוב ויצא עקום, רק שזה לא היה כלול בצילום הראשון.

אתה לא יכול לבסס הרבה על פסקי הדין האלה, כאמור, האחריות לתזכורת שונה מביטוח חובה לביטוח רכוש. יש הבדל בין ביטוח שמחוייב על פי חוק וחובת ההודעה מוגדרת בחוק, שמיועד להגן על אזרחים שנמצאים בתאונות, ומפרטת בדיוק את האמצעים לבצעה, לבין ביטוח שהוא חוזה מבחירה בלבד, לפיצוי על רכוש, והתזכורת מוגדרת באופן כללי בהוראת שעה. זה כמובן לא אומר שבית משפט לא יכול לפסוק לטובת המבוטח, אבל ההקבלה מינימלית.

זה החוזר שציטטתי קודם, הוא מגדיר בדיוק על מה הוא חל, ואכן מוזכר בו ביטוח רכב מנועי -רכוש. והוא אומנם מגדיר תזכורת 30 יום לפני תום הסיום, אבל לא מפרט איך אמורה להתבצע התקשורת, אפילו לא כתוב באיזה ערוץ להשתמש, ובטח לא מחייב את המבטח לבצע שמיניות באויר כדי לוודא שהמבוטח קיבל אותה. הוא מחריג במפורש ביטוח חובה ("הוראות סעיף 3 לחוזר יחולו על ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי ]נוסח חדש[, התש"ל.1970-"), שעוסק בפסקי הדין שנתת, כי על ביטוח חובה חלה אחריות מוקפדת יותר שמוגדרת בפקודת הביטוח לרכב מנועי: "ניתנה ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך מתן ההודעה; הומצאה תעודת הביטוח לבעל הפוליסה באמצעים אלקטרוניים, רשאי המבטח להמציא הודעה על הביטול באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שווידא שבעל הפוליסה קיבל את ההודעה, ויראו את תאריך וידוא הקבלה כתאריך מתן ההודעה."

רק להבין, מה בדיוק הזוי פה?

1. בשני המקרים מדובר על ביטוח חובה, לא על מקיף, האחריות שונה. 2. הדיון שלי ספציפית לא נוגע לענין חובת ההודעה של חברת הביטוח, אלא לקביעת המומחיות של גולשים בפורום, וליכולת הטכנית של שולח למנוע הגעה לספאם. אבל אם אגע לרגע בענין הוכחת התזוכרת. לשולח אין יכולת מוחלטת למנוע ממיל להגיע לספאם, אבל נניח והגיע, המבוטח אכן יוכל לטעון שלא קיבל שלא באשמתו ונניח שיאמינו לו. אבל כולנו (לפחות רובנו) יודעים שחברות הביטוח מעוניינות בחידוש ומנסות לתזכר את המבוטח בדרכים בכל דרך אפשרית (אני אישית קיבלתי מיילים, סמסים, הודעות קוליות ושיחות אישיות במשך חודשיים שהיו מטרד של ממש). לכן הרוב הסיכויים שפות"ש פשוט פספס אותן בגלל שהייתו בחו"ל.

אין לך מושג איזה מושג יש לאחרים בנושא. נמסיס כתב (פעמיים), תשובה הפוכה למה שאתה טוען, שאין דרך למנוע מייל מלהפגע לספאם. לבקר אחרים על חוסר מומחיות, כשבעצמך יש לך ידע כללי בלבד, אבל זה לא מונע ממך לקבוע שלאחרים אין גם את זה. ולהמשיך להתבסס על דברי נמסיס ששוב ושוב סותרים אותך. בבקשה, מתוך הוראת השעה של המפקח על שוק ההון: " 1. הודעה על תום תקופת ביטוח 30 ימים לפני תום תקופת הביטוח, חברת הביטוח תשלח לבעל הפוליסה הודעה על תום תקופת הביטוח שתכלול את הפרטים הבאים: א. מועד תום תקופת הביטוח; ב. פרמיית הביטוח וגובה ההשתתפות העצמית בפוליסה שהסתיימה; ג. הצורך בהסכמת בעל פוליסה כתנאי לחידוש פוליסת ביטוח; ד. אחריות בעל הפוליסה לדאוג לכיסוי ביטוחי - חברת הביטוח תציין בהודעה כי קיימת חשיבות לרצף ביטוחי וכי העדר כיסוי מתאים, עלול לחשוף את בעל הפוליסה לנזק עצמי (במקרים של נזק גוף או רכוש) או לחבות כלפי צד שלישי. " אתה מוזמן לקרוא את ההוראה במלואה, אין שם אפילו אזכור לאופן המשלוח, או חובה לשלוח בדואר רשום, ובטח לא דרישה להשתמש בכלים לעקיפת ספאם. אם אתה רוצה, אפשר גם לקחת דוגמה שאומנם לא רלוונטית לפנה, מסדר הדין הפלילי לגבי "חזקת מסירה": " הדין הקיים קובע חזקות הרואות כמסמך שנשלח בדואר (רגיל, רשום, או רשום עם איסור מסירה) ככזה שהגיע ליעדו. כלומר, כאשר המסמך נשלח בדואר המתאים ניתן להניח כממצא עובדתי כי הדואר אכן הגיע ליעדו. בפסיקת בתי המשפט הודגש כי בבסיס החזקה (לפיה מסמך שנשלח בדואר המתאים למענו הרשום של האדם או של התאגיד, אכן הגיע ליעדו) עומדים שני טעמים: הטעם האחד הוא החובה החוקית על כל תושב לעדכן את מרשם האוכלוסין על כל שינוי במענו והחובה החלה על חברה לעדכן שינוי במענה הרשום ברשם החברות. הטעם השני הוא ניסיון החיים והשכל הישר המלמדים כי מסמך שנשלח בדואר מגיע ליעדו ברוב המכריע של המקרים. "