Be roo

קורה כל הזמן לצערי. חסור התכנון פשוט מתסכל. יש קטע כביש חדש יחסית באיזור גלילות. תכננו שם יפה, שני נתיבים לכל כיוון, מדרכה רחבה שכוללת שביל אופניים נוח, אדניות ,עצים, פנסים. ואז התחילו החפירות הקטנות, כל פעם למשהו אחר, פה מוציאים פס אספלט לאיזה חיבור חשמל, שם מסירים קטע אחר בשביל ארון שירות, פה מזיזים אדנית והשקיה. והנה תוך שנה שביל האופניים החדש והנוח הפך לשביל טלאים מקפץ.

תודה על ההמלצה, מה לעשות ויש לי עוד כמה דברים לעשות חוץ מלקרוא פסקי דין. אז וואלה, נפלתי על מקרה נדיר שבו עובדה מהותית שמתוארת בתחילת התביעה התבררה כלא נכונה. כאמור, זה לא מחזק את טענתך, ברור לכולם שהתקנה חלה על רכיבם באותו נתיב. כדי לחזק את טענתך אתה צריך להציג מקרה בו נקבע במפורש שהתקנה לא חלה על מקרים אחרים. ויכולתי להוסיף פה הערה מקניטה בסגנון שלך, אבל אוותר.

כן ולא, נכון שזה פחות משמעותי ומסוכן בכביש מרובה נתיבים, אבל גם במקרה כזה, אם הרכב הנעקף מאיץ פתאום, והרכב העוקף תכנן לחזור לנתיב הימני על בסיס מהירות מסויימת, נוצרת סכנה. אין קשר בין הדברים, סייגים מתקנה אחת לא חלים על תקנה אחרת. כל סייג מוגדר לאיזו תקנה הוא מתייחס.

48. (א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו. והנה עוד פסק דין, הפעם על מדרה של כיווני נסיעה מנוגדים בכלל, אומנם גם הוא לא מבית דין לתעבורה, אבל מצטט עדות בוחן תנועה: https://datacheck.co.il/psakdin.asp?id=761804 ״בוחן התנועה אישר בעדותו כי התובע לא קיים את הוראות סעיפים 21, 35, 47(ה)(4), 47(ז) ו- 61 לתקנות התעבורה״

זה רלוונטי כשבית משפט (כל בית משפט, גם אם יש היררכיה), מתייחס לתקנה ופוסל את הטיעון שמתבסס עליה בגין עילה כזו או אחרת. זו הנקודה עליה דובר, ויתר פסק הדין והשאלות שעלו בו פחות רלוונטי. בית משפט דן בכל טיעון באופן פרטני, ושאלת המסקנה הסופית לא קשורה לקבלה או לדחיה של טיעון ספציפי. לא ראיתי בתגובתך שום פסק דין שקובע הפוך, שבאופן ספציפי התקנה הזו חלה רק על מי שנמצא באותו נתיב. אם אתה מחפש לסתור את הדוגמאות הללו, זו האסמכתא הרלוונטית. אני כאמור, לא מצאתי אחת (זה לא אומר שאין, לא השקעתי שעות, ביצעתי חיפוש קל ולקחתי את הדוגמאות הראשונות הרלוונטיות).

סימון צהוב על הכביש לבדו מגדיר נת״צ (תמרור 503) אם הוצב שלט עם הגדרת שעות, הוא תקף ממקום הצבתו והלאה.

לא הבנתי. אבל הנה כמה פסקי דין שמתייחסים לתקנה 61, ואינם מחריגים אותה רק לרכב שנמצא באותו נתיב עם המאותת מקרה של השתלבות בנתיב סמוך: https://www.psakdin.co.il/Court/עפ-ת-38757-04-19-לוי-נ-מדינת-ישראל_1 מקרה של השתלבות ביציאה מחניון (פה אפילו אין רכב ״מאחור״) https://www.psakdin.co.il/Court/הפניקס-הישראלי-חברה-לביטוח-בע-מ-נ-אלבר-ציי-רכב-ר-צ-בע-מ_1 עוד מקרה של נתיב סמוך https://lite.takdin.co.il/document/2187105/ת ק רחובות 1647 05 דיל יורם ואח נ חברת נתיבי ...

נראה שגם זה אסור ״יצרן לא יכול לסייג את האחריות שלו לעומת הנדרש בתקנות. לכן, למשל, אין תוקף להוראות בתעודת אחריות הקובעות שחלקים מסוימים מהמוצר אינם כלולים בה. במקרה אחד קבע בית משפט לתביעות קטנות בירושלים כי סעיף בתעודת אחריות לנגן מוזיקה, שלפיו האחריות אינה חלה על אביזרים נלווים, חסר תוקף.״

הפוך גוטה, החוק מגדיר כברירת מחדל שהאחריות חלה על כל תיקון. יתכן שבמקרים מסויימים ניתן להחריג ואז צריך לציין זאת, וזה אומר שגם זה מצוין, לא בטוח שמותר להחריג. אם פות״ש רוצה לוודא, צריך לנבור קצת בתחום.

לא מדוייק, תקנה 61: ״נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה.״ (תקנה 60 מתארת את האיתותים) כן, זו תקנה שכביכול סותרת תקנות אחרות שמטילות אחריות על הרכב שעובר נתיב, ורוב האנשים לא מודעים וחלקם אף מאיצים כדי למנוע מאחר להשתלב. אפשר גם להתווכח האם ה״רכב הבא בעקבותיו״ מתייחס רק לרכב שמאחוריו באותו נתיב כרגע או גם זה שאליו הוא משתלב). בתי המשפט עדיין מטילים את רוב האחריות על הרכב המשתלב, אבל בהחלט לא את כולה, כבר נתקלתי במקרים שבהם הוטלה אחריות חלקית על הרכב שלפניו השתלבו. אין לך שום זכות משמיים גם לאור קיומה של התקנה הזו. כמו שאתה רואה, התקנות מטילות חובת זהירות ואחריות על כל משתמשי הדרך. מי שחושב שהתקנות הם אבסולוטיות ימצא את עצמו מהר מאוד אשם בבית משפט או בבית חולים.

אני לא החלטתי כלום. שאלת על מה האחריות, ועניתי שהאחריות חלה על מה שמפורט בה. לאמונה אין קשר לענין. יתכן והחוק לא מתיר להחריג סוללות, כך שאם הן מוחרגות תצטרך להלחם כדי לקבל החלפה באחריות. אבל אתה כבר אמרת שלא שווה לך לתבוע.

מוצדק או לא, זה ענין שלך. אתה יכול לאיים בלי לממש ולקוות לטוב, ואם לא יפתרו לך את הבעיה להחליט שלא שווה לך ולספוג את ההפסד או להשאר עם השירות הגרוע. על מה שכתוב בה. אם כתוב שהסוללה לא כלולה, אז לא.

אז תקנה שואב חדש ותתבע.

זו היתה התקלה המקורית או אחת חדשה? בכל מקרה, כתבת שהשואב באחריות, אם איום בתביעה החזיר אותו, כנראה שיהיה צורך באיום נוסף כדי לקבל שואב עובד. ואחרי 3 חודשים יש גם לגיטימציה שזה יבוצע מהיום למחר. לא מסוגלים לתקן? שיספקו שואב אחר עם אותן יכולות שעובד (לאו דווקא חדש). שלח דרישה במייל ומכתב רשום.

כולם ממליצים לבדוק בבוקר, שאז אנשים מבטלים ומתווספים איכשהו תורים יש מאין.

אין לי שום בעיה שהמדינה זיהתה גוף חיצוני שעושה עבודה טובה והכניסה אותו תחת חסותה. הבעיה שלי היא שואקום שאותו גוף אנכנס למלא, לא היה צריך להיות שם מראש. בכל הקשור להנגשת מידע והטמעת טכנולוגיה באופן כללי המדינה בפיגור תמידי, ולא חסרות דוגמאות לגופים חיצוניים שהרימו את הכפפה.

אין קשר בין המקרים. פקחים לא נשלחים להראות נוכחות כדי להרתיע, הם לא מציבים ניידות עם אורות. להפך הם אורבים כדי לתת דוח. למיטב ידעתי אין לפקח היתר לעבור על חוקי תנועה לצורך עבודתו. כשיהיה לי זמן אעבור על החוק, בנתיים למי שרוצה: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_447.htm#Seif12

אין שום סיבה, הבהוב הוא לא תוספת זמן שמאריך את המופע הירוק. כבר נתקלתי ברמזור שמתחיל להבהב שניה שתיים אחרי שהתחיל המופע הירוק. גורם לנהגים להאיץ כדי להספיק דווקא במקום שבו צריך להאט.

אין כל איסור כזה.

אתה לא אמור לראות מה יש על הגשר, זה לא מעניין איש. אף אחד לא דיבר על תמרורים שמוצבים עליו, וברור לך שלא זה הדיון. תמרורי גובה רלוונטים לפלח אוכלוסיה מאוד קטן ואין שום סיבה שנהג פרייבט יטרח לקרוא אותם ולוודא שהוא עובר. ועכשיו בטח תשאל לגבי תמרורי מהירות אלקטרונים שמוצבים על גשרי שילוט יעודיים, שגם הם לא רלוונטים לדיון שעוסק בלהבחין בשוטר שעומד לשם אכיפה על גשר. תמרורים מתוכננים ומוצבים כך שיהיה קל להבחין בהם, זו מטרתם.

גשר שנמצא בגובה 5 מטרים אינו "הכביש" וגם מתאגרף בזירה לא מחפש התקפה מהתיקרה.

למה נהג צריך לבחון פרטים בגובה של גשר? כי אולי יותקף ע״י כטב״ם? יש מספיק סכנות בשני מימדים, אין שום צורך להטריח את המוח בלעקוב אחר מימד שלישי שאינו רלוונטי.

אז למי להאמין? ועדות היגוי, ועדת משנה, משרד המשפטים, נציגים וכו׳ וכו׳ ועדיין האתר עצמו מסייג את אחריות המדינה לפעילותו. לפי נתוני הרישום, החל״צ הוקם ב-2010, לקח למדינה מעל 10 שנים להצטרף למאמץ, ועדיין האתר עצמו מסייג את אחריותה. והשאלה היא, האם אי פעם יהיה בית משפט שיצטרך לפסוק לגבי אחריות המידע המפורסם, מה יקרה.

הוא לא אתר רשמי ואין למדינה שום אחריות לגבי הכתוב בו. הוא מקבל סיוע ממשלתי כמו ארגונים רבים. אבל בפועל הוא אכן הרבה יותר שימושי, וחבל שצריך גופים כמותו היכן שמדינה כושלת.

תוקף תעודות הזהות הוארך שוב (בפעם השלישית) עד ינואר 2026. יש טענות שלמרות הארכה עלולה להיות בעיה במערכת הבנקאית, אבל לך זה כנראה לא ישנה. אם אתה מתכנן להסדיר את הענין בביקור הבא, הזמן תור כבר מעכשיו, יש עונות עמוסות שבהן לא קל להשיג תור, בטח אם אתה מוגבל בזמן.