Be roo

סביר שהבנת לא נכון, בעיקר כי לא הגיוני שגם פות״ש, גם אשתו וגם שומר הדרך לא יודעים שבמקרה זה מותר לפנות. כנראה שהנהגת פנתה באיזור הלא מקווקו, או שפנתה מהצד החסום. אחרת אין דיון.

אתה רואה את הסטטוס מופיע באתר רשמי של הרשות? אם כן, תתעד ותמתין.

בתמונת הלפני הקו נראה ברור למדי, בטח למי שגר שם ומבחין בו בתנאי תאורה שונים. טוב שהמרתם לאזהרה, כאמור, שינוי הסימון בדיעבד לא אמור לשנות.

מבחינת אישתך שום דבר לא השתנה, שינוי הסימון לאחר מעשה אינו רלוונטי, מה שקובע זה הסימון בעת ביצוע העבירה, ולכן השיקולים שלכם היום ואז לא השתנו.

הבעיה היא לא המערכת אלא הדואר, והעובדה שבחוק הישראלי מספיק שהשולח יציג הוכחה ששלח בדואר רשום, בעוד שהדואר עצמו מאבד מכתבים על ימין ועל שמאל ולך תוכיח שאין לך אחות ושמעולם לא קיבלת הודעה. כבר היו פה מקרים של אנשים שהכתובת שלהם מעודכנת, השם מופיע על התיבה, ובכל זאת לא קיבלו מכתב רשום. החוק מניח שהדואר עושה את עבודתו, וכולנו יודעים שזה לא כך במציאות.

כתבת שאתה צריך כלי לחודשיים-שלושה, אתה מתכוון למכור אותו לאחר מכן? אם כן, מצד אחד אמינות זה לא הצד החשוב, מצד שני למכור כלי של מותג ידוע יהיה קל יותר.

למיטב ידעתי בשביל שזה יהיה נכון צריך לשנות את סדרי הדין הפלילי ולהגדיר זאת כ״חזקת מסירה״. בכלל לא בטוח שיש מעקב אחרי מי רואה מה באיזור האישי, ושאם יש כזה, למישהו במערכת המשפטית יש גישה לכך.

לפי איזה הגיון בדיוק מקצים שטח ציבורי לאדם פרטי (שאינו נכה) לצורך חניה? ולמה רק אחת? אם יש לו שני רכבים למה לא לשניהם? או שזה לפי אורך חזית הבית ואם המגרש שלו רחב יקבל 4 חניות? ולמה רק לבית פרטי? שכל הרחוב יוקצה לחנית דיירים בבניין דירות? ולמה רק בבית? למה לא להקצות את השטח מול המכולת לחנית בעליה? תושבי ישובים יכולים להגיע להסכמה שבשתיקה שמשאירים את החניה שמול כל בית לרכב אחד שגר בו. זה בדר"כ קורה כל עוד אין מצוקת מקום. אבל החניה בשום שלב לא שלו ואף אחד לא מחוייב ל"הסכם" הזה וכשיש מצוקה כל הקודם זוכה כמו שזה מתנהל בכל מקום אחר. מה גם, שלרוב הבית כולל שטח שיועד לחניה וסופח לגינה...

כתבת בעצמך, לא רק שאין לתמרור תוקף חוקי, מי שהציב אותו עבר על החוק. הבעיה שאף גוף לא מתעסק באכיפה של זה. כל עוד הקהילה לא תחליט לפעול נגד הבריונים, המצב ימשך.

אם אתה לא מוצא למי למסור פה, יש הרבה עמותות באיזור ר"ג ונתניה שישמחו לקבל.

הכוונה לא היתה לפנות למפקח, כאמור, ההנחיות שלו מפורסמות ואפשר לבחון מה הן אומרות לגבי בדיקת היסטוריה. ההנחיות מחייבות, וכל הנהלים מתבססים עליהם. אם אתה לא טורח לבדוק מה כתוב בהן, כל הדיון מיותר. אם באת רק לקטר על חברות הביטוח והמפקח, זה לא המקום. אני מציתי.

אתה מדבר באויר, מה לא היה ברור בהנחיות ומה שאלת?

לא הבנתי איזה תשובות אתה רוצה, הנחיות המפקח הן ענין ציבורי שמפורסם לציבור.

אף אחד לא אמר שיהיה בסדר, מה שאמרתי זה שאם תתקל בבעיה, תגיב. מה הטעם לשבת ולהעלות תסריטים. ייקרו לך את הפרמיה? תדרוש הסבר למה, תעשה סקר שוק. ביקשו ממך היסטוריה של 10 שנים ולא 3? תבדוק עם המפקח על הביטוח אם זה תקין. אתה עסוק בכל מיני תסריטים אפשריים. מה זה משנה מה אפשרי עכשיו? מחר המפקח על הביטוח ישנה את ההנחיות.

שואלים אותך על 3 שנים, תענה על 3 שנים. תן מידע נכון והכל טוב. העובדה שיש מאגר שהחברות מדווחות אליו לא אומר שיש להם גישה למידע שבו, או לכולו. אם למשל המפקח על הביטוח הגדיר שמותר להן לבחון עבר ביטוחי עד 3 שנים אחורה, זה שהמאגר מכיל היסטוריה ארוכה יותר לא משנה. מאגרי מידע מוגנים בחוק וויש הגדרה למי יש גישה לאיזה מידע ולאיזה צורך. בקיצור, תענה על מה ששאלו, תפסיק להתייסר לגבי ״מה אם״, ותתמודד עם בעיות אם וכאשר יצוצו.

לדעתי, מנסיון והטווח שלהם הם 36 ברובם.

אולי לנסות קורקינט שיתופי? הם די בסיסיים. סורי, הרגל.

דקויות? אתה מחפש המלצה לקורקינט שמתאים לדרישות שלך, מתאר דרישה באופן מטעה וחושב שבאים לחפש אותך בקטנות? זה כמו שהיית אומר מציין פתאום שאורך הנסיעה ההוא 2 ק״מ בממוצע, ושיש ימים שאתה נוסע 20 ק״מ. אלה הבדלים שלא מאפשרים לתת לך המלצה רלוונטית. זה שיפוע יפה ולא קצר בכלל, רוב האנשים לא יהנו לג׳עג׳ע בזחילה את המרחק הזה, אבל אתה ציינת שמהירות זה לא תעדוף, ושמדובר בפתרון לחודשיים-שלושה, אז אולי בשביל להשאר במסגרת של כלי קטן ופשוט תהיה מוכן לבלוע את הצפרדע. בוקי שדרג אחרי שנה, אז אולי הזחילה לא נוראית כל כך.

היות והנחתי שפות״ש מוסר מידע רלוונטי, הנחתי שכשהוא כתב ״השיפוע הוא 50 מטר עלייה על 2 ק"מ״ מדובר על שיפוע אחיד פחות או יותר, כי כמו שכתבת אחרת המידע הזה מיותר. אז כאמור, לא היה טעם לציינו בצורה כזו.

תביעה היא הליך אזרחי, אתה הגשת תלונה. כמו שהוצע, אתה יכול לתבוע אזרחית, אבל בלי נזק כספי יהיה קשה לראות תוצאות. אפשרות נוספת היא ללהגיש פניה למחלקה לפניות הציבור במשטרה, או לפנות לתקשורת וללקוות שהרעש הציבורי ישנה משהו.

לפי איזה חשבון? קצב הליכה רגיל, כדי לא להזיע הוא 3-4 קמ בשעה, כלומר 30-40 דקות. בקורקינט הכי איטי בעולם ועם מלא רמזורים אדומים זה יקח 10 דקות.

זה שיפוע די מתון, בהנחה שאתה בחור ממוצע, מבחינת כח כל כלי אמור להיות מסוגל להתמודד, בטח אם מהירות לא קריטית לך.

המלץ לכל מי שאתה מכיר, אחרי תאונה, דבר ראשון מוודאים שכולם בסדר, דבר שני שולפים טלפון ומתחילים לצלם וידאו שמתעד את הרכבים, הפגיעות, המיקום היחסי בכביש, הנוסעים ותגובותיהם.

ללא ספק היה בתנועה לאחור, רואים את החורים בצלחת נעים ואת שינוי המיקום ביחס לפס האספלט. בהרצה של פריים קשה לראות כי הוא נסע לאט. תאט לחצי ותראה. והיות והוא היה בתנועה, רוב האחריות עליו לדעתי. כמה יפסוק שופט אם זה יגיע לדיון? אין לי מושג, הנהג המצלם ללא ספק יכול היה למנוע את התאונה.

על נהג ההונדה מוטלת אחריות גדולה יותר, כי יש תקנה יעודית שמחייבת מי שנוסע לאחור לוודא שאינו גורם להפרעה או סיכון. הנהג המצלם אשם בחוסר זהירות ושיקול דעת בסיסיים. גם אם לא בא לך להיות סבלן ואדיב, הגיון בריא אמור לגרום לך להאט ואף לעצור ולא להסתמך על הצפירה.