yosi05

נסה את השמן של יהודה ממושב 'משמר איילון' 0572225911. לשמן טעם נפלא, בחמיצות הנמוכה מהנדרש בתקן לכתית מעולה ובכלל האיש חקלאי מקסים ושורשי. יוסי

סליחה על ההתקרצצות. ראשית ככל שאני יודע התחתית המשולשת עשויה מדופן הסיר, שכבת נירוסטה חיצונית ובינהן שכבת נחושת בסירים האיכותיים או שכבת אלומיניום בזולים. אין מצב לשלוש שכבות נירוסטה. שנית נירוסטה היא חומר מבודד (יחסית כמובן) וגרוע מאד במעבר חום. יתכן אומנם שלהבה החורגת מגודל הקרקעית תלהט את פנים דופן הנירוסטה אם היא דקה ותשפיע פחות אם הדופן עבה פשוט בגלל שהחום לא חודר היטב פנימה, אבל אני מעריך שהסיבה העיקרית ל-'טבעת חריכה והדבקה' בדופן הסיר קרוב לתחתית היא להבה גדולה מידי, המכה ישירות על הדופן מחוץ לקרקעית המשולשת. אולי עדיף פשוט להצטייד בסירי נירוסטה דקים שיהיו מין הסתם זולים יותר, קלים יותר ונוחים יותר לטלטול, ובלבד שהלהבה תתאים היטב לקרקעית הסיר. פעם כשהשתעממתי בצעתי ניסוי בבישול ללא תוספת נוזלים אצל ידידה המתמחה בבישול בריא. הבאתי סיר נירוסטה סטנדרטי וותיק של סולתם (בוודאות בעל שכבת נחושת בקרקעית הגורמת לפיזור חום מעולה ואחיד בתחתית הסיר) והידידה השתמשה במוצר שווצרי פלצני ויקר מאד שכלל גם מד טמפרטורה מובנה במכסה. הידידה בשלה בשני הסירים ירקות (הסוד היה להניח שכבה של בצל או ירק עתיר נוזלים אחר בקרקעית ואז יש הפרשה ספונטנית של נוזלים בתהליך הבישול), ואחר כך בשלה בשניהם עוף. גם העוף בושל ללא הוספת נוזלים מבחוץ. כדי לוודא שאין בסיר השוויצרי כישוף או פטנט סודי של נניח שכבת כסף בתחתית השכבתית (כסף מוליך חום עוד יותר טוב מנחושת) נעזרתי במד טמפרטורה עם מצביע לייזר (מוצר סיני צנוע בעלות של 16 דולר או משהו דומה) ומיפיתי את הטמפרטורה לאורך הדפנות ועל פני המכסה. אני מודע לכך שמשטח מלוטש של נירוסטה אינו אידאלי למדידת טמפרטורה ללא מגע, אבל שני הסירים סבלו מאותו 'חיסרון' והשתדלתי למדוד בזויות ובמרחקים זהים. המסקנה המאד צפויה היתה שאין שום הבדל בטיב הבישול או בפילוג הטמפרטורות, וחבל להשקיע בסיר נירוסטה שוויצרי שעלה פי 3 מהסיר האיכותי אך הלא מתיימר של סולתם. יוסי

למה דבש? אני מעדיף חיים סטייק. התופעה קשורה בסוג המנגנון (סוג האוטומט בשפת העם) המנהל את הדלקת וכיבוי האור, והמותקן אופיינית בארון חשמל בחדר המדרגות. בעבר היו נפוצים מנגנונים של חברת 'תרמיון' - היה בהם גוף חימום שגרם להתארכות מוט שמצידו הפעיל מפסק קפיצי שהדליק את האור. לקח זמן קצר אבל ברור עד שהחימום השפיע, ולכן צריך היה זמן לחיצה מינימלי עד ש'פקודת' ההדלקה נקלטה. המנגנון הזה הוא מין קופסה שחורה ודי גדולה. היום מקובלים מנגנונים אלקטרוניים המיועדים לחיבור על פס, בדומה לממסר הפחת ושאר מנגנוני הגנה ופיקוד. באחד שחיווטתי לאחרונה לא היה כוונון חיצוני להשהיה ויתכן, כמו שכתב המגיב שמעלי, שזה מיועד למניעת הפעלה מקרית. לדעתי יותר סביר שטעינת קבלים כלשהם במעגל הפנימי של ה'אוטומט' היא סיבת ההשהיה. בטוח שניתן להשיג בחנויות מתמחות מעגל השהיה דומה המיועד לתעשייה ושבו ניתן לכוון את משך ההשהיה, אבל ספק אם הטרחה מוצדקת. יוסי

יופי, אז זו מראש כבר רק חצי צרה, אם בכלל. זרקנו הספק ריאקטיבי מהמשוואה. עדיין יתכן שהתגובה הדינמית של המכשיר הנדון שונה משמעותית מזו של המונה של חברת חשמל. אם המונה איטי ורגיש פחות אז בפועל תשלם פחות ממה שהמכשיר ימדוד. אין לאף אחד מונה חשמל של חברת חשמל (יש לי אחד כזה שנקנה מחנות בגבעתיים כמשומש, משופץ ומכוייל, אבל לפני הרבה שנים)?? מצד שני אין לי מכשיר מדידה כמתואר. לדעתי הכי פשוט להריץ ניסוי בן שבוע בו תושווה הקריאה של המונה לקריאת המכשיר נניח על מקרר מודרני שיש לו משנה תדר (סמסונג SBS מודרני) וכך ניתן יהיה לקבל תובנה לגבי הערך הנמדד (עד כדי דיוק המונה הישן). שאלה אחרת, כל המונים של חברת חשמל מנצלים טכנולוגיה דומה למדידת הצריכה ורגישים באותה מידה לעומסים הממותגים במהירות רבה? יוסי

לדעתי מה שחשוב קודם כל זה האם המונה של חברת חשמל מודד אחרת מהמכשיר הזה או לא. אם לא, אז זה משני אפילו אם יש זיוף. יוסי

אתה יודע למשל שבסיטרואן C5 כשיש תקלה ביוניט אורות בלם מערכת הקרוז קונטרול לא מתנתקת? נסית פעם לבלום לקראת רמזור אדום כשהמנוע נותן פול גז במקום לנתק את הגז? המעניין הוא שהמחשב חש בכך שחצי מהיוניט היתה פגומה, והאריך את ההשהיה מרגע לחיצה על הבלם ועד שחרור ידית ההילוכים (כדי לצאת מפרקינג), אבל לא הדליק התרעת תקלה אלא כששני חצאי היוניט כשלו, ואז כמובן גם הקרוז קונטרול לא התנתק. גאונים צרפתיים אחד אחד. יוסי

בדקת עם הבנק אם אתה לא מופיע ברשימה שחורה כלשהי? אולי בטעות נכללת בכזו ולכן אתה לא אטרקטיבי לחברת כרטיס האשראי? מוזר שישראכרט פסלו אותך מראש, ולא הגעת כלל לשלב של 'מסחרה' בעמלות. יוסי

שכחתי להוסיף: אם אופי השימוש במכונת הניקוי הוא שימוש לרצפים קצרים אבל הלחץ נופל מהר, אפשר לנסות להגדיל את מיכלי האגירה של המדחס ע"י הוספת מיכל אחד או יותר על קו האוייר הדחוס. כמה זה יועיל תלוי בכמות האוויר שתוכל לצבור במיכלי העזר ובמשך הזמן בו תרצה לנקות ברציפות. אל תשכח שאם תחליט להגדיל את המדחס תצטרך גם אספקת חשמל חזקה יותר. יוסי

בוקר טוב. כדי לשמור על הלחץ בטווח הנדרש, ספיקת האוויר של המדחס תחת עומס מתקן הניקוי צריכה להספיק. לא יודע להגדיר לך מה ה-CFM הנדרש מהמדחס אבל היות והמדחס הזה כבר אצלך, נסה להקטין את טווח נפילת הלחץ עליו אתה מדווח. הנפילה של לחץ המדחס מ-8 בר ל-60 psi כלומר מ-8 בר ל-4.1 בר (בר הוא 14.5 psi) נובעת קודם כל מהטווח המת של מפסק המיתוג של המדחס. למדחס יש מפסק המפעיל/מנתק את מנוע המדחס (ביחידות תעשיתיות תתכן הפעלה של שסתום בקו היניקה ולא כיבוי המנוע). קוראים לו פרסוסטט. באביזר כזה יש כוונון לנקודת ההפסקה אבל גם לנקודת החיבור מחדש. לא מכיר את הסידור אצלך אבל בפרסוסטטים משוכללים חייב להיות ויסות גם לטווח המת. אם תקטין אותו המדחס יחזור לדחוס בלחץ גדול יותר מה-4.1 בר עליהם אתה מדווח. ו-2 הסתייגויות לסיום: 1 - אם בכלל ניתן לכוון את הטווח המת אצלך, הקפד לא לשנות את כוונון הלחץ המכסימלי להפסקת הדחיסה. יש אומנם שסתום ביטחון הפורק מכנית בלחץ יתר אבל היות ומדובר בלחץ אוויר ובמיכל אגירה, אל תחרוג מהטווח הבטוח. 2 - כוונון מתאים לצרכיך יועיל רק אם ספיקת המדחס מתאימה למכונת הניקוי. הייתי מתחיל בהפעלת המכונה כשהמדחס פועל והלחץ טרם הגיע ל-8 בר, כלומר מנסה לבחון אם הוא מצליח לשמור לחץ בעבודה רציפה. אם כן, יש טעם לנסות לכוון או להחליף פרסוסטט. אחרת הדבר לא יועיל ותוכל להשתמש במדחס רק לסירוגין ובהפסקות תכופות, כל עוד לחץ האוויר מתאים לניקוי. יוסי

ראשית, כלל לא בטוח שנותן התצהיר יוזמן לעדות. שנית, בכל הקשור לתצהיר מנוסח היטב יהיה קשה להציק. יש שופט וסביר שירסן עו"ד נודניק וחוצפן. לדעתי, ככל שהמתווך שמטעמו פנה עורך הדין אכן סייע למכירה והיה הגון כלפי המוכר, למה לא לתת לו סיוע בתביעתו? סביר שללא הסיוע הוא יתקשה לבסס תביעה מול משרד התיווך. כמובן שלא הייתי ממליץ לעוות את האמת או להגזים, אבל דיווח עניני מתבקש לדעתי. לא יודע לגבי פיצוי על ביטול זמן של המעיד - ככל שיתבקש - אבל גם ללא פיצוי נכון לסייע למתווך שפעל כראוי, וכרגע נזקק לסיוע. הזדמן לי בעבר למלא תצהיר בנוגע לתאונת דרכים לה הייתי עד. התנדבתי להעיד למען אחד הצדדים. אפילו לא נתבקשתי להגיע לתחנת משטרה. שלחתי פקס ובו תצהיר (בנוסח חופשי שאני קבעתי) וזהו זה. הכל תלוי לדעתי באופן הניסוח העניני והמאוזן. יוסי

המנוע הזה מווסת ע"י ווסת צנטרפוגלי, כשמצב הכפתור מכוון את נקודת האיזון בין הכוח שנוצר מסיבוב משקולות הווסת, ובין עומס חיצוני מהכפתור. מיתוג של גע/נתק עם קבל לספיגת הניצוצות. סידור פרימיטיבי ועתיק אבל אמין ומאריך ימים, יותר מכרטיסי הוקוס פוקוס הקורסים לעיתים תכופות. מהירות המנוע לא ממש יציבה אבל לשימוש כמיקסר זה לא חשוב. פעם ב צריך לחרוט קולקטור, להחליף פחמים ולעיתים קבל והוא סוחב הלאה. חלקים מתכתיים כבדים. הכרתי כמה דורות שלו והכל רק הופך חפיף יותר. יוסי

יש אפשרות להפעיל את המיקסר - אם הוא דומה לדגם העתיק שאצלי ועושה רושם שכן - ללא הפעלת כל החלק הקדמי, רק ציר המנוע (המיועד לבלנדר) מסתובב. האם גם אז יש רעש? אם כן, יש בעיה במנוע או בווסת שלו. אם הרעש קיים רק כשהבוחש מסתובב והמנוע עצמו שקט, הייתי בודק אם מנגנון הבחישה מסתובב חלק וללא היתפסות. פרק את מכסה המתכת העליון וסובב את הרצועה ביד כשאתה לוחץ על הפין המתכתי כדי שהבוחש יסתובב (לנתק קודם מהחשמל). אם התנועה לא חלקה יתכן שכמו שזה שמעלי רשם (במשתמע, לא בצורה מפורשת) יתכן שאחד מגלגלי השיניים שחוק ויש חוסר התאמה גדול באזור המגע בין השיניים. הרי לא תשתמש בצבע ובליטוש של השיניים. אתה יכול לנסות ולבדוק חופש ע"י סיבוב קדימה אחורה אבל אינני רואה מה ניתן לעשות. מאיפה אתה בארץ? יוסי

אתה ראוי לתשובה שקולה ומכובדת, כי גם תגובתך כזו. אז קודם כל ציטטה מחנניה רייכמן: גם טיפש יכול פעם להפליט דברי טעם. אל תבין לא נכון, אין הכוונה אליך - כוונתי שכללית, גם אם מר גינת הידרדר, עדיין יתכן שהפעם צעקתו זאב זאב במקומה. בטוח שאתה מבין שהשדה המגנטי שנמדד במכשיר מקצועי (ראה הערתו של אביב) אכן קיים, ובכתבה נאמר במפורש ע"י איש המשרד לאיכות הסביבה ששטף כזה נחשב למסוכן וגורר התערבות המשרד, אם הוא נפלט משנאי ברחוב. אז יש לנו: 1 - שטף שעצמתו נחשבת לחריגה ומסוכנת ע"י משרד ממשלתי. 2 - חשיפה ממושכת ורציפה (לילה שלם ועוד אחד ועוד אחד........). 3 - חשיפה של ילדים צעירים הנחשבים לפגיעים במיוחד. מצד שני: 4 - יש אפשרות לא להזדקק למוצר האופנתי הזה. 5 - ניתן להרכיב אביזר מתווך (לא חושב שזה שנאי אבל לא בדקתי ואינני בטוח) המקטין בוודאות את השטף המגנטי. זה הרי נמדד ונראה בכתבה. אביזר כזה עולה פלוס מינוס 100 ש"ח. מה המסקנה שלך? אתה כנראה לא דוגמא. אתה בוגר, מתמצא ומבין, קבל החלטה כראות עיניך. אבל הפורום מלא בצעירים שאינם אנשי מקצוע. במה לדעתך יבחר צעיר כזה אם אינך מציג את הדילמה במילים פשוטות וברורות? יוסי

איש יקר, מה תרם לדיון אוסף המשפטים שהקלדת? בניגוד לאוסף השטויות הפופולריות שהפוסט מלא בהן בא מהנדס צעיר ומיומן שמאחוריו לא מעט שנות ניסיון בנושאי קרינה, ומתאר באופן רהוט שקיימת סכנה פוטנציאלית לפי מחקרים רבים. הוא מדגיש שיש מובהקות מסוימת למרות שהמסקנות לא ברורות באופן מוחלט. ההמלצה שלו היא להמנע או לנקוט אמצעי זהירות. אז למה לבלבל 'אני ממליץ לא לאונן' - השטות הזו מסייעת לשיטחיים שבינינו להבין שמיטות חשמליות שלא תוכננו או מוגנו במיוחד אכן מהוות סכנה פוטנציאלית? תכף יקפוץ איזה ליצן ויכריז שאביב בור, ששדות מגנטיים תורמים לגידול חסה וכך הלאה. חסר רק משפט על אטיופים. זו פשוט בושה שאי אפשר לרשום משהו רציני בלי לקבל מפלי שטויות בתגובה. במקום לקשקש ניתן להציע פתרון לזרמי הזליגה במערכת הסטנד ביי שמין הסתם הם המקור לשטף המגנטי שנמדד. אה כן, וכל הכבוד לרפי גינת על הצפת הבעיה הפוטנציאלית. יוסי

יופי של הגדרה. עדיין ניתן לבדוק את הסטייה - אם היא עקיבה - כלומר הסטייה חוזרת על עצמה. אם כן ואתה צריך כמה לחצים בודדים, ניתן להדפיס טבלת כיול פשוטה, ולהנות ממדידה מדויקת יחסית ובגרושים. הייתי אומר שצריך (מניסיון כללי, לא ספציפית עם זה שבתמונה) לטפוח עליו קלות כדי שהחיכוך במחוג לא יגרום לזיוף. יש לי בבית מדחס ואביזר מילוי של מישלין הכולל שעון מיקצועי. גם בו יש את הזיוף הקלסי של מכשיר מדידה אנלוגי המושפע מחיכוך (נדמה לי שזה נקרא מכשיר מסדר ראשון), אבל טפיחה קלה מזיזה את המחוג והמדידה בו עקיבה. אם מישהו רוצה, הוא מוזמן לבצע סידרת מדידות אצלי בבית ולהשוות קריאות בלחצי ניפוח שונים עם השעון הפרטי שלו מול שלי. לפנות בפרטי. אני מרמת גן. יוסי

משום מה איש לא הזכיר ולא מתייחס לכמה אפשרויות אחרות: 1 - חקלאות ימית כלומר גידול דגים ושאר יצורים ימיים בברכות גידול בים. לא יודע לומר מה מקור המזון שמספקים להם ומה הנזקים המדוייקים מההפרשות שלהם, אבל מבחינת שטחי מחייה יש פה טויסט. 2 - יש אפשרות לצרוך חלבון מין החי גם ע"י צריכה של חרקים כמו תיקנים וחרגולים, וצריכת זוחלים כמו תולעים למיניהן. יש פה מחסום תרבותי, אבל מבחינת יעילות ייצור החלבון זה מנצח בהליכה. נדמה לי שניתן לגדל שילשולים בתוך חומר נרקב וכאן בכלל יש יעילות וחיקוי של תהליכים טבעיים. 3 - יש אופציה של צריכת אצות למיניהן. שוב יש כאן קיצור ניכר של שרשרת המזון. לא מומחה אבל גם כאן לדעתי יש חיסכון עצום, ועיקר המחסום ליישום נירחב הוא תרבותי. אז מי פותח את מיסעדת הזבובים הראשונה? לדעתי אין כל קושי אמיתי להקטין את הסבל בתעשיית הבשר. הבעייה היא בכך שאין קנס אמיתי על התעללות ויחס אכזרי (קנס גם במובן של החרמת המוצר או הייצרן) ומצד שני יש בונוס בחיסכון ובהתייעלות. אז הכלכלה מנצחת, כמו תמיד. רכי הלב ינבחו והיצרנים יתעללו כי זה זול יותר. יוסי

לדעתי יותר מההשגות לגבי אלימות כן/לא, כדאי להתמקד בפתרון ההתנהלות של מערכת הבנקאות. קל מאד, לפחות בעיר גדולה, להחליף מרכול. יש רבים כאלה והטירחה מועטה. קלות השינוי גדולה. גם הקשר לחברת סלולר היום רופף מתמיד. הסרת חסמים מרכזיים (שמירת המספר, העובדה שהחברה אליה עוברים מטפלת בהעברה וכך הלאה) הקלה מאד. באמת ניתן לראות שיש תחרות גם על המוצר ולא רק במחיר. פלאפון למשל מציעה מהירויות גלישה ונפח גלישה משודרגים למי שמוכן לשלם. לא שמעתי שמישהו רוטן על כך. עשיר לא חי כמו עני וזה ידוע לכל ומוסכם כמעט על כולם. הבעיה מתחילה כשמנסים לאחז עיניים ונמנעים משקיפות. מצד אחד מציגים תעריפון ומהצד השני קורצים (שלא לומר סוחטים או מפעילים לחץ לא הגון) - פתח חשבון חיסכון ותזכה לכרטיס אשראי. נכון, הבנק צריך בטוחה כלשהי אבל תנאי הריבית הניתנים שואפים לאפס, וזה מעורר התנגדות פנימית. אז למשל לכסף המשמש כבטוחה ניתן להקצות ריבית ריאלית ממשית. זה יהיה הגון ומאוזן יותר. כללית ובתגובה לדברי אלעד - נדמה לי שהיה נכון לפרסם ברבים כללים ברורים ונוקשים מהו דירוג האשראי וה'כדאיות' של כל לקוח בבנק. הרעיון לא מגובש אבל אני מתכוון למשהו שממילא מתנהל בבנק, אבל הוא סמוי מהעין של הלקוח האופייני. למשל כל לקוח מתחיל עם 1000 נקודות זכות אוטומטיות ומהן נגרעת כמות לפי קריטריונים ברורים. למשל וותק, העדר המחאות חוזרות, הקפי פעילות, הכנסה לבנק מול מחזור פעילות בחשבון באחוזים (לא במספרים מוחלטים) וכך הלאה. הרי אינני בנקאי ובטח יש עשרות נקודות בהן יש לגעת, אבל חושבני שהכוון ברור. לטעמי זה מדרג שצריך להילמד בבתי ספר, כחלק מחינוך להתנהלות פיננסית נכונה. הדגש הוא שהבנק משדר מסר כפול, הוא מת על מינוס בחשבון כי זה מאד ריווחי לבנק, אבל מינוס (בחשבון פרטי, כמובן) מעיד על משהו לקוי בהתנהלות הכלכלית של בעל החשבון (בממוצע כמובן, תמיד יש מקרים פרטיים חריגים ומוצדקים). אם יש עוד קצת חריגה שלעיתים היא זמנית ולעיתים מיקרית, הבנק מתחיל ללחוץ. אז הייתי שמח לראות התנהלות אחידה וברורה. בנקים, בתי חולים ומשרדי עירייה וממשלה שונים מבסטה בשוק. יוסי

ברשותך קודם אתייחס לנקודות שהשארתי משתי תגובות שלך שאיחדתי וערכתי, ואז אוסיף משלי. המוכר בתחנת הדלק אינו מוסמך לתת הנחה. פקידת הסניף ובוודאי המנהל מוסמכים להקל ולהוזיל, אז הדוגמא איננה מחזיקה מים. ברור שהבנק חושש לומר ישירות 'אתה קליינט גרוע ואנו מעדיפים שתעוף מכאן' ולכן רומז בלבד או מקשה. אולי עדיף שחוקי הבנקאות ישונו, ואמירה כזו תהיה חוקית ומאושרת. עד אז, גם אם המסר יקלט בסוף, זה יצור כעסים מול הבנק. כל נותן שרות מכיר מצבים בהם מסבסדים שרות או מוצר כדי לפתות את הלקוח להשאר ולהוציא כסף באופן אחר. אז כן, עפרון בחינם כדי שיקנה קלסר או דפדפת. תמיד יהיו נצלנים, אז מה? בגלל זה יש את חוק ה-20/80, ועסק בריא לא מת מזה. גם כשאתה חורג מהמהירות המותרת בכביש בנניח 8 קמ"ש בכביש בין עירוני אתה תהיה שווה נפש אם תקבל קנס? במה זה שונה ממכתב איום והתרעה כשחרגת במשהו מהמינוס המאושר? אתה משכנע את המשוכנע אם אתה מתייחס לחוסר אחריות של חלק מבעלי החשבונות, אבל בוודאי שיש גם אלמנט אקראי בחריגה, וצריך 'לחלוק לנער כדרכו' ולא להקל במשלוח מכתבים יקרים ללקוחות שבהרבה מקרים גם כך בקשיים. תכף אבכה על הצורך של הבנק לגבות את בסיס הנתונים שלו. רק בנקים? ואצלי אין צורך בגיבוי בסיס נתונים של ערכים שנמדדו לאורך שנים? אז אולי אינני נדרש לעמידה בתקנים דרקוניים אבל אם אני רוצה להיות אחראי ולהתפאר בכך, גם לי זה עולה. משום מה אינך מתייחס לתנאים של מורשי החתימה בבנק, ולשאר קרובים לצלחת. חלק מאנשי הבנקים חסרי אחריות במופגן, גם ללקוחות טובים. למה הייתי צריך יומיים לפני העברת משכנתא למוכר דירה שנקנתה להשקעה להשיג חתימה שלו? הדירה בעיר אחת, בנק המשכנתאות בעיר שנייה, אני גר בעיר שלישית והמוכר בעיר רביעית. היה כיף לנסוע בלילה לנתניה ורק במזל לתפוס את המוכר, איש עסקים שמרבה בנסיעות עסקים בעולם. למותר לציין שמילה לא נאמרה מראש וכשאמרתי לפקידה שהטריק נראה לי לא יותר מעוד מבחן מהימנות שנשמר בקנה, היא נאלמה דום והשפילה את הראש. וזה לאחר שמנהלת הסניף שלי הפנתה אותי אישית לגברת פקידת המשכנתאות??? בעבר עסקתי בנדל"נ ולצורך כך היו לי ולשותפי הלוואות ב-3 בנקים שונים. כשמנהלת הסניף שלי סרקה בקפדנות הסכם הלוואה עם בנק אחר, היא מצאה בקלות חריגה חצופה ובולטת ממה שסיכמתי בעל פה עם הבנק שההלוואה היתה ממנו. חצי דקה באותו בנק עם הפקידה שעמה נערך הסיכום וההסכם תוקן. שיטת מצליח שנכשלה. הפקידה לפחות לא נסתה להתחמק, אם זה מנחם מישהו. שאספר לך מה עברתי עם טעויות בטופס ערבות בנקאית מול המינהל שהודפס בבנק? וזה מול גוף שכל סטייה קטנטנה מהניסוח פוסלת את המכרז? אני רוצה להדגיש. בעסקים הכל אישי, וכך הקשר של הרבה אנשים מול הבנק. לרבים יש זיכרון ארוך, וכבר אמר מישהו שלא לעולם חוסן. אם הבנקים מושכים כל כך הרבה אש, ראוי שיבדקו את עצמם בשבע עיניים. כל טוב, יוסי

כמובן שאורן צודק, אבל אני מבקש להרחיב מעט (או הרבה). שני מנגנונים מבטיחים שהשילוב לא ישתחרר - המישני הוא מין גולה וקפיץ במשלבי ההילוכים, והעיקרי הוא שיפוע מתאים בשיניים של המשלב (סינכרומש, מנעול וכדומה). הכוון של הדחיפה תלוי בכוון הלחץ בין השיניים במנעולים - קדימה או אחורה. מי שקובע זאת הוא האם הציר הבא מהמנוע הוא המניע, או שהציר המניע את הגלגלים הוא המניע. ההבדל בלשון העם הוא כשיש גז (הציר הנכנס לגיר הוא מקור הכוח) או כשעוזבים גז (ואז הציר היוצא מהגיר הוא מקור הכוח, הגלגלים ואינרצית הרכב מסובבים את המנוע). כדי שיהיה מעניין, מנגנונים אלה עשויים מפליז לפחות בחלקם, זאת כי פליז עובד היטב מול פלדה (מקדם החלקה מינימלי כלומר קל לשלב הילוך). יתכן שאינני מדייק וההרכב יותר קרוב לברונזה. פליז/ברונזה רכים יחסית, והחלקה תחת עומס מול פלדה תשחוק אותם במהירות, אם אין שכבת שמן לסיכוך. אורן הסביר בקצרה שמחסור בשמן הרס את השיפועים של המנעולים וגרם לכך שהם לא מתנגדים יותר ביעילות לכוחות הציריים של שילוב השיניים בגיר. כשהמנעול נדחף כשעוזבים גז, הגולה המסכנה במנופי השילוב נכנעת, וההילוך קופץ לניוטרל. היות והבעייה מתרחבת, הוא מעריך שמחסור בשמן גיר גרם לנזק. במקרה זה סביר שהרבה זמן יש נזילת שמן מהגיר שלא הובחנה. מישהו לא הבין את מהות הכתם השחור שנוצר כל פעם מתחת לרכב. לא רק שהוא מסכן את רוכבי הדו גלגליים בכביש, הוא גם משלם קנס על הזנחה. יוסי

שני החברה שהזכרתי לגבי איזון דינמי אינם שפצים של חלקי/אביזרי רכב. בבעלות כל אחד מהם כמה מכונות איזון מקצועיות, והם עושים איזונים בתעשיה. גלי הנע קטנים עליהם. הם מאזנים הכל, כולל מאיצי ענק ואפילו חלקי טורבינות, כל עוד לא נדרש איזון מעבר לקריטי הראשון (זה דורש איזון בוואקום). זה כלל לא דומה למישהו שברשותו מכונת איזון בת השד יודע כמה ושלא בהכרח עונה לתקנים, אולי עובד עם ציוד לא מכוייל וכדומה. מאמין שהרבה בעלי מקצוע מכירים שפצים של חלקי רכב ויודעים שעבודתם סטנדרטית במקרה הכי טוב. אם מישהו רוצה להחשף לתהליך האיזון ולקבל רמת איזון משופרת עד לרמה של גרמים בודדים ופחות, צריך מכונה המאפשרת זאת, ובעל מיקצוע מומחה. יש גם צורך לסובב את הגל במהירויות שונות כדי לכסות את כל הטווח האפשרי. רק היום דיסקסתי את הנושא עם חבר פורום מכובד וציינתי שאצל אנשי איזון מיתמחים ניתן להצמיד משקולות גם לגלים מחומר מרוכב וכדומה - ההבדל בין קונפקציה לחייט עילית. ניתן להשתמש לא בהדבקה פשוטה אלא באותו שרף הבונה את הגל עצמו לקבלת מיזוג מושלם ולאורך זמן של משקולות האיזון. לגלי הנע ארוכים לא הייתי מתפשר, אבל היות ואני מהברנז'ה, מין הסתם גם לא הייתי משלם את העלות של איזון אצל מומחה אם בכלל, אז קל לי לדבר. אם כל שנדרש הוא שיפוץ פשוט לרכב ישן, כנראה שגם מחדשי החלקים לרכב מספיק טובים. כמובן שפה בטח ניתן לקבל בעסקת החבילה גם החלפה של מיסבי המחטים בצלבים וכדומה. נוח, זול ואיכותי בהתאם. מבקש לחדד - בעוונותי נחשפתי פעל לשיפוץ אלטרנטור אצל שפץ מיקצועי. משום מה הוא התאהב בי והכניס אותי לקודש הקודשים. בחר גופים במצב מושלם (נשפץ שניים ונבחר עבורך את המוצלח יותר), הצמיד לנושא את הפועל הכי מוכשר שלו, סיכם כמובן על חריטת העוגן, החלפת מיסבים באיכותיים (SKF, NTN או ליגה דומה, כבר לא זוכר), ווסת מקורי שיעבור תיקון וכיול (פסק שאלה הכי איכותיים ואמינים), ליפוף מתוצרת הארץ (חוט בעל בידוד איכותי ומעט עבה יותר) ובקיצור, קיבלתי אלטרנטור חזק מאד שבטח שרד הרבה אחרי שהגרוטאה כבר נמכרה. יוסי

בוקר טוב. לא יכול לומר שיש לי ניסיון עם גלי הנע ברכב, אבל אני מומחה ועתיר ניסיון בניתוח רעידות לציוד סובב למינהו, כולל בניטור גלי הנע בתעשייה, וכמובן תוך שימוש בציוד מדידה מהליגה הראשונה - אנלייזר למדידת רעידות. אופיינית חופש בצלבים יבוא לידי ביטוי ברעידות מוגברות בהרמונייה שנייה של מהירות הגל כלומר ישנה רעידה בפעמיים מהירות הגל הסובב. אם בודקים את יחס ההפחתה בדיפרנציאל (או מהספרות או ע"י ספירת שיניים בהפחתה הקונית בדיפרנציאל או שפשוט מסובבים את גל ההנעה וסופרים כמה סיבובים וחלקי סיבוב עד להשלמת סיבוב אחד בגלגלים האחוריים. אם משאירים גלגל אחורי אחד נוגע בקרקע אז צריך להכפיל בשניים את סיבובי הגל עד להשלמת סיבוב אחד בגלגל) אז חישוב מקורב של סיבובי הגלגל (בעזרת הספידומטר) כפול יחס ההפחתה יתנו את סיבובי הגל. לא צריך לדייק כי באנלייזר רואים מיד את התדר של הרעידה/דות וניתן ליחס אותן למהירות הסיבוב של כל חלק במערכת. אפשר כמובן לבדוק על ליפט כשהרכב באוויר ותוך שימוש בסטרובוסקופ עם מקור אור בעל תדר עצמאי למדידת מהירות הגל והגלגל, או ע"י טכומטר אופטי והדבקת מדבקות רפלקטיביות על הגל והגלגל, כמקובל באיזון דינמי. ניתן לראות מיד אם מקור הרעידה בגלגל או במשהו בסרן האחורי, בדיפרנציאל עצמו, בחוסר איזון של גל ההנעה או בבעיה בצלב (כאמור כפולה שנייה של מהירות הגל). לא ניסיתי אבל לדעתי חופש בתומך הגל כלומר במיסב שיש שם יבוא לידי ביטוי באוסף הרמוניות של מהירות הגל, במיוחד עם רגש הרעידות המגנטי יוצמד לתושבת עצמה. אם יש בלאי של המיסב עצמו ניתן לגלות בקלות תדרי כשל , הן כחתימת רעידות כללית אופיינית ובוודאי אם יודעים איזה מיסב זה ויודעים את מהירות הגל. בעית שילוב בדיפרנציאל תתבטא ברעידות בכפולה מדויקת של מהירות הגלגל (בנסיעה ישרה) או בכפולה מדויקת של מהירות גל ההנעה (זה אותו תדר בדיוק, כמובן). אם נניח שבפיניון בדיפרנציאל יש 13 שיניים, תדר הרעידה במידה ושילוב השיניים לא תקין יהיה בדיוק 13 פעמים מהירות גל ההנעה. איזון דינמי ניתן לבצע בבית מלאכה מתמחה באיזונים דינמיים (צריך מכונת איזון יעודית), למשל אצל 'גל תעשיות' (לשעבר 'המאזן' בראשון לציון) אצל אלי רוזן. בעל מקצוע מעולה. גם בקרית ביאליק יש בית מלאכה דומה - אפי רוזנברג 'איזון דינמי לתעשייה'. גם אפי איש מקצוע מהשורה הראשונה. ברור שתופעות של חוסר איזון או חופשים בצלבים יושפעו מהמהירות כי למערכת ברכב (תלוי במסה, בגיאומטריה, בשיכוך וכך הלאה) יש תדרים עצמיים הגורמים להגבר של הרעידות. כשעוברים את המהירות הזו הרעידות מורגשות פחות, גם אם הכוחות שנוצרים גבוהים יותר. לדעתי (שוב, לא מניסיון ברכב) המשחק בברגי מצמד הגומי מיועד להשיג אחת משתי מטרות ואולי את שתיהן - מירכוז טוב יותר של הציר ביציאה מול הציר בכניסה או הצמדה מדויקת יותר של שטח לשטח להשגת מקבילות. הידוק של משטחים מטונפים בטח לא תורם למינימום עיוותים בחלקי הגומי. העיוות בהצמדה גורם לרעידות. עדיף ללטש את שטחי החלק שלא הוחלף (אותו משולש יצוק/מחושל המהודק למצמד הגומי) עם בד שמיר לפני ההרכבה. למה שכתבתי אין בהכרח שימוש לפתרון הבעיה שלך כי אף בעל רכב שפוי לא יוציא אלפי שקלים לבדיקה שבסופה יקבל המלצה מילולית בלבד ללא תיקון ממשי, אבל רציתי להרחיב מעט את התובנה. בהצלחה, יוסי

בוקר טוב. למה ההתנגדות הפנימית גבוהה? הוא מדבר על פריקה מהירה ללא שימוש, לא על כוח נמוך בשימוש שעלול להעיד אכן על התנגדות פנימית בגורמת למפלי מתח ובזבוז אנרגיה לשוא. נכון שההתנגדות הפנימית עולה במצברים ישנים, אבל כאן התקלה קיצונית. סוג של קצר פנימי באחד התאים היה להערכתי מקור הבעיה. גם במטל הידריד יש טריק כלשהו לפריקת לחץ פנימי הנבנה במצבר? כי אם כן, סביר שכאן מקור התקלה. אני גם מאמין שהיה חימום של המצבר, גם בטעינה ובטח בשימוש, כשהתאים התקינים דחפו זרם גבוה (פעולה בעומס) דרך התא הפגום. אם התא שהתפוצץ קבור בעומק המצבר אז אולי היה קשה לחוש בחום. חום הוא תמיד סימפטום חשוד. בסמארטפון שלי למשל הטעינה פוסקת כשהמצבר חם מדי כמנגנון הגנה מובנה. במכשיר זול ובמטל הידריד כנראה אין מנגנון כזה. יוסי

שוב שלום לסנדלר המגעגע. יש מקרים (ממידע שנשאב ממתקין ויצרן דוודים עתיר ניסיון) בהם נוצר נקב מקומי בדופן הדוד כתוצאה מהצמדות חומר זר היוצר תא גלווני מקומי ומאד ממוקד. לא נפוץ אבל קיים. במקרה כזה ניתן לחתוך פתח מקומי בפח החיפוי החיצוני ובבידוד הפוליאוריטן, ולרתך טלאי מקומי. אחרכך משלימים כמובן בידוד וכיסוי פח חיפוי. זה לא תיאורטי, המתקין נהג לעשות זאת ולמכור את הדוד בזול כמשומש, כדי למזער נזק לעצמו כשדוד שמכר נכשל בצורה כזו. לכן המלצתי לבדוק מבפנים עם תאורה חזקה ולא מסנוורת. כמובן רק אם אתה בקטע של לזחול בשלולית הג'יפה מתחת לדוד, אוהב לתקן לבד וכשיש גישה נוחה יחסית לדוד. אם החלודה הפנימית נרחבת אז אין תקנה וצריך להחליף. יוסי אוהב הברווזים (רק בצלחת, עם רוטב שזיפים).

אתה לא מזהה מהיכן הנזילה? לטרמוסטט יש צינור חלול הנכנס לדוד מהפלנג' ואטום בקצה. אם הוא פרוץ תראה טפטוף מהמקום לתוכו נכנס הטרמוסטט. אחרת סביר להניח שיש חור בדוד. אם אתה רוצה להתעמק פרק שוב את הפלנג' והכנס מנורה (השתמש בפנס לדים מלבני או משהו דומה, אל תעבוד עם פנס מחובר לחשמל). סביר שתראה את הנזק בדופן בגובה המתאים לנזילה. את צינור הטרמוסטט תוכל לבדוק גם בעזרת צינור פלסטי שיתלבש על הקצה שלו מחוץ לפלנג' (הוא בולט בדרך כלל) וניפוח באוויר. אם יש חור תוכל לחוש בכך. יש גם אפשרות שיש נזילה מגוף החימום עצמו (בין המרכיבים של גוף החימום, לא בינו ובין הפלנג'). כאן ניתן להחליף רק גוף חימום, אבל השאלה אם הברגים שלו עדיין חיים או שהכל מתפורר. יוסי

וודאי שיש כזה דבר, והיום זה מאד נפוץ בתעשייה. משתמשים בפנלים המרופדים מבפנים בספוג מחומר מתאים ובעל צורה דומה לקרטון ביצים. יש צורך במבנה יחסית אטום כי הרעש 'זולג' גם דרך מרווחים בין הפנלים למסגרת. אז את המירווחים אוטמים עם סרטי גומי או ספוג קשה. יהיה גם צורך בהשתקה של יניקת האוויר - למשל תעלה מלבנית שדפנותיה מרופדות בפנלים מנוקבים ובהם ספוג, אחרת צינור היניקה עצמו יתעל רעש מחוץ לחלל המושתק. יש גם פתרון של מסנן נייר המפלג את הזרימה ובולם רעשים. חשוב מאד שכל הקופסא הזו תורכב על בולמים, שיכולים במקרה הפשוט להיות פיסות גומי קשה. חשוב ששטח הגומיות וקושיין יבטיחו שקיעה מסוימת כדי לרסן רעידות, אחרת הרצפה מתחת למדחס 'תנגן'. ככל שאני זוכר הקרקעית לא מוגנת בספוג אבל ניתן להתקין רצפה צפה פנימית שתקלוט נזילות שמן ומתחתיה רצפה ספוגית. תזהר שבסוף לא תגיע לרמה בה לא תבחין אם המדחס עובד או לא........ יוסי