yosi05

יש בנמצא מתאם מ-E14 ל-E27 כך שתוכל לנצל כל לד, בתנאי שיש מקום בגוף התאורה.

האמת היא שלא ממש מתאים לי להסביר לך כשאינך טורח לקרוא את השרשור שהפניתי אותך אליו. 'אה? מה?' אינם תחליף להשקעת 10 דקות מזמנך היקר בקריאה. בכל זאת אנסה להסביר בתקווה שלא יאזל לך הדלק ותצליח להפנים את המשפטים הבאים: האלקטרודה איננה חיונית אם אינך רוצה למקסם את חיי הדוד אצלך. כל הפלנג'ים הנמכרים בחנויות החפיף כמו הום סנטר ובחנויות השכונתיות אינם כוללים אלקטרודה כזו ולו טרחת לקרוא את השרשור היית מבין שבהכללה, גם כל הפלנג'ים שירכיבו לך טכנאי החפיף המצויים לא מכילים כזו אלקטרודה. היא קיימת בדוד חדש ותקני, והמדבקה על הדוד באה להבהיר שיש בה צורך, רק שלא מובהר למה.

קרא כאן http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?550240-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9E%D7%A9-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA/page5 והמשמעות היא שתצטרך לקנות אוגן (פלנג') זול וחפיף בחנות על ידך ואז להשיג חתיכת אלקטרודת מגנזיום ולרתך אותה לאוגן, וזאת לפני שאתה פותח את הדוד.

ל-YUVK ולחותם בשם ציפור האש, התעכבתי כי הפעלתי מישהו שישיג לי את הכתובת. מוט מגנזיום לדוד מים באורך 3 מטרים בקוטר 2.2 ס"מ עולה 105 ש"ח, כנראה לפני מע"מ. יבוא מגרמניה, להערכתי באדיבות מפעלי ים המלח, אבל לא חקרתי. אני ממליץ וככל שניתן לרתך 2 אלקטרודות משני צידי המאיץ. הסיבה היא שיהיה קו ראייה מלפחות אלקטרודה אחת לכל נקודה בהיקף הפנימי של הדוד. זה לא מקובל אבל בוודאי לא יזיק, ובדוד שהציפוי שלו כבר פגום ממש, זה יכול רק להועיל. מזכיר לכם שאם הבידוד תקין התכלות המגנזיום איטית, והאלקטרודות תשרודנה שנים אחדות. כדבריו של ישע ברגר, ככל שהמיסוך קטן כך ההגנה הקטודית מתפקדת טוב יותר. ואיפה קונים? ברחוב משה שרת באיזור התעשייה של חולון, במחסן של דודי נמרוד. דרך אגב, לאחרונה הזדמן לי לגלגל שיחה עם יבואן של ציוד לדודים (ובכוונה אינני מפרט) שטען ש-2 היצרנים היחידים בארץ שציפוי האמייל שלהם הוא ברמה מעולה הם כרומגן ונמרוד. אצלי הדוד של נמרוד והוא בן 22 שנה ותקין לגמרי.

תוכל להסביר?

איך הסקת שהחלפת פולי שבהגדרה הוא גלגל רצועה ואולי סוג של דמפר פיתול (כלומר בנוי מחלק פנימי ומחלק חיצוני עם תווך אלסטי בינהם המיועד לרסן תנודות פיתול או לרסן מכת שילוב של מצמד מדחס מזגן וכדומה) גורמת לחוסר איזון? החלפת חלקים המפרה איזון היא למשל שימוש בבוכנות מתוצרת זולה, החלפת בוכנה בודדת במנוע, שימוש בטלטלים שלא עברו השוואת משקל וכיוצא בזה. מי שהגיב מעליך דייק - המנוע לא ישמור עלי יציבות בסל"ד סרק, אבל אין איך לפצות על חוסר יציבות במהירות הזוויתית אלא תוספת מסה לחלקים הסובבים וזה כמובן הפוך לנכונות המנוע להאיץ. האם החלפת הפולי אצל מקצוען תוסיף למנוע עוד צילינדרים כדי לפצות על האדווה (ריפל) במהירות הזוויתית ? האם מקצוען יחליף את תושבות המנוע והגיר (ספורטים) כדי להתמודד טוב יותר עם תנודת המנוע בסרק?

הסיכוי שבתנאי עבודה (חימום) ההתפשטות התרמית של בסיס הנורה העשוי מתכת ושל האגס העשוי זכוכית תהיה זהה, נמוך מאד. כדי שהרעיון שלך יעבוד הדבק חייב להיות גמיש מספיק כדי לפצות על התארכות שונה ולא להיגזר.

דרך אגב, השאלה ששאלת לגבי השפעת בורג המחט בהתנעה לא כל כך מנותקת מהמציאות. בקרבורטורים של משורי שרשרת נפוץ שסתום מחט אחד המיועד לכוונן את יחס התערובת בסרק ובהאצה ושני לויסות בסיבובי עבודה מכסימליים. בכלל מבנה הקרבורטור אצלם שונה ומכיל פרפר ממש.

1 - כשהמצערת פתוחה לגמרי אתה סוגר בעדינות את הבורג. המנוע עולה עוד בטורים ו'צורח' עד שהוא מתחיל לזייף ולהאט. ממצב זה אתה פותח את הבורג כך שהוא שוב 'צורח' וממשיך לפתוח עוד טיפה כך שהטורים יורדים מעט ממצב 'צריחה'. כך התערובת מעט עשירה. סיים את הכוון כך: סגור מצערת לסרק וודא שפעולת המנוע יציבה. אז תן פול גז בבת אחת. המנוע צריך לעלות בסיבובים חלק ובמהירות ולהתייצב על מהירות גבוהה. זה המצב הנורמלי והתקין. 2 - בזמן הכוון הפילטר סגור. אתה מכוון במצב עבודה נורמלי ולכן כמובן שהכל סגור. 3 - אל תזמין חלפים מראש. יתכן שהחרמש ימות הרבה לפני שתזדקק להם. הדבר היחידי שאולי כדאי להצטייד בו זה שפופרת גריז לסיכת גלגל השיניים בראש. יש שם בורג שפותחים אותו, מחדירים קצת גריז וסוגרים אותו כדי שהגריז ידחף פנימה. כמובן ששמן חודר לשימון ציר המצערת והכבל לא נכלל אצלי במסגרת חלפים ותמיד כדאי שיהיה לך. 4 - החניקה נובעת מחוסר דלק. אם ההתנגדות לכניסת דלק לפנים הקרבורטור עלתה, יהיה מחסור בדלק. סיבות אפשריות הן לכלוך במעבר כלשהו, עיוות במחט או בשרוול שבתוכו היא נעה וכדומה. שסתום המחט (בורג הכוון שסימנת באדום) הוא התנגדות נוספת בטור לכניסת הדלק. אתה יכול להגדיל את ההתנגדות (סגירת בורג) או להקטין אותה (פתיחת הבורג) ובכך לאזן את הזרימה ולפצות על שינוי בהתנגדות שנגרם מלכלוך/עיוות. 5 - שסתום המחט משפיע כמובן גם בזמן התנעה אבל הכיוון שלו לא נגזר מכך אלא מהתנהגות המנוע בעבודה. השסתום לא נועד להעשיר את התערובת בהתנעה. בזמן התנעה יש בעיה כפולה - גם צריך תערובת יותר עשירה ביחס לנורמלי כי המנוע קר, וגם צריך לפצות על תת-לחץ נמוך בגלל שסיבובי המנוע במשיכה נמוכים ואז קשה לינוק דלק. זה תפקידו של הצ'וק, 'לחנוק' את כניסת האוויר, ליצור תת-לחץ גבוה ולסייע במשיכת דלק. כשהמנוע כבר חם הוא מתגבר על תת-הלחץ הנמוך ומצליח להתניע ללא צ'וק. אם תשתמש בצ'וק כשהמנוע חם יגיע למנוע יותר מדי דלק והוא לא ידלק.

אני מנחש שלא סתם דלק מתאייד אלא שמתנדפים המקטעים היותר קלים והיותר נדיפים שבבנזין, ואלה כנראה גם מתלקחים במנוע ראשונים. אם נוצר 'פיגור שריפה' חריג בגלל העדר החלקים הקלים ובעלי אנרגיית הצתה מינימלית, יהיה פחות זמן לשמן להישרף והוא ייפלט כענן חומר לא שרוף וכהה. אני לא כימאי דלק ואולי מישהו יוכל להשיג מידע מוצק מאחת מחברות הדלק בארץ (לבורנט במעבדה?, מהנדס כימי?), מאחד מבתי הזיקוק או מאתר בחו"ל. קראתי פעם שבחו"ל מוכרים תוספים המיועדים לשמר או לרענן דלק בתקופת הקיץ כך שישמר מחורף לחורף. אם יהיה הסבר לתופעת התיישנות הדלק ולא רק ניחוש שלי יתכן וניתן יהיה לשמר דלק מעונה לעונה וגם יותר, ולרענן אותו בעזרת משהו נדיף.

אתה יכול לרסס ספריי דליק ונדיף מכל סוג שהוא על הצנרת, על חיבורי סעפת היניקה וכדומה. עדיף משהו שלא יזיק לפלסטיק ולגומי, תוכל להתייעץ בחנות של חלפים, אולי ספריי אתר. כשתרסס באזור שיונק אוויר תשמע ותחוש שינוי בהתנהגות המנוע. עשה זאת במקום מאוורר, וודא שאין בריחת ניצוץ כדי שהמנוע לא ילקח וליתר ביטחון הכן מטף והגן על העיניים בעזרת משקפיים. אל תרסס בעודף, לחיצה קצרה בכל ניסיון תספיק.

יחס התערובת תלוי בסוג שמן 2 הפעימות (2T) בו אתה משתמש. אם אתה משתמש בשמן מינרלי או חצי סינטטי אל תרד מ4% או 1:25 כלומר 40 סמ"ק שמן ל-1000 סמ"ק בנזין. אם אתה משתמש בשמן סינטטי לשתי פעימות אין צורך ביותר מ-2% כלומר ב-20 סמ"ק שמן ל-1000 סמ"ק בנזין. חוסר שמן הוא הרסני - חיכוך של הבוכנה בדופן הצילינדר גורם לחימום יתר שלה, היא נוגעת בו והאלומיניום שלה 'נמרח' על הצילינדר, תופס את הרינג לבוכנה וגורם נזק שהוא לעיתים קרובות בלתי הפיך. זה מנגנון ההרס הכי נפוץ אצל גננים שטועים ומכניסים דלק נקי לציוד 2 פעימות. עודף שמן מזיק פחות אבל גם הוא יוצר פיח בראש ועל הבוכנה ואם יש בלם ניצוצות (רשתית במסלול הפליטה) סביר שהוא יסתם כמעט מיידית. עשה מה שצריך ולא יותר ועדיף שמן סינטטי. בכמויות שאתה תצטרך הפרש המחיר זניח. אל תתפתה למארזי שמן בשקיות ושאר המצאות הרווחות בשוק. קנה בקבוק שמן איכותי ומזרק פלסטי בעל שנתות וכן השתמש בג'ריקן בעל חלון שקוף וזהו. לגבי שאלתך להשתנקות המנוע וכדומה. הקרבורטור בחרמש הוא פרימיטיבי ביותר ורגיש מאד לשחיקה, זיהום וכיוצא בזה. העיקרון היסודי שלו הוא שרוול מסתובב ובו מעבר אוויר הקובע את כניסת האוויר למנוע, ומחט הנשלפת מתוך צינורית פלסטית דרכה מגיע הדלק למרכז מעבר האוויר שבשרוול. כשאתה נותן גז מתרחשים 2 דברים בו זמנית - השרוול מסתובב ומאפשר מעבר אוויר חופשי יותר, והמחט נשלפת יותר ויותר מתוך הצינורית בתוכו היא נתונה. שליפה זו מקטינה את החפיפה בין המחט לצינורית ומאפשרת לדלק לברוח ביתר קלות במרווח בין המחט לצינורית. יותר אוויר ויותר דלק והמנוע עולה בסיבובים ומייצר יותר מומנט. יש דגמים בהם ניתן לכוון את גובה המחט וזה נעשה ע"י בורג במרכז החלק המסתובב. ניתן לראות זאת כשמסתכלים על הקרבורטור מלמעלה - אצלך זה יהיה במרכז המעגל הזהוב. אבל למיטב הבנתי במקרה שלך יש ברז מחט לדלק, הקוצב את הכמות שתצליח לדלוף בין המחט לשרוול הפלסטי. אם כן, סיבובי סרק נקבעים ע"י הבורג המוקף בסימן צהוב/כתום. הבורג המוקף באדום הוא ברז מחט הקובע התנגדות מסוימת למעבר דלק. אם המנוע משתנק הברג החוצה מעט את הבורג עד להשגת פעולה יציבה. שים לב - כשהמנוע רץ במהירות גבוהה סגור בעדינות רבה את המחט ותשמע שהמנוע מתחיל 'לצרוח' במהירות מכסימלית. ממצב זה פתח מעט את הבורג כדי להעשיר את התערובת. אסור להריץ מנועי 2 פעימות בתערובת ענייה מדי כי היא משמשת גם לקירור המנוע. כשהתערובת מעט עשירה המנוע יגיב היטב ללחיצה על הדק הגז והמנוע לא יתחמם. דלק ניתן להחזיר לג'ריקן. אל תשתמש בדלק ישן אבל נניח עד 6 חודשים ניתן לשמור ולהשתמש ללא בעיות.

לא מתכוון לבקר אבל: בקירור המים מצטברים ביחידה הפנימית ובחמום בחיצונית. אז פחות סביר שבשני המקומות מים הם מקור ההקפצה. המדחס תמיד מתחמם, אז מה יש כאן לבדוק? מה זה מאוורר חיצוני עובד תקין? ואם המאוורר רועש למשל, זה אמור להקפיץ? ולסעיף האחרון - לא אמרת כלום, רק לעבור על כל הרכיבים ביסודיות, אולי לנתקם וכך הלאה. יותר פשוט לעשות ילדים.

אם תואיל להגדיר 'מומחה' אוכל להתייחס לשאלתך בכותרת. כשהמזגן במצב קירור יש בו 3 חלקים הצורכים 220 וולט ופועלים יחדיו, המדחס והמאוורר החיצוני המורכבים במעבה (ביחידה החיצונית), והמאוורר הפנימי של המאייד (ביחידה הפנימית). אם הקפצת הפחת עיקבית זאת אומרת קפץ, חדשת הפעלה ואחרי 5 או 4 דקות השהיה המזגן הופעל והפחת שוב קופץ במיידית, ניתן לנתק ממתח אחד מהשלושה (ורק אחד) ולבדוק אם הקפיצה עדיין מתרחשת. אל תפעיל את המזגן במצב זה לזמן רב אבל דקות בודדות לא תהרוגנה אותו אלא אם הוא בתהליכי גסיסה מתקדמים. כמובן שיכול להיות שיש לך איזה קצר בגלל חלודה שמגיבה רק כשהעסק חם אבל הייתי מתחיל מבדיקת שלושת הרכיבים. אם יש לך גישה למגר (מכשיר הבודק זליגה תחת מתח יחסית גבוה) אפשר לנסות לבדוק בידוד של כל מנוע בנפרד וללא תרגילי ניתוק והפעלה. נא הבא בחשבון שיש קבלים גם למאווררים ולא תמיד קל לגשת לכולם.

בתוך יריעות הזפת מוטבע אגרגט (חצץ דק) הנצבע במפעל בלבן כך שהיריעות מחזירות אור שמש (במידה מסוימת) ואין צורך לסייד אותן. חברה מחולון העוסקת באיטום 1800737330 או 03-5030099. תוכל לפנות ישירות לבעלים דוד ניצן 052-3536333. ביצע עבורי איטום מסובך של אדנית עמוקה ויצוקה בכמה שלבים כולל קידוח בבטון לצינורות ניקוז, מריחת חומר איטום, חיפוי ביריעות והוסיף גם בד גיאוטכני הבולם שורשים על חשבונו. האיש מעסיק עובדים קפדנים, מתאם מראש כל הגעה וכשחומר האיטום נסדק בגלל עובי השכבה הגיע עוד 2 פעמים על חשבונו עד שהמשטח התקבל מושלם. העובדים אטמו דופן סביב צינור ניקוז תוך המסת חתיכות של יריעה בעזרת מסטרינה שלובנה באש המבער כאילו קלפו תפוז. מרשים. הוא גם תיקן בחיוך סדק בקיר שלא היה כלול כלל באיטום עליו דובר. לא ביקש מקדמה וביצע את כל העבודה בשלבים, כנדרש. האדנית עברה עד כה את החורף ללא דליפה כלשהי. בקיצור, רק מחמאות. אל תצפה לעבודה איכותית במחירי רצפה אבל לטעמי ואחרי שהתנסיתי לא אחליף אותו באף אחד.

ב-22 שנים רכשתי בנפרד אלקטרודת מגנזיום בסך הכל פעמיים, מה שמעיד על איכות הבידוד הפנימי בדוד ועל טמפרטורת מים לא גבוהה מדי. בפעם הראשונה זה היה בצומת טמפו והעסק כבר לא קיים. בפעם השנייה זה היה ביפו ואם אינני טועה ברחוב אליפלט בקטע שמצפון לסלמה. בשתי פעמים נוספות שלמתי עבור התקנה קומפלט, פעם בבאר שבע ופעם ברמת גן. בשתי הפעמים התניתי את העבודה בכך שתהיה אלקטרודה. אני חושד שהמתקין פשוט פרק אוגן שלם שכולל אלקטרודה מדוד חדש שהיה על גג הרכב שלו ושתל במקומו אוגן זול, אבל לא ראיתי אז אינני יודע בוודאות. בכל מקרה 3 נקודות: 1 - חייבים ליצור רצף מתכתי בין ליבת האלקטרודה העשויה מברזל ובין האוגן - מרתכים את הליבה לאוגן. לצורך הריתוך מנסרים היקפית את קצה האלקטרודה (מגנזיום הוא חומר רך) - מעין פרוסה - ואז מסירים את הפרוסה מהשאר. את מוט הברזל שנחשף מרתכים לאוגן או למוט הישן אם משתמשים באוגן משומש. 2 - כדי להסיר ספק - האלקטרודה מורכבת מחוץ לשרוול החמם. אם לא אז לא יעבור זרם בינה להיקף הפנימי של הדוד, האלקטרודה לא תתמוסס ולא תסופק הגנה קטודית. 3 - אם כבר קונים אלקטרודה קנו מעט ארוכה יותר, נניח 25% יותר כדי שאם הדוד שלכם כבר לא לגמרי מבודד המגנזיום יוכל לספק יותר זרם לפני שיתכלה. בעולם היה פעם יצרן שחיבר את האלקטרודה לאוגן בעזרת מבדד וגשר מוליך חיצוני. כך ניתן היה להתקין לצורך בדיקה גלוונומטר (מד זרם רגיש) במקום הגשר כדי לבחון את זרם ההגנה ולדעת אם הבידוד של דופן הדוד תקין (זרם נמוך) או בלוי (זרם גבוה) או שכבר אין אלקטרודה ואז לא יזרום זרם כלל. זה יופי של מדד למצב הדוד ולאורך החיים הצפוי שלו.

מסכים בהחלט ולכן גם הגבתי לדבריו של ספירל. לא פעם מוכרים לך שטויות בעטיפה כביכול מדעית - הפסדי אנרגיה ושאר ירקות. לפני שאני מאמין הייתי רוצה לקרוא ערכים שנמדדו בפועל, למשל הפחתת הספק החימום בגלל טמפרטורת חוט הלהט שבתוך גוף החימום, ולפחות הערכה אם לא מדידה ישירה של טמפרטורת המים בגלל זה. מזכיר שהפסדי חום לאויר יושפעו ממשך חימום גדול יותר, השאלה אם זה בכלל משמעותי. וניטץ', למדתי פעם בקורס קורוזיה שהעביר ישע ברגר שהיה (אולי עודנו) מהנדס קורוזיה. האיש היה ארטיסט לא קטן וחלק נכבד מהקורס עסק בציחצוח המוניטין העצמי שלו,אבל עקרונות יסוד וכללי אצבע הוא סיפק בשפע. הבעיה מתחילה כשמשווק מטעם מתקשט בחוות דעת שכתב מהנדס המציג עצמו כמומחה ומקשקש שטויות. לאחד כזה התכוונתי, אבל יש גם אחרים. למה אף אחד לא מדגיש את החשיבות שבהתקנת אלקטרודת מגנזיום מתכלה עם הפלנג' החליפי? ההגנה הקטודית שהיא מספקת מאריכה את חיי הדוד, ומצבה בזמן פתיחת הדוד מספק מידע מאד ברור על מצב הציפוי הפנימי שלו. מילא שוכרי דירות שלא חשוב להם אורך חיי הדוד אבל לבעלי בתים? ושלא ימכרו לכם לוקשים, גם בפלנג' חליפי שמתקין איש מקצוע ניתן לקבל אלקטרודה כזו. תתנו את העבודה בהתקנת פלנג' עם הגנה ופתאום הכל אפשרי.

למעט הארכת קטנה במשך החימום וסיכוי לניתוק החימום אם השרוול של המאיץ מלא אבנית בגלל חימום התרמוסטט, למה צבירת האבנית כרוכה בספיגת אנרגיה? יש ריאקציה כימית או סיבה אחרת? בעבר כבר נסיתי לקבל על כך תשובה ממישהו שהציג עצמו כמהנדס קורוזיה ולא זכיתי לתשובה. האפשרות הסבירה היחידה לדעתי היא שינוי בהולכה (או בהתנגדות) של גוף החימום עצמו עקב טמפרטורה פנימית יותר גבוהה הנגרמת בגלל אפקט הבידוד של שכבת האבנית, וכתוצאה מכך קצב חימום מעט יותר נמוך. יש למישהו נתונים מדודים כמו צריכת זרם לפני ואחרי ניקוי יסודי של גוף החימום? הקושי היחיד לדעתי הוא שאמפרמטר צבת אינו מדויק דיו וצריך לחבר איזשהו נגד טורי מדויק עם מד מתח. אולי כמה מטרים של חוט 2.5 ממ"ר בטור לגוף החימום יאפשרו לפחות לבדוק אם יש שינוי בין מצב של אבנית צבורה למצב נטול אבנית.

במזגן מודרני ובכל העיליים יש ממסר המספק זרם למדחס (מנוע בלשונך). אם מגעי הממסר נדבקו עקב התחממות לא יפסק הזרם למדחס גם אם מעגל הפיקוד לא ישלח אות פיקוד לממסר הזה. לא מכיר את המזגן שלך אבל יתכן שהממסר הזה הוא חלק מהכרטיס ביחידה הפנימית או שיש קונטקטור נפרד במעבה החיצוני.

למדתי מפי מדביר מוסמך. מעט חמאת בוטנים. להשתמש בכפית נקייה ולא לגעת בחמאה ביד חשופה. להניח את המלכודות בשולי החדר, מתחת למיטה או מאחורי המקרר כלומר במקומות מוגנים ולא חשופים מדי, כדי שהעכברים לא יהססו לגשת.

חס וחלילה. הטרמוסטט מפסיק את החימום באופן שוטף כי אחרת טמפרטורת גוף החימום תעלה לערכים מסוכנים. אסור לקצר אותו. אומנם לצורך הגנה נוספת יש גם בי-מטל עגול קטן (הוזכר למעלה בשרשור) אבל זו הגנת חירום ואינה מיועדת למיתוג שוטף בעבודה רציפה. התקלקל, או שתחליף או שתזרוק את הרדיאטור.

פקק קופץ בגלל עומס יתר כלומר צריכת זרם מופרזת או החורגת מיכולת הפקק. שים לב שבפקק יש 2 מעגלי הגנה, קפיצה מהירה בזרם יתר גבוה או קפיצה לאחר זמן בזרם יתר יחסית נמוך. יתכן שהפקק קצת עייף וגוף החימום שהותקן בדוד קצת חזק יותר מזה שפעל קודם. 1 - הייתי מתחיל מהחלפת הפקק או מהצלבתו עם פקק דומה אחר מארון החשמל. אולי יש חיבור רופף של חוט לפקק התורם לחימום הפקק. 2 - אם זה לא עזר בדוק מה עובי החוטים המזינים את הדוד. אם הם של 2.5 ממ"ר (קוואדרט) אז אפשר בקלות להתקין לדוד פקק של 16 אמפר ואולי הבעיה תעלם. 3 - בדוק את המפסק של הדוד. לעיתים יש תופעות מוזרות של מבודד פלסטי שהופך למוליך והייתי מחפש סימני חימום או חריכה במפסק או בחוטים המתחברים אליו. 4 - אחרת תצטרך כנראה להחליף את גוף החימום בדוד.

אני מבצע זאת לא שונה מכל אחד אחר. הרעיון הבסיסי הוא לדחוף מחוץ לקולטים משקעים שלא התגבשו וחלודה רופפת. 1 - מנתקים זמנית את הזנת המים לדוד. 2 - פותחים פקק בתחתית הקולט (הפקק האוטם את הצינור האופקי התחתון) 3 - מנתקים מהקולט או מהדוד עצמו את צינור הפלסטיק המזין מים מהדוד לתחתית הקולט. חשוב לאטום את חיבור המים שבדוד. אם ניתקת מהקולט עצמו ניתן לקפל את הצינור כדי לחסום אותו. אם ניתקת מהדוד עצמו אז או שתתקין זמנית חתיכת צינור מקופלת או שתסתום עם היד. תרטב קצת וזה לא נורא. 4 - מחברים זמנית מחדש את הזנת המים לדוד. מה שקורה הוא שהצינור המתחבר באמצע הדוד מחדיר כעת מים לחלק העליון של הקולט והמים יוצאים דרך הפקק שפורק בתחתית הקולט. זה שוטף החוצה משקעים וחלודה. 5 - סוגרים את הזנת המים לדוד, מחברים את הפקק ואת הצינור שנותק ומחדשים את הזנת המים. הקושי הצפוי היחידי בתהליך הוא פתיחת הפקק בתחתית הקולט. ניתן להשתמש במפתח צינורות איכותי וגדול יחסית אבל אם הפקק תקוע ניתן לחממו עם מבער או לדפוק עליו עם 2 פטישים בו זמנית משני צדדיו כדי לפורר היצמדויות. תמיד בסוף הוא נפתח. אם מהסתכלות עליו הוא נראה חלוד לגמרי כדאי להכין פקק אחר כדי לא להיתקע.

הדוד ממוקם במרפסת גג שטוחה ומרוצפת עם כניסה נוחה מתוך הבית. בצמוד אליו יש נקודת מים עם חיבור מהיר לצינור. לשטוף את הקולטים (פעולה המבוצעת פעמים אחדות בשנה) לא יותר קשה מלהשקות 2 אדניות. טיפול של שטיפה הפוכה ובפתיחת הפלנג' לניקוי מבוצע באביב כשנעים בחוץ, ואני מקפיד לבצעו לפני שהמים בדוד חמים מדי. תמיד ניתן לייצר נקודת מים לחיבור צינור בעזרת צינור המים המזין את הדוד.

מה שכתב איציק קצת מעלי נכון, אבל הכי פשוט זה להתקין דוד נורמלי ולתחזק אותו. מה שאכתוב רע מאד למתקיני הדוודים אבל טוב מאד לבעליהם. אני רק רוצה לסייג ולומר שכמות האבנית במים ואולי גם הרכבה המדויק משפיעים על צבירת המישקעים בדוד אבל העיקר הוא טמפרטורת המים. אצלי דוד שמש של 200 ליטר חי כבר 22 שנים, ומים למיקלחת חמה מאד נוצרים ב-20 דקות בדיוק גבוה. אחד משלושת הקולטים הוא באותו גיל ואת 2 האחרים החלפתי כי חדרו מים דרך אטמים של הזכוכית וגרמו לריקבון של פח החיפוי הפנימי. אין הבדל בולט בטמפרטורת המים שמייצר הקולט העתיק, ומדדתי זאת הרבה פעמים בעזרת מד טמפרטורה עם מצביע לייזר. הסוד הוא בשימוש נכון, במעט תחזוקה ושימוש בהגנה קטודית, מאיץ וגוף חימום של 2.5 קילווואט מייצרן איכותי. כל 3 שנים הקולטים עוברים שטיפה הפוכה, הפלנג' נפתח והג'יפה מוסרת, גוף החימום עובר ניקוי ידני ואם עדיין ישנה אלקטרודת מגנזיום הפלנג' נסגר מחדש, אחרת מרתכים לפלנג' אלקטרודה חדשה. פעמים אחדות בשנה הקולטים נשטפים חיצונית - יש הכנה של ברז וצינור מים מתאים ומברשת עם ידית ארוכה. בתחתית הקולטים נקדחו חורים אחדים (חכמה עליה חשבתי לאחר הנזק שנגרם לשני הקולטים שהוחלפו) וכך גם אם האטמים של הזכוכית פגומים אין הצטברות של מים בתוך גוף הקולטים. אין מים עומדים אז כמעט אין חלודה. קדחי ניקוז יצרתי גם בברזלי הזוית הנושאים את החלק התחתון של הקולטים, אז גם שם הכל יחסית יבש או מתייבש בקלות. תמיד הדוד מופעל דרך טיימר (לא דרך שעון שבת). גם בשיא החורף (השבוע) 30 דקות של חימום הספיקו ל-2 מקלחות בזו אחר זו (כמובן במצב זה הפסדי החום על חימום הצנרת מינימליים). יתרון חשוב של הטיימר הוא בכך שהטמפרטורה המכסימלית של המים לא גבוהה ולכן הקורוזיה בתוך הדוד (בגלל הפוטנציאל האלקטרו כימי) נמוכה מאד יחסית. זה ברור מעצם העובדה שכל אלקטרודת ההגנה ממגנזיום מחזיקה מעמד 12 שנים ויותר. זה גם אומר שציפוי האמייל במצב מעולה. קל לראות זאת גם ויזואלית כשנעזרים בפנס לבדיקת פנים הדוד כשהפלנג' פתוח. צנרת המים החמים של הדוד מכוסה בשרוול בידוד והדוד עצמו קשור למתקן הנשיאה שלו.