yosi05

יתכן אפילו שמהירות של 130 קמ"ש היא מהירות אופטימלית לרכב כזה, ושצריכת הדלק הסגולית של המנוע בסיבובים בהם הוא פועל היא הנמוכה ביותר מבחינתו (שים לב - צריכת דלק סגולית של המנוע ולא צריכת דלק של הרכב המושפעת מאד מהתנגדות הרוח). חשוב שתקפיד על לחצי אויר נכונים כי במהירות כזו הצמיגים מתחממים יותר מאשר במהירות נמוכה. יוסי

למיטב הבנתי, מאד. מספיק לראות את ערימות הלקוחות, רובם חוזרים. מומחה במכשירי אפל וסמסונג, מטפל גם ב-Lg. לא נוגע בסיניים. לפעמים וכהוכחה שטרם איבד את הלהט הוא משתעשע באיזה טאבלט מיוחד או במכשיר הקלטה, אבל זה רק בימים נדירים. גלה כלפיו סבלנות ואני די בטוח שתחזור מרוצה. יוסי

נסה את מרק בחשיאן, צ'לנוב 42 בתל-אביב, 054-5551785. לפעמים אין לו זמן לענות לטלפון. את רוב התיקונים הוא מבצע לפניך על הדלפק ובגב החנות הוא מפעיל מעבדה בה מלחימים רכיבים וכדומה. ממליץ שתגיע אחרי 12 בצוהרים אז בטוח שתמצא אותו בחנות. יוסי

נסה אצל ששון, רפד מושבי אופנועים ידוע בדרום ת"א. 0523621012 או 036820840. לא בטוח שיש לו עור אבל בוודאות יש לו סוגים איכותיים של סקאי. נא עדכן אם תבצע. יוסי

פנה לדוד ניצן מאיטום עדן בחולון. עבודה שאנשיו ביצעו עבורי באדנית מסובכת לאיטום כבר עברה חורף בהצלחה מלאה. וירטואוזים. האיש אמין מאד. 035030099 או 0523536333 יוסי

נסה את מרק בחשיאן, צ'לנוב 42 בתל-אביב, 054-5551785. לפעמים אין לו זמן לענות לטלפון. את רוב התיקונים הוא מבצע לפניך על הדלפק ובגב החנות הוא מפעיל מעבדה בה מלחימים רכיבים וכדומה. ממליץ שתגיע אחרי 12 בצוהרים אז בטוח שתמצא אותו בחנות. יוסי

אם בציטוטים עסקינן, משהו מפרי עטו של חנניה רייכמן: למשרה רמה מגיע, כלמרום פסגה תלולה, או הנשר המרקיע, או השרץ, בזחילה. בחר כרצונך. יוסי

טוב, אתה עוד צעיר, כל חייך אינה תקופה כל כך ארוכה....... במובהק, יש 2 גישות שונות לתכנון מנועי חשמל חד פאזיים שיש להם קבל (כי כאמור למעלה יש שאין להם, ואני מדבר רק על נטולי פחמים........) יש מנועים שבהם הקבל נקרא 'קבל התנעה' ובהם הקבל מתנתק לאחר שהמנוע התחיל לפעול. שימוש נפוץ ומאד אופייני הוא המדחס במקררים רגילים ובוודאי בישנים. באלה יש מין מימסר המנתק את הקבל לאחר התנעת המדחס. יש מנועים בהם הקבל נקרא 'קבל עבודה' ואז הקבל נשאר מחובר למנוע ומייצר הסטת פזה קבועה בליפוף העזר. למיטב ידיעתי זהו הסידור הקיים בכל מדחסי המזגנים החד-פאזיים. היות והחיים מסובכים אז יש גם תצורת ביניים הקיימת במזגנים מסוימים - קבל שהקיבוליות שלו גבוהה בשלב ההתנעה של המדחס ושלאחר זמן קצר הקיבוליות שלו פוחתת והחלק הנותר פעיל ממשיך לייצר הסטת פזה. הבנת העובדה שגודל הקבל קובע גם את הסטת הפזה וגם את הזרם בסליל העזר במנועים כאלה מהווה את הבסיס להמלצות שרשמתי בשרשורים אחדים בקשר לשליטה מסוימת על מהירות מאווררים במזגנים. ביחידה פנימית שפעלה פעם במשרדי היתה מהירות המאוורר הפנימי גבוהה מדי והרעש הפריע. הקטנתי את גודל הקבל, מהירות המפוח פחתה והרעש פחת בהתאמה. אם עושים זאת בזהירות לא יגרם נזק (נוזל לא יחזור למדחס) והכל בסדר. עוד רסיס מידע שאולי (ואולי לא) ישרת מישהו בעתיד - השפעת הקבל תלויה כמובן בתדר ההזנה של המדחס, בדרך כלל תדר הרשת. אם מישהו ינסה לשנות את מהירות המדחס החד-פאזי הרגיל בעזרת משנה תדר הוא יתקל בבעייה, כי שינוי התדר משפיע על הזרם הנקבע ע"י הקבל והתנהגות המדחס משתנה כליל, ולא לטובה. יוסי

יופי מריומה, דיון ענייני ובגובה עיניים. חוזר ומחדד - אין שום קשר לצבע הנחושת. אם כבר נזק לחלקי מתכת חשופים יתכן נזק לשכבות המתכת הדקיקות המרכיבות את הסטטור או התכה של נושאי הזרם ('בארים' בלשון מיקצועית) הנושאים את זרם הרוטור, אבל במנועי צעצוע כמו במאוורר הנ"ל הליפוף ישרף הרבה לפני נזקי חימום לחלקי המתכת. אסף כמובן צודק בכך שהעלה שוב את תמונת הליפוף השרוף. הצבע הנורמלי של הליפוף הוא צהבהב בגלל חוט הנחושת והלכה שעליו. תחת חימום מסיבי הלכה מתחמצנת ומפסיקה בשלב כלשהו לבודד, נוצר קצר, חלק מהליפופים לא מתפקדים והמאוורר מפסיק להסתובב. במנועים רציניים מחדשים את תכונות הבידוד של הליפוף ע"י ביצוע אימפרגנציה של הסטטור כשרמת הבידוד (בבדיקה יזומה) פוחתת, אבל כמובן שאיש לא בודק ולא מטפל במנועי מאווררים. למרטינס - חוזר ומדגיש שלקבל עליו אתה מדבר והנמצא קרוב לחוט החשמל הנכנס למנוע אין שום קשר לפעולת המנוע. הוא בולע טרנזיינטים היוצרים הפרעות רדיו וכדומה, בדומה לפילטרים המותקנים על קו ההזנה של מכונות כביסה וכדומה. בהחלט קיימים מנועים חד-פאזיים נטולי קבל - בכל פטיפון עתיק ישב מנוע שבו יצרו אסימטריה בעוצמת השטף בין שני כווני הסיבוב האפשריים כדי להבטיח סיבוב קבוע בכוון מסוים. האסימטריה נוצרה ע"י ליפוף בן 2 ליפופים של חוט נחושת עבה סביב גרעין הברזל. יש דוגמאות נוספות אבל אין טעם להרחיב. ההוכחה הפשוטה ביותר לצדקת דברי תהיה אם תנתק את הקבל (וכמובן שמספיק לנתק רק רגל אחת שלו) ותגלה שהמאוורר ממשיך להתניע ולהסתובב. בכל הקשור לעוצמה, אכן רבים מהמנועים של מאווררים ביתיים הם חלשים ומתחילים להסתובב די בקושי, תלוי בליפוף שנבחר (כלומר במהירות הנמוכה הם חלשים מאד). יש מגוון עצום ורב של מנועי חשמל כולל כאלה שפונקציונלית מסתובבים לפעמים ימינה ולפעמים שמאלה (מסחטות מיץ הדרים, למשל) ואפילו כאלה שאומנם יכולים להסתובב לשני הכיוונים אבל מנגנון ראצ'ט על הציר מונע מהם להסתובב בכוון מסוים ואז הם תמיד מסתובבים בכוון אחד - זהו למשל הטריק במנועי הטיימרים במכונות כביסה. אכן, חיים קשים ומגוונים. יוסי

רוב המגיבים לא טרחו לקרוא בעיון את שכתב פותח השרשור. הבנת הנקרא פשוטה. לגבי הקבל שצוין, הוא כלל לא שייך לפעולת המנוע. תפקידו למנוע רעשים חשמליים שהמאוורר מכניס לרשת החשמל והמאוורר יכול לפעול חופשי בלעדיו. ניתן לראות זאת בצורה ברורה אם מבינים את צורת החיווט שלו למערכת - הוא פשוט מורכב במקביל לחוטי הפזה והאפס (כמובן לאחר מפסק) וצורת חיבור כזו לא יכולה בהגדרה לתרום למומנט המנוע. לזאת נדרש חיבור טורי ולא מקבילי, או התקנה בתוך ליפופי המנוע וכדומה. רק yuvk העיר עניינית - רואים בברור שחלק מסלילי המנוע שינו צבע בגלל התחממות יתר ולכן בטוח שהתרחש שם קצר המונע פעולה תקינה. כנראה שרק ליפוף מחדש של הסטטור במנוע יגרום לו לפעול מחדש. אם פותח השרשור מכור לעניין אני יכול להמליץ על חברה העוסקת בליפוף מנועים ושאחד מסניפיה ממוקם ברחוב הרצל בתל-אביב, אבל אני בספק אם השקעה של 1000 ש"ח או יותר תצדיק את התוצאה. אם אתה בכל זאת מחליט על ליפוף דרוש שימוש בחוטי ליפוף לטמפרטורה גבוהה (כלומר כאלה שבהם לכת הבידוד עמידה יותר) ואז נינך יוכלו להשתמש במאוורר. יוסי

הטכנאי לא שחרר גז מהבלון אלא מסעפת שעוני הלחץ שחוברה לונטיל במעבה. זה שהבלון היה (או לא היה) מחובר לסעפת בזמן שחרור הגז לא רלוונטי. הטכנאי לא יכול לדעת כמה גז (מבחינה משקלית) יש במזגן וזה גם לא מעניין לאור מה שמדד. במזגן לא נולד גז וכמו שהסביר זה שהגיב מעלי, הסיבה למדידה החריגה של לחץ היניקה לא נובעת מעודף גז אלא מסיבה אחרת, וארחיב מיד. פעולת המזגן דומה לנדנדה - מין שיווי משקל בין חימום הגז במדחס (הנובע מהליך הדחיסה) ובין יכולת הצטננות של הגז הלוהט והדחוס במעבה (הראדייטור החיצוני). אם מעבר החום לאוויר האופף אינו מספיק, הטמפרטורה הנדרשת כדי להשיג שינוי פזה של הגז הדחוס מגז לוהט לנוזל חם תעלה עוד ועוד עד שהפסדי החום יאפשרו מעבר פזה. קשר פיזיקלי פשוט מכתיב את הלחץ הקובע שינוי פזה בכל טמפרטורה, כתלות בסוג גז הקירור במערכת. מה שקורה אצלך הוא קירור לא מספיק של הגז הדחוס לאוויר. כפי שכתבו לך זה יכול להתרחש כשאוויר חם הנפלט מהמאוורר חוזר לראדייאטור (נניח בגלל הפרעה, הוספת גגון לא נכונה וכדומה) מה שהבחור שהגיב כינה 'קצר אוויר'. יכול אפילו להיות שריקבון בפחי המזגן גורם ליניקת אוויר שלא דרך הראדייאטור ולכן לחוסר קירור מספיק. סיבות נוספות הן סתימה של צלעות הראדייטור או ירידה במהירות הסיבוב של המאוורר החיצוני, או בגלל קבל מאוורר שהתבלה או בגלל תקלה במאוורר עצמו. פחות סביר אבל אפשרי שלכלוך שנגרף במערכת מסיבה כלשהי סתם חלקית את הצנרת הפנימית של הראדייטור ואז זרימת הגז בתוכו מקרטעת. הפיתרון של הטכנאי - להקטין את כמות הגז במערכת - הוא פיתרון מאולתר לשעת חרום. כשיש פחות גז הלחצים פוחתים והעומס על המדחס (לחץ הראש שלו) יורד בהתאמה. המחיר הוא כמובן תפוקת קירור יותר קטנה, המזגן עובד כרגע נניח כמו מזגן 2 כ"ס או משהו דומה, אבל בשיא החום זה עדיין עדיף על אין מזגן. יוסי

כן. צריך להחליף טכנאי. נפלת על תקופה גרועה. שיא הקיץ והטכנאים נופלים מהרגליים. כל טכנאי יעדיף עבודה בטוחה ופשוטה על הסתבכות עם יחידה ישנה ותקלה חמקמקה. ללא מדידה מסודרת ומעקב קצר אחרי זרם המדחס והלחצים לא ניתן להתקדם. תיאורטית יתכן אפילו מצב של קצר או זליגת פזה לאפס בחיווט הנוצרים תחת עומס או משהו דומה, וכבר היו דברים מעולם. אם אתה יכול לחכות חודש או קצת יותר עד שהחום יפחת והטכנאים יזדקקו לעבודה, אז חכה. יוסי

לגבי קבל הסטרטר - כפי שהסברתי למעלה, גודל הקבל של המדחס קובע את הזרם בסליל העזר שלו. יש מדחסים שזקוקים למומנט התנעה גבוה במיוחד, ואחר כך המומנט הנדרש להמשך הפעולה נמוך יותר. במדחסים כאלה מותקן מראש קבל 'דו-שלבי', בהתנעה הוא מתפקד כקבל גדול ואחרי זמן קצר הקיבול פוחת לערך מתאים לעבודה רציפה. כשמדחס של מזגן מתיישן, במקרים מסוימים החיכוך בתוכו גדל. במצב כזה המדחס לא מצליח להתחיל להסתובב, הזרם דרכו מרקיע שחקים וההגנה התרמית של המדחס מנתקת אותו. לפעמים כשזה המצב מתקינים קבל-סטרטר המחבר למדחס קיבול גבוה רק למשך ההתנעה, כדי להתגבר על הקושי הרגעי. אתה מתאר מצב שבו קפיצת הפקק מתרחשת לאחר זמן מה וזה כלל לא מתאים למצב המצריך קבל התנעה מיוחד. הטכנאי שלך חובב או שרלטן. חייבים למדוד זרם עבודה בפועל כדי לוודא שאכן המדחס מושך זרם יתר וזו לא סתם בעייה בפקק לקוי. אחר כך חייבים למדוד את תנאי העבודה של המדחס - הפרש לחצים בין יניקה לדחיסה וכדומה. יתכן שהרדיאטור החיצוני סתום חלקית או שמאוורר הקירור החיצוני לא פועל כראוי. במקרים כאלה הגז הנדחס ע"י המדחס לא מצליח להצטנן בצורה נכונה והלחץ ברדיאטור החיצוני גבוה מדי (לחץ ראש גבוה מדי במדחס). מצב כזה גורם לעומס יתר ומשיכת זרם מופרזת. ניתן לנקות ניקוי יסודי, ליישר קצת צלעות מכופפות ואולי אפילו לשחרר קצת גז מהמזגן כדי להקל על המדחס. אם מהבדיקות עולה שהכל בגדר הנורמה וזרם המדחס עולה לאחר דקות של עבודה, יתכן שהמדחס אכן גמר את הקריירה. יוסי

נסה להגיע לחנות של גיל גל בככר המושבות בסוף אלנבי בתל-אביב (החנות נקראת טכניקה 036873812) ואם תקנה הוא גם יסביר לך איך לפרק, אני לא מכיר דגם זה מקרוב. כמובן תגיע עם כמה תמונות חדות של הבולם ובמיוחד של המוט עליו רוכבת הדיסקית. יוסי

עלם חמד, בעצם התכוונתי להחמיא. בוודאי שאינך צריך לתרץ את הסקרנות הבריאה שלך. אתה מבין בוודאי שחלק מחברי הפורום הם חפרנים וסקרנים. עם התקדמות הגיל האנרגיות פוחתות אבל תכונות היסוד לא משתנות. מקווה שהבעיה תסתדר. יוסי

יופי, מישהו שגם רוצה להבין. אתה בטוח שאתה מהארץ? הקבלים הם מוצר זול, מיוצרים בטכנולוגיות הכי נחותות ואינם עוברים בדיקות איכות ראויות. מתקין המזגנים המצוי לא בודק אותם (ויש כמובן מכשירים ניידים לבדיקת קבלים) ולכן החלפה היא תמיד על עיוור ובגדר הימור. היתרון היחידי של השיטה הזו הוא סטטיסטי כי הקבל זול, אבל אם נפלת במקרה על קבל פגום אתה בסרט כי נדמה לך שהמוצר תקין, ובעצם הוא לא. המנועים של המדחס (רק במדחס רגיל הפועל בפזה אחת, מדחסים תלת-פאזיים ומדחסי אינוורטר הם סיפור אחר) ושל מאוורר הקירור ביחידה החיצונית הם בעצם מנועים של 2 פזות. בכל מנוע כזה (ובמאווררים מסוימים שהם בעלי כמה מהירויות הסיפור דומה אבל מעט שונה) יש סליל ראשי המחובר ישירות לפזה ולאפס, וסליל עזר המקבל נניח אפס ישיר והזנת פזה דרך קבל, כל מנוע והקבל שלו. המטרה היא להסיט את מופע הפזה המגיע לסליל העזר ובכך לייצר מומנט עבודה מוגבר, וגם כיוון סיבוב מוכתב מראש. אם הקבל מתיישן והקיבול שלו פוחת אז הזרם שמגיע לסליל העזר פוחת גם הוא והמומנט נפגע. בהתחלה זה לא מורגש אבל בשלב מסוים למדחס אין כוח להיכנס לעבודה, מהירות המאוורר פוחתת וכך הלאה. עכשיו אתה גם מבין למה הצבעתי על האפשרות להגביר סיבוב של המאוורר החיצוני ע"י הגדלה (נניח עד 30%) של הקבל שלו. ממליץ בחום שלא תגיד לטכנאי המצוי שיביא סטרובוסקופ או מכשיר לבדיקת קבלים כי הוא יתחמק ויעדיף לקוח בור. אתה עוד עלול לחשוף שהוא בעצם לא ממש מקצוען. יוסי

כדברי הכותב מעלי, בולמי חיכוך יבש. היה מאד נפוץ בדגמי תומפסון הצרפתיים. לא חושב שהחלפה בבולמי חיכוך טלסקופיים קלה או פשוטה. הייתי מפשק את הזרועות הקפיציות, שולף רפידת חיכוך אחת ואו מנסה בחנויות של חלפים משומשים למכונות כביסה להשיג כאלה או שהייתי מנסה לאלתר משהו, אולי מסב כרית גומי של פגוש מיתלה מרכב, או מנסה לקשור שכבת גומי על פני השטח המתחככים ועוגן אותה מסביב לרפידה עם חוט מתכתי או משהו דומה. יוסי

איציק מתפרנס גם כטכנאי מזגנים אז אם מתאים לו מבחינת מיקום הבעיה ולחץ הזמן (עכשיו שיא העונה והתקלה אולי חמקמקה) תוכל להיעזר בו לתיקון או לפחות לאיתור מדויק של מקום הבעיה. לגופו של עניין - כדאי להתחיל ממדידת הזרם שמושך המדחס כדי לוודא שלא נפלת על נתיך הגנה פגום. בהנחה שימצא שאכן הזרם מופרז (לפי גודל המדחס) אפשר לנסות ולמדוד הפרש לחצים משני צידי המדחס, למדוד לחץ ראש נטו וכדומה. אם חושדים שמאוורר הקירור החיצוני מסתובב לאט ניתן למדוד ישירות את מהירותו ע"י סטרובוסקופ ולהגביר לניסיון את מהירותו ע"י הגדלה מסוימת בקבל העבודה שלו. זה רק טריק זמני והפתרון יהיה החלפת המאוורר. כמובן שאם נמצא שמחליף החום סתום, צריך לנקותו. הבא בחשבון שהחלפה על עיוור של קבלי העבודה ביחידה החיצונית ובוודאי הגדלה של הנתיך אינם עבודה יסודית. הרבה פעמים גם הקבלים החדשים דפוקים. זה מועיל בהרבה פעמים אבל לפעמים זה לא. יוסי

שמח בשמחתך. אם תחליט לממש את התזה ששונא lg יחיה, העלה תמונה של צד הטרמינלים בקבל. אם יש שם 3 טרמינלים שונים כנראה שכל מה שצריך לעשות כדי להיפטר מהצורך בקבל הספציפי הזה הוא לפצל את ההזנה לשני קבלים בערכים מתאימים (6 ו-50 מיקרופרד) ואת היציאות לחבר בהתאמה לכל קבל. סיפור פשוט. יוסי

יש לך סכמה של חיבורי הקבל וערכי הקיבול שלו? לא ניתן לשנות את החיווט ולהשתמש בשני קבלים עצמאיים? יוסי

כשהמזגן פועל (ישר אחרי הפעלה) בדוק אם בטרמינלים 3 ו-4 מופיע מתח מול האפס (2) או מול הפזה (3). לדעתי 3 או 4 הם הזנה לסליל משאבת החום ולכן לא שייכים כרגע למשחק אבל סביר שאחד מהם הוא הזנה למאוורר החיצוני. עדיין תצטרך להבין אם הזנת המאוורר היא פזה או אפס כי זה יסביר לך אם טרמינל 1 מוליך רק את זרם המדחס או גם את זרם המאוורר. אם 3 או 4 הקשורים למאוורר הם פזה אז כנראה שאכן טרמינל 1 שייך רק למדחס. אם 3 או 4 הקשורים למאוורר הם אפס אז את זרם המדחס תצטרך למדוד לפי טרמינל 2. יופי מריומה, תיקון בהמשכים. נא עדכן. יוסי

אם אתה ממילא מתאמץ להגיע לקבל תכין לך כבל הזנה עם מהדקי צמה ותן למדחס מתח הזנה ישר מהקיר, כמובן כשההזנה המקורית מנותקת. אם יש לך בבית 3 פזות, הקפד שההזנה תהיה מהפזה שמזינה את המזגן. יתכן שתגלה שהמדחס פועל ללא דופי, ורק הפסקות המאוורר מפילות אותו. אם זה כך נסה לתת מתח ישיר למאוורר כשהמדחס מחובר כרגיל. המטרה של זה היא לנסות לבדוק אם הבעיה במדחס או במאוורר. בהצלחה, יוסי

אקדים ואומר שאינני מכיר את הדגם המדובר אבל מזגנים רגילים אינם שונים מאד זה מזה. למדחס יש הגנה תרמית מובנית על קונכית המתכת. כשזרם המדחס גבוה מדי ההגנה משתקת אותו ורק לאחר דקות בודדות מאפשרת לו לחזור ולפעול. הגנה זו פועלת למשל בחורף כשהמסנן הפנימי (בתוך הבית) סתום, הגז לא מצליח להצטנן במידה מספקת, לא מספיק גז חם מחליף פזה לנוזל ולחץ הראש של המדחס עולה. יחד עם זאת גם צריכת הזרם עולה, עד לניתוק שהוא כאמור זמני. במקרים בהם יש בעיה בקבל של המאוורר החיצוני או כשערך הקבל מידרדר המאוורר לא פועל כנדרש, אין החלפת חום תקינה עם הסביבה (במיוחד בימים לוהטים כמו לאחרונה). הקבל עולה עשרות בודדות של שקלים ושווה לנסות להחליפו. החלופה היא לבדוק זרמי מדחס ומאוורר ולהשוותם למזגן זהה ואתה אומר שיש לך עוד כאלה (לא רק תוצרת כמובן אלא דגם מדויק). יוסי

מבין שהמאוורר שנעצר מסיבה לא ברורה בזמן פעולה הוא המאוורר של המאייד (יחידה פנימית). לדעתי הכרטיס נפגם. ליתר ביטחון הייתי בודק את זרם המדחס. כוונתי להשתמש באמפרמטר גשר סביב מוליך הזרם הראשי (בדרך כלל האפס) של המדחס. אם אתה לא סגור איזה זה מהשלושה המובילים למדחס מדוד את שלושתם, והקריאה המחייבת היא הגבוהה מבינהן. כמובן שצריך להשוות לערכים ממדחס שפועל תקין. במזגן שלך שלוש מהירויות המאוורר הפנימי מושגות באמצעות סלילים שונים במנוע או באמצעות ויסות תדר? אם יש 3 סלילים נפרדים במנוע חושב שתוכל להתקין טרמוסטט חיצוני (אולי אפילו עם שלט) ולהפטר מהבעיה, רק שאלה אם שווה כלכלית. אם המהירויות מושגות ע"י ממיר תדר אינני מכיר אביזר תחליפי. ממה שאני מכיר, אם יש ויסות תדר (חושב שנפוץ במיטסובישי יפני ובחיקויים סיניים מסוימים) יהיה חיבור שנכנס לקצה מנוע. החיבור מגיע לטרנזיסטור 'אפקט הול' המודד ברציפות את מהירות המאוורר עבור חוג הבקרה. יוסי

לא קשור למתאן, המתאן אומנם נוצר בתליך פירוק ביולוגי בצנרת הביוב ויש לו פוטנציאל מסוכן. אבל הצורך לשמור מרחק בין שוחה (לא רק של ביוב, גם של צנרת מים, כבלי תקשורת וכדומה) ובין מיכלי גז בישול קשור לעובדה שגז בישול שהוא תערובת בוטן-פרופן כבד מהאוויר. במקרה של דליפה השוחה עלולה להתמלא בגז פציץ וזה לא נעים בלשון המעטה. יוסי