yosi05

אם אכן קיים קבל עבודה יתכן והגדלה קטנה של הקבל תגדיל את הזרם בפזת העזר ותפצה על הקטנת המומנט, כל זאת בגבולות ההיגיון כמובן. יוסי

אני יודע שזה כך במנועי רוטור כלוב מקוצר תלת פזיים. זה קיים גם במנועים חד-פאזיים (או שהטוחן מוזן תלת-פאזית)? מנועים חד פאזיים עתירי מומנט שפגשתי היו תמיד בעלי קבל עבודה לפזת עזר. יוסי

האם למכונה (כשהיא תקינה) מהירות אחת בלבד בסחיטה? יוסי

נכון, באין ציפור שיר, גם ה.... זמיר. אתה כמובן צודק ואני בדרך ליישם את הפיתרון הזה, אבל אני מתוסכל שבאומת הייטק כל הפתרונות מבוססים על חיישן בודד ועלוב במקום לתכנן מעגל מורכב שיאפשר להכין מים בכמות מספקת, יתחשב בהפסדי החום לסביבה, יתחשב בהפרשי הטמפרטורה של מי הכניסה לדוד בעונות השונות וכדומה. יש עוד יתרונות אפשריים כמו הכנת מים בטמפרטורה המתאימה לאשתך ולא לך בהנחה שהיא אוהבת מקלחת חמה מאד ואתה לא וכך הלאה, אבל כנראה שנמשיך לחלום. יוסי

טוב, נתארגן וננסה, מכסימום נעזר בך להתקנת פילטר. חיווי המצב בדוד חשוב לי גם כי אני מזרים מים (ובגלל קוטר הצנרת אצלי) בכמויות לא מבוטלות כדי להחליט אם המים חמים דיים. בעבר התחלתי לפתח משהו שהיה אמור לנהל חימום מים בפרופיל מתוחכם עם תגובה דינמית מהירה לצריכת מים וכך הלאה אבל כשלתי במציאת משקיע. היה אפילו חבר שרכש עבורי כרטיס מדידה וכתב תוכנה פשוטה לאגירת נתונים לצורך כתיבת לוגיקת הניהול, אבל כאמור העסק התמוסס. הפתרון המעשי היחידי לדעתי הוא ללפף את רגש הטמפרטורה סביב הטרמוסטט ואולי להאריך את התמיכה בעזרת מוט עץ דק (או חוט נחושת חד-גידי אם הקוטר לא יספיק למוט עץ) כך שהרגש ישב כמה שיותר גבוה בתוך צינור הפלנג' שבתוכו הטרמוסטט מורכב. פתרונות אחרים של חישת הטמפרטורה מחוץ לדוד (שישמתי בתהליך הבדיקה בעבר) מחייבים מדידה בכמה ערוצים ומחייבים חישוב כלשהו. אם אין בקר שיעשה זאת זה יהפוך לעיסוק מייגע. רגש בודד יאפשר להעריך כמה זמן צריך לחמם מים בעזרת טיימר שפועל אצלי כבר שנים אחדות ללא שום בעיות/זימזומים וכיוצא באלה, ובכל מקרה יחסוך התלבטות או חימום מים 'ליתר ביטחון' שלדעתי הוא מקור הבזבוז. לדעתי יידרש פרק זמן קצר ללימוד הקשר בין קריאת הרגש לכמות המים ולא בטוח שהניבוי יהיה מדויק כשטמפרטורת המים בכניסה משתנה בין סתיו לחורף אבל זה עדיף על עיוורון מוחלט. אני לא מאמין שאצל מישהו מסודר ומוקפד יש חיסכון במכשיר שהוזכר בשרשור ואם - כמו אצלי - גוף החימום חזק וכמעט נקי ממשקעים אז גם אם אני מחליט להתקלח בבוקר חורפי, עד שאני אוכל משהו ומתארגן ניתן לחמם בקלות מנת מים מספיקה. בכל הקשור לדוד מים פנימי - שוכב - אין כל צורך בבקר. כוון סבלני של הטרמוסטט מבטיח מים חמים 24 שעות ביממה. כך היה בדירה בה גרתי פעם בעצמי וכך אצל דיירים שלי בדירה אחרת. החלל המוגבל בו מותקן הדוד משמש לתוספת בידוד והפסדי החום מינימליים. יוסי

היי אביב. האם הפרעות רדיו תהיינה משמעותיות אם המעגל ישמש רק לחיווי? משימוש ממושך במד טמפרטורה דיגיטלי בעל רזולוציה של 0.1 מעלה אני יודע שזמן ההתעדכנות בין שינויים בערך הנמדד ארוך יחסית, משהו כמו 20 שניות או יותר. אז אני טועה בהערכתי שמכסימום יהיה פספוס כלשהו בערך המוצג שיתקן את עצמו בהמשך? אומנם תדר ההתעדכנות המוצג חיצונית לא מעיד בהכרח על משטר המדידה הפנימי אבל בכל זאת. אני שואל כי להרכיב חישן תרמי עם צג המופעל על סוללה הוא עניין פשוט יחסית ובכל מקרה לא מעניין אותי מיתוג אוטומטי אלא אולי אם הוא ילווה במעגל לוגי שיאפשר תכנות יחסית מורכב (למשל התחלת חימום מיד עם התחלת משיכה של מים במוצא החמים בדוד, מיפוי של חתך הטמפרטורות למלוא גובה הדוד כדי לקבל מדד יחסית מדויק מהו נפח המים החמים ולא רק הטמפרטורה שלהם בנקודה נתונה וכדומה). אם הניהול לא ממש חכם אז אני מעדיף את הבקר המותקן בין שתי האוזניים שלי . יוסי

1800 ש"ח. פנה ל-'זאב אמבטיות'. יוסי

מניסיון של כמה שנים, עובד מושלם. אין תזוזות, אין רעשים ואין נזילות. המראה לבן וחף מפגמים כלשהם. האמבטיה המושתלת עשויה מחומר פלסטי ומותאמת בדייקנות לאמבטיה יצוקה עתיקה של 'חמת'. מדגיש שסיבת ההשתלה הייתה קוסמטית בלבד והאמבטיה היצוקה עברה החלפת צנרת הביוב וחיפוי קרמיקה מחדש של הדופן כך שהיא הייתה מיוצבת לחלוטין. לא יודע איך העסק יעבוד אם הצנרת פגומה או שהאמבטיה מתנדנדת. התהליך פשוט - מזמינים את החברה המתקינה, לאחר ימים ספורים מגיע בעל מקצוע מיומן, מושיב את האמבטיה החדשה בתוך הישנה תוך הדבקה עם סיליקון, חותך את הניקוז של האמבטיה הישנה אחרי השתילה בעזרת כוס קידוח מתאימה ומושיב פיית ניקוז מותאמת לחדשה המנקזת ישר לתוך הצנרת הקיימת. שולי האמבטיה החדשה הותאמו בדיוק כך שתשיק לקיר ותחפה על שולי האמבטיה הישנה. בסוף התהליך בוצע איטום לקיר. יש צורך לחכות כמה שעות עד שניתן להשתמש. נכון להיום אין סתימות או בעיות ניקוז אף כי לדעתי קוטר הנקז קטן במשהו לעומת המקור ורצוי להשתמש ברשת בפתח הניקוז כדי ללכוד שערות. ככל שאני זוכר בגלל שמדובר באמבטיה ישנה שהייתה פעם מאד נפוצה המתקין אפילו לא בא מראש לבדוק וידע להגיע עם מוצר מותאם בדיוק. כל התהליך נתן הרגשה חלקה וכמעט לא ישראלית ולדעתי אם החבר יתייעץ הוא יקבל תשובות כנות ומיקצועיות. מחיר ואת שם החברה צריך לשחזר, אז קצת סבלנות. יוסי

האם ניתן לבטל את אופציית החימום האוטומטי ולהישאר רק עם חיווי טמפרטורה ? יוסי

הפתרון של מפסק הצלב פשוט ויעיל. מקבל שכנראה שהמפסק יכול לחיות עם מתח חי בתוכו. חוץ מזה תמיד ניתן להרכיב ממסר שיבצע חיצונית מה שהציע אביב, כלומר במצב כבוי לקצר את תיילי ההזנה למנורות הלד. יוסי

בסך הכל התלבטתי אם גוף מפסק הגוויס יכול לעמוד לאורך זמן בהפרש המתח של 220 וולט. זה לא שקע אלא מפסק. אתה מדבר על מפסק צלב שבו במרחב פנימי מוגבל יחוברו שני המוליכים (אפס ופזה) ואני לא בטוח שהמפסק מתוכנן לזה. יוסי

והעופרת תישאר קשורה היטב לצבע? היא לא תהפוך לאבק הנישא באוויר הממד ותרעיל את יושביו (או את זוחליו, בתינוקות עסקינן) כי תהפוך לזמינה ביולוגית? יש תעשייה שלמה בארצות הברית של הסרת צבעי עופרת ישנים ומתפוררים ממבני עץ ישנים. שלא ייווצר מצב שהתרופה מזיקה יותר מהמחלה. אם כבר הייתי שוקל לצפות את הדפנות והרצפה בסינורי מגן נגד קרינה (כמו של ראדיולוגים), אבל הם לא יועילו נגד גז הראדון המחלחל פנימה. חוזר וכותב שלדעתי הרע במיעוטו הוא לאוורר קיץ וחורף במידת האפשר, ולמנוע קרבה יתרה לקירות (ובמיוחד לפינות החדר) ולרצפה. יוסי

אני מכבד אותך ולכן לא אגיב ישירות לטיעון הנמוך. יש בארץ בלוקי פומיס שגם הם רדיואקטיביים, ותכולת האפר בהם מוגבלת לפי התקנים. זהו ציטוט ישיר מהאתר של היצרן שלהם: איזה הוא חומר הבנייה המשמש כתורם עקרי לחשיפה בבניין? הבטון. הבטון מהווה כ-75% ממסת החומרים בבניין והוא התורם העיקרי. לבלוקים המהווים פחות מ- 10% מהמסה השפעה קטנה יחסית, גם אם הם מקרינים יותר לק"ג בודד. האתר עצמו הוא http://www.blockal.co.il/3000/page/FAQ#a25 ישפוט איש איש לעצמו. יוסי

יש עוד משהו עליו חשבתי. חומר המפסק בנוי להתמודד עם ממתח של 220 וולט RMS (וכמובן יותר מזה PEAKׂ) על פני גוף המפסק לאורך שנים? בעבר נתקלתי בשקע של טייפרקורדר שנפרץ ובו המבודד הפך מוליך ולדעתי התפחם. אומנם מזמן וכנראה שהפלסטיק לא היה ליגה א אבל לך תדע. קצת לחות בקיר וכדומה והשאלה מה יקרה, אף כי הרעיון ממכר. יוסי

אכן, איוורור, איוורור ואיוורור, גם בחורף. חוץ מזה אם ניתן אל תצמיד את המיטה לדופן הממד, שמור מרחק של כמה סנטימטרים. כנ"ל לגבי הרצפה. כל הרחקה של גוף ופני התינוק מרצפת הממד עדיפה. למשל פרקט (אם החוק מתיר), שטיח עבה במיוחד מעל שכבת לבד וכדומה. אני לא מומחה בקרינה ומה שכתבתי נובע מהיגיון, לא מתוצאות מדודות. יוסי

רעיון נהדר, YUVK. השאלה אם המחליף עובד בלוגיקה של BREAK BEFOR MAKE ואם המרווחים בין המגעים בתוכו לא יצרו קשת בזמן ניתוק כי עלול להיות אלמנט השראותי בנורת הלד. יוסי

הגיע הזמן שתדע שתקן, בהגדרה, אינו מתאים לכלל האוכלוסיה אלא למרביתה. כך בנושא מפגעי רעש, כך בנושאי תרופות, רעלים וכיוצא בזה. זה שמאשרים שימוש בבטון בממדים זה לא כי הבטון חף משחרור גז ראדון אלא כי הוא זמין, חזק וזול יחסית. בטון ללא אפר היה עדיף ויש כאלה, אבל הם יקרים בהרבה ופחות זמינים, ולהבנתי התקנים עושים חסד עם יצרני המלט מסיבות מובנות. יוסי

למה הסגנון המתנשא? אם אלה שטויות אז למה אתה בודק? לא מכובד יותר לשאול לגבי נוכחות גז ולא להתחיל בשטויות? מלט מודרני עתיר באפר פחם המגיע מתוצרי השריפה בתחנות הכוח הפחמיות. הפחם מכיל עקבות של חומרים רדיואקטיביים וריכוזם באפר עולה לאחר השריפה. על כל שק מלט כתוב ואני מצטט '10% אפר פחם מרחף'. בממד הבנוי מקירות בטון מאסיביים יש המון מלט ולכן גם נפלט מהם גז ראדון שהוא חומר ראדיואקטיבי. ככל שאני יודע הריכוז של הגז נמוך יחסית אבל מדובר בחדר שבבתים רבים מאוכלס בתינוקות או בילדים רכים הרגישים יותר מבוגרים. אז אם יש למישהו חלופה, עדיף שהממד לא ישמש כחדר ילדים או למשחקי ילדים. יוסי

המצבר הוא אלמנט הצובר אנרגיה חשמלית ומשחרר אותה כשהמתח ברכב נופל מתחת למתח הקטבים של המצבר. אם האלטרנטור מספיק כדי לתת את כל הזרם הדרוש לצרכני הרכב בלי שהמתח יצלול אז המצבר לא ישתתף במשחק אלא להפך, הוא אפילו ימשוך חלק מזרם האלטרנטור לצורך טעינה של עצמו. אם המתח על קוטבי המצבר גבוה דיו הווסת יפחית את מתח האלטרנטור כך שיתאים למתח קוטבי המצבר. למצבר יש גם תפקיד בבליעת שינויים פתאומיים במתח ברכב, בהחלקתו ובמניעת קפיצות מתח. יוסי

ממש לא מדויק, ואם לדקדק אז ממש הפוך למה שכתבת. כל הרעיון הוא לספק למנוע שמן בצמיגות קבועה שלא משתנה כשהמנוע חם או קר או כמעט כך. אז המשמעות היא ששמן 10W מספק את הצמיגות הנדרשת הזו בטמפרטורות נמוכות, ושמן 40 מספק אותה בטמפרטורות גבוהות בהרבה. שמן 10W-40 מתנהג במנוע כך שהוא מספק (בקירוב) את הצמיגות הנדרשת בטווח יחסית רחב של טמפרטורות. המולקולות שהזכרת בדבריך הן בעלת שרשרת מרחבית המפריעה לזרימת השמן ובכך יוצרת צמיגות אפקטיבית יציבה התלויה רק מעט בטמפרטורת השמן עצמו. דא עקא שדווקא במקום בו צמיגות השמן קריטית במיוחד (במיסבי ההחלקה במנוע) בהם קצב הגזירה גבוה (שינוי המהירות על פני מרווח צר, שכבת הגבול במגע עם קסוות המיסב נייחת ושכבת הגבול במגע עם הגל נעה במהירות), המולקולות מתמתחות והשפעתן על הזרימה קטנה. לכן שמנים מרובי צמיגות חשודים בכך שלמרות שבבדיקות מעבדה הם אכן מרובי צמיגות כלומר מספקים צמיגות אחידה בטווח רחב של טמפרטורות, במקום בו קצב הגזירה גבוה זה לא בדיוק כך. וכדי שאיתמר לא יקפוץ, תעודת בוגר הנדסת מכונות מהטכניון כולל קורסים רבים בהנדסת רכב (ובהם קורס בטריבולוגיה ובמיסוב הידרו-דינמי) תוצג לכל דורש. ויש גם חידוש. כיום משתמשים במולקולות בעלות התנגדות מוגברת לגזירה כך שההסתייגות רלוונטית פחות. כמו כן אין כל בעייה לקבל תוצאות של איכות שמנים שונים, חדשים או משומשים ממעבדה מכובדת בארץ, וזה גם לא כל כך יקר. יוסי

התאור שלך כל כך מפורט ומדויק שההסבר קופץ מאליו. במכסה הראדיאטור קיימים 2 שסתומים חד כיווניים. האחד מאפשר למים לצאת מהראדיאטור למיכל העיבוי אם הלחץ עולה על הנקוב על גבי הפקק. השני מאפשר למים לחזור לתוך הראדיאטור (כלומר מאפשר יניקה מתוך מיכל העיבוי בחזרה לראדיאטור). מכאן שברור מאד מה השתבש אצלך במכסה. יוסי

לא אינסטלטור ולא בן של כזה, אבל אתייחס למה שכתבת ולמה שענו לך השניים שהגיבו לפני, ואנסה לגזור תובנה וממנה המלצה. אתה אומר שחסימת הכניסה לסיפון מונעת את הריח. זה שכתב שקופסאות הביקורת זקוקות לניקוי לא צודק כי אינני רואה איך הכנסת פקק לכיור משפיעה עליהן, והרי לדבריך זה מונע את הריח. המגיב השני טוען שהרבה חומר אורגני נירקב (ג'יפה) נאחזת בקפלי הסיפון הגמיש וזה הגיוני מאד - הסיפון אומנם מונע מריחות של מערכת הביוב להגיע לכיור, אבל בגלל שמפלס המים בברך של הסיפון הגמיש נמוך יחסית ומעליו יש קטע שאינו מכוסה מים, קטע זה מפיץ את הריח. פתרונות: 1 - החלף את הסיפון הגמיש בחדש. זה זול ולפחות לזמן מסוים הקפלים שמעל מפלס המים העומדים בסיפון יהיה יחסית נקיים ולא יפיצו ריח. 2 - בצע שילוב של סיפון רגיל (שהוא חלק ולכן אין הרבה לכלוך מעל מפלס המים שבו) וקטע גמיש בסופו כדי להתגבר על הצפיפות. 3 - מצא אינסטלטור יצירתי שיצליח להרכיב סיפון רגיל. יוסי

מומנט עיוני, מומנט. אם הקבל זקן ועיף המומנט שהמנוע מייצר גבולי. זו סיבה שהמאוורר לא יתחיל להסתובב. יוסי

יתכן שמיסב במפוח התבלה, אולי אבק או חפץ זר כלשהו קלקל את האיזון של המאיץ (של המפוח) והוא רועד בחוזקה, אולי עד כדי פגיעה במשהו סביבו. הרעש לא משתנה במהירויות שונות של המפוח (בדרך כלל 3 שונות)? האם המפוח פועל ברציפות גם במהירות הנמוכה ביותר? אם אתה יודע לפרק את חזית המזגן, תוכל לסובב ביד את המאיץ ולחוש אם יש בעיה במיסב או שיש למאיץ נקודה כבדה (בגלל חוסר איזון). אם המפוח תקין נסה לעקוב אחרי פעולת המזגן. קל מאד לחוש אם המפוח עוצר מדי פעם, אף כי לדעתי זה לא סביר. לגבי הטפטוף ניקוי יכול להועיל. יוסי

אתה צריך לדמות הפעלה של טרמוסטט הקיר השולט במחליף החום במשרדים שלכם, אבל לבצע זאת באופן אוטומטי. מפסק ההפעלה של הטרמוסטט מכני. צריך להשאיר את המפסק מופעל, ולחתוך את אחד החיבורים שלו מהמעגל המודפס. את הרגל המנותקת יש לחבר דרך טיימר ואז אתה הופך את ההפעלה לתלוית זמן. תשיג (ותכף יהיה מי שימליץ על איביי או חבריו) מעגל טיימר ניתן לתכנות לשבעת ימי השבוע, ועדיף כזה שלא תלוי באספקת חשמל מהרשת אלא בעל גיבוי סוללה. חבר מגע יבש שלו - כאמור בטור - לאחת מרגלי מפסק ההפעלה. אני מעריך שהזרם במגע כזה לא יהיה גבוה, לכל היותר אמפרים בודדים, כי אתה ממתג רק את המפוח של מחליף החום במשרד ואולי גם ברז מים השולט על הזרימה. אתה ודאי מבין בעצמך שלהנהלת הבניין אין אינטרס להפעיל את מערכת צינון המים של הבניין (שהיא היא המזרימה מים קרים למזגן בתוך המשרד שלך, וזה גם מקובל בבניינים מודרניים) מעבר לשעות מינימליות. לכן התייעצות אתם ספק אם תניב תוצאות חיוביות מבחינתך. נקודה למחשבה - אם מערכת הצ'ילרים (ומגדל הקירור המשולב בדרך כלל במערכות כאלה) מופסקת בלילה, גם אם תפעיל את המערכת במשרד מוקדם לא יהיה לך קירור, ובוודאי לא בסוף השבוע. ושאלה - אם תשאיר את מתג ההפעלה במצב מופעל כל הלילה, זה לא יתחיל את הקירור מרגע שיהיו מים קרים במערכת? יוסי