sperial

הנוסחאות האקטואריות הן סוד כמוס של חברות הביטוח, ואף לקוח אינו יודע כיצד נקבעת הפרמיה. לא מזמן נתקלנו כאן בדיווחים על הוזלת פרמיה על ידי הוספת נהג נקוב שני. תאמין לי שאני עושה סקר שוק פעמיים בשנה - לקראת חידוש הביטוח של כל רכב. כך גם הבנים שלי. דווקא פחות מקפיד לקראת חידוש ביטוח הדירה, אבל השנה דווקא ניסיתי והחברות הישירות הודו שאינן מסוגלות להתחרות בהצעה של ״מנורה״.

אתה מבוטח במקיף או צד ג׳? אני שואל כי אני שילמתי לפני 4 חודשים לחובה פלוס מקיף לסוזוקי קרוסאובר 2016, לכל נהג מעל גיל 30, ותביעה אחרונה לפני 13 שנה, קרוב ל-4,500 ש״ח. וכאן מדובר בנהג צעיר, חדש, ללא ותק ביטוחי, ומאזדה נחשבת בדרך כלל לרכב יקר לביטוח. אאל״ט הבן שלי, יש כבר ותק ביטוחי שלם שילם לביטוח לקורולה 2019 לשני נהגים נקובים (בני 33 ו-35, ותק נהיגה מעל 15 שנה ועבר נקי) בסביבות 7,000 ש״ח, אולי קצת פחות. אז אני לא רוצה לפתח אצל פות״ש שום ציפיות, הוא יצטרך לבצע סקר שוק מעמיק בהתאם לתנאים האישיים שלו. אני רק מנסה לכוון אותו למה לשים לב ולשקול תזמון יותר נוח של רכישת הרכב, אם לא מדובר בדחיה מוגזמת.

גולדן, אתה בן 35 עם וותק נהייגה מספק. כאן מדובר בבחור צעיר (לא סיפר לנו, אבל כנראה בשנות ה-20 המוקדמות לחייו), נהג חדש, ואנחנו לא יודעים איזה רכב הוא מתכןן לרכוש, והאם בכוונתו לרכוש, בנוסף לחובה, ביטוח מקיף, או להסתפק בביטוח צד ג׳. אם יקנה מיני בת 15 ויבטח בצד ג׳ זה סיפור שונה לגמרי מביטוח קורולה בת 5 במקיף. ובכל מקרה, לא הייתי מנסה לנקוב במליר לפני שיקבל הצעות ראשונות.

״להציץ באתרים״ זה לא מספיק. אתה צריך לבקש הצעות מחיר, עם הנתונים האישיים שלך. חלק מהחברות יבקשו מספר רישוי של רכב, מה שמהווה בעיה, אבל חלק יסתפקו בדגם. תכניס את הנתונים לאתרים של חברות ביטוח ושל סוכנויות (כגון וובי) ותקבל הצעות ראשוניות, כאלה שיהוו בסיס למשא ומתן (טלפוני) כשיגיע המועד. תחזיק לך איזה רישום של ההצעות. שים לב שהמחירים משתנים כל העת ובמיוחד במעבר בין חודשים, ושהצעה ״אמיתית״ תוכל לקבל כשיהיה רכב ספציפי, כולל מספר רישוי, על הכוונת. אגב - כמה זמן עד שימלאו לרישיון שלך שנה? אם תוכל להתאפק עד אז תוכל לחסוך לא מעט כסף. אגב, בן כמה אתה? כתובתך במשרד הפנים עם ההורים? אם כן, ותק הרישיון יגיע לשנה וטרם מלאו לך 32 שנה, יש לך יתרון מבחינת מחיר הביטוח.

@גולדן191 מונטיפיורי חד סטרי בכיוון ההפוך מאז שאני זוכר אותו, כנראה מעל 50 שנה.

בעיה. בדרך כלל התחנה לא פנויה, וגם שם מפריעים לתנועה. אגב, זה עוד זהב לעומת ״כרמל״ שבו האפשרות היחידה לעצירה היא באמצע הכביש, ליד המחסום. או בצומת המוזר של מאפו/תל מאנה/מיכ״ל ומשם הליכה של מאות מטרים. וגם רמב״ם לא מציאה גדולה, במיוחד בתקופות שחוסמים את הכניסה למיון, אז נותרת אפשרות יחידה, לעצור במעגל התנועה של הכניסה לנמל ולחוף השקט.

אני מודה ומתוודה - בשנה האחרונה עשיתי משהו דומה פעמיים - שלוש. אני מניח שברווז מכיר את מעגל התנועה בצומת וינגייט-מונטיפיורי-גולומב, ליד בית החולים בני ציון. מקום בעייתי, למרות שמדובר בבית חולים אין מקום עצירה להורדת והעלאת נוסעים. אבל עצרתי שם בצורה שונה: איתות ימינה, הצמדות למדרכה ועצירה יותר רחוקה מהכניסה למעגל, כך שמי שנמצא מאחורי יוכל לעקוף אותי. לא הייתי היחיד, בדרך כלל הייתי צריך להמתין למישהו שעשה מעשה דומה.

מתי קיבלת את הרישיון בארה״ב? כל-זכות לשירותך (אמנם לא אתר רשמי, אבל נתמך על ידי הממשלה ואמין מאוד)

ההדגשה שלך את המילה ״ציבוריים״ חשובה. ההבחנה בין תחבורה פרטית לציבורית בעייתית. בנתיב המטרונית בדרך ההגנה בחיפה יש היתר שימוש לאוטובוסים ציבוריים ולמוניות. אבל אם צופים במשתמשים חלק נכבד מהם הם רכבי הסעות - ואנים ואוטובוסים פרטיים. ואין אוכף. קוריוז מלוח התמרורים - בתחנת אוטובוסים איסור חניה לפי הסימון על פני הדרך או שפת המדרכה. בהנחיות להצבת תמרורים (עמ׳262) לגבי סימונים 511-513 הן ל-12 מ׳ לאוטובוס רגיל ו-21 מ-לאוטובוס מפרקי. בתחנות הסעה לחיילים (טרמפיאדות, תמרור 510) - 5 מ׳ בלבד. אולי ניתן להשליך מכך על תחנות הסעה אחרות.

@ויקטור הוגו - צילומים של התחנה ושל הסימון יועילו. @Be roo בחיפה רוב, אם לא כל, הסעות התלמידים פועלות כקווים רגילים עם מספרי קו ותשלום, מספרי הקו מצויינים על תחנות האוטובוס - ולמעשה ייחודם כקווי הסעה הוא התאמת המסלולים ושעות הפעילות לצורכי התלמידים.

77, אבל לזה רק לאחר המעבר לשיטת הסיומות החצי אקראיות ב-1990.

למיטב זכרוני התחיליות היו כדלקמן: 1-5 - תל אביב 6,9 - ירושלים והדרום. 7-8 חיפה מתוך אלה הוקצו סדרות לרכב מסחרי (למשל תחיליות 1 ו-70). התחיליות האלה שימשו מהמעבר למספרים בני 5 ספרות בסוף שנות ה-50 ועד סוף שנת הדגם 1983 (4 השנים הראשונות של 7 ספרות). משנת הדגם 1984 עברו להקצאות של קידומות (2 הספרות הראשונות) לפי יבואן. מ-1980 נקבעו גם סיומות - בשנים 1980-81 לפי שנת ההנפקה, ב-1982 היתה גלישה מעבר להקצאה ונוספה סיומת 52, בהמשך 5x (לפי השנה) לרכב מסחרי ו-6x ל״רכב משוקם״. בנוסף היו סדרות מיוחדות - משטרה (אדום), רכב ממשלתי (כחול, בהמשך הוחלף למספר כתום רגיל עם מסגרת כחולה-לבנה) ציוד הנדסי (שחור) וכו׳ מ-1967 לוחיות צבעוניות בשטחים עם אות המסמלת איזור - כחול בגדה, ירוק במזרח ירושלים, לבן-כסוף ברצועת עזה.

@hans ההמלצה שלי היא כיוון שמדובר בקניה ארוכת טווח, ועדיף להשקיע כעת מאשר להחליף בעוד 3 שנים. בשביל הפרופורציות - עם 1-2 ילדים היה לנו מקרר 500 ליטר שתמיד היה מלא לעייפה, עם שלושה ילדים מקרר 650 ליטר בקושי נסגר.

מספרים מה מחיר הרכב לרכישה בסיום התקופה? כיצד הוא מחושב? מה עם ״השבה לקדמות״? איזה טיפולים על חשבונך ואיזה על חשבון חברת הליסינג? צמיגים? מצבר?

תסדר את האתרים על מפות גוגל, בדוק את מרחקי הנהיגה (על הזמנים תוסיף 30% לפקקים, טעויות ניווט והפסקות קפה ושירותים) - ואז תראה האם המסלול הגיוני. הייתי במודנה לפני שנתיים וחצי - אני חייב לומר שמוזיאון פרארי היה הקטע הכי משעמם בעיר. היה לי מזל ונתקלתי במרכז העיר במה שנראה ככינוס של מועדון המכוניות הקלאסיות המקומי, שהיה מדהים, והאתרים המעניינים באמת היו האקדמיה הצבאית (ארמון הדוג׳ה, כניסה מחייבת דרכון!) ומוזיאון הפיגורינות (בעיקר קלפי איסוף עתיקים, אבל עוד שמונצעס).

בלי לדעת באיזה רכב (דגם מדוייק) מדובר ובלי לדעת מה המקדמה, מה התשלום הצפוי בסיום התקופה ומה תנאי החוזה המדוייקים לא תוכל לקבל צשובה לשאלתך.

בבנק עמלת המסגרת (קרויה ״עמלת הקצאת אשראי״) מופיעה כשורה בדו״ח הרבעוני/חציוני, קל מאוד לפקשש את זה.

לי היה בסוזוקי שנפ שהחזיק 6 שנים (כולל פריקה אחת בגלל פנסים שנשארו דולקים כמה שעות). הוחלף לשנפ שהחזיק שנתיים וחצי. מה ההבדל? כנראה שבשנה האחרונה הנסועה שלי ירדה ב-80% ואופייה השתנה לעירוני, וכנראה שגם המזל השתנה..

משלמים איזו עמלה נומינלית, נדמה לישאני משלם 12 ש״ח לרבעון. אבל אולי יש לך תנאים שונים.

בניגוד לבנק, בכרטיס האשראי אינך משלם תמורת מסגרת האשראי מעבר לדמ״ש. אז מסגרת גדולה מאפשרת לך גמישות. לגבי הפרימיום - תראה מה כתוב על הכרטיס - פעם זה היה כתוב בגדול, היום בקטן.

מקרר הוא מוצר שקונים ל-10 שנים לפחות. אישית הייתי קונה את הגדול ביותר שמתאים לנישה בדירה החדשה, הייתי אומר לפחות 600 ליטר. אבל זה תלוי גם במנהגים שלכם - האם אתם עושים קניה יומית או שבועית, בישול יומיומי או הכנה לכמה ימים מראש וכו׳. תביאו בחשבון שכאשר תהפכו למשפחה כל תוכנית העבודה תשתנה, סביר שתצטרכו לרכז קניות ובישול כדי לפנות זמן לילדים, מה שמצריך נפח איחסון. מבחינת חלוקה פנימית תצטרכו לראות מה מוצע היום ומתאים לכם. מה שכתבתי משפיע גם על העלויות, אבל כיוון שמדובר בהשקעה ארוכת טווח הייתי מנסה להתגמש כמידת הצורך.

כי זה אופנתי, וכרטיסי פלטינה ומעלה בדרך כלל שחורים, אבל היום גם דרגות יותר ״נמוכות״. בישראל זהב זו דרגת כניסה, פלטינה זה סטנדרטי. בארנק שלי כמה כרטיסים שחורים למרות שהם בסיסיים למדי, וכאמור במעלה השרשור, אף אחד לר רואה את זה היום. חיים, אם אתה רוצה לגוון תזמין כרטיס ״רעות תקני לי״. מובטח ורוד ברבי. ואם תעיין באתרים של חברות האשראי תמצא כנראה מספיק מגוון כדי להתחרות במניפה של טמבור.

התכוונתי להגדרות שלו. האם הן נגישות?

וה- trackpad?

תתחיל בניסיון לחבר עכבר חיצוני. תכנס להגדרות העכבר ובדוק אותן.