sperial

שאלה - האם אין בבט״ל תיקון שנתי - שמבוצע כחודשיים אחרי שמתקבלת שומת מס הכנסה? או שזה רק לעצמאיים?

אישור העברת הבעלות נשמר באיזור האישי הממשלתי. מה שלא ידעתי כי לא טרחתי לבדוק הוא האם השעה נשמרת. תודה.

גם טייסים לפעמים חותכים נתיב. טיסה 169.

דו״ח שנתי בתחילת 2027, אחרי שיקבל את כל הטפסים הנדרשים. טופסי 106 מגיעים בדרך כלל במרס - אפריל, בלי טפסים אלה מכל המעסיקים הוא לא יוכל להגיש דו״ח. כמה יוחזר? תלוי בהכנסתו הכללית משך כל השנה. אני מקווה שיחזור לעבוד בקרוב. הוא אמור לקבל גם טופס שחרור פיצויים מקרן הפנסיה - המלצה חמה - לא למשוך, אלא אם הוא רעב ללחם. ולהוועץ ביועץ הפנסיוני שלו כיצד לשמור על רצף הפנסיה והביטוחים הנלווים, כי אם לא ישמור על הרצף הוא יצטרך להתחיל לצבור מחדש את תקופת האכשרה כשיתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש.

קיבלת עוד סט של עצות חשובות. אני מניח שעם שווי הרכב שלך גם תשלום במזומן אינו מילה גסה וגם לא נאסר בחוק המזומן. אם הסכום גדול ממה שאת רוצה שיהיה בבית הפקידי אותו בכספומט הקרוב - היום פקידי הבנק לא מקבלים מזומן. אני חייב להדגיש בעניין ביטוח החובה - חברת הביטוח שלך לא תבטל את ביטוח החובה (ולא תחזיר לך את מחירו, פרופורציונית לזמן שבתוקף), אלא אם תציגי להם תיעוד (נייר, התכתבות וואטסאפ או כל אמצעי אחר) שהקונה יודע שהביטוח מבוטל. את יכולה לכלול את זה בהסכם המכירה. זו הוראה של המפקח על הביטוח. שמרי את מסמכי העברת הבעלות 7 שנים. בחותמת הדואר מצויינת שעת הפעולה, כך שאם תקבלי דוח או חיוב כביש אגרה אחרי שעה זו יהיה לך תיעוד לומר ״לא אני״. אני לא יודע מה קורה בהעברת בעלות בדף האישי הממשלתי.

אתה צוחק? פועלים שהביאו אדמה לגינה של השכנים רצו לשפוך אותה על החניה, אז הם הרימו את הפרינץ והזיזו אותו. ולפני הפרינץ היה פיאט 600. יום אחד, בסוף יום העבודה, הוא לא היה בחניה - התלמידים שלו הרימו את המכונית והחביאו אותה בין העצים.

לא בהכרח. הפולקסוואגן הוא רכב נדיר, והתחזוקה של רכבי קבוצת פולקסוואגן לא זולה (יש להם דגמים נפוצים מאוד, בזכות יתרונות אחרים). יש רכבים שנחשבים יותר אמינים, אבל גם לכך מחיר. למשל דגמי טויוטה שנחשבים אמינים, אבל הביטוח שלהם יחסית יקר. אני מציע לך כמה דברים: 1. חשוב קצת על הצרכים שלך. למשל, אתה מדבר על גודל הבגאז׳. אבל כמה גדול הוא צרייך להיות? מה אתה מוביל? האם אתה מעדיף סדאן, שבה בדרך כלל הגישה לבגאז׳ פחות נוחה, או שמא האצ׳בק, ג׳יפון או אפילו סטיישן - כולן עם דלת אחורית שמאפשרת גישה יותר נוחה? 2. בראש הפורום הזה יש שרשורים נעוצים מלאי עצות שלל בעלי ניסיון. קרא אותם ולמד. 3. קח לך כמה שעות פנויות ותסתובב קצת במגרשי הטרייד אין והליסינג. תתרשם מהמבחר, אולי תמצא דגמים שלא חשבת עליהם. אחד הבנים שלי מצא כך את הרכב שלו, דגם שלא הכיר ומתאים מאוד לצרכיו. 4. אם יש בן משפחה או חבר שמבין בתחום העזר בו. זה לא מבטיח הצלחה, אבל זוג עיניים, זוג אוזניים ומוח אחד נוספים עשויים להועיל.

מתוך ההודעות אני למד - ותקן אותי אם אני טועה - שאתה בחורבצעיר, והכסף לא צומח על העצים בגינה שלך. מצד שני, אנינלגמרי מבין למה אתה רותה רכב יותר צעיר מבן ה-20 שלך. התקציב שציינת (50-60 אש״ח) בהחלט מאפשר לך לרכוש סופרמיני או משפחתית בת 6-9 שנים שעם תחזווקה טובה וטיפת מזל תשרת אותך לא מעט שנים. אגב, לפני בחירת רכב חשוב מה חשוב לך בו, ואם אתה מתייעץ כאן ציין את הפרטים. יש הבדל בין מי שגר במושב בדרום ונוסע 25,000 ק״מ בשנה בכבישים בין עירוניים לבין תל אביבי שנוסע שליש מזה וצריך להיאבק כל יום בחניה צפופה. וגם בין רווק בן 22 שנוסע לבד לבין בעל משפחה שצריך מקום למושבי בטיחות לילדים. אז חשוב מה הצרכים שלך בשנים הקרובות.

לא לשכוח שלנורווגיה הרבה מאוד חשמל ממקור הידרואלקטרי, כך שלפחות מבחינת שימוש שוטף הרכב החשמלי בה באמת מפחית זיהוםמסביבה. אבל המדינה עשירה בזכות גאז טבעי מזהם.

מהו האבזר הכחול? אגב, אני הפרדתי את המעגלים של תאורת הגינה כדי שחדירת לחות לא תפיל את החשמל בכל הביית. השקעה שהוכיחה את עצמה בכמה חורפים קשים.

אני ממליץ לך מה שאני ממליץ לפציינטים האנושיים שלי ככברהכמה עשרות שנים - להחזיק תיק מסודר ותמיד לבוא איתו לרופא. בימים אלה, של keep ו-drive ואפליקציות ייעודיות זה עוד יותר פשוט. רק להקפיד לקבל מהרופא/הוטרינר סיכום בסוף כל ביקור - יכול להיות על נייר או בפורמט אלקטרוני.

או לקנות במגרשי הליסינג או הטרייד אין של היבואנים - משלמים פרמיה ומקבלים רכב ממקור פחות מפוקפק מסוחרי רחוב או מגרשי יוסי, יוס׳ל ויוסקה רכב החלומות.

רוצים עוד קצת יותר ישן? מרץ 1969 - אבא שלי מקבל את הפרינץִ 4. מנוע 600 סמ״ק, 2 צילינדרים, 30 כ״ס ו-4.5 קג״מ (על משקל עצמי 550 ק״ג). כמה חודשים אח״כ טיול משפחתי בגליל המערבי, ופתאום בעליה, הרכב מקרטע. אבא שלי עוצר, מרים מכסה מנוע - כיפת פלאג אחת קפצה ממקומה. דחיפה קטנה וממשיכים בדרך. תחשבו מה קורה כשהמנוע מאבד חצי מכוחו, ועוד בעליה.

תראה, אני לא יודע מה מספר ג׳פטו, לפעמים יש לו הזיות ולפעמים הוא מקיא את מה שהוא קרא ממקורות קנדיים. וכידוע, כבישי קנדה שונים בתכלית מכבישי ישראל. אז עם קצת ניסיון אני אומר לך שרכב קונים לפי שני קריטריונים עיקריים: צרכים ויכולת כלכלית*. אז כמי שמחזיק סיריון, ואני מבין שחוץ מקצת מקום בבגאז׳ הוא מספק את צרכיך, אתה כנראה לא זקוק לספינה בקטגוריה של רכב מנהלים. ספינה כזו לא תהיה נוחה לך. זה לא שאתה גר בקנדה וכל משבצת חניה היא 7X4 מ׳ - אתה חי בישראל הצפופה, ואם אתה נכנס לעיר כחלק משגרת יומך אתה פשוט תסבול מגודל הרכב. *יש אנשים שמסוגלים, כלכלית, לעמוד בעלויות של רכישת והחזקת רכב כשהקריטריון של הנאה הוא מרכזי. פשוט, מישהו שרוצה להחליף רכב בן 20 ברכב בן 10 ותקציבו 60 אש״ח כנראה לא בקטגוריה. אני מאחל לך שבעוד עשור או שניים תהיה בעמדה אחרת. בתשובה לשאלתך על רכב אמין - כן. חפש טויוטה, סוזוקי, דגמים קוריאניים מסויימים. חפש ושאל כאן כשיעלה משהו קונקרטי. בתשובה לשאלתך על מצמדים ומוח גיר - ״מוח גיר״ הוא מערכת מחשבים והידראוליקה שמנהלת את החלפת ההילוכים. בתיבות דו מצמדיות - כמו אלה של משפחת פולקסוואגן - הוא עלול להתקלקל, והחלפתו עולה כמה אלפי שקלים. מצמדים הם כמו המצמד (קלאצ׳) ברכב ידני - מנגנון שמאפשר הפרדת המנוע מההילוכים בעת החלפת הילוך. טבעם שהם נשחקים (בדומה לבלמים), וגם החלפתם עולה כמה אלפי שקלים. אורך חייהם תלוי, בין השאר, באופי הנהיגה - אז תצטרך לקוות שאתה מקבל רכב שהמצמדים שלו לא שחוקים, וללמוד לנהוג נכון כדי למתן את שחיקתם. לא בעיה, אבל צריך להתרגל.

יש שיקול אחד לקנות דגם חדש - טריות הסולה. השעון של חיי הסוללה מתחיל לדפוק ברגע שהיא יוצאת מקו הייצור - אז אני מעדיף מכשיר חדש (ולכן חדיש) שהסוללה שלו תחייה עוד שנה - שנתיים. זה מתאים למדיניות שלי להחזיק מכשירים 3-4 שנים ולהחליפם כשהם מתיישנים, בדרך כךך הביטוי הוא חיי הסוללה בין טעינות.

זה הקטע שציינתי - בזמן האחרון מקבל חבילות באמצעות חברת שילוח שאין לה אף נקודה על הכרמל. מן הסתם לא משלמים מספיק.

אני לא מתכוון להתווכח על דניה וסביבתה - אני מכיר את האיזור הזה מקרוב מ-1968, כשדניה היתה סוף העולם ועוד לא יוקרתית - אלא לציין את האבסורדים של הברדק של הדואר וחברות השילוח. מספיק שנים סבלתי מהדואר במוריה (שוב - קשיי חניה), אבל עכשיו הוא עומד להסגר, מן הסתם ישלחו אותי לווג׳ווד. יותר רחוק ועוד פחות נגיש.

קיבלת ענצות טובות תביאי בחשבון שרוב מי שיתקשר יהיו סוחרים, ואלה מנהלים משא ומתן בסגנון מחמוד קאליבאף, כלומר כל סיכום יהיה בסיס להתחלה חדשה. אבל אני מניח שכל מה שאת רוצה זה להיפטר מהרכב, אז אולי עדיף להפסיד סכום קטן ולהיפרד ממנו. אחזק את דברי דיסקו, והייתי אומר שלפני שאת נותנת לזר לנהוג ברכב את לפחות מצלמת את רישיון הנהיגה או תעודת הזהות שלו, ואולי, כמו בסוכנויות, מחתימה אותו על איזה מסמך. ואגב פרידה - את לא משחררת את הרכב לפני שהבעלות עברה (באיזור האישי, בדואר או במשרד הרישוי). בלי הבטחות ובלי סיפורים - בעלות שעברה. האפשרות השניה היא סיכוי להצטברות דו״חות חניה, דוח״ות תנועה וחיובי כבישי אגרה, כולם על חשבונך.

זה לא הדואר אלא חברות אחרות. כנראה שלעסקים על הכרמל אין כדאיות כלכלית להתעסק עם המשלוחים. לדואר יש נקודת חלוקה בשופרסל השכונתי שלנו (רמת אשכול), אבל מדי פעם יש ביניהם ברוגז, ואז שולחים אותי לכל מיני מקומות - או ללא חניה או עם חניה יקרה (בחורב לוקחים 8 ש״ח תמורת הזכות לחפש מקום במינוס 4 ולרוץ במדרגות כדי לא להמתין למעלית). @גולדן191 - סביוני דניה היה מתאים לי אילו לא הייתי עובר דירה, גרתי בבניין ליד המרכז המסחרי (אבל עברתי לפני שהוא נבנה). נשלחתי לשם פעם או פעמיים וגיליתי שמצב החניה החמיר מאז שעברתי.

אכן היו טונאר, SG ודקאדה ועוד איזו חברה שייצרה קיטים קטנים. בשנות התיכון הרכבתי קיטים קטנים (גם בבית וגם באיזה חוג), בשנות הלימודים בטכניון (סביב 1978) את המגברים של SG (ה-2004 ובהמשך שדרגתי ל-2006) והטיונר שלהם (3006) שצג תדר ה-AM שלו היה דיגיטלי (חידוש נדיר) וצג תדרי ה-FM היה מיליאממטר. ואת זה חיברתי לזוג רמקולים עצומים עלומי שם. וטייפ קסטות של Rotel. אין לי מושג איפה כל אלה נעלמו. אני מניח שבאשפה, אבל לאחותי יש מחסן מלא בשמונצעס שהגיעו מבית הורי, ואף אחד לא באמת יודע מה יש שם, ואף אחד גם לא טורח לבדוק. חיפוש ברשת כמעט לא מעלה מידע על המכשירים האלה, כנראה ששרדו בודדים.

לאחת החברות האלה, שמגיעות דרכה יחסית הרבה חבילות, אין אף נקודה על הכרמל ויש נקודה אחת בנווה שאנן (למי שלא מכיר - שכונה עם מעל 50,000 תושבים, יותר מהרבה ערים) - אז שולחים אותי או לנקודות מרוחקות בחיפה או לטירת כרמל, ופעם אחת עד הקריות, שזה חצי שעה נסיעה בכל כיוון.

מה יש לי לחפש בירושלים?

אז פי 10. שאנשים יטרחו להסתכל סביב. אני סקרן גם מה המהירות המוִרת ומה המהירות הנפוצה בנתיב. מי שנוהג מהר מהמותר מפסיד זמן לתכנון הנסיעה (והשילוט מותקן בהתאם למהירות המותרת).

תראה, אני לא נוסע שם, אבל לפי הכתוב במעלה השרשור אכן יש שילוט מקדים שמאפשר לנהגים לתכנן את נסיעתם. זו דרישה די מינימלית.

הבעיה בישראל היא שבלי אכיפה נוקשה אנשים מצפצפיים על הנת״צ. לא פלא, כששרת התחבורה מחליטה שהוא בזבוז נתיב ומכריזה זאת בלי להתייעץ עם גורמי המקצוע. וכמובן שיש מגבלות - טופוגרפיות, תחבורתיות וחוקיות - ולכן חייבים לבתע את הנתיב כהתאמה של כביש קיים.