sperial

@גולדן191 מונטיפיורי חד סטרי בכיוון ההפוך מאז שאני זוכר אותו, כנראה מעל 50 שנה.

בעיה. בדרך כלל התחנה לא פנויה, וגם שם מפריעים לתנועה. אגב, זה עוד זהב לעומת ״כרמל״ שבו האפשרות היחידה לעצירה היא באמצע הכביש, ליד המחסום. או בצומת המוזר של מאפו/תל מאנה/מיכ״ל ומשם הליכה של מאות מטרים. וגם רמב״ם לא מציאה גדולה, במיוחד בתקופות שחוסמים את הכניסה למיון, אז נותרת אפשרות יחידה, לעצור במעגל התנועה של הכניסה לנמל ולחוף השקט.

אני מודה ומתוודה - בשנה האחרונה עשיתי משהו דומה פעמיים - שלוש. אני מניח שברווז מכיר את מעגל התנועה בצומת וינגייט-מונטיפיורי-גולומב, ליד בית החולים בני ציון. מקום בעייתי, למרות שמדובר בבית חולים אין מקום עצירה להורדת והעלאת נוסעים. אבל עצרתי שם בצורה שונה: איתות ימינה, הצמדות למדרכה ועצירה יותר רחוקה מהכניסה למעגל, כך שמי שנמצא מאחורי יוכל לעקוף אותי. לא הייתי היחיד, בדרך כלל הייתי צריך להמתין למישהו שעשה מעשה דומה.

מתי קיבלת את הרישיון בארה״ב? כל-זכות לשירותך (אמנם לא אתר רשמי, אבל נתמך על ידי הממשלה ואמין מאוד)

ההדגשה שלך את המילה ״ציבוריים״ חשובה. ההבחנה בין תחבורה פרטית לציבורית בעייתית. בנתיב המטרונית בדרך ההגנה בחיפה יש היתר שימוש לאוטובוסים ציבוריים ולמוניות. אבל אם צופים במשתמשים חלק נכבד מהם הם רכבי הסעות - ואנים ואוטובוסים פרטיים. ואין אוכף. קוריוז מלוח התמרורים - בתחנת אוטובוסים איסור חניה לפי הסימון על פני הדרך או שפת המדרכה. בהנחיות להצבת תמרורים (עמ׳262) לגבי סימונים 511-513 הן ל-12 מ׳ לאוטובוס רגיל ו-21 מ-לאוטובוס מפרקי. בתחנות הסעה לחיילים (טרמפיאדות, תמרור 510) - 5 מ׳ בלבד. אולי ניתן להשליך מכך על תחנות הסעה אחרות.

@ויקטור הוגו - צילומים של התחנה ושל הסימון יועילו. @Be roo בחיפה רוב, אם לא כל, הסעות התלמידים פועלות כקווים רגילים עם מספרי קו ותשלום, מספרי הקו מצויינים על תחנות האוטובוס - ולמעשה ייחודם כקווי הסעה הוא התאמת המסלולים ושעות הפעילות לצורכי התלמידים.

77, אבל לזה רק לאחר המעבר לשיטת הסיומות החצי אקראיות ב-1990.

למיטב זכרוני התחיליות היו כדלקמן: 1-5 - תל אביב 6,9 - ירושלים והדרום. 7-8 חיפה מתוך אלה הוקצו סדרות לרכב מסחרי (למשל תחיליות 1 ו-70). התחיליות האלה שימשו מהמעבר למספרים בני 5 ספרות בסוף שנות ה-50 ועד סוף שנת הדגם 1983 (4 השנים הראשונות של 7 ספרות). משנת הדגם 1984 עברו להקצאות של קידומות (2 הספרות הראשונות) לפי יבואן. מ-1980 נקבעו גם סיומות - בשנים 1980-81 לפי שנת ההנפקה, ב-1982 היתה גלישה מעבר להקצאה ונוספה סיומת 52, בהמשך 5x (לפי השנה) לרכב מסחרי ו-6x ל״רכב משוקם״. בנוסף היו סדרות מיוחדות - משטרה (אדום), רכב ממשלתי (כחול, בהמשך הוחלף למספר כתום רגיל עם מסגרת כחולה-לבנה) ציוד הנדסי (שחור) וכו׳ מ-1967 לוחיות צבעוניות בשטחים עם אות המסמלת איזור - כחול בגדה, ירוק במזרח ירושלים, לבן-כסוף ברצועת עזה.

@hans ההמלצה שלי היא כיוון שמדובר בקניה ארוכת טווח, ועדיף להשקיע כעת מאשר להחליף בעוד 3 שנים. בשביל הפרופורציות - עם 1-2 ילדים היה לנו מקרר 500 ליטר שתמיד היה מלא לעייפה, עם שלושה ילדים מקרר 650 ליטר בקושי נסגר.

מספרים מה מחיר הרכב לרכישה בסיום התקופה? כיצד הוא מחושב? מה עם ״השבה לקדמות״? איזה טיפולים על חשבונך ואיזה על חשבון חברת הליסינג? צמיגים? מצבר?

תסדר את האתרים על מפות גוגל, בדוק את מרחקי הנהיגה (על הזמנים תוסיף 30% לפקקים, טעויות ניווט והפסקות קפה ושירותים) - ואז תראה האם המסלול הגיוני. הייתי במודנה לפני שנתיים וחצי - אני חייב לומר שמוזיאון פרארי היה הקטע הכי משעמם בעיר. היה לי מזל ונתקלתי במרכז העיר במה שנראה ככינוס של מועדון המכוניות הקלאסיות המקומי, שהיה מדהים, והאתרים המעניינים באמת היו האקדמיה הצבאית (ארמון הדוג׳ה, כניסה מחייבת דרכון!) ומוזיאון הפיגורינות (בעיקר קלפי איסוף עתיקים, אבל עוד שמונצעס).

בלי לדעת באיזה רכב (דגם מדוייק) מדובר ובלי לדעת מה המקדמה, מה התשלום הצפוי בסיום התקופה ומה תנאי החוזה המדוייקים לא תוכל לקבל צשובה לשאלתך.

בבנק עמלת המסגרת (קרויה ״עמלת הקצאת אשראי״) מופיעה כשורה בדו״ח הרבעוני/חציוני, קל מאוד לפקשש את זה.

לי היה בסוזוקי שנפ שהחזיק 6 שנים (כולל פריקה אחת בגלל פנסים שנשארו דולקים כמה שעות). הוחלף לשנפ שהחזיק שנתיים וחצי. מה ההבדל? כנראה שבשנה האחרונה הנסועה שלי ירדה ב-80% ואופייה השתנה לעירוני, וכנראה שגם המזל השתנה..

משלמים איזו עמלה נומינלית, נדמה לישאני משלם 12 ש״ח לרבעון. אבל אולי יש לך תנאים שונים.

בניגוד לבנק, בכרטיס האשראי אינך משלם תמורת מסגרת האשראי מעבר לדמ״ש. אז מסגרת גדולה מאפשרת לך גמישות. לגבי הפרימיום - תראה מה כתוב על הכרטיס - פעם זה היה כתוב בגדול, היום בקטן.

מקרר הוא מוצר שקונים ל-10 שנים לפחות. אישית הייתי קונה את הגדול ביותר שמתאים לנישה בדירה החדשה, הייתי אומר לפחות 600 ליטר. אבל זה תלוי גם במנהגים שלכם - האם אתם עושים קניה יומית או שבועית, בישול יומיומי או הכנה לכמה ימים מראש וכו׳. תביאו בחשבון שכאשר תהפכו למשפחה כל תוכנית העבודה תשתנה, סביר שתצטרכו לרכז קניות ובישול כדי לפנות זמן לילדים, מה שמצריך נפח איחסון. מבחינת חלוקה פנימית תצטרכו לראות מה מוצע היום ומתאים לכם. מה שכתבתי משפיע גם על העלויות, אבל כיוון שמדובר בהשקעה ארוכת טווח הייתי מנסה להתגמש כמידת הצורך.

כי זה אופנתי, וכרטיסי פלטינה ומעלה בדרך כלל שחורים, אבל היום גם דרגות יותר ״נמוכות״. בישראל זהב זו דרגת כניסה, פלטינה זה סטנדרטי. בארנק שלי כמה כרטיסים שחורים למרות שהם בסיסיים למדי, וכאמור במעלה השרשור, אף אחד לר רואה את זה היום. חיים, אם אתה רוצה לגוון תזמין כרטיס ״רעות תקני לי״. מובטח ורוד ברבי. ואם תעיין באתרים של חברות האשראי תמצא כנראה מספיק מגוון כדי להתחרות במניפה של טמבור.

התכוונתי להגדרות שלו. האם הן נגישות?

וה- trackpad?

תתחיל בניסיון לחבר עכבר חיצוני. תכנס להגדרות העכבר ובדוק אותן.

אני אכפור בעיקר ואציע לך לפנות למתקין אבזרים או לחשמלאי רכב. לפני שנה בוטל הקודן ברכב שלי במסגרת טיפול שנתי, התענוג עלה 100 ש״ח, וחסך לי את הדאגה שהרכב יושבת.

לפני 3 שנים הופרח בלון ניסוי בעניין זה, והיה לנו כאן דיון מעניין. נראה שהמסקנה היתה שהחסרונות עולים על היתרונות. וניסיון אישי לאחרונה - לפני כחודש לקחתי את אחד הרכבים לטיפול שנתי. אחרי הטיפול נסעתי למכון הרישוי בו אני עובר את הטסט כבר שנים, הגעתי בסביבות 11:30, התור הגיע עד הכביש הראשי. אותתי שמאלה ונסעתי הביתה. כעבור יומיים - שלושה חזרתי לאותו מכון כמה דקות אחרי הפתיחה, 15 דקות אחר כך כבר הייתי בדרכי הביתה. וזה אחרי שעמדתי בתור לקבל את החותמת. בכלל, הניסיון שלי הוא שהזמן הנכון להגיע לטסט הוא באמצע השבוע מיד עם פתיחת המכון.

גם סלקום (אני עם סלקום על תשתית בזק, התחברתי בקיץ 2024).

סער, אני לא מתווכח איתך, ושטיפת רכב ברחוב אינה אירוע נדיר. ההיגיון מאחורי האיסור לשטוף רכב הוא כנראה למנוע כניסת מזהמים ״לא טבעיים״ (במקרה זה חומרי ניקוי) למערכת הניקוז העירונית, זו שמנקזת מי גשמים, שנפרדת מהביוב וככל הנראה המים בה אינם מגיעים למכוני הטיהור אלא לים. גם זיהום מי תהום הוא שיקול בהרבה מגבלות על שימוש במים, ולא רק בהם. ולגבי אכיפה - באותו שרשור החוק נאכף. הנסיבות היו תלונה של שכן. אבל אם אותו חוק קיים בעירו של פות״ש הוא צריך להביא בחשבון שאם קיים בה חוק כזה הוא עלול להתקל באכיפה.