sperial

ליסינג זו התחייבות כספית, חברת הליסינג תבצע בדיקת דוח נתוני אשראי כמו כל הלוואה.

שנורר קטן. הגדולים זה בפוליטי. לאור החוצפה הייתי מתעלם.

למלא דלק ולהכין את הוייז כדי לנסוע לאסוף…. אין לדעת איפה.

אותה חברה שכנראה גם מביאה את הסלמון הטרי מאוסלו.

כי כל שבוע יש 2-3 טיסות מטען מהונג-קונג שמיועדות למוצרי עליאקספרס. לאמאזון אין הסדר כזה (ואגב, יש להם חברת תעופה משלהם שמיועדת להובלות בתוך ארה״ב).

ושהאסלה הבעייתית מרוחקת מהכיור. אבל נראה שיש גם בעיה עם החלון - סיכוי טוב לדפוק את הראש בחלון הפתוך כל אימת שקמים מישיבה.

יש המלצה חמה לסגור את מכסה האסלה בזמן השטיפה, כדי למנוע ריסוס של כל הסביבה בשאריות ממקור גופני - למשל של מברשת השיניים. אז לא כדאי להסיר את המכסה

חלק מהחסכונות שלי היו מחוץ להפרשות המעסיק, כספים מהשכר נטו. כשהתכוננתי ל״קיבוע זכויות״ הם היו בסטטוס של פטור ממס (איני זוכר את הנוסח המדוייק), כך שלא נכנסו לקיבוע הזכויות, מה שהעלה מאוד את סף המס שאני משלם על הפנסיה.

והביצים שלו משקשקות בגלל השכן ממזרח/צפון, אותו אחד ששלשלאותיו שוחררו על ידי טראמפ, שבדומה לחברו מקיסריה כנראה בכלל לא מבין את הנזקים שהוא גורם.

אני לא יודע מה תנאי העבודה שלך, ושנינו לא יודעים מה הם יהיו בעתיד. במקרה זה אני גם לא מתייחס לפנסיה, אלא לסכומים שתקבל בפרישה. כאשר כשנה לפני הפרישה נקראתי למחלקת משאבי אנוש הוצגה לי תחזית הסכומים, ואלה חושבו, בין השאר, על בסיס אחוזי המשרה שלי במהלך השנים. גם החישוב הסופי. במקרה שלי, כ״דור א׳״, היה גם עניין של פדיון ימי חופשת מחלה שהצטברו במהלך שנות העבודה הרבות, אני לא בטוח כמה מזה ניתן לקבל לפי הסכמי העבודה המקובלים כיום. לגבי הפנסיה - אבא שלי פרש ב-1988 וגילה כי מקבל קצת פחות מ-100% מזכויותיו, למרות שלסך למעלה מ-35 שנה. לא היו לו כל המסמכים כדי להוכיח את זכויותיו - למזלו ארכיון המעסיק שלו איתר את יומני העבודה שלו מ-1952 (!) ואפשר תיקון המעוות. אגב, בנוסף לתלושי שכר כדאי לשמור גם את כל המסמכים הקשורים לחסכונות לטווח ארוך, במיוחד אלה שאתה מייעד לאחר הפרישה. פורמט אלקטרוני בהחלט מספק, אבל כדאי מאוד לעקוב.

חזרתי לאחרונה מקרקוב - נסעתי, בין השאר, בוואנים מרצדס 1+7 מקומות ובמוניות מסוגים שונים - רוב מה שלא היה חשמלי/היברידי היה ידני. עם זאת אוטובוס איוקו עם כ-30 מושבים היה אוטומטי (מתנצל - לא החזקתי רישומים של הדגמים, המוניות היו מפריוס ועד מרצדס, מלוקקות). @PASHUT איני זוכר אם כבר ציינתי, לפני שנה וחצי הייתי בטיול מאורגן ביפן, כל האוטובוסים היו הינו ידניים.

כי בהם מפורטת כל שעת עבודה, מידע משמעותי בחישובי הפרישה

אני צריך להפוך כמה קופסאות, לדעתי יש שם כרטיסים של 8 מ״ב (לא ג״ב). לא יודע האם קריאים. מצד שני, בשבוע שעבר עברתי בדיוטי בנתב״ג ובמדיה-מרקט בקרקוב - חיפשתי SD למצלמה. אין. הפולני ניסוה לדחוף לי מיקרו SD עם מתאם. אצורך לבדוק במקומות החשודים הרגילים.

מדהים. בן קרוב ל-50, כנראה פריט אספנים נדיר. ה-2004 שללי חזר ל-SG בסוג של טרייד אין תמורת ה-2006.

אין חדש תחת השמש…. שווה להשוות מה שנכתב בקבוצה לפני 15 שנה למה שנכתב היום.

לפני כמה ימים שני זוגות אצל דייצ׳מן בסביבה הקרובה יש חנות שקרויה ״יורוספורט״ עם מבצעים טובים. או כשיש מבצעים בחנויות השגרתיות. יש לי כפות רגליים מאוד לא ידידותית לרכישת נעליים, לא קונה זוג שלא נמדד.

סליפי cf. האמת שכבר שבועיים - שלושה יש כאן קטעים של ניתוקים ואיטיות למשך כמה שעות. לענייננו - אמאזון משמש אותי בעיקר לרכישות גדולות, למשל, במהלך השנים, כמה סלולריים וגם מצלמת מירורלס. הרכישה האחרונה היתה מספר פריטי ביגוד לאישתי לפני מספר חודשים, הגיעו לאחר כ-3 שבועות.

אצלי אלה רק כרטיסים מהמצלמות, זרוקים בקופסה כגיבוי נוסף.

ונפגעת קשות.

דווקא הקלסר השני מימין במדף העליון. אגב, תלושי שכר הם בערך המסמכים היחידים שהקפדתי לשמור, אחרי שאבי נזקק למסמכים בני 36 שנה כדי לקבל את מלוא הפנסיה שלו, למזלו המעסיק שלו באותם ימים החזיק ארכיון מסודר ושיתף פעולה. האפשרות לשמור תלושים ברשת היא בסך הכל עניין די חדש.

אתה רואה? הדורות משתנים יום ההולדת ה-40 שלי (לפני 28 שנה) עמד בסימן משבר רציני בעבודה. אישתי קנתה כרטיסי טיסה לאיסטנבול. בזה נגמר משבר גיל 40.

תבדוק את כל הסעיפים. יש בודדים ללא תקופת אכשרה, השאר בין 3 חודשים לשנתיים. והפוליסות האלה אחידות. אני מודה, בדקתי את הדברים האלה לאחרונה לפני כשנה. בסופו ששל דבר נשארתי עם השב״ן המורחב ועם רובד היסוק שמציעות הפוליסות של ארגוני העובדים, יושכלולים בדמי החבר בהם.

@אורי מ. לשלושת הבנים שלי, שהוציאו רישיון בשנים 2008, 2010 ו-2018 רישיון על ידני. אצל אחותי לשני הבגרים רישיון לידני, שני הצעירים הסתפקו באוטומטי. @EliC25 מה שחשוב זו המגמה. אפילו באיטליה הסופר שמרנית כבר פחות ממחצית המכוניות החדשות הן ידניות. הטכנולוגיה הזו בדרכה להעלם מן העולם למעט צרכים ספציפיים. אישית, עד לפני מספר שנים, דאגתי לשכור רכבים ידניים כדי לשמור על המיומנות. בינתיים ירדתי מהעניין. והיום צפוי לי דיון עם שני בנים שלי שמתכננים שכירת רכב בחגי תשרי. אחד בגרמניה, שם כנראה הפרמיה לאוטומט נמוכה אבל יש לו לא מעט ניסיון בידני, השני, עם ניסיון מוגבל מאוד בידני. בספרד, שבה כנראה שכירת אוטומטי מייקרת את העיסקה משמעותית.

לא מפחידים אף אחד. בני ה-17 של היום אינם פחות חכמים או מוכשרים מבני ה-17 של 1975. אלא שתנאי השוק משתנים, וכפי שמזגן הפך לסטנדרטי בישראל לפני 30 שנה ויותר הוא זחל בינתיים לאירופה. בכלל, בלא מעט פרמטרים השוק הישראלי דווקא מתקדם.

ואני חושב שזה הפוך - הצרכן הישראלי, למעט הסגמנט הנמוך ביותר וכמה ״משוגעים לדבר״ מחפש נוחות - מחלונות חשמליים, דרך מפתח קרבה ועד הילוכים אוטומטיים. השוק שלנו יותר קרוב לאמריקאי ולמזרח אסייתי מאשר לאירופי. וחוץ מזה, יש הבדלים גם בתוך אירופה. הנה מספרים ממערב אירופה: ירידה של הידניות מ-91% ב-2001 ל-29% ב-2024. אז זה לא עשירית האחוז כמו אצלנו, אבל המגמה ברורה.