yonisi

עירני עירני לא לדאוג, עשיתי מה שאני יכול בזמן הקצר ובלי חלון ופשוט צפרתי בחוזקה (נדיר, אני אף פעם לא צופר אלא במקרים של ממש כמעט תאונה), נהג המאזדה כן בלם קצת בעקבות כך ואני חושב שזה הקטין את הנזק.

יש משהו בקטע עם יד מהחלון, אבל אני חושב ש: 1. לא הייתי רואה אותו כי פשוט לא טרחתי להסתכל במראה עקב העובדה שלא ביצעתי פעולה אקטיבית בעצמי שמחייבת מבט במראה וגם לי היה ברור בראש שלא אמור להגיע רכב מהנתיב השני. 2. אני נוסע תמיד תמיד עם חלונות סגורים, לא משנה באיזו שעה, איזה מז"א וכו', אז גם אם הייתי קולט אותו לא מאמין שהייתי מספיק לפתוח חלון ולסמן לו להאט.

נכון שבמקרים מסויימים הגיוני לעקוף, אבל במקרה הזה כשיש שיירה ארוכה ארוכה של רכבים (מאיפה שעמדתי אי אפשר היה לראות את סוף הפקק) וגם ככה המקום צפוף יחסית, לא הייתי בחיים יוצא לעקיפה. לדעתי הוא גם לא התכוון ממש לעקוף את כל השיירה אלא כנראה רצה לפנות שמאלה קצת אחרי כי בערך 100 מטר ממקום התאונה יש פניה שמאלה לתוך מתחם של בית אבות (יש גם אחת אחרי עוד 100 מטר ואני מקווה שהוא לא בנה על זו אבל הכל יכול להיות). בכל אופן, לדעתי אם זה לא נהג מונית שכנראה מיהר לקריאה או משהו כזה, אין מצב שאדם נורמלי נוסע ככה, כי גם אם הנתיב פנוי לעקיפה, יכול בקלות לצאת מישהו מאחת הפניות שמאלה האלה, וגם אם זה לא נגמר בתאונה זה נגמר במצב ששני רכבים סוגרים את הנתיב כשהמונית כמובן עכשיו תנסה להדחף חזרה לימני בכוח.

רעיון טוב לתת את מספר הטלפון, זה עלה לי בראש רק כמה דקות אחרי אבל בכל זאת אני מקווה שזה הסתדר כצפוי (שנהג המונית לקח אשמה).

תודה על התגובות. אני יודע שאני לא אשם אבל בכל זאת, ביאס אותי לראות את הסיטואציה מסתיימת ככה כשהיא התחילה כל כך טוב. טמטום של נהג המונית, מזל ביש לנהג המאזדה, באסה בשבילי. לא נורא, לפחות לא נגמר יותר גרוע. וכן זו הייתה צומת, אמנם צומת קטנה אבל זו צומת T לכל דבר.

סתם סיפור מוזר. יצאתי היום בבוקר כרגיל לעבודה אבל באיחור של כמעט שעה (אני יוצא בד"כ מהבית ב 6:50, היום יצאתי ב 7:40), אני בדרך עובר תמיד בכביש של מרכז מסחרי די צפוף (נתיב אחד לכיוון לאורך של כ 400 מטר, לא משהו חריג במיוחד) שבד"כ די פנוי בגלל שעת בוקר מוקדמת, אבל הפעם היה די פקוק, כבר בכניסה לתוך הכביש מהצומת שלפני ראיתי שיש פקק והאטתי עד עצירה. לאורך הכביש הנ"ל יש כמה פניות לכיוון בתי מגורים. בפניה הראשונה מימיני, עמד בחור עם מאזדה לנטיס ישנה ואותת שמאלה וחיכה שמישהו יעצור לו, ראיתי שאף אחד לא עוצר אבל גם ככה יש פקק מקדימה וסתם זוחלים עד הרמזור אז עצרתי כמובן ונתתי לו לפנות, הוא הרים יד לאות "תודה" והתחיל בביצוע הפניה. תוך כדי שאני עוקב אחריו במבט, אני רואה במראה השמאלית מונית קורולה לבנה נוסעת בכיוון הנסיעה שלי אבל בנתיב הנגדי, ו"טסה" (יחסית למקום זו מהירות גבוהה) על משהו כמו 40 קמ"ש להערכתי. הבנתי שזה מתכון בטוח לתאונה וצפרתי הכי חזק שאני יכול, הבחור שם לב ועצר אבל זה היה כבר קצת מאוחר מידי (הפניה מאוד קצרה גם ככה), נהג המונית הספיק לבלום אבל כבר נכנס קלות בדלת הנהג של הלנטיס. ראיתי שאף אחד לא נפגע והפגיעה קלה יחסית, אז המשכתי בדרכי, תוך כדי הרהורים שאולי היה עדיף אם לא הייתי "מגדיל ראש" ונותן לבחור להשתלב, ואז התאונה כנראה הייתה נמנעת. נהג המונית כמובן יצא אדיוט כאן ואני מאוד מקווה שהוא לקח אחריות על הנזק בלי קונצים. שמעתי פעם על מקרה דומה אבל חמור הרבה יותר שמישהו עצר במעבר חציה אבל רכב שאחריו התחכם, חשב שהוא תקוע וניסה לעקוף אותו והיה חצי סנטים מלדרוס מישהי מבוגרת שחצתה באיטיות את מעבר החציה (הנהג העוקף נשפט על הסיפור עקב תביעה של האשה). הרבה פעמים קורה לי שאני מחליט לעוצר להולכי רגל גם לא במעבר חציה, אם אני איטי יחסית ואין מאחורי תנועה לוחצת, אז אני משתדל לעצור. אבל מקרה כזה גורם לי לחשוב פעמיים אם כדאי בכלל להכנס למצבים כאלה, כי אם חלילה מישהו יידרס בגלל "הגדלת ראש" שלי, אני ארגיש ממש רע.

קחו בחשבון שגם כשבודקים "נסיעה עירונית" עשוי להיות הבדל רציני בין נסיעה עירונית איטית או פקוקה עם המון עצירות לבין נסיעה עירונית עם הרבה שיוט יחסי (שיוט יכול להיות גם כשהרכב נוסע קבוע על 40-50 אבל לאורך מרחק לא קצר ואז זו נסיעה חסכונית מאוד). אצלי למשל בשברולט סוניק 1.4 טורבו אני רואה את זה ממש (רכב לא חסכוני בעיר בעליל), בנסיעה איטית עם המון עצירות אני יכול להוציא ממנה במקרים הכי טובים נניח 1/8.5-9 (במציאות רוב הזמן אשתי נוהגת ברכב בתנאים כאלה והיא מסתבר פחות חסכונית ממני, 1/7.5 בערך), כשלעומת זאת בנסיעה עירונית עם שיוט ארוך יחסית (שעות לילה בבאר שבע בכבישים יחסית ריקים ועם מעט עצירות) לפי חישוב מחשב דרך שעשיתי, יצא 1/12.5-13 בערך, שזה יותר קרוב לצריכה בינעירונית של הרכב (בערך 1/16).

מסכים שזה לא מספיק, אבל תראה: מענקים על ימי מילואים ב 1/5 יש, מועדון בהצדעה זה לא רע, נותנים הנחה משמעותית מאוד בחידוש רשיון נהיגה אישי (שילמתי 10 ש"ח פעם אחרונה במקום אם אני זוכר נכון 400+ ללא ההנחה). לא אומר שאי אפשר לעשות עוד אבל גם אלה ברכות שפעם לא היו.

שנים אני נוהג עם כפכפים (בד"כ נעלי בית זולות, 20-30 ש"ח לזוג), כולל נסיעות בקיץ בד"כ כל שישי לבריכה (ולפעמים לאשקלון לים) וגם ירדתי לאילת בכל השנים האחרונות (כולל לפני שבועיים) הלוך וחזור עם כל המשפחה. מעולם לא הרגשתי פחות בטיחות בגלל זה, או שברחה לי נעל בטעות או שפיספסתי דוושה או משהו כזה. לא חושב שיש הבדל ביכולת לחיצה על איזושהי דוושה בגלל זה. אני אישית חושב שיש פה קצת הגזמה עם ה "רק נעליים סגורות", ואין שום קשר לחגורות בטיחות. לא חושב פשוט שיש הבדל, לפחות אני אף פעם לא הרגשתי. אם הייתי מרגיש אפילו בקצת שזה מפריע לי לנהוג הייתי מפסיק מזמן.

נכון יש בזה משהו, בגלל זה ציינתי 2 דברים קריטיים לסיפור הזה: 1. מוח - וברצינות, לחיות את העכשיו ופחות לרחף. יודע שיש אנשים שאין מה לעשות תמיד יהיה להם אחוז ריחוף מסוים, ולכן: 2. אמצעי טכנולוגי Built-in שיקושר לטלפונים של ההורים. כנראה משהו בהתקנה מקומית כי לא מאמין שיצרנים ישקיעו במערכת כזו מראש. אני מתפלא איך שום חברה בארץ עדיין לא עלתה על הרעיון לזה, לדעתי זה ימכור במיליונים, אבל זה שוק שיוגבל בעיקר לארץ כנראה. למרות זאת לא מצליח לחשוב על משפחה צעירה שלא תרכוש התקן כזה.

אוי ואבוי אם אסור, אני חצי מהחיים בערך נוהג עם כפכפים (לא אוהב כל כך להשאר עם נעליים חונקות אחרי שעות העבודה).

סליחה על הטעות בשם, אכן התבלבלתי. בן דרור ימיני, תודה. "שמאל פוליטי" או "שמאל-מרכז" לא באמת משנה במחינתי, ולא אומר את זה לשלילה אלא דווקא לחיוב. כי תכלס מבחינה מדינית כל ההגדרות היום של שמאל וימין לא באמת תופסות, גם הליכוד כבר יותר קרוב למרכז מאשר לימין, כי תכלס כל עוד הצד השני לא ירצה לעשות שלום, זה לא משנה אם רוה"מ פה יהיה ביבי, גנץ, עמיר פרץ, אהוד ברק או ניצן הורוביץ, שלום לא יהיה כי הם לא רוצים. ולהזכירך, אהוד ברק, יאיר לפיד שמזוהים היום כשמאל ו\או מרכז היו פעם שרים בכירים מאוד בממשלת נתניהו. בגלל זה אני טוען שהכל חארטות וכל ה "רק לא ביבי" של היום לא באמת ישנה, גם אם הם יישבו על כסא הרוה"מ. אנחנו נפסיד פשוט מדינאי מצוין ונסתכן בכלכלה יותר סוציאליסטית שתחזיר אותנו קצת אחורה. ליברמן לא שמאל, וגם לא יעלון, אבל החיבור שלהם פתאום למפלגות ו\או אנשי מרכז\שמאל מוכיחות שוב, שהכל חרטוט אחד גדול. אין כאן באמת ימין ושמאל, לפחות לא מדיני, לא באמת. ושמאל כלכלי יותר גרוע מימין כלכלי. תחי הצביעות... מפתיחת השרשור הזה כל הנאורים כאן הכריזו על הבריון מהתמונות כקוף, ציחקקו בהקשר של לזרוק לו בננות. אז על איזה שיוויון ערכי בדיוק אתה מדבר?? אתה יודע מי שווה לי ערכית? הקבלן הפלשתיני ששיפץ לי את הבית ואנחנו חברים טובים עד היום. או לצורך הענין כל פלשתיני, כל מוסלמי, כל נוצרי, כל בודהיסטי, כל אדם שרוצה מה שכל בן אדם נורמטיבי רוצה. זה מה שאני רוצה, הרמוניה מוחלטת, כפי שכתבתי בתחילת השרשור. רק שלי יש 0 סובלנות כלפי מי שבא להפר את ההרמוניה, את השלווה. שורה תחתונה: אל תדחף, אל תנסה לדרוך, אל תיקח מה שלא שלך, אל תגנוב, והסיכוי שלך להסתבך ישאף ל 0, אפס. עזה יכולה הייתה להיות עיר תיירות לא נורמלית עם מיליוני תיירים מרחבי העולם שהיו באים לבקר בפלא, בעיקר עם כל הסימפטיה לעם הפלשתיני. איראן הייתה פעם מדינה פורחת עד 1979, היום תראה אותם, עם מדוכא עם ממשלה גרועה, במקום לפרוח כלכלית מהנפט ולהנות מכל הטוב, הולכים לכיוון של מלחמות, שנאה, תורמים למכונות ההרס. טמטום בהתגלמותו.

מסעות הצלב כן, הנוצרים אז היו התרבות הנחותה שניסתה (והצליחה כמובן, הם תמיד מצליחים בסוף) "להתהפך" על התרבות הנאורה יותר. מצד שני אל תנסה למכור את גרמניה הנאצית כנוצרים, זה היה משהו אחר ואם כבר זה יותר קרוב לאיסלאם קיצוני רק בלי הפנדמנטליות הדתית אבל אותה מפלצתיות ושגעון גדלות שמי שלא כמותם צריך למות או להפוך לעבד, יותר קרוב לאג'נדה של דעאש ואל-קאעידה מאשר לנצרות בעידן המודרני. וזה בדיוק החרטוט הכי גדול כאן, אתה מאמין שגנץ או לפיד היו עושים הוקוס-פוקוס והבעיות מעזה היו נעלמות?? דווקא ביבי בקטע הבטחוני יותר מאופק ומחושב אם כבר, יותר עם שיקולים קרים ופחות "משתולל" באופן כללי. אין לי שום דבר נגד גנץ והוא היה אחלה איש צבא ואחלה רמטכ"ל, אבל עדיין אני מעדיף את ביבי בראש, למה? כי הוא מביא יותר נקודות בעולם, כי הכלכלה לא נשלטת ע"י ניסנקורן מההסתדרות. וכן, לא הכל ורוד, ואם השיקולים היו באמת קרים אז מזמן הייתה פה ממשלת אחדות, אבל האג'נדה של "רק לא ביבי", זאת הבעיה, ואח"כ הם מאשימים את כל העולם ואשתו בזה שאין ממשלה. כוח משחית?? תגיד, אתה חושב שרציתי להתגייס לצבא? להיות לוחם? לשרת במילואים עד היום? לעזוב אשה בחודש שמיני כדי לקפוץ לצו 8? אתה חושב שאם מחר יורים טילים מלבנון בא לי לעזוב הכל ולקפוץ למלחמה?? אני לא רוצה את כל זה, הייתי רוצה במקום ללכת ללמוד הנדסה בגיל 18, לסיים בגיל 22 ולהיות היום עם עוד מיליון שקל בצד. ברור שהייתי רוצה, אבל מה לעשות, שאלה החיים שלנו פה? אבל כמובן קל להאשים אותנו, שולטים בעם אחר, כוח משחית, מחזיקים את העזתים התמימים תחת סגר (שהרי הם לא בחרו את חמאס), פינינו את גוש קטיף (ואני הייתי בעד הפינוי, אבל גם בעד 0 סובלנות לאחריו, לא מה שקרה לצערי) וקיבלנו עוד טרור, מה אתה מציע לעשות? לפנות גם את אשקלון? אולי את כל השומרון ככה שהם יישבו ממש על כביש 6 ויזרקו בקתבי"ם על חצי מדינה? תחשוב טוב טוב על המילים האלה שאומרים על החיילים שלנו. מניח שיצא לך לפגוש חייל קרבי אחד או שניים מקרוב, אלה נראים לך אנשים רעים? לא יודע מה עשית בצבא, אבל באופן אובייקטיבי, עשרות אלפי אנשים שעוזבים את החיים שלהם באמצע (משפחה, לימודים, עסק, מה שלא יהיה) והולכים ל 5-30 יום מילואים, זה ברור מאליו? אתה חושב שאלה אנשים רעים? מושחתים? שירתתי בסדיר ובמילואים עם אלפי אנשים, אני יכול לספור על יד אחת אולי כאלה שהיו בעייתיים. אז יש הבדל בין לבוא ולומר שיש דברים שצריכים לטפל בהם, גם בצבא, מקרים שלא אמורים להישנות ולעבוד על מידות, טוהר הנשק וכאלה, אבל להגיד את זה בצורה הזאת? בצורה כוללנית? להאמין לחבורת "שוברים שתיקה" ? שכבר מזמן איבדו את ציונותם ודרכם? זה סרטן אמיתי, חבר. לדרור בן ימיני מידיעות אחרונות יש טור כל שבת במוסף, הוא שמאל מבחינה פוליטית, אבל הוא מבין בדיוק את ההבדל בין שמאל שפוי, ציוני, לבין שמאל שאיבד את הדרך מרוב צדקנות. מציע לך ולכל אחד לקרוא את הטור שלו כל שבוע. למרות שאני לא מסכים איתו פוליטית, הוא מסוג האנשים שאני מאוד מאוד מעריך. ואכן הדיון כבר גולש למחוזות פוליטיים, אבל אני מניח שאיפשהו הכל קשור. האג'נדה האגרסיבית שלי בכל מה שקשור להפעלת כוח, לעומת הצדקנות בכל מחיר והנסיון להימנע מאלימות מבלי להבין שגם לזה יש השלכות שעשויות לחזור אליך אח"כ כבומרנג (פינוי גוש קטיף, כמשל) אין לי מה לומר למי שעוזב את המדינה משיקולים כאלה. יש אולי סיבות יותר הגיוניות לעזוב כמו רילוקיישן בגלל עבודה או קידום מקצועי. מי שעזב כי הוא לא רואה כאן עתיד? מה יש לי לומר כבר? מזל שלא היינו תלויים בו כדי שהמדינה הזו תקום, אחרת היינו נשארים בגולה. אנשים לא תופסים שרק לפני 80 שנה ברוטו היינו עם חלש, מוכה, מוכחד, מושמד, והיום יש לנו מדינה חזקה, וכולם פה חיים טוב יחסית, גם אלה שבוכים כל הזמן. אני טוען שהסיפור עם הפלשתינים יסתדר עם הזמן, הדורות הבאים יהפכו פחות קיצוניים משני הכיוונים בגלל העולם הגלובלי שהכניס האינטרנט. כבר היום נוצרים קשרים מפתיעים בין ישראל למדינות ערב חזקות (סעודיה, בחריין, שלא לדבר על התיאום והשלום (אפילו קר) עם המצרים והירדנים). דווקא בשנים האחרונות כל מי ששפוי מבין מאיפה הדלק (והכסף כמובן, כי בלי כסף אין כלום) להסתה ושנאה מגיע. ראש הנחש באיראן, לא סתם ישראל פועלת קשות נגד האיראנים, זה בדיוק הבריון השכונתי, בדיוק זה שצריך להוריד על הברכיים כדי שישנה את דרכיו.

נכון מה שהכי מסוכן זה סרטן, אבל אל תדאג, עם הבריונים והמניאקים אנחנו דווקא מסתדרים, הסרטן הכי גדול פה זה כל אלה שחיים בתיעוב עצמי עם עצמם, עם המדינה וכל מה שקשור אליה. כשכתבת בכירה בערוץ 2 צווחת בשידור שאנחנו שולחים לצבא ילדים ומקבלים אותם חיות אדם, או כשעשרות אנשים (כולל אלוף בצה"ל) מגיבים לטילים על הדרום כ"בעיה שלכם כי בחרתם ביבי, אז אל תבכו", וכשכתב במוסף לשבת של ידיעות אחרונות אחרי הבחירות האחרונות מדבר על כך שאולי עדיף לחלק את המדינה לאזורים עשירים ועניים כדי ש"הם" ילמדו לקח, זה הסרטן האמיתי. וחוץ מזה, בקשר לגזענות שהזכרת... אל תבוא עלי, אני והקבלן הפלשתיני ששיפץ לי את הבית לפני שנתיים נשארנו החברים הכי טובים הרבה אח"כ, מדברים בטלפון מידי פעם וכל פגישה זה חיבוקים ונשיקות... כנראה זה הכל בגלל שאני גזען מניאק ערס שלא יודע להתנהג, וזה מה שהוא זוכר ממני. ועדיין, לא צריך להתייפיף, קהילת האחמדים כנראה באמת אנשים טובים אבל אין קשר לכך שבעשרות השנים האחרונות רוב הקונפליקטים, הטרור, הרציחות באים מאזורים מוסלמים, ורוב הנפגעים הם מוסלמים. זה לא קשור לגזענות, זה קשור לעובדות. רק החוצפה על העקיצות הקטנות האלה (בדיוק כמו שבציטוט) והארס שנזרה פה ושם לאורך כל הדיון מוכיחות לי עם מי יש לי עסק. ואתה עוד רוצה לחנך אותי...

שלא תתבאס, אני משלם 1450 בערך אגרה (אחרי הנחת מילואים) על רכב ששווה בשוק בערך 5.

התכוונתי באסה אם זה יקרה בפועל, כי הרכב שווה לי הרבה יותר כשהוא נוסע וחי לעומת השווי שלו בכסף. הערך הכספי שלו וכמה אקבל עליו פחות מעניין אותי, למעשה אני חושב שכבר החלטתי עם עצמי שכשאחליט להפרד לא אנסה למכור אותו בכלל (בהנחה שיהיה רלוונטי) ואמסור אותו למישהו ש\אם ירצה בלי כסף. זה רכב שממש גדל עם המשפחה (קניתי כשהבן הקטן שלי היה תינוק והיום הוא בן 10) וכמה שזה מוזר, אני חושב שאני קשור אליו, קצת. לא רק זה הענין. מבחינתי המצב הוא שהרכבים היחידים שאני חושב שיתאימו לי במקומו הם שניים - אימפלה חדשה יותר או ניסן מקסימה בני 4-5. כנראה אחת מאלו תהיה המחליפה לכשיגיע הזמן, אבל בשביל אלה אני צריך להוציא סכום לא קטן שלא מתוכנן כרגע מבחינתי. מה שאומר שאם מחר הוא מת לי במקרה, כנראה אצטרך להוציא כסף מוקדם מהרגיל או להתפשר על משהו אחר זול יותר ואני לא רוצה. כרגע אני לא רואה בו שום חסרונות: חזק (יחסית יחסית), נוח, שקט, אמין יחסית, מזגן מקפיא, חסכוני (מערכת גז) ועושה 110 ק"מ ביום בלי להתבכיין.

אכן כפי שחששתי, באסה. תודה על התשובות!

היי, אני נוהג ברכב ישן עם שווי שוק זול מאוד (אני מניח מחירון בפועל באזור ה 7-8 גג). מה קורה במידה ונניח נכנס בי רכב מאחור (לא משנה איפה, אני מתכוון שהרכב שני אשם) וגורם נזק שעולה על X כש X זה "סכום הטוטאל לוסט" שמוגדר אני מניח איפשהו (האם X מוגדר איפשהו באחוזים? והאם X קבוע לגבי כל רכב בכל עלות שהיא?) ז"א, האם במצב כזה שהרכב שלי שווה 7-8 חוטף נזק שתיקונו נניח 7-8K, חברת הביטוח של הצד האשם יכולה פשוט להחליט לשלם לי 7-8K ולסגור ענין? או שהם חייבים לתקן את הנזק? במילים אחרות האם יש לי (לצד הניזוק) Say בענין ואני יכול לעמוד על כך שיתקנו לי את הרכב, או שהכל מסתכם בעלות כספית ויכולים לשחרר אותי לשלום?

מהנסיון שלי עם מערכות סיניות זולות, המחיר לא תמיד משקף. למשל אני קניתי שנה שעברה סינית ב 700 ש"ח עם אנדרואיד 8 ו 2GB זכרון, אחי לעומת זאת קנה מערכת יותר זולה ב 450 ש"ח עם אנדרואיד 7 ו 1GB זכרון, והמערכת שלו רצה יותר "חלק" משלי (בדקתי טוב טוב, ואני בכללי יודע לבדוק מצוין ביצועים של מערכות מחשב). המערכת שלי בסה"כ בסדר אבל היא קצת "כבדה" ביחס לשלו ועושה לפעמים בעיות עם ווייז אז לא הייתי ממליץ לך בגלל שאתה צריך ווייז. אני אנסה להשיג ממנו לינק למערכת ואולי תוכל לקנות משהו כזה או דומה (אולי כבר יש דור אחד קדימה באותו מחיר). מה גם שהגב של המערכת אצלו דק ולא עבה כמו רוב המערכות.

אני הייתי רושם את הרכב על שמי, לדעתי עדיף ככה. אם אתה אדם שמחזיק ברכב לכמה שנים טובות (נניח 4-5) לא תהיה כל כך משמעות ליד הנוספת.

למכון בדיקות יש אחריות על הבדיקה (לא סגור לכמה זמן בדיוק). אם אני לא טועה שלדה למשל יהיה קל להוכיח שהנזק היה לפני הקניה וגם אם מנוע שיצא בבדיקה תקין פתאום ימות אחרי זמן קצר, יש סיכוי לא רע לתבוע את המכון, בשביל זה משלמים על בדיקה. על גיר וטורבו למשל מכונים רושמים מראש שאין אחריות. מכיר מקרה מלפני כמה חודשים שמכון מסוים שילם על מנוע של פורד אדג' בגלל שטעה באבחון בבדיקה ונתבע לאחר מכן.

מגרש קטן + תאונה + Check engine דלוק - אין שאלה בכלל, נשמע כמו המתכון הכי בטוח כדי ליפול בגדול. דלג הלאה ותתרחק ממקרים כאלה מלכתחילה.

יש עוד אופציות לרכבים חסכוניים, נוחים וחזקים. למשל דיזלים של רנו (פלואנס או מגאן 1/20 סולר) ואם רכב מנהלים יש רנו לטיטוד, 2013 אתה תוכל להשיג באזור ה 35K, זה רכב חזק, נוח מפנק וחסכוני.

מצב דומה אצלי רק יותר ישן (2005), קניתי ב 2010 ב 45K, היום השווי שוק אפסי (מאמין שאם אצליח להוציא עליה 5-6K זה יהיה טוב). מתכנן להחליף עוד שנה אבל האמת? כל עוד היא נוסעת וההוצאות עליה לא הורגות אותי, לא יודע אם אחליף. היא מהירה, חסכונית (מערכת גז), נוחה מאוד, המנוע עובד מצוין, מזגן מקפיא, אמינות טובה סה"כ לדעתי (הכל ביחס לגיל). שדרוג (כנראה לאימפלה חדשה או מקסימה) ייתן בעיקר הרגשה של "חדש יותר" כי למרות ההבדלים בכוח (35-36 קג"מ ו 300 כ"ס בני 4 לעומת 29 קג"מ ו 180 כ"ס בני 14) זה יהיה Overkill כי אני רוב הזמן נוסע בינעירוני רגוע על 120 (110 ק"מ ביום עבודה) לדעתי תשאר עם הרכב כל עוד הוא נוסע טוב ולא מציק לך יותר מידי.

אוהו מישהו פה התמרמר... ואח"כ קוראים לי ערס