gadik6

ארסטוביץ' התפטר אחרי אמירה "לא מוצלחת" בעיניי הממשל האוקראיני. אם זאת הייתה החלטה שלו או שעזרו לו לקבל אותה, זה כבר השערות. ומה הקשר לנבלני? דיברתי על איסור היציאה מאוקראינה לגברים בגילאי צבא.

ובצבא אוקראינה כמה משלמים לאלו שמגייסים בכפייה ברחוב? הרבה פחות, כנראה, אם בכלל. מכונת התעמולה כנראה עובדת יפה על אנשים כמוך. בזמן שפשוטי העם באוקראינה נלחמים, במקרים רבים ללא ציוד או הכשרה, אנשים כמו ארסטוביץ', יועץ לשעבר של זלנסקי, מטיילים להם ברחובות מונקו ונהנים מהחיים. לו כנראה לא הייתה בעיה לצאת מהמדינה, למרות שהוא בגיל הגיוס. אגב, לא מזמן המון במערב אוקראינה תקף אישה עם ילד ברכב, כי הם סברו שהיא עובדת בתור מאתרת או משת"פית של משרדי הגיוס של צבא אוקראינה, ומנסה לאתר גברים שמתחבאים. נראה שלא רק ברוסיה הבינו שלא כדאי להילחם.

שנת 2023 הייתה חריגה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית (יותר מפי שניים מאשר בשנים קודמות), כך שסך הכל אכן הגענו ל-3 רציחות ל-100,000 איש, שזה עדיין סביר ביחס לארה"ב למשל. אם נסתכל רק על החברה היהודית ב-2023, אנחנו מדברים על פחות ממקרה אחד ל-100,000. בכל מקרה, צריך להסתכל על מגמה לאורך השנים. אם ניקח בחשבון גם את קורבנות הטרור, אז ב-2023 נגיע למספרים שמזכירים את עיראק. אם נסתכל על שנים קודמות, אז עדיין נעמוד על פחות מ-2 רציחות ל-100 אלף, כולל הרוגים בפיגועים. שכל אחד יעשה את השיקולים והחישובים שלו.

אני אומנם לא מעביר וובינר (רק סמינר שתיית בירה. אפשר לפנות בפרטי למחירים ותאריכים), אבל כדאי לשים דגש על הפסקה הזאת - ההסתכלות על מקום "בטוח" ליהודים היא לא לגמרי נכונה כשמשווים מדינות מערביות לישראל. בישראל יש קרוב ל-75% יהודים, לכן זה אך טבעי שהכמות האבסולוטית (ה"נתונים") של נפגעים יהודים תהיה גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים. כאשר משווים את ישראל למדינות אחרות, מבחינת בטחון אישי, דברים שכן חשוב להסתכל עליהם זה דווקא "שיעור הרצח" למשל (homicide rate), שיראה מה המגמה לעומת ישראל, עבור כלל האוכלוסיה. אם נסתכל על המדד הזה, אז בעוד בישראל הוא עומד על כ-2 רציחות לכל 100,000 איש, בארה"ב מדובר על כ-6 רציחות לכל 100,000 איש, ובטקסס זה עולה אפילו ל-8. לרוב, כשמדובר באוכלוסיה יהודית, הנתון יהיה נמוך אף יותר. זה לא ייעוץ כן או לא לעבור, אלא רק הצעה להסתכל על דברים בצורה רחבה יותר כשחושבים על מעבר, ולא רק מנקודת המבט, השגויה, של מה "בטוח" ליהודים. וזה כמובן רק פרמטר אחד מתוך המון גורמים אחרים, אובייקטיביים ואובייקטיביים פחות, דוגמת תוחלת חיים, כמות רופאים משוקללת, מזג אוויר, שוק העבודה ועוד.

אתה מנחם את עצמך בכך שאתה "מוסרי" יותר מרוסיה, שחיים של אזרחים, במיוחד אזרחים זרים, מעניינים אותם פחות ממחיר הלחם בסופר, או יותר מארה"ב, שקודם מפילים פצצה של חצי טון ואחרי זה שואלים שאלות? הנקודה שלי היא שאתה מנסה להתפאר במשהו שאי אפשר להתפאר בו. נהרגו, כנראה, אלפי לא מעורבים בעזה, כנראה סביבות 50% מכלל ההרוגים. זה שזה בגלל שחמאס מנצל את האוכלוסיה או מוטמע בה, או בגלל שעזה מאוד צפופה, או בגלל עוד אלף ואחת סיבות, זה משהו שאתה יכול לספר לעצמך לפני שאתה הולך לישון בלילה, כדי שיהיה לך מצפון שקט. אם אתה רוצה להיות מוסרי אז אתה צריך לעבור למשמר החופים של איסלנד. צבא שנלחם והורג חפים מפשע, בין אם זה בכוונה או כנזק משני, לא יכול להיות מוסרי. אני לא מחפש להיות מוסרי במלחמה, אני מחפש לנצח. המוסריות שלנו בשכונה כל כך לא מוסרית, זה מה שהביא עלינו את שבעה באוקטובר. לי מספיק שאני מאמין בצדקת דרכנו, או בכך שאנחנו לא פחות מוסריים מהאויב שאנחנו נלחמים בו. לגבי הצ'צ'נים - על בני הערובה בבית ספר בבסלאן שמעת או אולי על בני הערובה בתיאטרון במוסקבה? לדעתי הלא מקצועית, הצ'צ'נים לא שונים משמעותית מהשכנים שלנו, מבחינת האכזריות שלהם או זה שהם לא רואים בעיניים. אם אתה חושב שהם נלחמו "נקי" או הוגן, אז אתה טועה.

אתה גם לא יכול כנראה להגיד על כמה עמדו המספרים במלחמת צ'צ'ניה האחרונה, כי זה נע בין עשרות אלפים למאות אלפים, לפי הערכות שונות. אם להאמין לחלק מהמקורות (לא רוסים), מדובר בכ-30-40 אלף בלתי מעורבים מול כ-16 אלף לוחמים צ'צנים. יחס של 2 בלתי מעורבים ל-1. כנ"ל לגבי עיראק - חלק מההערכות מדברות על כ-70% ואחרות על 1 בלתי מעורב לכל 2 מעורבים. השורה התחתונה היא שמלחמה זה לא עסק מוסרי, לא משנה איך ננסה לסובב את זה. האם להרוג 1% מהאוכלוסיה, כשרק חצי מהם זה בלתי מעורבים, זה יותר מוסרי מלהרוג 0.1% מהאוכלוסיה כש-70% מהם בלתי מעורבים? אין לזה תשובה חד-משמעית.

אין הבדל כי גם אתה וגם הוא (דוד) שמעתם את זה מצד ג', בדיוק כמו שאני שומע את זה מחברים וקולגות שיש לי שם (עם חלקם נפגשתי בישראל לאחרונה). מניח שלא ביקרת בעצמך בסופר במוסקבה לאחרונה. גם בישראל (ומדינות אחרות במערב) הרבה דברים התייקרו, ולאנשים הרבה יותר קשה לסגור את החודש. האם ברוסיה זה משמעותית יותר מורגש? אצל חלק כן ואצל חלק לא, אבל לדעתי לא באופן גורף. זה לא סותר גם את העובדה שעבור רוב האנשים, הרבה יותר טוב לחיות בישראל מאשר ברוסיה. המלחמה עם חמאס היא לא הנושא פה, אבל אם היו מטילים חצי מכמות חומרי הנפץ אבל אותה כמות הרוגים, זה היה משנה משהו? אם להאמין למספרים בתקשורת או של דובר צה"ל, מדובר על יחס של כמעט 1 ל-1 מבחינת בלתי מעורבים מול מעורבים. כלומר, על כל מחבל שחוסל יש גם "בלתי מעורב" אחד שנהרג. גם אם נחלק את מספר הפלשתינים שנהרגו בחצי, נגיע ליחס של 1 בלתי מעורב לכל 2 מעורבים. לא משהו להתפאר בו.

אתה מודע לזה שכנראה מעל לאחוז מאוכלוסיית עזה נהרגו תוך 4 חודשים בלבד (ועוד מאות, אם לא אלפים, בהריסות ובמנהרות), וקרוב ל-50-70% מהמבנים נהרסו, כן? אז על איזה עיניים של העולם אתה מדבר או על "הבחנה" בהפצצות? מימדי ההרס ברצועה מזכירים את ההפצצות על דרזדן, ואם לשפוט לפי הנתונים שציינתי, יש לנו בינתיים יד יחסית חופשית מהמערב, בניגוד לפעמים הקודמות. אז נכון שאנחנו מתקדמים לאט וזהיר מהצד שלנו, אבל בוא, "התחשבות" באוכלוסיה האזרחית אין, חוץ מלהזהיר אותם שהם צריכים לברוח. ורק שיהיה ברור, אין לי שום ביקורת על ההתנהלות שלנו, אנחנו "הרווחנו" את זה ביושר אחרי שבעה באוקטובר, אבל צריך להסתכל על המציאות כמו שהיא, בלי לייפות אותה. לגבי רוסיה - אני לא יודע על סמך מה אתה קובע שהמצב מזעזע. במוסקבה החיים נמשכים די רגיל, וגם בערים במזרח הרחוק של רוסיה. מי שחי בכפר בסיביר בלי גרוש על התחת, מצבו גם לא השתנה משמעותית. הטענות היחידות שאני שומע זה לגבי מחירי וזמינות רכבים, אבל עדיין, אלו שידם משגת, איכשהו מצליחים להתחדש בלנד קרוזר חדש גם עכשיו.

כמעט שנתיים למלחמה המיותרת הזאת, ויש אמירות שלא התיישנו כל כך יפה, דוגמת 'אוקראינה תכף מחזירה את בחמוט' או 'אוקראינה מנצחת'. רוסיה עדיין מחזיקה קרוב ל-20% משטח אוקראינה, או 100,000~ קמ"ר. לשם השוואה - צה"ל נלחם בעזה בשטח של כ-350 קמ"ר בלבד כבר מעל ל-3 חודשים, אז כמו שתמיד כתבתי, קצת צניעות כשמגחכים על הצבא הרוסי הגרוע שלא הצליח לכבוש את אוקראינה תוך שבוע. הלחימה כמובן מאוד שונה, החמאס מסתמך הרבה יותר על מנהרות למשל, אך מצד שני, החמאס לא קיבל אספקה שוטפת של ציוד לחימה או מודיעין מהמערב. רוסיה גם לא קורסת, בניגוד לכל התחזיות. למעשה, ה"כלכלה" של רוסיה (GDP) צמחה מהר יותר מכלכלות ה-G7 ב-2023. האם זה אומר שהחיים של הרוסי הממוצע גם משתפרים? לא בהכרח, אבל ממתי הרוסי הממוצע מעניין מישהו? באוקראינה, מצד שני, הדברים קצת פחות ורודים. הכישלון של מתקפת הנגד האוקראינית, הפיטורים של רמטכ"ל צבא אוקראינה, שחיתויות במרכזי גיוס ובממשל, גיוס בכפייה של גברים באמצע הרחוב או בתוך מכוני כושר ועוד. מעבר לעשרות אלפי (אם לא מאות) ההרוגים בשדה הקרב, יש שחיקה מטורפת של היחידות הלוחמות. יחידות ולוחמים שלא מוחלפים בחזית במשך חודשים ארוכים, יחידות שאיבדו את רוב הסד"כ וממשיכות להילחם, חיילים שנזרקים לחזית בלי הכשרה ולעיתים בלי ציוד ועוד. מצד שני, לא חסרים סרטונים של בנים של פקידי ממשל בכירים, שמסתובבים להם ברחבי אירופה במכוניות יוקרה. יש המון קונטרסט בין החזית במזרח ובדרום המדינה, לבין החיים הרגילים יחסית, מעבר להפצצות הרוסים פה ושם, בקייב, בלבוב או באתרי הסקי בקרפטים, למשל בוקובל, שאנשים מכל רחבי העולם מגיעים לשם לסקי או כדי לספר שהם היו "באוקראינה". באופן כללי נראה שבעוד שרוסיה ממשיכה "להיפטר" במלחמה מאסירים, תושבי חורי תחת ו"כפרים" למיניהם (Деревня) וילידי אזור הקווקז, דוגמת דגסטאן וצ'צ'ניה, כלומר זבל אנושי בעיני הרוסים, באוקראינה נפגעו, ועדיין נפגעים, אנשים טובים ויש שאף יגידו המובחרים שבהם. באופן אבסורדי, רוסיה עוד תצא מורווחת מהמלחמה הזאת.

לא נראה שזה היה קשה במיוחד

המעצמה החזקה בעולם, ומי שיתמודדו (כנראה) על הנשיאות זה טראמפ וקשיש סנילי, שלא מסוגל להשלים 2 משפטים או ללכת כמה צעדים בלי ליפול. הכהונה של טראמפ, לדעתי, הייתה יכולה להיות המוצלחת ביותר בעשרות השנים האחרונות, אם לא הקורונה וכל הסיפור עם הבחירות של 2020 (אני אומנם לא מאמין בתיאוריות הקונספירציה למיניהן, אבל כשאני רואה את מצבו של ביידן או את זה שסוכן FBI לשעבר, שהיה מעורב בחקירה של קשרי טראמפ-רוסיה, מתגלה בעצמו בתור משת"פ של הרוסים, אז לא אופתע אם מתישהו יגלו שלא באמת הכל היה כשר בבחירות האלו). ביידן הרס ב-4 שנים כמעט כל דבר שנגע בו, הן בענייני פנים והן בענייני חוץ. מחירי הדלק והמחייה בארה"ב, הפשיעה המשתוללת והירידה בתחושת הבטחון האישי (אם כי פה האשמה היא גם של הדמוקרטים שמנהיגים חלק מאותן מדינות), הסיפור עם הנפט (שבנצי כבר דיבר עליו), הכמות הבלתי נתפסת של מסתננים לא חוקיים בגבול הדרומי, היחסים עם סעודיה, וכמובן המצב במזרח התיכון והמלחמה באוקראינה.

Pop and Pope ברחוב הארבעה. מקום פלצני, מעוצב ומאוד אלגנטי (כך גם הלבוש של הסועדים), אבל עם אוכל מאוד טעים ומעניין. המנות בגודל נורמלי, שירות טוב וגם התמורה ביחס למחיר, הגבוה, מעולה. המסעדה בקומה 14 עם נוף נחמד בשביל ארוחת ערב.

בודפשט - עיר נעימה ויפה (כך שמעתי), טיסה קצרה וזולה (טיסה לסופ"ש ארוך בפחות מ-300 דולר). טביליסי - אוכל טוב, נופים (ואפשרות לקחת טיול יום או כמה שעות כדי לצאת לראות טבע, במחירים נמוכים) ואנשים נחמדים. טיסה קצרה וזולה יחסית. תבחר תאריכים, כנס ל-google flights וחפש מה עונה על הדרישות שלך מבחינת משך טיסה, מחיר וכדומה. משם תסנן לפי סקירה קצרה באינטרנט של כל יעד.

הוא דיבר על זמן טיסה לחוף המערבי מישראל, ביחס לטיסה לחוף המזרחי, ולזה התייחסתי. זמן הטיסה בין החוף המזרחי למערבי לא רלוונטי.

לא צריך להיסחף. כ-3-3.5 שעות יותר בטיסה ישירה. לפותח השרשור - מעבר לטיפולים בבעיה עצמה, יש כמה אופציות ברמת הטיסה: 1. לטוס ביזנס. מעבר לעובדה שיהיה לך הרבה (הרבה) יותר מרחב ופרטיות מאשר באקונומי, גם היחס מהדיילים יהיה הרבה יותר אישי (אולי אפילו ילטפו לך את היד אם תרגיש צורך). אתה יכול לבקש מהמעסיק/מהסוכן לשלם את ההפרש (או לבקש מהמעסיק לקנות כרטיס ביזנס, אם אפשר). זה גם יאפשר לך לעלות אחרון (או אפילו ראשון, אם תסביר לדייל הקרקע את המצב), בלי דאגות. בנוסף, תקבל כניסה לטרקלין (אם זה אל על, אז מדובר בטרקלין מצוין), בו תוכל להירגע, לאכול משהו, ואולי ללגום כוס יין או שתיים. 2. לטוס עם קונקשן. מצד אחד זה יקצר את הזמן במטוס בכל טיסה, אך מצד שני יאריך את הדרך, וכמובן יוסיף גם עוד תהליך בורדינג, עוד בידוק בטחוני ועוד זמן בשדה, כך שלא בטוח שזה הפתרון האופטימלי. 3. אם תחליט לטוס, תפנה אל חברת התעופה מראש, ותבקש סיוע (שוב, אם זה אל על, אז זה אפשרי בוואטסאפ/פייסבוק וכדומה). 4. לקחת תרופת הרגעה ללא מרשם לפני הטיסה. חשוב לבדוק איך זה משפיע עליך לפחות כמה שבועות לפני. 5. גם סתם להגיע לנתב"ג או לקחת טיסה לאילת וחזרה יכול אולי לעזור, חלקית, אבל אני מבין שזה פחות רלוונטי.

עם תינוקת ממש לא הייתי עושה את זה. מעבר לעובדה שהתעסקות עם עגלה (או תינוקת על הידיים) זה עוד טרטור, וזה מגביל את היכולת שלכם "לרוץ" בשדה, יש גם סיכוי שתהיו בין האחרונים שיורדים מהמטוס בציריך (לא כיף גדול להידחף עם תינוקת במעבר). אני כבר לא מדבר על מה קורה אם מפספסים קונקשן או המזוודה לא מגיעה. זאת החלטה שלך, אבל אני בהתחשב בפרטים, הייתי מציע לחפש טיסה עם קונקשן של מספר שעות, טיסה ישירה או לבדוק אופציות אחרות יום לפני ויום אחרי.

השדה בציריך מאוד קומפקטי ויעיל. זמן הקונקשן המינימלי, על אותו כרטיס, עומד לדעתי על 40 דקות. 50 דקות זה אפשרי בהחלט. עם זאת, כל עיכוב קטן, בין אם בהמראה מישראל, ביציאה מהמטוס ועוד, יכול לגרום לך לפספס את הטיסה, ולמרות המוטיבציה של סוויס שתספיק לטיסת ההמשך, הטיסה לא תמיד תחכה. הם תמיד יכולים לשים אותך על טיסת המשך של חברה אחרת שיש להם הסכמים איתם, דוגמת יונייטד, אבל בטיסה לארה"ב זה יכול להיות טרטור רציני.

שוב, אתה מדבר מחוסר ידיעה, ובגלל זה מעלה תרחישים דמיוניים שיבואו אל "עורך דין אחר". לא יבואו אל אף עורך דין אחר כי למי שמריץ את זה יש "בעלות" על הסכם השיתוף, לכן כל החתימות/חוזים מתבצעות דרכו ודרך שותפיו. מה שכן יכול לקרות זה שלא יבואו קונים בכלל, אבל ממה שאני ראיתי, זה רחוק מהמצב. לגבי שכר טרחה - זה כסף שהעורך דין, או החברה שלו, מכניסים. כמו שאמרתי, זה כסף יחסית קל על הדרך. ראיתי את התהליך יותר מפעם אחת. גם אם תוסיף את כל המעטפת של לפני ואחרי, זה עדיין יוצא מאוד משתלם. את התכנית הוא בכל מקרה מריץ, את השיווק עושים גם שותפים שלו שעובדים איתו, וחברות בתחום, אז המאמץ הנוסף שנדרש לחתימה של כל חוזה, הוא יחסית זניח. וזה סיכון גדול אם אתה צריך לגייס עשרות או מאות מיליונים בתור הלוואה מהבנק, כשתוכל להתחיל להחזיר רק עוד כמה שנים טובות. בתור משקיע, הסיכון הוא משמעותית יותר נמוך. מן הסתם שהוא יותר גבוה מקניית דירה מוכנה (בדיוק כמו שרכישת דירה על הנייר זה סיכון יותר גדול מרכישת דירה מוכנה, אבל גם המחיר בהתאם). וסיפורים על מה היה בשנות השבעים או במקומות אחרים זה בכלל לא רלוונטי. כל השקעה בקרקע היא שונה וייחודית. לכן, רשמתי שכל אחד צריך לעשות את הבדיקות שלו. זה שיש קרקע שאי אפשר לעלות עליה לבנייה כבר 20 שנה, או שכונה עתידית שלא עושים בה פיתוח, לא אומר שאין "מציאות".

אף אחד לא מדבר על קרקע חקלאית. יש הבדל עצום בין קרקע חקלאית שאולי תופשר מתישהו, לבין קרקע שכבר "מקודמת" בועדה המחוזית, נמצאת בתכניות של העירייה ועוד. אז אומנם הבנייה היא לא מיידית, ולוקחת כמה שנים טובות (אולי גם 10 פלוס, תלוי מתי נכנסים לזה), אבל זה לא השקעה שרק הנכדים יראו. ואין פה שום קשר לקומבינטורים. בדיוק כמו שאם אני עוסק בתחום מסוים ברפואה, אז אני מכיר את הרופאים המובילים, מכיר מחקרים קליניים שרצים, מכיר את השוק והמכשור השונה, על יתרונותיו וחסרונותיו, ככה גם עורך דין שחי את עולם הנדל"ן והיזמות, מכיר את זה בצורה הטובה ביותר. האם יכול להיות שהוא מנצל את הידע שלו והקשרים כדי להשיג עוד קצת "מידע פנימי" או לנסות לדחוף איכשהו תכניות שהוא חפץ ביקרן? בהחלט, כמו בהרבה תחומים בהם קשרים עוזרים לקדם דברים. ומה הטעם לגייס מאות מיליונים, ולקחת סיכון כל כך גדול לבד בתור "יזם", אם אפשר למכור את זה לאנשים אחרים ולקבל כסף קל בדמות שכר טרחה? שלא לדבר על זה שמדובר בתהליך שלוקח שנים. כמה ריבית תשלם לבנק כל חודש על אותם מיליונים, ומאיפה? "גיוס" כסף מקונים פרטיים גם מפזר את הסיכון, וגם מונע את הצורך לקחת הלוואות לא נחוצות, שלא לדבר על הכסף הקל מהצד - אפילו רק עשרות קונים זה שווה לשכר טרחה של מאות אלפי שקלים, כשאתה עושה את אותה עבודה שוב ושוב, עם עיניים עצומות. ואף אחד לא נכנס לזה בשביל 10%. כמו שאמרתי, שכל אחד יעשה לעצמו את הבדיקות במה הוא משקיע ומה האלטרנטיבה. אם זה דירה להשקעה מול זכות לדירה עוד כמה שנים, אז לא תמיד הדירה להשקעה תהיה עדיפה.

שוב, אתה כנראה לא מכיר את הנושא, אז מבחינתך זה קזינו ועוד דברים בסגנון "הוא לא צריך אותך". הוא כן צריך אותך כי הוא לא יכול או לא רוצה להוציא מהכיס עשרות מיליוני שקלים כדי "להקים" לבד הסכם שיתוף של מאות יחידות. להיפך, כשמדובר בעשרות או מאות בעלי זכויות, כפול כמה אלפי שקלים שכר טרחה מכל אחד, אז זה כסף מאוד יפה תמורת מאמץ סביר פלוס מינוס. זה קזינו בדיוק כמו שהשקעות בנדל"ן זה קזינו (חסר אנשים שקנו דירה להשכרה באזורים מסוימים, ואז אחרי כמה שנים יש הצפה של דירות להשכרה, והם נתקעים בלי שוכרים ובלי יכולת לשלם משכנתא?), כמו שהשקעה בבורסה זה קזינו וכמו שרכישת דירה בחו"ל זה קזינו. מבחינת סיכון, לדעתי זה יותר קרוב לרכישת דירה על הנייר מקבלן מאשר השקעה במניה "תנודתית". ולא ממש הבנתי מאיפה הבאת 30% ועל איזה נכס אתה מדבר. ההשוואה שצריך לעשות במקרה הזה מאוד פשוטה - השקעה בקרקע, עם צפי לדירה עוד X שנים (תמורת תוספת תשלום מסוימת), אל מול רכישת דירה חדשה ורווח משכירות ועליית שווי הדירה (או מגורים בדירה וחסכון תשלומי שכירות). כשאתה משקלל בסוף את כל ההשקעה (כולל מסים, עמלות, שכירות, תשלומי משכנתא אם רלוונטי וכדומה), לא בטוח שרכישת דירה חדשה יותר משתלמת. כמו שאמרתי, כל אחד צריך לעשות את החישובים שלו.

אף אחד לא דיבר על קרקע חקלאית. אם לא עובדים עליו בעיניים, אז קרקע ש"תקבל היתר בנייה עוד 5 שנים" עברה הרבה מאז שהיא הייתה קרקע חקלאית. תכנון, ועדות מחוזיות ועוד המון שלבים, זה תהליכים שלוקחים שנים, לכן גם קרקע צהובה זה לא אומר שיתחילו לבנות שם מחר. ה"חכמה" היא לזהות קרקעות בשלב מתקדם יחסית אבל לא מתקדם מדי (שכחתי את המינוח המדויק בשפה המקצועית), וזה דברים שאנשים מהתחום, למשל עורכי דין שמתעסקים בקרקעות, יושבים בישיבות של ועדות מחוזיות ועוד, מבינים בהם יותר מהאדם הפשוט, גם אם הוא יעשה את הבדיקות שלו. אף אחד כמובן לא נביא, ויש דברים בלתי צפויים ושינויים בתכניות (והתנגדויות ועוד), אבל איש מקצוע יכול לתת יכולת חיזוי טובה יותר ביחס לאדם הפשוט בוא נגיד. ואנשים מוכרים מכל מיני סיבות, גם בשלבים מתקדמים מאוד. אבל, גם ברכישה בשלב מתקדם אפשר לעשות תשואה יפה. האם בהכרח רכישת קרקע להשקעה תהיה עדיפה על רכישת דירה להשקעה? לפעמים כן ולפעמים לא. כל אחד צריך לעשות את הבדיקות הפרטניות ביחס להשקעה הספציפית וביחס לאלטרנטיבות.

התשובה היא שזה תלוי. אל תקשיב לאנשים שמבטיחים לך 100% הצלחה, אבל אל תקשיב גם לאלו שמספרים לך ש-99% מהמקרים זה לא משתלם, בלי שהם באמת מבינים בזה. מה הסטטוס של הקרקע, האם זה קרקע צהובה, האם זה בקרבת אזור בנוי, האם זה כבר עלה לועדה מחוזית, האם זה חלק מהסכם שיתוף וכדומה, כל אלו שאלות שתצטרך ללמוד ולבדוק. גם זכות לדירה זה מושג מעורפל. הרבה מתווכים מוכרים יחידת קרקע בתור "זכות לדירה", למרות שבהרבה המקרים זכות לממש דירה, כלומר עסקת קומבינציה בה אתה נותן ליזם/קבלן את הקרקע, ומקבל בתמורה דירה, בכפוף לתשלום מע"מ שירותי בנייה ומס שבח בלבד, דורשת יותר מיחידת דיור אחת. מהחישובים שאני עשיתי, יש מקרים בהם זה משתלם, אבל התחזית של מי שמוכר את זה לרוב יותר אופטימית מהמצב בשטח. החכמה היא לדעת לעבוד עם איש מקצוע שמבין בזה, דוגמת עורך דין שזה העיסוק שלו. או לקנות מאדם פרטי, אחרי שעשית את הבדיקות שלך. לדעתי, לא כדאי לקנות דרך מתווכים. אם תרצה המלצה, יש לי חבר עורך דין שדרכו קניתי קרקע, כחלק מהסכם שיתוף (בו גם לו יש יחידת קרקע). אני ממליץ מניסיון אישי, אין לי שום רווח מזה. מה האינטרס שלו? כמה אלפי שקלים שכר טרחה עבור שעות בודדות של עבודה.

אני לא מחסידי אל על, אבל נראה שיש אנשים שפשוט אוהבים לשנוא את אל על, ולא משנה מה. ברגע שאתה בא מראש בגישה שלילית ועם דיעה קדומה, אז החוויה הסובייקטיבית שלך תושפע מכך. טסתי איתם כ-7 טיסות בחצי השנה האחרונה, ב-3 מחלקות השירות, והחוויה נעה מטובה למצוינת. בעיקר יש הרגשה ששירות ויחס הדיילים עבר שיפור משמעותי. על הביזנס והפרימיום אין מה להרחיב - מוצר מעולה (ברחבי גוף), הן המוצר הקשיח והן הרך, אפילו בהשוואה לחברות כמו יונייטד או קתאי פסיפיק. לגבי האקונומי - כל ה"בעיות" שאתה מתאר קיימות גם בחברות אירופאיות/אמריקאיות אחרות. גם בלופטהנזה צפוף לברכיים באקונומי (בשביל זה משלמים כמה עשרות דולרים בטיסות ארוכות, כדי לשבת ביציאת חירום), וגם בחברות אמריקאיות המזוודות לא מגיעות לפעמים. החסרונות העיקריים של אל על כרגע זה שהם לא טסים בשבת והתשאול שלהם בחו"ל, שנע בין סתם מציק לטרחני ביותר. אה והסנדוויץ' קורנביף באקונומי (טעים, אבל הגיע הזמן להחזיר את הארוחות). ודבר אחרון, לגבי האוכלוסיה - האוכלוסיה תלויה ביעד לא פחות משהיא תלויה בחברת התעופה. אבל יכול להיות יותר גרוע, למשל האוכלוסיה שטסה עם טורקיש לאיסטנבול.

מרובעים כן, גם הגרמנים מרובעים. זה לא סותר את זה שהאמריקאי הממוצע הוא די מטומטם, או לפחות בור. מכיר את הבדיחה על זה שהאמריקאים סוף סוף ניצחו את הסינים באליפות העולם במתמטיקה לנוער, ואז רואים את חברי הקבוצה של ארה"ב, וכולם סינים? אז זה לא רחוק מהמציאות... אם כבר שיט שואו אז יותר חשוב השיט שואו של ביידן ג'וניור, שלכאורה גם אביו היה מעורב בו. או זה שבמשך שנים שטפו לכולם את המח שטראמפ הוא בובה של פוטין ותיכף הוא יתחיל מלחמת עולם, כשבסוף מסתבר, לכאורה, שדווקא ביידן הוא בובה, ותכף יביא למלחמת עולם עם רוסיה. אבל כן, טראמפ...

השנה 2023, אוטובוסים עם USB במושבים מגיעים לאמריקה! כשאלה המנהיגים של המעצמה החזקה בעולם, לכאורה, אי אפשר שלא לתהות אם מדובר פשוט בבובות ומישהו מושך בחוטים מאחור או שהאמריקאים באמת כל כך מטומטמים.