gadik6

הייתי נזהר בהכללות כמו "חוקה שעקרונית מוסכמת על הרוב". על התיקון השני לחוקה שמעת? סתם דוגמה "שולית" למשהו שממש אין עליו הסכמה עקרונית, ואפשר להגיד ולומר שאפילו יש מחלוקות קשות לגבי פירוש התיקון, "תיקונים" לתיקון ועוד. מחלוקות כל כך קשות שהן עדיין מעסיקות מחוקקים, בתי משפט ועוד. יש חוקה, האם זה הופך את ארה"ב של ימינו לפחות מפולגת? הרי גם על נושא "קדוש" כמו בית המשפט העליון, זה שטראמפ מינה חלק גדול משופטיו בתקופת כהונתו, וצפוי אולי למנות עוד בכהונתו השנייה, יש חילוקי דיעות, ואפילו היו קולות על "רעיון" של ביידן להציע שינויים להרכב או מספר השופטים בו. הגבלת כהונה זה אכן דבר חשוב, אבל זה לא מנע מהדמוקרטים להרוס את המדינה בשנים האחרונות, ב"סיוע" של מושלים מקומיים, החל מעלייה חדה במקרי אלימות וירידה בבטחון האישי, תופעת ההומלסים, מיליוני מסתננים ועוד. אה וכמובן שימוש בגורמים ברשויות החוק כדי לפסול או לפגוע בטראמפ או במפלגה הרפובליקנית. בקיצור, על הנייר הכל ורוד, ברמה המעשית זה קצת פחות רומנטי.

להגיד שטראמפ זה חבר טוב של אפשטיין זה כמו להגיד שטראמפ חבר טוב של ביל קלינטון כי הוא הצטלם איתו. ממה שזכור לי, את טראמפ לא ראו עם חמצוואר בכניסה לבית של אפשטיין. טראמפ בילה במסיבות שלו, או להיפך, כמו עם עוד הרבה אנשים עשירים ומשפיעים, אבל שם זה נגמר, ממה שזכור לי.

ראשית, עצם העובדה שטראמפ בבית הלבן זה כבר "איום" על איראן, לאור הקנוניה שלהם להתנקש בו, לכאורה, ועל סמך הקו שהוא נקט כלפי איראן בכהונה הקודמת. שנית, מדינות כמו ערב הסעודית אולי שוב ירגישו שיש מי שעומד מאחוריהן, מה שיחזק את החזית מול איראן. שלישית, "התקרבות" או רגיעה מול רוסיה אולי תתן לטראמפ הזדמנות להפעיל לחץ על איראן בעקיפין, בעזרת פוטין, ולרסן אותה, או לפחות להפסיק את ההתקרבות בין המדינות. באשר לישראל, ממשל טראמפ אולי לא ירצה לפתוח חזית, אבל סביר להניח שיהיה יותר ליברלי בכל הנוגע לאפשרות של ישראל לתת לאיראן בראש. אוקראינה לא תחזיר לעצמה את השטחים בכח צבאי, נקודה. אם הסכסוך הזה יימשך, הרוסים רק ימשיכו לקחת עוד שטחים. וטראמפ מבין את זה. מה שקרה מ-2022 כבר קרה, השאלה איך ממשיכים מכאן. לדעתי טראמפ פשוט יציב את זלנסקי בפני עובדה שצריך להתחיל משא ומתן מול פוטין, עם גיבוי של ארה"ב כמובן. סביר להניח שקרים ישאר בשליטה רוסית, כמו גם חלק משמעותי מארבעת המחוזות שהרוסים שולטים ברובם, אבל הלחימה תיפסק, ויקבעו גבולות ברורים. סבירות מסוימת שפוטין יתגמש מעט טריטוריאלית כדי לסיים את המלחמה. אוקראינה תיכנס לתהליך שיקום ארוך וכואב, ותוותר על החלום להצטרף לנאטו, לעת עתה, וזלנסקי והגמדים שלו כנראה יברחו למדינה אחרת, או שיתלו אותם במאידאן.

טראמפ היה הבחירה השפויה, עם כמה שזה נשמע אירוני. לא יודע לגבי ארה"ב, אבל במזרח התיכון אני צופה שיפור, בעיקר מנקודת המבט שלנו, בין אם זה נורמליזציה עם סעודיה, ואולי עוד מדינות, חזית מול איראן ועוד. גם המלחמה באוקראינה תיגמר לדעתי תוך חצי שנה מכניסתו לבית הלבן, או לפחות יושג הסכם שיפסיק את שפיכות הדמים.

לעולם בהחלט יש מה ללמוד מהסינים בכל הנוגע ליעילות רשת המטרו, והסעות המונים, בעיקר הרכבות המהירות. שנגחאי היא דוגמה מצוינת, כולל הקישוריות לערים הסמוכות (יחסית למרחקים בסין, עניין של מאות קילומטרים). הנסיעה ברכבת במהירות של 300+ קמ"ש זה חוויה בפני עצמה. VID_104461006_214123_267.mp4

להבנתי, בישראל חל איסור על החזקת כלי נשק טעון בזמן שכרות. הבעיה היא שנשק טעון זה הגדרה מעורפלת לפי החוק, וכך גם "שכרות". כלומר, אין הגדרה ברורה כמו עם נהיגה בשכרות, וכמובן אין גם אכיפה של זה. אם או כשזה יהפוך לבעיה נפוצה יותר, אז המחוקק יידרש לתת לזה מענה.

אל תהיו ילדות. אם כבר אקדח, אז רק שעה 6 וכפכפים (צולם באזור השרון לא מזמן). מזכיר לי שלפני כמה חודשים, כשעוד הנפקת רשיונות לנשק הייתה בשיא, ראיתי איזה גברבר במשקל 60 קילו, בערב בבר (מה הקטע לבוא עם נשק ולצרוך אלכוהול אני לא מבין), עם מכנס קצר שיושב איפשהו באזור אמצע התחת, כשמאחור תלוי לו לראווה נרתיק עם אקדח. חסר רק שלט "בואו קחו לי את האקדח".

אני "מצאתי" את שלי בלינקדאין - ראיתי פרסומים שלו בתחומי רגולציה וביטוח, השקעות, קרנות השתלמות ועוד. משם התקדמנו לשיחה, תיאום ציפיות וצרכים, ומאז אנחנו איתו, מאוד מרוצים. אם מעניין, יכול לשלוח לך בפרטי. עבדתי עם לא מעט סוכנים (פרטי, סוכנים דרך מקום העבודה שלי ושל אשתי ועוד), וכמעט בכל המקרים נתקלתי בחוסר מקצועיות, חוסר ידע או "אינטרסים זרים".

לא ביקרתי שם, אבל מאנשים שהיו שמעתי דעות חלוקות. אם זה רק כדי לירות ולהתרגל לאקדח אז זאת התחלה טובה. מקום חביב עם חניה צמודה. משם כדאי כבר לקחת "קורס" של כמה שעות לירי שיותר מדמה תרחישים אמיתיים, עם הדרכה צמודה (חפש בנושא שפתחו לגבי אקדחים, יש שם המלצות). יש לך גם את נשק הצפון בעפולה. מקום יחסית מקצועי ומסודר. כדאי להגיע מוקדם כדי להימנע מעומס שם.

יום שמשי בלב מנהטן, אזור אוניברסיטת ניו יורק, זאת הזדמנות מצוינת להצטרף לאפליקציית הכרויות לאנטי ציונים. צחוק בצד - זה מתאר, פחות או יותר, חלק לא מבוטל מהדור הצעיר-בוגר (גילאי קולג' והלאה) של ארצות הברית - בורים, פרוגרסיבים וקלים להשפעה/מניפולציות. אלו אנשים שמצד אחד גדלו בתנאים הכי נוחים לאדם הממוצע כנראה, ללא מחסור אמיתי או מלחמות, אבל מצד שני שונאים או יוצאים בדיוק כנגד אותה מערכת או עולם שאיפשרו להם לחיות בתנאים הללו. כשמוסיפים לזה את הדומיננטיות, המניפולטיביות והאמונה בדרך של האיסלאם ונציגיו בארה"ב, הדרך משם לדעיכה איטית של ארה"ב, וכל סט הערכים עליו היא נבנתה, היא סלולה ובטוחה.

יותר לכיוון ה-80% כמדומני, אבל בכל מקרה, את ההשפעה של המהלך שלו אפשר יהיה לראות רק עוד מספר שנים. מאסק הוא גאון, הוא יזם, והוא חלוץ בתחומו. מעבר לכך, הוא וורקוהוליק בצורה קיצונית. זה בדיוק מה שחסר במערכות בירוקרטיות דוגמת משרדים ממשלתיים, בחלקם. אפשר לא לאהוב אותו, אבל החברות אותן הוא מנהיג (ובכוונה אני משתמש במילה מנהיג ולא מנהל) פורצות דרך, שלא לומר עושות מהפכה בתחומן.

הישג ראוי לציון, גם "טכנולוגית", אבל גם תודעתית. מאסק הוא אחד היזמים המעניינים והמשפיעים לדעתי בשנים האחרונות. החל מטסלה, דרך ספייס איקס ועד הניורולינק. צחוק בצד - מאסק הוא בדיוק מה שמערכת בירוקרטית עייפה, שמנה ולא יעילה צריכה, ולא רק בארה"ב. האתגר העיקרי הוא למצוא חדר מספיק גדול בשביל להכיל את האגו שלו ושל טראמפ בו זמנית.

בדיעבד, כן. אולי היו מגיעים לאותה התוצאה, אבל לפחות בלי מאות אלפי נפגעים, מיליוני פליטים ומדינה חצי הרוסה. אבל יש עוד אופציה - הסכם או משא ומתן. משום מה, ארה"ב ואירופה, שמאוד פרו-שלום והידברות באזורים אחרים בעולם (למשל אצלנו), נקטו בגישה מאוד ניצית, כשזה הגיע לרוסיה. צבא אוקראינה עבר שדרוג משמעותי החל מ-2014, בין השאר בתמיכת ארה"ב ומדינות אירופה, וגודלו, ערב תחילת המלחמה ב-2022, היה כמעט כמו גודלו של הצבא הצרפתי ויותר גדול מהגרמני מבחינת כח אדם פעיל. שנית, האוקראינים נמצאים בקרב הגנה, מול צבא מיושן, מושחת, דל באמצעים ועם חיילים לא מאומנים, או זה לפחות מה שסיפרו לנו. הרי הצבא הרוסי כבר היה אמור לקרוס מזמן, אבל איכשהו הם ממשיכים להילחם ולצבור הישגים. מעניין מה הם מוסיפים לוודקה שם. ישראל, לעומתם, נמצאת בקרב התקפה רגלי בשתי חזיתות וחצי (לבנון, עזה וגם השטחים), פלוס קרב הגנה התקפה מול 3 חזיתות נוספות (תימן, איראן והמורדים בסוריה/עיראק).

עוד סיוע בטחוני? הם קיבלו קרוב ל-120 מיליארד דולר בסיוע בטחוני ישיר. זה בערך פי 3 מתקציב הבטחון השנתי של ישראל. הם גם קיבלו מערכות "שוברות שוויון" דוגמת ההימארס, טנקים, מודיעין איכותי ועוד. ולמרות כל זאת, הם מפסידים בתקופה האחרונה. ההרפתקה בקורסק לא תרמה במאומה, ורק עלתה להם במאות או אלפי חיילים הרוגים, וככל הנראה של חיילים בכשירות לחימה גבוהה. זלנסקי, שהוא עכשיו דיקטטור הלכה למעשה, הרס את אוקראינה בעזרתו האדיבה של הממשל האמריקאי הנוכחי. עשרות אלפי הרוגים (לדעתי זה מאות), מאות אלפי פצועים, מיליוני פליטים ומדינה הרוסה. אין לאוקראינה סיכוי לנצח, או להחזיר את השטחים שרוסיה כבשה, ולא משנה כמה האמריקאים או זלנסקי יספרו שאוקראינה תיכף מנצחת. זה היה ברור מהיום הראשון, וזה ברור עוד יותר כעת. התקווה היחידה של האזור היא שטראמפ יחזור לבית הלבן, ויביא לסיום המלחמה וההרג. אחרי שזה יקרה, זלנסקי וכל הממשל שלו יעופו על טיל מהשלטון, או בבחירות, או בהתקוממות של העם האוקראיני שכבר מאס בהרפתקאות שלו.

אתה כנראה מגבש את הרושם שלך מאתרי חדשות, שידועים באובייקטיביות שלהם כלפי טראמפ, או מקטעי וידאו ערוכים. בדיוק כמו "בדיקת העובדות" לעימות האחרון - קאמלה שיקרה רק פעם אחת לטענת CNN, בעוד שבדיקה של בדיקת העובדות מגלה הרבה יותר מקרים. בעוד שהתקשורת נוהגת בביידן בכפפות של משי, שלא לומר סלחני, על טראמפ הם מתרכזים רק בביקורת. דוגמה קטנה - טראמפ מציג ביטול מס על טיפים? לא טוב, לא יעבוד, המדינה תפסיד מיליארדים. קאמלה מציגה ביטול מס על טיפים, חודשים אחרי טראמפ? בשורה לעובדים, מחשבה על האוכלוסיות החלשות, מחשבה חדשנית וכדומה. הנה דוגמה ליחסי טראמפ והתקשורת, ולחדות בה אתה כל כך מזלזל (מוזמן לדלג ל-1:40):

זה בדיוק מה שדפוק במדיניות החוץ של צמד המטומטמים ביידן את אובמה, וזה מה שמצפה לנו אם חלילה האריס תיבחר. זאת בדיוק הסיבה בגינה הסעודים התקרבו לאיראנים בתקופת ביידן, ועוד אחרי שהוא הצליח לקלקל מעט את היחסים איתם. ואת מי האשימו העיתונאים פה בישראל? את ביבי כמובן. המדיניות של אובמה התחילה איזה סחרור במזרח התיכון, וכמעט הביאה לנו את האחים המוסלמים במצרים, המדיניות של ביידן חיזקה את איראן, המשיכה את דעיכת ההשפעה האמריקאית באזור, ואיך אפשר לשכוח את המלחמה באירופה. מה יהיה אם האריס תיבחר? שאלוהים יעזור לנו. אני שוקל לעבור לאיסלנד ל4 שנים. ממועמדת לא פופולרית בעליל, שלא לומר לא אהובה, פתאום מספרים לנו איך היא היא המועמדת שתציל את ארה"ב. היא תתקן את הכלכלה שהיא בעצמה, יחד עם הדוד ביידן, הרסו. אשכרה אין לה הישג משמעותי אחד בקדנציה, אלא אם מין וצבע עור זה הישגים. לדעתם של מצביעים דמוקרטיים רבים זה כן.

ביידן תומך נלהב

על סמך מה הקביעה שהם התחזקו? אם כבר ההיפך הוא נכון - בתקופת טראמפ הם התקדמו פחות, גם מדינית וגם צבאית, בהשוואה לכהונות אובמה וביידן. תפתח פעם ויינט (ולא רק). סוגד זה עוד בעדינות. וממש קוהרנטית. חצי מהראיונות היא נשמעת כאילו היא או על סמים או סתם מתפקעת מהבדיחות של עצמה. שלא לדבר על יכולות העברת המסרים שלה. טראמפ אולי נשמע עילג, אבל הוא מצליח להעביר את המסר, בלי ללכת סחור סחור או להשתמש בסיסמאות מפוצצות.

אף אחד לא יודע מה היה קורה אם טראמפ היה עכשיו נשיא ולא ביידן, אבל יש עובדות - בכהונת טראמפ האיראנים לא תקפו אותנו בצורה כה ישירה, בתקופתו נחתמו הסכמים מן המשמעותיים בשנים האחרונות מבחינת ישראל, בתקופתו היה לחץ משמעותי יותר על איראן, והסעודים לא רצו אל זרועות האיראנים מחוסר ברירה. בתקופת ביידן כל זה כן קרה - מתקפה איראנית ישירה, הורדת הלחץ על האיראנים, משבר עם סעודיה והתקרבות שלהם לאיראנים ועוד. כתבתי שטראמפ אמר שטויות אבל לי לא איכפת. בתור אזרח ישראלי, אני משוכנע שהוא גם היה נשיא מוצלח יותר, בהשוואה לביידן, מבחינת יחסי החוץ של ארה"ב והמצב במזרח התיכון, וגם אני בטוח שהוא יהיה עדיף מבחינתנו בכהונה הקרובה, בהשוואה לגברת קאמלה, וזה מה שחשוב לי. אני באמת לא מצליח להבין ישראלים שסוגדים לקאמלה (לא מכוון אליך, אלא באופן כללי, אפילו בסיקור של חלק מהתקשורת, שממש מתמוגגים ממנה), כשמדיניות החוץ של הממשל שלהם הייתה אסון בשנים האחרונות, ולפי התבטאויות שלה, זה לא ישתפר גם בכהונתה, אם תיבחר חלילה.

אתה כנראה מאוד תמים. הוא שלח מטוסים כי הם חששו מההסלמה. בדיוק כמו שהם מנעו מאיתנו לתקוף בלבנון, כדי למנוע הסלמה, במסווה של מעטפת הגנה מחיזבאללה, אבל העיקר אנשים נאוד התרשמו שהוא יודע להגיד Don't. ובתקופת טראמפ לא היה צריך לשלוח מטוסים, כי האיראנים אפילו לא חשבו כנראה לשגר עלינו מאות טילים כשטראמפ בבית הלבן. ממש הישג להתפאר בו - ארה"ב כל כך חלשה בזירה הבינלאומית, שהאיראנים פשוט מצפצפים עליהן ויורים עלינו משטחם, בלי בושה.

זה שאנחנו בצרות אני מסכים. אבל מבחינת ישראל, טראמפ היה, וכנראה גם יהיה, עדיף מכל הבחינות. החל מהתמיכה המלאה בישראל (השגרירות בירושלים, תמיכה בלתי מסויגת באו"ם), דרך הסכמי אברהם והעמידה מול איראן, ועד למצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון ובעולם בכלל, מה שהשפיע גם עלינו בעקיפין. גם בארה"ב, אגב, הוא שיפר את המצב לדעתי, בין השאר כי הוא הגיע "מחוץ" למערכת. כנראה לא סתם ניסו להפיל עליו כל כך הרבה תיקים, במה שנראה כסוג של ניסיון להפיל אותו בכל מחיר (חקירת הקשר ברוסיה, כשבסוף מתגלה שאחד מהמעורבים בחקירה היה מעורב בעצמו בקשר עם הרוסים, הסיפור עם האנטר ביידן ועוד ועוד).

הבנתי. אז זה הופך את ממשל ביידן לדומה לחברים האיראנים או הקטארים שלו?

ראיתי כמה קטעים מהעימות, לא יודע מי "ניצח", אבל לכל צד היו דקות טובות, לכאורה. עם זאת, נראה שחיבור למציאות זה לא הצד החזק של האריס. להגיד שמנהיגים צוחקים על טראמפ או שפוטין היה אוכל את טראמפ, כשהכריזמה והמנהיגות, או הסמכותיות של האריס מגרדים את הרצפה, כנ"ל של ביידן בכהונתו הנוכחית? כאיל אם יש דבר אחד שטראמפ מנצח בו, ללא עוררין, זה בהתמודדות עם אנשים כמו פוטין, נשיא סין ועוד. ואנחנו רואים ב-3.5 השנים האחרונות את תוצאות מדיניות החוץ של ביידן את האריס. גם בענייני פנים, טראמפ אומנם קשקש שטויות פה ושם, אבל גם הגברת לא נתנה תשובות לבעיות המהותיות. איך תתמודדי עם עליית המחירים? "אה, המחירים עלו, זה לא טוב, משפחות מוציאות יותר. אנחנו נוריד את המחירים" (נלקח מראיון אחר, אבל בעימות זה היה אותו הלך רוח). הדבר היחיד שמנחם זה שאחרי שרואים את המועמדת של האמריקאים לנשיאות (עם קרוב ל-50% תמיכה, לפי סקרים), ביבי כבר לא נראה כל כך גרוע.

נו ואיך היה? יהיה דייט שני?

אתה מדבר על ארה"ב או על ישראל? הפסקת גיוסים או ירידה בגיוסים, קיצוצים רוחביים בחברות ועוד ועוד, כל זה נכון גם לארה"ב. ועוד הם "טועים" בדוח המשרות החודשי, כאילו דודי אמסלם מנהל שם את העניינים. אגב, אם זכרוני אינו מטעה אותי, בישראל דווקא רואים סימני ההתאוששות של שוק ההייטק. זה תמיד היה קיים. תמיד חלק מהטופ הטכנולוגי עזב, ולא משנה אם זה חוקרים שעוברים לאוניברסיטאות בחו"ל ואז נשארים שם או מומחים שמקבלים הצעות מחברות אמריקאיות. חלקו גם חזר. יש נתונים שמראים שיש בריחה קיצונית החוצה? ובוא, ההייטק בארץ, כמדומני, התחיל להתפתח ברצינות אי שם בשנות ה-80 או ה-90 המוקדמות, כשמדינת ישראל הבינה שזה הכיוון בו צריך להשקיע תקציבים ומשאבים, ובנוסף, העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, שהביאה עימה המון כח עבודה איכותי, שהעיף את ישראל קדימה מכל הבחינות. אני מכיר או הכרתי חלק מאותם מומחים שהגיעו לארץ בשנות ה-90, אלו שהולכים עם פאוץ' וסנדלים גם בחורף, ועליהם אפשר באמת להגיד שהם גאונים. חלקם החליטו לקפל את הבאסטה ולהמשיך הלאה, בעיקר לארה"ב ולקנדה. זה היה עוד בתחילת שנות ה-2000. אבל למרות זאת, מדינת ישראל לא קרסה. מה שעוד יותר מעניין זה שהם לא היו צריכים לספר לכל דורש שהם עוזבים ושמישהו יחזיק אותם, או לספר כמה אנשים עשירים הם מכירים ואיך כל חבר שני שלהם זה מיליונר, כדי לחזק לעצמם את האגו. פשוט ארזו את המזוודות ועזבו.