הלוחש למכוניות

עם כל הכבוד - גם אתה לא עמדת חודש שם, מן הסתם... אין כאן שום כוונה להטעות, יש כאן דיון בנושא ספציפי שגם לך אין עליו סטטיסטיקות מעבר לנסיונך האישי ועוד מספר אנשים שניתן לספור אותם על יד אחת. אני מנהל שיחות בנושא גם עם גבע ואורן, וגם עם בעלים של מוסך לובינסקי גדול בצפון - כך שכנראה מרוכז אצלי מידע בכמות גדולה יותר. על סמך נסיוני עם עשרות מקרים שידועים לי (לקוחות שלי ושל המוסכים גם יחד) - לא היתה בעית רצועה ולו לאחד מהם. בציבור הרחב - הבעיה מוכרת ומטופלת, ונכון שיש כאלו שנפלו בין הכסאות ותקנו בעצמם (אגב, היבואן מחזיר למיטב ידיעתי כסף על החלפה פרטית אם תובעים זאת ממנו והרכב עומד בקריטריונים), ונכון שיש כאלו שקיבלו טיפול לא ראוי. אף אחד לא מושלם, ואין לי שום מניות בלובינסקי. אבל יש לי פרספקטיבה די רחבה על מה שקורה בענף הרכב בארץ, ואין ספק שהטיפול שקיבלו לקוחות PSA היה יכול להיות גרוע בהרבה. נכון מאד להיות זהירים בעת קנייה של רכב משומש עם המנוע הנ"ל, מחירי השוק שלהם גם כך מהווים ערך גבוה לכסף - בתנאי שכל קונה יבדוק את הרכב במוסך שמבין ויקבל תמונה מעודכנת לגבי החלפת הרצועה ומצב המנוע. זו דעתי האישית ואף אחד לא חייב לקבלה, אבל מכאן ועד לקרא לזה הטעייה המרחק גדול.

מכיר כמה וכמה כאלה עם מעל 120K. נא לזכור שיש הרבה אלפים בארץ שלא היתה להם דרמה, והוחלפה רצועה בזמן, ולא כותבים כמונו בפורום.... דוגמא מקרוב: לבן שלי יש 308 2015 שנקנה ישירות מלובינסקי טרייד עם 90K ק"מ, עבר החלפת רצועה אצלנו סביב 105K, יושב כרגע על 130K ק"מ ואין שום בעיה. מטופל כמובן בזמן עם השמן של TOTAL בתקן החדש. אכל כמעט 1 ליטר ב-15000 הק"מ בין הטיפולים, שזה לא ממש נורא בפני עצמו, אבל כמובן שחשוב מאד להקפיד לבדוק ולמלא מדי פעם במנוע כזה קטן שבסה"כ צריך פחות מ-4 ליטר כשהוא מלא. אז נכון - קידמה עולה כסף, ואין ספק שמישהו פישל עם הרצועה דור1 - ואכן הייתי ממליץ שלא למתוח את ההחלפות ל-100K ק"מ כפי שממליץ היצרן כרגע (יותר כמו 80K או 4 שנים נשמע בטוח לפי שיחות עם בעלי מוסכים מומחים). לא מזלזל לרגע בסבלם של אלו שכתבו שהלך אצלם מנוע בגיל צעיר, אבל בגדול נראה שהבעיה מטופלת כמו שצריך ברמת היבואן (שוב, מידע אישי קרוב למערכת) ואין תופעה של זלזול בלקוחות כמו שנתקלים בו אצל השכן הצרפתי מבית קרסו...

זו איננה השאלה, לצערי... נסה להיות ענייני - כאמור דבר עם מנהל המוסך ואם לא עוזר אז https://www.mazda.co.il/צור-קשר כתוב להם בצורה לא מתלהמת, תסביר את כל הנסיבות שבגללן אין מצב שזה היה שם קודם להכנסת הרכב למוסך. כמובן שכל עזרה בתמונה מהמוכר תהיה חשובה.

1. המנועים הללו - פיורטק 1.2 - כבר לא אמורים לסבול מרצועה מתפוררת במודל 2019 (עקב מעבר לרצועה חדשה שאמורה להחזיק מעמד 100,000 ק"מ או 6 שנים), כך שהחלפת המנוע כאן נראית חשודה, בלשון המעטה. 2. דף ההיסטוריה שהעלה פות"ש לא מודפס בפורמט הרגיל של מוסכי היבואן. האם זו במקרה היסטוריה שניתנה ע"י גורם שלישי (למשל חברת ליסינג)? אין כל פירוט לגבי מה הוחלף בכל טיפול (איכות השמן במנוע הזה היא קריטית!), והאם מדובר המוסך מורשה יבואן. 3. אם אכן ליסינג, צורת הנהיגה שהורסת 2 צמיגים תוך זמן קצר יחסית מעידה, אולי, על נהיגה לא ממש "רחמנית" ברכב. וצודק מי שאמר שתהיה בעיה בעת מכירת הרכב. המשמעות של כל הכתוב לעיל היא שאם אכן מדובר ברכב מליסינג אז הייתי מוותר, ואם זו יד פרטית אז חובה להבין היכן טופל, ולנסות להוריד לפחות עוד 10% ליתר ביטחון.

שסתומי VVT הם 2 שסתומים הידראוליים שגורמים לשינוי בתזמון פתיחת/סגירת שסתומים (אחד על כל גל-זיזים) - ובמנוע הפיורטק 1.2 האמור זו כנראה היתה תקלה שנגרמה עקב כניסת פרור של רצועת התזמון המקורית לתוך השסתום. הנושא החשוב כאן - לוודא שהרצועה המקורית במצב תקין, כי ממנה מגיעות הצרות שגם עלולות להשבית מנוע (אם רשת המסנן של משאבת השמן נסתמת בפרורים) או לגרום לחוסר תיגבור של דוושת הבלם (אם פירורים נכנסים לצינור/משאבת הוואקום). למרות שב-2019 כבר לא אמורות להיות "רצועות מתפוררות", זה עדיין חשד במנוע הנ"ל. ההצלבה שכתובה בהיסטוריה היא צורת הבדיקה היעילה, כדי לוודא האם הבעיה "עוברת צד" לשסתומים בגל הזיזים השני. לכן - אם אתה רואה בהיסטוריה שרצועת תזמון הוחלפה לפני התקלה ב-VVT, זה יתכן שהמנוע כנראה לא נוקה כראוי מפירורים כראוי, ואז הייתי מוותר על הקנייה. שוב - לא אמור להיות ב-2019, אבל בדוק בהיסטוריה. אם תקלת ה-VVT היתה של שסתום תקול מסיבה אחרת, הסימן המובהק למערכת נקייה הוא נהיגת מבחן שבה מבצעים קיק-דאון משמעותי בהילוך נמוך - ונותנים למנוע לטפס במעלה הסל"ד. אם הכל עובד חלק - נראה שהתקלה טופלה. אך אם יש גמגום/היסוס במנוע, זו אפשרות שעדיין יש בעיה במערכת - ויש להמשיך לבדוק. בדיקה במוסך מומחה (כגון "גבע" בת"א) היא חובה, לדעתי, לפני קבלת החלטת הקנייה הנ"ל. בהצלחה.

1. נסה ביפה: דבר עם מנהל המוסך ותסביר לו בצורה הכי עניינית מה שכתבת כאן. מנהל טוב לא אמור להתעלם מתלונה שכזו. 2. האם במקרה יש לך/למוכר תמונה של המסך לפני הקנייה? זה כמובן יוכל לעזור בהוכחת הטענה. 3. אם לא הולך ביפה - כתוב למחלקת שירות לקוחות של היבואן, בהנחה שמדובר במורשה יבואן.

דגם ה-1.2 נחשב פחות מבוקש בספייסטורר עקב המשקל הכבד יחסית שהוא צריך לסחוב (מעל 1300 ק"ג). למרות שהמנוע עצמו חזק וגמיש מאד יחסית לנפחו הצנוע, התחושה כאן (כמו גם ב-3008) היא שהוא צריך להתאמץ מאד ע"מ להעניק את הביצועים הסבירים שהוא נותן. הדבר יתבטא גם במחיר מכירה נמוך יותר בעתיד. מאידך, מנועי הדיזל המודרניים, עם מסנן החלקיקים היקר שלהם (DPF) זקוקים לנסיעות ארוכות (נניח 20-30 דקות מחוץ לעיר) באופן תכוף ע"מ לתת למנוע אפשרות לנקות את הפילטר הנ"ל, ואם הרכב משמש לנסועה נמוכה יחסית כמו שציינת, והיא ברובה עירונית -אתה עלול להיקלע להוצאה מיותרת של אלפי שקלים עקב סתימה חוזרת ונשנית שלו. כך שמבין 2 האפשרויות שציינת, עדיף לקחת את מנוע הבנזין אם המחיר אטרקטיבי והביצועים פחות מעניינים אותך, בוודאי אם רוב הנסועה הצפוייה היא מישורית. בעיות האמינות שליוו את הגירסאות המוקדמות של ה-1.2 (תוצר של רצועת התזמון המתפוררת) כבר לא קיימות בגדול בשנתונים שציינת. בשורה התחתונה - הגירסא העדיפה מכנית/מסחרית תהיה מן הסתם מנוע ה-1.6 עם 165 כ"ס, ואם אתה מחפש מערכות בטיחות אקטיביות תיאלץ לחפש רק את גירסת האקסקלוסיב.

במידה והפעלת ביטוח בגין השריטות ומופיעה שורת תביעה בדו"ח הסליקה של חברות הביטוח, מומלץ להקדים תרופה למכה ולהציג את דו"ח השמאי שנערך אז - שם יובהר שמדובר בלא יותר מאשר שריטה, ואין סיבה בפועל לירידת ערך. וגם אם היתה ירידה בסדר גודל של 1% - זו איננה סיבה לקלקל עיסקה.

היות ונוזל האוריאה הוא מאד קורוזיבי מטבעו, יש חשש שמילוי ממשאבה בתחנה יזהם בטפטוף את הצבע החיצוני (או ריפוד תא המטען, אם המיכל ממולא מתוך הרכב), ולכן המשאבות נועדו לספק אוראה בעיקר למשאיות וכלים כבדים, בהם יש מיכל חיצוני ונוח לגישה בהרבה מאשר ברכב פרטי. המילוי במיכל מאפשר את הנוחות לעשות זאת בבית ברגע שנדלקת נורת התזכורת, ומאפשר מילוי זהיר. הכמות הנדרשת היא ממילא נמוכה מכדי להוות שיקול כלכלי במחיר הליטר השונה בין משאבה למיכל.

עסקים עושים בין אנשים, לכן כלל הברזל הראשון הוא, גם לאחר שהחלטת שהרכב מתאים לך (ובעצם, עוד לפני כן) - להבין מול מי אתה עומד. אם המוכר לא נראה אמין - סביר להניח שגם מצב הרכב לא יהיה כמתואר. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר. החששות והפתרונות להעברת בעלות עניינית ויעילה: 1. עיקול או שיעבוד על הרכב: לראות האם כתובה הערה על כך ברישיון הרכב וכן להיכנס לאתר הממשלתי ולשלם 11 ש"ח תמורת בדיקת שיעבוד. עיקול ניתן לבדוק רק במשרדי הרישוי ברחבי הארץ, או לבקש ללכת עם המוכר לעמדת "רישוימט" בסניף סופרפארם ולבקש ממנו להוציא במקום העתק רישיון (שמן הסתם צריך להיות נקי מהערת עיקול). בעיקרון, ניתן לקבל בסניף הדואר בדיקת שיעבוד תמורת כ-100 ש"ח, אבל זה לא כולל עיקולים. 2. משווידאת שאין עיקול/שיעבוד - הדרך הנוחה והבטוחה לשני הצדדים מבחינת העברת הכסף היא העברת זהב באמצעות הבנק שלך. למוכר - זה נותן ביטחון כי העברה זו אינה ניתנת לביטול מרגע הביצוע. לקונה - נותן מהירות גבוהה (עד חצי שעה לרוב) בין בנקים, שמאפשרת להשלים את העיסקה והעברת הבעלות תוך זמן קצר. זה חוסך הליכה לבנק שלך, הדפסת צ'ק בנקאי והמתנה למוכר שירוץ להפקיד אותו אצלו ויוודא שלא מדובר בזיוף...

נכון - וזה תקף גם במקרה שבעל הרכב נפטר והרכב עובר למשל לאשתו, תחת צו ירושה. במקרה כזה יש שינוי בעלות עם תאריך חדש, אך ללא הוספת יד.

רק למנועי ה-2 ליטר יש גיר 6 "רטוב" בשנתונים הללו. ו - 2 ליטר בנזין לפני 2019 יש רק בדגמי VRS. כל היתר, כולל 1.8, הם עם גיר 7 יבש - DQ200.

נשמע יותר כמו השלב שבו הפסיכולגיה מדברת לא פחות מהעובדות😇 אולי אם אשתך תבוא איתך לנסות את הלבורג (מה שתמיד רעיון טוב בקניית רכב), היא תתחבר אליו בקלות אחרי תחושת השידרוג מהפיאט... שיהיה בהצלחה בכל מקרה!

אתה מתכוון מן הסתם לבגאז' של הסופרב (דור 2), לא האוקטביה. אכן רעיון מבריק. (אגב, אומרים בעברית צחה בגאז', מלשון BAGAGE בצרפתית 😉) * פיאט ארג'נטה סביב 1980: למה (כמעט) רק שם יש 2 סוככי שמש - אחד שיורד רגיל על השמשה הקדמית (אבל הוא ארוך במיוחד, עשוי פרספקס חום כהה וקצת שקוף, ולא משאיר שום נקודה מתה ליד המראה המרכזית), וסוכך שני שגולש לו מהתקרה מעל לדלת הנהג, ועושה אף הוא עבודה כמעט מושלמת בלגונן מהשמש, ושניהם יכולים לתפקד בו-זמנית ולא לסנוור כשנוסעים ב-45 מעלות לכיוון השמש, בכביש מפותל. גאוני.

אם כן - מדובר על רכב יד שנייה ולא ראשונה, מה שעוד יותר מעלה את הסבירות ששימש כרכב הדגמה בין פברואר לאוגוסט אצל "משפחת הסוכן", ואתה חייב לוודא שאין כל הבדל באחריות מבחינת היבואן. שאל במוסך מורשה יבואן ובקש לראות מה רשום במחשב. כאמור - נפוץ למדי במחוזותינו, ולא רק בסובארו... אגב, האם מדובר בסוכנות באזור חיפה? לוי יצחק מהחודש, וכששקללתי כעת יד2 פרטית עם עלייה בפברואר אז יוצא 85,500. ברור שזו בעיה להוכיח שהיד הראשונה היתה יבואן או הדגמה, ולכן אם אינך רוצה לשלם יותר מ-70 אתה מוזמן לקחת סיכון ולהגיד למוכר שזה המחיר שלך, ו"אני הולך"... לא נראה לי שיש תור גדול מידי לרכב הנ"ל, אם כי הק"מ הנמוך מאד (ראית היסטוריית טיפולים וביטוח??) והעובדה שיש עוד קצת אחריות (תבדוק!) בהחלט שווים כמה גרושים...

לא ברור מתי עלה באמת לכביש - פברואר או אוגוסט 2017? אם תאריך הרישום בפברואר ותאריך העלייה לכביש הוא באוגוסט, יש מצב שהרכב שימש את בעל הסוכנות כרכב הדגמה, וזו עוד סיבה לא לשלם עליו את מלא המחיר שהוא דורש. זה תרגיל די ידוע של בעלי סוכנויות רכב... אבל - לגופו של עניין - מחיר משוקלל של לבורג שעלתה באוגוסט 17' על הכביש ויד 1 עם 40K ק"מ הוא קצת מעל 90,000 ש"ח, מה שממילא מייצג הנחה משמעותית. האם במצב "נורמאלי" זה רכב של 65000? - לא יודע, הוא נמכר במספרים כ"כ נמוכים שקשה להעריך וכל סוחר/מוכר שאומר משהו מתבסס על סטטיסטיקה אישית או קטנה מאד. הדרך הנכונה להסתכל על המחיר היא להשוות למחיר סובארו עם שלדה דומה - אימפרזה 2000 4X4 - מאותה שנה ונתונים, שנמכרת סביב 65000 במחירון . הלבורג היה יקר בהרבה ממנה כחדש (נמכר סביב 175000 ש"ח בזמנו), כלומר איבד כבר 100,000 ש"ח מערכו בקצת מעל 4 שנים. זה מייצג איבוד ערך של מעל 17% בשנה בממוצע. לא מעט. כרכב, הלבורג אכן לא מצטיין במיוחד בשום דבר - אבל הוא בהחלט לא רכב גרוע, בהחלט בטיחותי וזז יותר טוב מכל אימפרזה אחרת בצד הזה של WRX, עם הפרקטיות של סטיישן כבונוס. כנראה שלמכור אותו בעתיד יהיה קשה יותר מסתם אימפרזה, אבל הוא בהחלט מפנק ומרגיש יוקרתי בהרבה ממנה, וספג כבר את ירידת המחיר המסיבית ביותר, כך שלך כבר לא נותר ממש הרבה להפסיד - וזו עוד דרך להסתכל על התמונה הגדולה.

כפי שנכתב כבר למעלה - הבעיות ברצועת התזמון היו (כמעט) באופן בלעדי עד אמצע 2017 - אז הוחלפה הרצועה במוצר חדש שאמור להחזיק יותר טוב ולא להתפורר בתוך שמן המנוע. כמו כן - מי שמקפיד לטפל במנוע בזמן, ורק בשמן שעומד בתקן האחרון של הקונצרן (PSA B71 2297) ואצל מוסכים שמכירים היטב את המנוע הנ"ל, לא צפוי לבעיות - אך יש לזכור גם שטווח הזמנים בין החלפות הרצועה קוצר מ-10 שנים ל-6, או 100,000 ק"מ. מעבר לכך, ישנם דגמים (גדולים מה-C3) שבהם יש מנועי 1.6 טורבו עם 165 כ"ס ללא בעיות מיוחדות. התאהבות בסיטרואן זה לא דבר רע - צריך רק לתחזק אותה נכון😇

מתנצל אם התפרצתי לדלת פתוחה. ולעצם העניין - כמובן שמסכים עם כל מי שכתב פה שנהג לא אחראי יוכל לגרום לנזק עוד יותר גדול גם עם 200 כ"ס פחות, וללא מערכות הבטיחות המתקדמות של טסלה. בכלל, הפוסט הזה איננו על טסלה - הוא על בני אדם שמתיישבים בהמוניהם (ע"ע הנגשת הביצועים) ברכב שאיננו עולה כמו משהו אקזוטי בהרבה, ולכן גם לא מפחיד את בעליו לרסק אותו מחד, אבל יש לו ביצועים שלא מהעולם הזה, מאידך. ורק בגלל הדיסוננס הזה, שמקפיץ את הביצועים לליגה של 2 מיליון ש"ח, כתבתי מה שכתבתי.

כמה מילים על ביצועים, תאוצה והקשר לבטיחות ברכבים חשמליים (לחיוב ולשלילה); עולם הרכב מתפתח כל הזמן, ובצעדי ענק, בהרבה פרמטרים. מצד אחד, אם תסתכלו על אביזר כגון מגבי שמשה – לא חל שיפור משמעותי ב-50 השנים האחרונות מלבד שימוש בחומרי גלם מתקדמים. אבל מאידך, בתחום ביצועי המנוע מתרחשת לנגד עיננו לא פחות ממהפכה בשנים האחרונות – הן מבחינת ההספקים והביצועים של מנועי הבנזין המודרניים, ועוד יותר מכך בתחום המכוניות החשמליות. עד תחילת שנות ה-90' היה נהוג לומר שכל רכב שיש לו מנוע עם יותר מ-250 כוחות סוס הוא בעל ביצועים ספורטיביים מאד (כמובן בתלות במשקלו העצמי וסוג תיבת ההילוכים), והספקים של מעבר ל-300 כ"ס היו שמורים לרכבים אקזוטיים כגון פרארי, למבורגיני, אסטון-מרטין ועוד מתי מעט. רכב כגון הפרארי F40, אקזוטיקה על גלגלים שנמכרה בין 1987-1992, היה בעל מנוע V8 עם 2 מגדשי טורבו, שלמרות נפח צנוע יחסית של 2.9 ליטר היה בעל הספק אדיר של 478 כ"ס לבלימה - והגיע למהירות של מעל 300 קמ"ש לטענת היצרן. כל זה, עם משקל עצמי של כ-1100 ק"ג בלבד (לעומת 1350 ק"ג של פולקסווגן גולף מודרנית דור 8...). בעידן ההוא, של מכוניות נוסעים עם פחות משליש ההספק הנ"ל, וללא עזרים אלקטרוניים כלשהם לשליטה ברכב, היתה ה- F40 הזו לא פחות ממפלצת כביש שאיימה לטרוף כל נהג שלא היה מיומן מספיק ע"מ לשלוט בכל הכח הזה, כלי משחית בידיים הלא נכונות. זכורה לי כתבה מסוף שנות ה-80' בירחון רכב מוביל בגרמניה תחת הכותרת: "איך נוהגים עם 400 כוחות סוס?", כאילו עצם השבירה של מחסום ה-400 היתה מעבר ליכולתו של האדם המצוי. בכתבה כיכבו פורשה, מרצדס ופרארי בגירסאות היפר-יקרות. הרבה השתנה מאז... ב-30 השנים האחרונות נכנסה הבקרה האלקטרונית לכל אספקט של נהיגה בכל רכב – בכל תקציב. המנוע הקר מתעורר לחיים בבוקר מבלי שהנהג יצטרך לדעת מהו "נוהל חימום מנוע", המחשב של מערכת הזרקת הדלק דואג לזה שניסע מהר יותר, חסכוני יותר ופשוט יותר בכל תנאי הדרך, מחשב מערכת הבלימה מפעיל את מערכת ה-ABS כך שלא ננעל גלגלים אף פעם ולא נזדקק לטכניקות בלימה מיוחדות על מנת לבלום בבטחה, הצמיגים המודרניים מעניקים רמות גבוהות ביותר של אחיזה (אלא אם יוצרו בסין, אבל זה כבר סיפור אחר...), מחשב מערכת המתלים שומר עלינו מטעויות ואובדן שליטה (לפחות כל עוד לא ננסה לשנות את חוקי הפיזיקה בצורת נהיגה פרועה במיוחד) – בקיצור, האלקטרוניקה לשירות הנהג המצוי. ויחד עם זאת, נוצרה, בעשור האחרון במיוחד, התקדמות אדירה ותחרות בין יצרנים – ממש מרוץ חימוש, מלחמת כוחות-סוס. מנועים מודרניים מגרדים כיום (ולעיתים עוברים) 300 כ"ס גם במכוניות שהן הכל חוץ מאקזוטיות. הונדה סיוויק TYPE R (לא גירסת הליסינג...) מפיקה לא פחות מ-319 כוחות סוס – אותם היא שולחת, שומו שמיים, לגלגלים הקדמיים בלבד, והם מאפשרים לה להאיץ ל-100 קמ"ש תוך 5.3 שניות – טריטוריה שהיתה נחלתן הבלעדית של אקזוטיקות אך בשנות ה-80'. לנצ'ה תמא 8.32, עם מנוע פרארי V8 בחרטום והנעה קדמית - התקשתה להעביר אפילו 215 כ"ס לכביש... ואז – הגיעה טסלה... המהפך שחוללו ומחוללות המכוניות החשמליות של ימינו הוא אדיר בכל תחום, ובחרתי להתמקד בנושא הביצועים מהפן הבטיחותי מכיוון שנראה לי שבתוך ההמולה התקשורתית והבאז הגדול סביב הגעתה של הטסלה ארצה, נשכחה עובדה אחת קטנה שלא השתנתה מאז עלה האוטומוביל הראשון על שביל עפר לפני מעל 100 שנה – היכולת האנושית לשליטה במכונה. ולמה זה חשוב? כי בשנים האחרונות החלה טסלה לשחרר יותר ויותר דגמים שלה (S, 3, X ) עם גירסאות-ביצועים כה קיצוניות, עד שזמני התאוצות ל-100 קמ"ש מזכירים יותר תאוצה של מכונית פורמולה-1 במסלול סגור, ולא "סתם" מכונית-על כגון פרארי או למבורגיני... תאוצות הביניים של טסלה S מדגם PLAID הן המהירות ביותר שנמדדו אי-פעם ע"י המגזין הנחשב MOTOR TREND בארה"ב, וכללו מדידה של 80-110 קמ"ש (עקיפה ממוצעת) בזמן של... שניה אחת בודדת. זו תאוצה שהיא כמעט פי 4 ממכונית ספורט "רגילה" (כגון גולף GTI) ומהירה פי 2 מהתאוצה של הבוגאטי שירון – רכב-העל האולטימטיבי, שעולה 3 מיליון דולר... התאוצה שנמדדה לה מ-0 ל-100 קמ"ש? 2 שניות... פשוט הזוי. התוצאה בשטח של כל הנתונים המטורפים הללו היא, שבתוך מכוניות שניתן להשיג ולקנות בקלות, ולנהוג בהן ללא הכשרה או הכנה מיוחדת, יושבים נהגים שהם הרבה פעמים רחוקים מאד ביכולתם מנהגי הפורמולה-1 הסופר-מיומנים, ומתחת לרגלם הימנית מחכים נתוני תאוצה שהם פשוט לא יודעים כיצד להתמודד איתם. מנתונים ראשונים שמתחילים להתברר בארץ, מסתבר כי שיעור המעורבות של רכבי טסלה חדשים בתאונות גבוה פי 2 משיעורם ברכבים חדשים אחרים בשנה הראשונה לעלייתם על הכביש. זאת, ברכב שמתהדר ביכולות נהיגה ושליטה חצי-אוטונומיות יותר מכל מכונית אחרת. בהחלט יתכן שהפרדוקס נובע מחוסר היכולת של בעלי טסלה חדשים להבין וללמוד את העוצמה החריגה שמשוחררת לכביש בכל לחיצה על דוושת התאוצה, יחד עם התכונות השונות כל כך של רכב חשמלי – כגון השקט המטעה שמלווה כל תאוצה, היעדר ההילוכים והקלילות שבהגעה למהירויות לא בטוחות בעליל. הדבר מזכיר את אותה התופעה שהיתה באירופה בשנת 1980, עת הציגה אודי את הקוואטרו המקורית – רכב כביש ספורטיבי ראשון עם הנעה קבועה לכל ארבעת הגלגלים. נהגים רבים גילו בדרך הקשה שהנעה כפולה אמנם נותנת הרבה יותר אחיזה בתנאי דרך קשים, אך היא עדיין לא יכולה לשנות את חוקי הפיסיקה בפניות, וסיימו את הנסיעה בתעלה בצד הדרך. הפתרון (מעבר לעובדה שכעבור שנתיים ציידו את הקווטרו במערכת ABS לראשונה) היה בחינוך הלקוחות, ובהסברים יותר מעמיקים לגבי מה ניתן לצפות מהרכב הנפלא ההוא, ומה לא. למען הסר ספק – יש לי בעיקר כבוד גדול לטסלה ואילון מאסק בפרט, ואינני מתנגד להנעה חשמלית ברכבים בכלל. כעת, משהולכים ופוחתים האתגרים שמנעו כניסה מסיבית שלהם לשוק (חרדת הטווח, פריסת תחנות טעינה ויכולת טעינה ביתית) אין ספק שנראה יותר ויותר מהם. אבל לכל אלו שמוצאים עצמם מאחורי ההגה של טסלה (ובייחוד בגירסאות הקצה למיניהן) אני מציע בכל פה לקחת רגע, לנער את כל הלהג השיווקי שמלווה את הרכב (ובהחלט גם רכבים עתידיים של יצרנים אחרים), ולהתרגל בצורה מתונה והדרגתית למשמעות של לנהוג עם 500 כוחות סוס ויותר תחת כף רגלם הימנית. ולכל חובבי הביצועים באשר הם – זכרו שעם כח גדול מגיעה גם אחריות גדולה. סעו בדרכים טובות! 1250153355_400PS.pdf

דבר לא השתנה - לתנועה רציפה בשלג אכן יש צורך בצמיגים ייעודיים, הנעה כפולה ולעיתים גם בשרשראות (קרח או שלג עמוק, עליות ועוד). והכל תלוי בעומק השלג, כמובן. מצבי הנהיגה השונים באאוטלנדר אולי נראים נהדר על המסך הדיגיטלי, אבל גירסת 2X4 לא נועדה לנסיעה רציפה בשלג בשום אופן. כל מה שמצבי הנהיגה הללו מאפשרים הוא שליטה מוגבלת למדי באופן שבו מועבר הכח לגלגלים הקדמיים וכפי שנאמר כבר - גם לאופן שבו מופעלת מערכת ה-ESP ברכב. מצב שלג באאוטלנדר וברכבי 2X4 אחרים בסה"כ "מרכך" את תגובת הדוושה ע"מ למנוע התחפרות מהירה, מן הסתם מפעיל מוקדם את ה-ASR נגד החלקה (של אחד מהצמיגים או שניהם) ומאפשר בכך לחצות מרחק קצר ביתר בטיחות לעומת רכב הנעה קדמית ללא כל סיוע אלקטרוני. זה ממש לא הופך אותו לחיית שטח/שלג...

בעיות ברנו אינן בגדר סטיגמות, למרבה הצער. ישנן תביעות ייצוגיות בגין הגיר ברנו וניסאן מדגמים שונים: https://www.ynet.co.il/wheels/news/article/H1cL1Mh11U בנוסף, תביעה לא פחות חשובה נגד מנוע הטורבו 1.2 4 בוכנות שלהם, שמהווה את עיקר המכירות בקליאו שבתקציב שלך, וכל עוד לא נפסק לטובת התובעים הייתי נזהר מלהתקרב למנוע הנ"ל. https://thecar.co.il/תביעה-ייצוגית-נגד-רנו-וניסאן-מנועי-ה-1-2-ל/

אכן - דו"ח חובה שמומלץ להפיץ בין כל מי שלא שמע עליו, אני לא ניגש לבדוק רכב לפני שמוציא 10 ש"ח ומקבל: 1. רצף ביטוחי - האם בכלל היה ביטוח מקיף לרכב מאז שעלה על הכביש? - רוב חברות הליסינג לא מבטחות את הצי שלהן בביטוח מקיף משיקולי עלות-תועלת. זה גורם לכך שכל תאונה תתוקן אצל הפחח הזול ביותר וללא הקפדה על איכות החלפים והעבודה, וכמובן שלא יהיה עליה איזכור בדו"ח הנ"ל. זו הסיבה העיקרית שבגינה אני ממליץ להיזהר מאד בקניית רכבי ליסינג. 2. סכומים ששולמו בגין תביעות שהיו: בהחלט ניתן להמשיך בבדיקת הרכב אם רואים תביעה של כמה אלפי ש"ח (נניח עד 10,000) - מה שמעיד בד"כ על פגיעה קלה ותיקון פריפראלי (פגוש/כנף וכיוב'). 3. סוג הנזק - ניתן לראות באותה שורה של סכום ששולם גם את סוג הנזק - חלקי או טוטאל לוס (מחולק ל-2: אובדן להלכה ששוקם ושב לכביש באופן חוקי, ואובדן גמור מוחלט - שלא אמור לנוע על הכביש אלא להיגרט). גם במקרה כזה כבר נתקלתי... ** כמובן שבזה לא מסתכמת בדיקה לפני קנייה ** קישור לדו"ח: https://infocar.co.il/

RIKEN אכן שייכת לקונצרן של מישלן, והצמיגים מיוצרים בסרביה. זה חלק מהמאמץ של חברות צמיגים מובילות להתחרות בהיצע ההולך וגדל של צמיגים סיניים זולים. מסטטיסטיקה אישית מאד מוגבלת, הבנתי מצמיגאים שהם לא מתלהבים מהצמיג מבחינה מקצועית - הוא לא מחזיק מעמד הרבה זמן ונוטה לסבול מהתייבשות מהירה בשמש הישראלית. יחד עם זאת, בהחלט לא מדובר בצמיג לא בטיחותי שצריך להדאיג, כמו שצמיג סיני צריך להדאיג, ונתוני האחיזה שלו הם סבירים פלוס. מתוקף הנסיבות, אפשר ומומלץ בהחלט להרכיב RIKEN גם במקום הצמיג הישן שנשאר על הציר האחורי. לגבי השאלה העקרונית - כפי שנכתב כאן, צמיגים זהים בנתונים על אותו הציר הם בגדר המלצה, אבל לא חובה. אישית, אני בהחלט מקפיד על הכלל הנ"ל משום שבנסיבות מסויימות (של כביש רטוב בעיקר) ניתן להבחין בהבדלי אחיזה בין צד שמאל לימין, והתנהגות אסימטרית של הרכב זה דבר שאנחנו ממש לא רוצים. המלצה שלי לצמיגים טובים במחיר סביר, היא של צמיגי GENERAL, חברה ששייכת לקונצרן קונטיננטל, והצמיגים המיובאים ארצה מיוצרים פעמים רבות בגרמניה. צמיג מצויין על רטוב ויבש, שחיקה מאד מתונה - נותן ערך מצויין לכסף. גם הפאלקן 310 מקבל ציונים טובים במבחנים השוואתיים. שניהם עולים על הרייקן גם באחיזה ובלימה על כביש רטוב במבחנים השוואתיים.

מסכים בהחלט, אתה יכול להתרשם מהפוסט שלי כאן שאני לא חסיד גדול של קנייה מליסינג... אבל - במקרה דנן יש לנו עסק עם מישהו שגם יודע איך הוא נהג על הרכב וגם הנסועה נמוכה מספיק כדי שהמנוע הקטן והמצויין הזה עוד לא יתחיל להתפרק עקב טיפול בשמנים ופילטרים זולים. עצתי לפות"ש - קח את הרכב לבדיקה במוסך שמתמחה ב-VAGיות (מוסך כמו "רון" בת"א, או DE WAGEN בעכו אם אתה מהצפון) ותן להם להתרשם. שווה יותר מכל בדיקת כסת"ח במכון. אח"כ מומלץ להמשיך ולטפל ברכב אצל מי שיבדוק.

אין ספק שבמצב השוק הנוכחי זה יהיה מחיר מאד מיוחד... נראה לי ששלמה מחזיקים אצבעות שלא תבחר באופציה הזו😉 בהתאם - לא הייתי מצפה לשום הטבה. שים לב למצב הצמיגים, שמן הסתם הוחלפו כבר מהמקוריים לאיזה מותג סיני עלום/עלוב שם, ותשקיע בסט חדש לטובת ההורים. אם נושא הצמיגים עולה מול שלמה - בקש להוסיף על חשבונך ולשדרג מסיני למשהו נורמאלי (צמיג כמו פאלקן או ג'נרל לא יוסיפו הרבה במחיר אבל הם עולם אחר בבטיחות - יבש ורטוב כאחד).