ZiggyMan

זה בדיוק העניין. מי שלא יכול לראות את ההומור והאבסורד שבדבר, וחושב שיש לי תלונה על מישהו, אז זהו שלא.

לא. המכון הציע לעשות משהו כדי שהוא לא יטורטר. מבחינתי אמלא את זה גם בטוש זוהר. 1. הסביר מצויין, צריך מספר שילדה כי אין מספר שילדה, ושהמוסך המטפל ירשום. אין צורך בחותמת, כי אין שום תיקון, זה היה שדה ריק. אגב, לא עלתה דרישה לחותמת גם לאחר ה"תיקון". 2. הטופס קלוקל לדעתך העקומה. מבחינתי, מבחינת המוסך ומבחינת החוק הטופס תקין. "הצגות/קללות/נפנופי ידיים/צעקות" זו המצאה שלך, וכדאי מאוד שתחזור בך ממנה.

אני רואה שלא הבנת, אז אסביר זאת שוב; כל הפרטים בסיפור הם פרטים לצורך הבנת המקרה, לא אומר שיש עליהם תלונה. מכון הטסטים ביקש ממני (או הם) לזייף רישום של מספר שילדה. כשלא עשיתי את זה והלכתי בדרך הישרה, קרי; חזרה למוסך ומילוי הפרטים כמו שצריך לפי החוק, הם לא היו מוכנים לקבל את הטופס בטענה שצבע העט לא יפה. קפיש?

והסיפור ההזוי התחולל לפני זמן מה במכון טסטים בארצינו. הרכב נכנס לטסט פעם ראשונה, ונכשל על צינוריות בלם בלויות או שקר כלשהו אחר. אני לא מבין בקומבינות והמצאות, וגם צינוריות בלם נשמע רציני. הרכב נשלח למוסך רשמי, והוחלפו בו חוץ מצינוריות גם אוסף חלקים כיד הדמיון הטובה. אוקיי. חזרתי למכון ובידי אישור מוסך רשמי על הטיפול שבוצע, כפי שדרש מכון הטסטים. אני נכנס למשרד ובידי האישור, ונותן לפקידה. הפקידה מסתכלת בו ארוכות, וקוראת לטסטר שגם יסתכל. ואז שניהם מסתכלים עלי ושואלים: "יש לך עט שחור?" אני: "מה?" הם, "עט שחור". טופס האישור רשום בעט שחור, והמוסך לא מילא בטופס את מספר השילדה. חשוב מאוד שיהיה בטופס את מספר השילדה. הם היו מוכנים למלא בעצמם את המספר (רשום ברשיון הרכב..), אבל אין להם עט שחור, ואז אם תהייה ביקורת הם יראו שזה בעט כחול ויבינו שזה מזוייף, כי שאר הטופס... בעט שחור. "אז מה לעשות?" שאלתי. "תלך למוסך ושימלאו לך שם". כיוון שהמוסך באמת במרחק של קילומטר, ואני יקה פוץ כאמור, אמרתי אין בעיה. נכנס לרכב, נוסע למוסך. מגיע למוסך, ומסביר למנהל השירות את העניין. הוא כמובן צוחק לי בפנים, אבל אני מתעקש. הבחור החביב הוציא עט, כחול, ומילא את מספר השילדה בטופס. שמח וטוב לב חוזר למכון טסטים, ונותן את הטופס. גם הפקידה וגם הטסטר מעקמים את אפם. "כחול? למה כחול?" בשלב הזה חטפתי כבר את הקריזה. "חברה, עשיתי בדיוק מה שאמרתם. הייתי פעמיים במוסך, הכל תוקן, הטופס נרשם כמו שצריך ע"י המוסך, לא יצאתי החוצה ומלאתי אותו בעצמי, אפשר לוודא את העניין. תקחו אותו תדחפו איפה שצריך ותנו לי כבר לעבור את זה!" בלית ברירה לקחו ומלמלו משהו על ביקורת. לקחתי את המסמכים והכנסתי לתא הכפפות. כשפתחתי אותו נפל ממנו עט. שחור.

לא יודע למה מדברים פה כל כך הרבה על "נסיעות מחוץ לשעות העבודה". מה עם נסיעות בזמן העבודה? גם בנסיעות כאלה אסור לקרוא הודעות.

מניח שלא עברת שם בשנה האחרונה. כל הקטע בעבודות, סימון כתום, בלי שוליים וכביש משובש.

פיתחתי גמישות. אני נכנס ויוצא מדלת הנוסע עם מינימום מאמץ, כאילו זו הדרך הנורמלית. פעם גם עשיתי את זה כדי לא לרדת לכביש מוצף ופעם פעם גם נכנסתי מהבגאז' כשהיה צורך... כמובן שלא מתאים לכל סוגי הרכב.

הטייפ עובד..?

אילו היו לוקחים תשלום- היית מוצא בכל תחנה שתי עמדות מפונפנות ומכוילות.

ועדיין עם כל השיפורים באוטומטיות/רובוטיות, לידנית יש את היתרון של הנהג שמכניס הילוך מסויים כי הוא מתכוון לעקוף, כי הוא מתכוון לעצור, או כי יש ירידה בהמשך. תיבה אוטומטית לא יודעת את כל זה, ומאלצת את הנהג להאיץ ולבלום. אלו שתי פעולות הצורכות דלק, והיה ניתן למנוע אותן אילו מישהו/משהו היה שם את הרכב בהילוך הנכון. זה נכון גם שנהג בידני לא תמיד מעביר הילוכים בזמן, אבל אפשר לומר שרוב הזמן הרכב נמצא על ההילוך המתאים לרצונו של הנהג, וזה בניגוד לתיבות האחרות בהן ההילוך הוא לרצונו של המהנדס שבעצם רק רצה לחסוך בזיהום אוויר, ולא בהכרח להביא את הנוסעים מנקודה A לB בדרך שבה הם רוצים להגיע.

להשוות בנזין אטמוספרי אוטומטי לדיזל ידני? פשוט נסעת על רכב אחר...

ראוי לציין שבימינו כל התצוגות בכל הרכבים - הן בעצם דיגיטליות. אין כבל מכני שיוצא מהמנוע או מהגיר, מסתובב ומסובב שעונים בלוח כמו לפני שלושים שנה. כל הנתונים מגיעים ממחשב הרכב בצורה דיגיטלית. ההבדל היחיד הוא בצג עצמו, שיכול להיות עם מחוונים אנלוגיים או דיגיטליים, אבל זה רק עניין אסתטי. צג אנלוגי נעים יותר לעין ומהיר לקריאה.

וואו.

קונה תגיע ל400 ק"מ בטעינה אחת אם תיסע איתה בירידות, והטסלה Model 3 הגרסה בעלת הטווח המוגדל מגיעה ל500 ק"מ, שזה בדיוק מה שכתבתי.

הרבה טענות ומענות, חלקן לא מבוססות. רק אזכיר שלפני שלושה עשורים בלבד טרם יוצרו תאי הליתיום המשמשים כיום לאנרגיה לרכבים חשמליים. בתאים ובטכנולוגיות שהיו עד אז, הרכב החשמלי לא היה עובר את הדלת של סוכנות הרכב. לייצר רכב חשמלי זה קל וזול. הרבה יותר מרכב עם מנועי בערה פנימית. הבעיה היחידה היא האנרגיה. החשמל לא צומח על עצים לצד הדרך, והשינוע שלו כבד, קשה, ויקר. גם בימינו עדיין אין דרך הגיונית לטווח נסיעה של מעל 500 ק"מ ברכב חשמלי, בעוד לא חסרים שותי דלק המסוגלים לגמוע 1000 ק"מ ויותר בתדלוק בודד.

הצבא צריך אנשים שיודעים ומוכנים לעבוד. כאלו שבשוק הפרטי יקבלו רכב ליסינג הגיוני יותר. לפעמים הטרנטה הזו היא הקש ששובר את גב הגמל וגורם לאנשים איכותיים לצאת מקבע לשוק הפרטי. זה לא טוב להם, זה לא טוב לנו וזה לא טוב למדינה.

אפרים קישון היה מתאר את זה כך; שר התחבורה: יש עומס ופקקים באיילון. מה עושים? פקיד תחבורה: אפשר להוסיף נתיבים לתחבורה ציבורית ואולי גם לכאלה עם הרבה באוטו שר: נו, אז תוסיפו! פקיד: זה עולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן שר: אין לי לא זה ולא זה, אני שר פה לשלושה חודשים וקצת, ואין תקציבים חדשים. פקיד: אין בעייה. פשוט ניקח נתיב קיים, נצבע אותו קצת ויהיה נתיב שיתופי חדש! גם זול וגם מהיר. שר: וזה יפתור את הפקקים? פקיד: לא, אבל לפחות תוכל לומר שהוספת נתיב תחב"צ חדש תוך שלושה חודשים ובלי תוספת תקציב! שר: והפקקים? פקיד: אני גר בנס-הרים, לא מפריע לי.

חח, קו טלפון.

אולי המכשיר היה חם כשניסית להטעין ברכב? לטלפונים יש הגנה בפני הטענה כשהם חמים. לחלופין בדקת אולי היו לך אטיופים ברכב?

ראה שנדחף, יצא החוצה, בדק שראית אותו, נכנס שוב, אמר סליחה והמשיך להשחיל את עצמו לדעת. לדעתי על אלכוהול/סמים.

ב95 הייתה אימפרזה בלי הגה כח..?

נראה לי שהם התכוונו שבמקרה וצריך חלק שאין להם במלאי, הוא עלול להתקע במוסך וזה לא טוב לך...

איזה תדרים בדיוק? תדרים שהאוזן לא שומעת? הסאב חובה במערכות עם רמקולים סאטלייטים שלא משמיעים את כל תחום התדרים, אך במערכת עם רמקולים שקועים בגודל מלא אין בו צורך הכרחי. הרמקולים מנגנים את כל תחום התדרים הנחוץ למוזיקה. (בנוגע לסרטים זה קצת שונה, אבל אף אחד לא כתב פה מה השימוש) זאת ועוד; כשיושבים מול סרט, הבאס הוא רצוי. כשזו מוזיקה ברקע בבית, הבאס רוב הזמן מפריע. לא חסרים מגברי סטריאו עם חיבורי A+B לארבעה רמקולים. למעשה זה קיים ברוב המגברים. והחיבור בתוך המגבר הוא מקבילי ולא טורי, תודה ששאלת. ויש סיבה לכך שמגבר סטריאו עולה כמו רסיבר- הוא פשוט טוב יותר בתחום ההגברה. ולגבי איזורים; מיותר לחלוטין לייצר שני איזורים בחלל משותף. אף אחד לא הולך לשמוע דברים שונים באותו מקום. לגבי כיול, הכיול קובע בעיקר מרחק רמקולים ועוצמה שלהם בנקודת האזנה. שימושי מאוד לסראונד, חסר משמעות כשיש רק זוג רמקולים בתצורת סטריאו, ועוד בתקרה.

לא ציינת מה אתה מתכוון לשמוע ברמקולים, כלומר מה המקור. התצורה בה הרמקולים נמצאים אינה קלאסית לרסיבר. היא דורשת חיבור של שני איזורים, ורק זוג בכל איזור. אם תשתמש ברסיבר סטנדרטי, תגלה שאין לך לאן לחבר שלושה ערוצים מתוך ה5 באיזור 1. אם המטרה היא מוזיקה, וללא טלוויזיה, לא צריך רסיבר קולנוע ביתי, אלא יותר פתרון מולטירום להשמעת מוזיקה בסטריאו בשני איזורים. גם סאבוופר מיותר בתצורה הזו. מיקרופון כיול לא יעשה שום דבר עם זוג רמקולים בסלון. אם המטרה היא טלוויזיה, אז כן, יש רסיברים ואפילו רסיבר סטריאו שיתנו מענה. אם אין צורך במוזיקה שונה בשני איזורים, אפשר להסתפק במגבר/רסיבר עם איזור אחד. בכל מקרה רמקולים במטבח לא ישמשו כסראונדים.

אנשים מתייחסים לחניונים כאל מקום נטול חוקי תנועה. צריך להזהר שם פי כמה מכביש.