Haim_gds

אני לא ממליץ על קיט סיני, נהפוך הוא. אך אצלך, כפנסים ליופי בלבד לפי דבריך, לא שווה להשקיע הרבה כסף (עוד 800 ש"ח) ולקנות משהו יותר טוב קצת מהסיני. לא הסברתי טוב. בקיט קסנון להחלפה מנתקים את הנורה המקורית (יחד עם בית הנורה כמובן) ותוקעים נורת קסנון עם בית הנורה המיוחד שלה במקום הנורה המקורית. בית הנורה ונורת הקסנון תואמים בגודלם לנורות סטנדרטיות. אתה שואל אותי? מחר תפרק את הפנס ותבדוק.

כשרכשתי את הרכב (יד שנייה) שלי קיבלתי אותו מצויד בקיט קסנון (החלפה) סיני לאורות דרך. אני מניח כי עקב מבנה הפנסים במרצדס (זכוכית ולא פלסטיק) התאורה המתקבלת אינה מסנוורת ו/או סובלת מפיזורים כמו מכוניות אחרות. אני מוצא את תאורת הקסנון מאוד נוחה לעיין ומאירה היטב (במיוחד שלטים/חצים/סימונים בלילה) ושוב, בגלל שזו מרצדס לא עוצרים אותי לבדיקות. אצלך? לא ממש בטוח כי תקבל תוצאה הולמת (פנסי ערפל בישראל?), אבל זה לשיקולך. שים לב למספר דברים חשובים: -קנה קיט קסנון (החלפה), פשוט יותר וזול יותר. את ההתקנה מבצעים ע"י ניתוק הנורה המקורית, הזנת המגבר מכבל הנורה המקורית ותקיעת נורת הקסנון במקום הנורה המקורית. שים לב לאורך הכבל בין המגבר לנורת הקסנון. -לי התקלקל המגבר לאחר כ 3 שנות שימוש (כאורות דרך). זבל סיני שהוחלף בזבל סיני אחר. -פנסי ערפל מאירים נמוך יותר, לא בטוח כי תקבל את אפקט ההחזרה שלטים/חצים/סימונים בלילה. -זמן חימום של הנורות הוא מספר דקות עד שהצבע מתייצב. הדלקה לזמן קצר תקצר את אורך חיי הנורות.

זכור את המגבלות: -יכולת חנייה מוגבלת (לא תוכל לחנות במרכז כלל לדוגמה) -היעלמות תא המטען (לא שהוא היה משהו קודם אבל זה לא כיף לחזור מהסופר שהשקיות זרוקות על המושבים) -נקודות תידלוק מועטות. בנוסף, הציפיה שלי היא שעם המעבר לגז בעקבות עליית מחירי הבנזין אז הגז ימוסה והתחשיב שלך יהיה לא רלוונטי.

-לא יותר קומפיוטסט? לא ואין צורך. בדוק בדביקים בהתחלת הפורום כיצד לבצע בדיקה ראשונית לבד ולאחר שהרכב עבר בדיקה זו לשביעות רצונך אז תמשיך הלאה. -אז מה כן? לחלק את זה לכמה מקומות? פחח, חשמלאי, ומכונאי? עדיף לי כמה שפחות כאב ראש בנושא, אבל גם האמינות. שני מקומות בלבד. הראשון הוא במוסך מתמחה לביצוע בדיקה רגילה וממוחשבת ולקבלת הצעת מחיר לתיקונים (ד"א, על "מוסך רון" אשר חבר בפורום ומטפל ברכבי VAG שמעתי רק ביקורות חיוביות). השני הוא אצל הפחח לבדיקת נזקי פח/שלדה. עלות שתי הבדיקות ביחד תעלה פחות מ 500 ש"ח (לפחות כך זה במרצדס) מוסך מקצועי בעל מוניטין יבצע בדיקה יותר עמוקה ממכון בדיקה מיכוון שהניסיון והכלים שלו עדיפים בהרבה על מגון כללי. אני בטוח כי האינטרס שלהם הוא למצוא תקלות כך שתוכל לסמוך עליהם שיחפשו.

יריב, אתה נוקט בגישה הלא נכונה. - אתה כותב משמע כ 800 ק"מ לחודש או 10K ק"מ שנתי. לפי המספרים האלה (ובצורה מוקצנת) אז ה"הפסד" הכספי שלך עקב צריכת דלק המוגברת (1:7 לעומת 1:5.5) מתבטא ב 30 ליטר לחודש (כ 250 ש"ח חודשי או 3K שנתי). האם בסכום כזה שווה להכנס להרפתקאה של חיפוש רכב? לטעמי, ממש לא. -תוכל להסב את הרכב לשימוש בגפ"מ בעלות של 8K ש"ח. שוב, עם נסועה נמוכה כשלך החסכון יתבטא עוד מספר שנים (ואז הממשלה היקרה, תרתי משמע, שלנו תעלה את המיסים על שימוש בגפ"מ) -בדקת מה אמורה להיות צריכת הדלק הרשמית של הרכב? אם זה 1:7 ואתה מגיע ל 1:5.5 אז אולי הנהיגה/התחזוקה של הרכב לקוייה. בדוק כי הצמיגים מנופחים בהתאם, אין מטען לא שימושי ברכב וכו'. סע בעדינות על הרכב בלי האצות ופתיחות, גלוש לרמזורים במקום לבלום וכו'. אם עדיין תגיע לצריכה חריגה (מצריכת הדלק הרשמית) קח את הרכב לבדיקה.

מניסיון אישי ברכישת רכבים ישנים. -קודם כל, שמח שדמי הלימוד שלך יצאו כאלה זולים. בהתחשב בכך שזה לא יהיה הרכב היחיד שתרכוש כל החיים שלך אז מחיר הלמידה וההתנסות יצא לך נמוך. -רכב בן 10 אין טעם לבדוק במכון, מרוב כסת"חים לא ניתן להבין מהו מצבו האמיתי של הרכב. עדיף לבדוק במוסך מתמחה (ולבצע בדיקה ממוחשבת על הדרך) לכל התקלות המכניות/אלקטרוניות ולקבל הצעת מחיר לתיקונם. אצל פחח ניתן לבדוק נזקי פח/שלדה. -בעבודה שלי ניתקלתי מספר פעמים בתופעה בה רוסים/עולים חדשים מכל מיני מדינות "לא הבינו" משהו שלא רצו להבין ובחרו בפתרון הקל יותר לביצוע. לכן מאוד רצוי להעלות את הדברים על הכתב כדי להמנע ממצבים אלה.

מסקרן. לדעתי סגסוגות ברזל גמישות יותר וסופגות זעזועים חזקים טוב יותר, מכה חזקה תוכל לגרום לעיוותים בסגסוגת הברזל אך היא לא תגרום לשבר כמו לסגסוגת קלה. תוכל בבקשה להעלות ביסוס לטענות המודגשות?

לדעתי, ולמען השלוות נפש/בטיחות שלכם, כדאי להכניס את הרכב למוסך מתמחה ולבקש חיבור למחשב (כדי לבדוק למשל כי נורת כריות האוויר לא עברה "קומבינה" למשל) כדי לבדוק את כל מערכות הרכב.

-אם זו מרצדס SLK מודרנית אז השמן הנדרש הוא סינטטי מלא מן הסתם (ה LM שהם מחזיקים הוא איכותי, בדקתי) -אכן ניתן לבחור חלפים מקוריים או תחליפיים איכותיים (רוז'ה עשה לי סיבוב במחסן והראה לי שכל הפילטרים התחליפיים הם של מאן ולא זבלה סיני) -ישנו שם כל הציוד המתאים (כלים ותוכנות) לרכבי מרצדס. -המחירים אכן הוגנים מאוד, לא סופר זולים כמו במוסך מדרכה אבל שווים את הטיפול המתבצע (טיפול 10K עם חלפים מקוריים, שמן סינטטי מלא, חיבור למחשב, הצלבת גלגלים ושטיפת מנוע עלה לי כ 600 ש"ח אאל"ט). -היתרון הגדול ביותר מבחינתי הוא שאנשי המקצוע שם מבוגרים ומקצועיים שלא אכפת להם שתעמוד/תשאל/תייעץ/תיתיעץ/תסתכל בזמן שהם מטפלים ברכב. -החסרון היחידי שאני מצאתי שם הוא שרוב הזמן המוסך מלא ואפילו אם קובעים תור מראש עדיין צריך לחכות לליפט פנוי.

אני מטפל כבר מספר שנים במוסך ה"סמל" בראשל"צ טיפולים שוטפים ומרוצה מהמחיר והיחס. לטיפולים/תיקונים יקרים יותר אני פונה למוסך אחר (פנה בפרטי במקרה הצורך)

פיתרון בשליפה. רכוש ב"הום סנטר" או תואמיו פנס הלוגן חיצוני עם חיישן תנועה (פחות מ 200 ש"ח למיטב זיכרוני), חבר לו חשמל מהמטבח והצב אותו ליד הגדר בתחום שיקלוט את מי שמתקרב/נמצא לייד הרכב. הארה של פנס כזה בדרך כלל תרתיע את מי שמנסה לבצע דברים בהסתר. -עוד דבר, אם החנייה קבועה+צמודה+פרטית, והכוונה שלי היא שאם מישהו נמצא ליד הרכב אז הוא חשוד עד פלילי (כמאמר הגשש), אז תוכל לחבר במקביל לנורה גם פעמון ביתי. בצורה זו תוכל לקבל אזהרה אקוסטית שמישהו נמצא ליד הרכב. תוכל להציב את הפעמון ליד הנורה (להרתעה) או למתוח חוט ולהעביר את הפעמון לתוך הבית (אם לדוגמה תרצה לנהל איתם משא ומתן בהפתעה כאשר אתה אוחז בחצי מטר צינור בקוטר שלושת רבעי צול...)

הגדר: -תקציב רכישה. -תקציב חודשי צפוי בו אתה יכול לעמוד. -שימוש צפוי ברכב (נסיעות ארוכות/קצרות, עירוני/בין עירוני, נסועה ממוצעת צפויה) -דרישות נוספות (מטען, הסעת הרבה ילדים, מהירות, כוח, "פתיחות", סטייל וכו') אז יהיה אפשר לנסות לסייע לך.

ואצלי השינויים אצלי עברו מספר פאזות. בהתחלה, כצעיר עם הרכבים הפרטיים הראשוניים, נסעתי אמנם מהר (מהירות חוקית+) אך דיי בזהירות ובלי שטויות. אחרי הכל הרכב היה שלי ועלות התיקונים הייתה יוצאת מכיסי. לאחר מכן החלה תקופת רכבי הליסיניג וזה היה ממש מוקצן (לפני כ 10 שנים רכבי הליסיניג העניקו את כל מה שהיה אפשר לחלום עליו עם רכב למעט סוג הרכב. רכב חופשי ללא מגבלות נסועה והתנהגות, דלק ללא הגבלה והכי חשוב, חוסר איכפתיות מלא.) באותה תקופה המהירות שלי הוגבלה רק ע"י החשש מקנסות והמגבלות הפיסיקליות של הרכב. בעוונותי, לא נסעתי בדרכים בין עירוניות במהירות דו סיפרתית ונהגתי "גז-ברקס" בסגנון עדות הצ'חצ'חים וצריכת הדלק התבטאה בהתאם. במגוון המשפחטומטיות ליסינג 1600 סמ"ק שהתעללתי בהן הגעתי לצריכה של 1 ל 7-8 ק"מ/ליטר. למרבה הפליאה באותה תקופה קיבלתי רק דו"ח אחד בלבד (ביצוע פניית פרסה אסורה ב 3 בבוקר) וזאת אע"פ שמהירות הנסיעה הבין עירונית המומצעת שלי הייתה אמורה לגרום לי לשלילה. לבסוף, משיקולים כלכלים בעיקר, החלטתי לוותר על הליסיניג ולחזור לרכב פרטי. השיקולים כלכלים גרמו לי לחשוב פעמיים לפני כל לחיצה פראית על הגז ולאחר תקופת הסתגלות לא ארוכה, שנעזרה במערכת אודיו משובחת+8 רמקולים משופרים+ההתנהגות אקוסטית משובחת של מרצדס והסיוע השימושי של מערכת בקרת שיוט, הגעתי לצריכה ממוצעת (שנמדדת כבר יותר משנתיים) של 1 ל 13 ק"מ/ליטר במצב של שני שליש בין עירוני והשאר עירוני עם מעט פקקים. צריכת הדלק היחסית נמוכה נובעת בעיקרה כתוצאה מכך שאני נוסע 90 קמ"ש בבקרת שיוט במסלול הימני, לא מאיץ בפראות (בשבילי, האצה בפראות היא יצאה מהרמזור בסל"ד של יותר מ 2000) ומשייט במקום לבלום לפני הרמזורים. ד"א, הרכב פרטי המדובר הוא מרצדס C240 בת 13 עם מנוע של 2.4 ליטר בנזין. בפעמים הספורות בהן לקחתי את הרכב הסולידי הזה לנסיעה ממש נמרצת/ספורטיבית הגעתי ל 1 ל 7-8 ק"מ/ליטר. ובנוגע לנושא הוויכוח. לדעתי אין כל ספק קל שבקלים בהנחות הבאות: 1. כמעט כל רכב מודרני בעל 100+ כ"ס המשווק בארץ יכול לנסוע במהירות של 160 - 140 קמ"ש בבטיחות, בנוחות וללא בעיות מיוחדות על הכבישים המתאימים. 2. כמעט כל הכבישים הקיימים בארץ (למעט הכבישים שנסללו ב 10 שנים האחרונות כגון 6, 431 וכו') אינם מתאימים לנהג הממוצע לנסיעה במהירות העולה על 120 קמ"ש. 3. למדינה ישנו אינטרס כלכלי בהפקת כמות אדירה (ומשתלמת) של דוחות על מהירות מופרזת עקב הקלות האדירה שבהשגתם (עלות שוטר+ממל"ז ליום נמוכה ממחיר דו"ח אחד) וכתוצאה מכך שרובנו מאמינים שחטאנו בעבירה כאשר אנו מקבלים דו"ח. 4. צריכת הדלק עולה בצורה לא לינארית עם עליית המהירות. אאל"ט, העלאת המהירות מ 80 ל 120 קמ"ש (עלייה של 50% במהירות) מעלה את הצריכה ביותר מ 70% ובמהירויות גבוהות יותר הצריכה נהיית אסטרונומית (מישהו זוכר את הקטע שפורסם כאן לפני מספר ימים של בחור עם אודי במהירות של כ 200 קמ"ש שב 5 דקות שבסרטון גמר קרוב לרבע מיכל דלק?). התוצאה של סיכום סעיפים 1,2 ו 3 מדכאת מאוד. לא נראה כי אי פעם ישונו התקנות בנוגע למהירות מופרזת ומן הסתם נתייחס לקנסות כמס נוסף המגולם בשימוש ברכב. לדעתי, בשינוי התשתית יהיה ניתן בקלות לנסוע במהירות כמעט כפולה מהמוקבל היום ללא שום בעיות של בטיחות ו/או נוחות. ולדוגמה בגרמניה, ברוב האוטובאנים המהירות הממוצעת היא 150+ קמ"ש וניתן לשייט ב 170 קמ"ש ללא בעיות מיוחדות (ואני יודע זאת היטב) רכב כשלי ממש מרגיש שם בבית, עם בקרת שיט נעולה על 160 קמ"ש (סל"ד של כ 3200) ניתן להשעין את הכיסא (החשמלי) אחורה ולנמנם רוב הדרך.

אולי בכלמוביל. להבדיל, מוסך מקצועי למרצדס (המצויד בכלים ובסקנר המתאים) כגון זה שאני מבקר בו פעם בשנה דורש 150 ש"ח + מע"מ.

אם יש לך וותק של 5 שנים(?) עם רכב אז אין צורך בלימוד נהיגה על קטנוע אלא בשיעור היכרות+מעין טסט (רונדלים בין צמיגים ועוד איזה סיבוב בחוץ) בעלות זניחה. לטעמי, בשביל 20 ק"מ/20 דקות נסיעה ליום מומלץ לרכוש קטנוע זול (ולהשתמש במוניות בימי גשם/נשיאת מטען/יציאה עם בחורות/אחר). ד"א, הוצאת רישיון כאשר היית בן 16?

הסניף בנתב"ג פתוח 24 שעות, שמעתי ממכר שהוא ביצע שם את העברת הבעלות של הרכב שלו (מצבו היה כשלך. הוא בסוף עשה זאת ב 4 בבוקר).

מיכאל, הוא לא "שיחק" עם הגז. רק לדוגמה מניסיוני האישי היום אחה"צ, דמיין שאתה בקניון במודיעין, אתה מנסה לצאת מחניון תת-קרקעי עם עלייה תלולה שבקצה שלה ישנו מחסום אוטומטי שכל מי שמגיע אילו מתעכב כדי להכניס את כרטיס החניה ויש פקק. לדעתי, רכב שאינו ידני (בו מבצעים "זינוק בעליה" עם בלם יד) או אוטומטי קלאסי (עם ממיר מומנט בו מבצעים "גז-ברקס") כגון רכב כזה עלול לגמור את המצמד דיי מהר. במחשבה שנייה, אולי שינוי קושחה בתה"ל ובמחשב הרכב יאפשר לבצע "זינוק בעליה" בסיוע הבלמים?

ומניסיוני. אצלי ברכב מועד/נסועת הטיפול נקבע לפי פרמטר הנקבע במחשב המנוע. כשרציתי לשנות זאת אצלי אז פניתי למוסך ובמהלך השינוי ראיתי כי התוכנה של מרצדס מאפשרת לשנות את נסועת הטיפול לפי אזורים בלבד (כ 8 אזורים שניתן לבחור מהם). לדוגמה, טיפול קטן כל 5K בערב הסעודית (?) או כל 20K ביפן. אם במרצדס זה כך אז סביר להניח כי השוני קיים גם בהונדה.

אני מתכוון להודעה הזאת. ממבט ראשון לא נראה כי צבת כזאת תוכל למדוד צריכת זרם פרזיטית.

מרק, אני אולי קטנוני אך מספר הסתייגויות. -לא מוסברת שגיאת המדידה במד הזרם, כשנכתב "± 1.3% of reading ± 5 digits " אז לא מובן אם השגיאה היא מהערך הנמדד או מ"סקלה מלאה". למקרה הראשון קצת קשה לי להאמין לאחר הניסיון המאכזב שהיה לי עם רכיבי אפקט האל/סנסורים מגנטיים (שגיאה של יותר מאחוז עקב שינויי זווית) והמקרה השני מתאר שגיאת מדידה של 50 מילי אמפר. -מיכוון שאני מצפה ממוסך רציני שיחזיק, ירכוש וישתמש בציוד מקצועי כדי לאתר תקלות לא טריוויאליות אז נראה לי כי הוצאה של כ-2500 שקלים לא אמורה להיות היסטרית.

בזמנו חיפשתי סורק תקלות לרכב שלי (בסמלון), חפש את השירשור. אחד מחברי הפורום הראה לי את הסורק שהוא רכש (ב 150$) ועל פניו הוא נראה מספיק לחובבים, הוא יכל למחוק תקלות ולקרוא Live data אבל לא הרבה יותר.

כנראה שטעיתי בשם. הכוונה היא למתח הנוצר בצומת של שתי מתכות כתוצאה מהטמפרטורה (ידוע גם כצמד טרמי Thermocouple )

מרק, השיטה שלך מוקצנת להחריד. -רוב חשמלאי הרכב לא מחזיקים רב מודד כל כך מדויק. (בפעם האחרונה שעברתי אצל חשמלאי רכב ראיתי כי משתמשים שם ברב מודד אנאלוגי.) -ואפילו אם כן, רב מודד ידני מדויק מאוד (4-4.5 ספרות) ידרוש כיול שנתי כדי להישאר כזה. -סטיות בסדר גודל של עשרות מיקרו וולטים יגרמו ע"י רעש ושגיאות נוספות (צומת קלווין, מתח אלקטרו-כימי כתוצאה ממגע ועוד)

לא הבנתי בדיוק את השיטה של מדידת הזרם בקריאת המתח על הנתיך (ואני מכיר את חוק אוהם). אפילו עם מודד מתקדם המסוגל לקרוא ולהציג מליוולטים בודדים בדיוק גבוה המדידה תהיה מאוד בעייתית כי התנגדות הנתיך נמוכה מאוד (עשרות מילי-אוהמים?) והזרם הנמדד נמוך גם כן.

אנחנו אמנם סוטים מהנושא ונכנסים לעומק אך תרשה לי לחדד. -הרכב היה משנת 98 עד כמה שאני זוכר כך שמחשב בקרת האקלים הוא בין 13 שנה. שוב, מערכת אלקטרונית בגיל כזה לא אמורה להיות במצב כזה. -משום מה הוחלט לתקוע את מחשב בקרת האקלים במסלול הולכת האוויר (אני מניח בגלל הטרמיסטור המורכב במעגל) וזה תכנון גרוע. נקודה. אצלי למשל, מחשבי הרכב ארוזים באטימה מלאה ואם אקח דוגמה ממחשב בקרת האקלים ב E320 אז הוא בכלל יצוק באפוקסי. -ובנוגע למפרטים צבאיים. לא אמרתי כי התקני אלקטרוניקה לרכב אמורים לענות על מפרטי MIL-STD אלא שתיכנון מערכות אלקטרוניות לרכב משתווה כמעט לתיכנון מערכות אלקטרוניות צבאיות. לפני כ 15 שנה עסקתי בתיכנון חומרה למערכות צבאיות והן למערכת אזרחית שהייתה משולבת ברכב ושמתי לב לדימיון הרב בתיכנון. מספר סיבות שמערכות אלה דומות הן: *תנאי סביבה מאוד קיצונים, טמפרטורה שנעה מקנדה בחורף (-30) עד סיני בקייץ (+50). רעידות ומאמצים מכניים (קפיצה מעל במפר לדוגמה), סביבה קורזיבית (מישור החוף לדוגמה) וכו' *דרישות אמינות גבוה מאוד, נפל באחת מהמערכות יכול להשבית את כל הרכב או לגרום לסיכון שאינו מקובל (הפונטציומטרים בדוושת ההאצה בטויוטה למשל). *אורך חיים צפוי ארוך מאוד. תקופת החיים של רכב היא נאמר 15+ שנה, על המערכת לתפקד היטב במשך תקופה זו. להדגשה, אין הרבה מכשירים אלקטרונים ביתיים שמתוכננים/יכולים לשרוד תקופה כזו. אאל"ט, מפרטי MIL-STD לא קיימים יותר ובמקומם משתמשים בתקן "תעשייתי" (עם סטייות) למה?