Haim_gds

רק לי זה משונה כי יש צורך להחליף ממיר ברכב בן 3? (האם יש לך אחריות ל 3 שנים?) אם אינך משתמש ברכב שלך כמונית מומלץ כי תוודא מה היא הסיבה לתקלה תוך זמן כל כך קצר, תקלה נסתרת ברכב (חיישנים, טרמוסטט, שמן לא מתאים וכו') תגרום להריסת הממיר המוחלף תוך כ 3 שנים.

דני, התגובה הצינית שלך מסבירה היכן הבעייה. לא בטיחות ולא אמינות מהווים את הבסיס ע"פ פועל משרד התחבורה אלא דאגה לעבודתם (הדיי מיותרת, ראה חוק פרקינסון). אם חס וחלילה הצעתי תיושם אז יהיה צורך לבטל תפקידים קיימים במשרד ולפטר את העובדים המיותרים, מסקרן לדעת אם זה נעשה אי-פעם בישראל.

רפי, אתה תוסיף לנו צרות עם הרעיונות האלה. לתת למשרד ממשלתי עוד כח ויכולות בקרה הוא מתכון לאסון. מי יבקר? מי יבדוק? מי סומך עליהם שיישמו את החוקים כמו שצריך? פיתרון הרבה יותר פשוט יהיה לאפשר לייבא חלקי חילוף שעברו אישור תקן מראש ע"י היצרן ו/או גוף ממשלתי לא ישראלי כלשהו (לא נראה לי כי ניטעה הרבה אם נאשר חלקי חילוף המאושרים בגרמניה) בצורה מהירה וחופשית. יישום הפיתרון הזה יהיה מהיר, פשוט וכמעט ללא תוספת כו"א. -ניתן לרכוש ולעדכן את מאגרי המידע של חלקי החילוף המאושרים בעלות זניחה. -בזמן המעבר במכס ניתן לבדוק את נכונות/חוקיות החלק מול מאגרי המידע, תוספת כו"א הדרושה לביצוע המשימה לא צריכה להיות גבוהה (אם בכלל).

שמן הידראולי (נוזל הידראולי ליתר דיוק) כמעט ואינו סופח מים. הבעייה עם ספיחת מים היא שהמים מעורבבים בנוזל רותחים ב 100 מעלות, הנוזל ההידראולי של ההגה לא מגיע לטמפרטורה כזו, להבדיל, נוזל הבלמים עלול להגיע לטמפרטורה הזו. (אז אתה מנסה לבלום באמצעות "גז בלמים" ולא עם נוזל הבלמים)

גם ב LM339 ניתן לתת מתח דומה. שים לב כי אם אתה לא עובד עם משווה בעל יציאת Open collector אז תקבל את ה 28 וולט ביציאתו. מאיפה יש ברכב 28 וולט?

אם כבר, עדיף לך ה LM339 (4 משווים באריזה אחת). זול, סטנדרטי, מופיע באריזת DIP14 וניתן להשיגו ב"ציונטרוניקס" (בקריית עתידים). ד"א, אם אתה באיזור המרכז בסופ"ש אז אוכל למצוא לך אחד אצלי בג'אנקידה. מהיכן המעגל אותו אתה בונה? אשמח לשירטוט.

מרק, פיספסת את הנקודה. טעינה איטית, רציפה ומבוקרת ע"י ח"ח תאפשר להשתמש בתשתיות הקיימו ללא צורך בשידרוג רשת יצור/העברת חשמל. אם נוסיף גם אופציית V2G (לפי בחירת המשתמש בלבד) העלות הריאלית של חשמל לטעינת רכבים תפחת אף יותר. ד"א, נדמה לי כי באחד מימי העיון שערכה חברת חשמל לפני כ 20+ שנה דובר על רעיון דומה מאוד (לישום תעו"ז מתקדם יותר) וכבר אז נאמר כי ישום בקרת צריכה יהיה זול ומהיר יותר משידרוג (ואנחנו מדברים על שימוש בטכנולוגיה מיושנת של שנות ה-90)

ורק זה מה שנאמר לך? מדהים. רצוי כי תעלה דו"ח בדיקה מלא ואז נהייה יותר חכמים. ולשאלתך, ישנה נזילה קלה ממשאבת ההגה, על המוכר לתקן אותה או להוריד מהמחיר. זה לא ממש קריטי בזמן אך לא כדאי לסחוב זאת יותר מדי. קפוץ למוסך מתמחה (כמו "מוסך רון" אשר חבר בפורום) ובקש בדיקה יותר יסודית והצעת מחיר לתיקון.

dorsht מה הכוונה בהיום? רוב רוכשי המכוניות בפורום זה מתעניינים ברכבים לא ממש חדשים כך שההחלטה מתבססת על איכות הדורות הקודמים. חוץ מזה, אמינות נמדדת לאחר שנים. אם תיקח רכב מודרני מתקדם היום, נאמר פולקסווגן עם מנוע TSI ותה"ל DSG6 והוא לא יגרום לבעיות אין זה מעיד על אמינותו. רק עוד מספר שנים תוכל לגלות אם לרכב יש שוק למכירה כייד שנייה או מכירה לברזל. מאוד תלוי, עדיין הפרימיטיביות התיכנונית של הרכבים היפנים מפצה באמינות גבוהה יותר כך שהרגישות שלהם לטיפול לא איכותי נמוכה יותר גם היום. אבל אזכיר לך שוב כי הוויכוח הוא על רכבים בני 5 שנים ויותר ושם האמינות היותר גבוהה מודגשת בפחות תיקונים לאורך זמן.

לא מומחה בבימרים אך: -היכן ספר הרכב? בדוק שם דבר ראשון. -בחלק מהרכבים המודרניים נורת השמן נדלקת לא רק במצב של חוסר שמן אלא גם במצב בו לחץ שמן נמוך מדיי. בדיקת כמות שמן לא תגלה תקלה זו.

כן, תתייעץ עם סוכן הביטוח. בדיעבד ניזכרתי כי חלק מסוכני ומחברות הביטוח נותנים עזרה בפנייה/תביעה של האשם ללא תשלום או השתתפות עצמית. אבל שוב, לא כולן.

לא עוקב אחריך, במקרה של הפסד בתביעה אז עלות תביעת המקיף (השתתפות עצמית + אובדן חוסר תביעות קודמות) תהיה גבוהה מעלות חישוק חדש. נראה לי כי עדיף לפנות בכתב לרשויות המתאימות ולאחר מכן לבית המשפט לתביעות קטנות. עדיף להפסיד את אגרת בית המשפט מאשר לשלם אי אילו אלפי שקלים לחברת הביטוח. וכן, אע"פ שזה נראה כמקרה קלאסי של רשלנות מצד הגוף האחראי לא ניתן להיות בטוח לחלוטין כי ביהמ"ש יפסוק לטובת התובע (לפיצוי מלא או חלקי).

עוד פעם הוויכוח אירופאי מול אוריינטלי? חבל לבזבז את הזמן, לא ניתן לשכנע את המשוכנעים אחרת כי מדובר על חלק מהפרמטרים שאינם מדידים. תרשו לי לסכם בקיצור (ולא ממש במדויק) את ההבדלים: יתרונות האירופאי: מתוחכם ומתקדם יותר בהשוואה לרכבים אחרים מאותו שנתון, מחיר רכישה זול משמעותית כיד שניה או יותר, מאפיינים יוצאי דופן (מיתלים הידראולים, הנעה אחורית וכו') ויתרונות ספציפיים בתלות ברכב (צריכת דלק, נוחות, התנהגות כביש וכו') חסרונות האירופאי: (ובגדול) מסובך ויקר יותר לאחזקה (דורש מוסכים מתמחים, דורש תחזוקה שוטפת איכותית ואינו סלחני כלפי איחורים בטיפול), ירידת ערך גבוה יותר בהשוואה לרכבים אחרים מאותו שנתון (גם כחדש וגם כמשומש), מספר מקרים של איכות הרכבה/יצור לקוייה ולעיתים מפתיע שלא לטובה עם תקלות פתאומיות. יתרונות האוריינטלי: פרימיטיביות תיכנונית הנותנת אמינות כמעט אגדתית, פשוט וזול לאחזקה, מספר רב של מוסכים מנוסים לטיפול, כמות הרכבים הגדולה מוזילה עלויות אחזקה (ע"י חלקים תחליפים או מפירוק), אורך חיים מופלג וירידת ערך זעומה (מישהו הזכיר קורולה?) חסרונות האוריינטלי: (ושוב בגדול) פרימיטיביות תיכנונית המתבטאת בהתנהגות הרכב (בנוחות, התנהגות כביש, צריכת דלק גבוהה יותר וכו') וזהו... ולפני שתגידו משהו בסיגנון של "לבת דודתו של השכן של גיסי היה רכב שסותר את הנאמר" אז אזכיר שוב כי מדובר כאן על הבדלים מייצגים בגדול ולא לרכב ספציפי. הייתי רוצה להדגיש כי חלק מהיתרונות והחסרונות אינם ממש מדידים ולכן עליהם מתרכז הוויכוח. לדוגמה, למי שגר בהתנחלות ביש"ע ומחזיק רכב אחד בלבד, האמינות השוטפת וההימנעות מתקלות פתאומיות יהוו את הפרמטרים החשובים. זאת בהשוואה למי שגר ברמת הגולן ועובד במרכז ובעל שני רכבים אשר לו הנוחות בנסיעות ארוכות והתנהגות כביש מתקדמת יהוו פרמטרים הרבה יותר חשובים שלפיהם יבחר סוג הרכב. יתרון מענין של חלק מהרכבים האירופאים הוא שעקב מחיר הרכישה הנמוך שלהם ניתן לרכוש רכב מתקדם יותר באותה עלות רכישה ותחזוקה (מנורמלת) בהשוואה לרכב אוריינטלי.

מוזר. בדרך כלל, רכב קטן משמעו רכב עירוני בעל נסועה שנתית של עד 20K ק"מ. לא נראה לי כי יהיה לך משתלם לעבור לגז עבור נסועה זו. בכל מקרה: בדוק את התאמת הרכב לגז ע"י פנייה ללמחלקה הטכנית אצל היבואן. בדוק אצל מתקין מהי המערכת המתאימה לרכב שלך ובקש הצעת מחיר לרכישה והרכבה הכוללת אחריות.

רצוי להעביר את השירשור הזה לפורום הטכני. ממה שאני זוכר שפורסם שם הוא שחוץ מהחסרונות המובנים במערכת משולבת (וישנם לא מעט) יש את הבעייות הבאות: -בחלק (קטן אומנם) מדגמי הרכב הוספת מערכת גז גורמת לנזק למנוע. -בחלק מדגמי הרכב יש להוסיף מערכת שימון שסתומים (טמפרטורת הבעירה של גפ"מ גבוה משל בנזין). -בכל דגמי הרכב יש לבדוק את התאמת הרכב לגז (חיפוש ברשת או פנייה ליבואן), לבחור את המערכת המשולבת המתאימה (ולא סתם את הזולה ביותר) ויש לבצע את ההתקנה אצל מתקין מורשה המוכן לתת אחריות.

סיפורים נחמדים אך התמקדו בעובדות: הנהגת היא תושבת מזרח ירושלים. -אפילו אם נעברו עבירות פליליות במקרה המדובר המשטרה לא תשלח כוח יס"מ כדי להופיע בחקירה. -אם לנהגת אין ביטוח (סביר להניח) אז לא ניתן להוציא ממנה את הכסף. אחרי שתזכה בתביעתך בביהמ"ש לתביעות קטנות (ואתה תזכה) תצטרך לפנות להוצאה לפועל ע"מ להטיל עיקול על רכושה. כשתגיע לשם תגלה כי ההוצאה לפועל אינה עובדת במזרח העיר. לאישתי קרה סיפור דומה מאוד לפני מספר שנים של תאונת שרשרת ליד הדסה הר הצופים כאשר הנהג הפוגע (בכל שלושת המכוניות) היה תושב מזרח העיר וללא ביטוח כלשהו. בסופו של דבר תבענו את הביטוח שלנו על הנזק ורציתי לתבוע אותו על ההשתתפות העצמית ואובדן ההנחה על חוסר תביעות קודמות (מספר אלפי שקלים). כשהגעתי לביהמ"ש לתביעות קטנות הם גיחכו והציעו לי לא לבזבז את סכום האגרה במקרה זה כי אין שמץ של סיכוי כי אראה משהו מהתביעה.

פרינס, אתה לא ממש מפוקס וקופץ מנושא לנושא. -לא הצעתי לזהם את הסביבה על ידי יצור חשמל מוגבר בתחנות כוח ואל תשים מילים בפי. ולטענה שלך, בקרת טעינה ע"י ח"ח תאפשר להשתמש בתחנות הכוח הקיימות כיום כדי לטעון את המצברים. שימוש בכור גרעיני ליצור חשמל יוכל להוות פיתרון נקי. לא הבנתי מה היא בעיית השטח המטרידה אותך, סע מספר ק"מ דרומה מב"ש ותמצא שטח רב לא מנוצל. ואולי אתה לא שמת לב כי כבר כתבתי כי הפרויקט המוצע אינו "ירוק" . אני לא מתמצא בנושאים שהעלית בנוגע להפרשי המחירים בין ישראל לארה"ב של מערכות יצור מבוססות פאנלים סולאריים (ניחוש פרוע: אולי כי זו מדינת ישראל הממסה כל דבר שזז?) או מדוע חברת חשמל נותנת תו תקן למערכות אלה (עוד ניחוש פרוע: ח"ח היא הגוף אליו מתחברות מערכות אלה?) אבל אחזור שוב על מה שאמרתי: יצור חשמל מבוסס פאנלים סולאריים אינו כלכלי היום. נקודה. אם אתה סבור כי ניתן לייצרו במחיר הזהה או נמוך מיצור חשמל בדרכים קונוונציונליות אז אל תכתוב זאת בפורום אלא הגש בקשת פטנט (ואם תצליח אז תהיה עשיר כמו הסולטן של ברוני או קצת יותר). לסיכום, הייתי רוצה להעלות מספר נקודות שהירוקים מתעלמים מהן: -כלכלית, נכון להיום רכב דיזל חכם מהווה את הפיתרון העדיף לרוב האנשים מבחינת מחיר וזיהום. -לא צפוי שום מחסור בדלקים פחמימניים. מחיר הדלקים הפחמימניים מכל סוג שהו יהיה תמיד נמוך או זהה למחיר דלקים אורגניים מבוססי אלכהול. ד"א, נכון להיום "בנזין" המבוסס (כולו או חלקו) על אלכהול צמחי הוא הדלק הנפוץ בחלק ממדינות דרום אמריקה.

פרינס, מספר דברים. אמנם בשנים האחרונות הפסקתי לעסוק בפיתוח מערכות אנאלוגיות ועברתי למערכות אמבדד/תוכנה אך בעבר עסקתי בדיוק בתחומים האלה: רכבים חשמליים, בקרה/טעינה ומערכות סולאריות להפקת חשמל (ישירות ועקיפות). עם כל הכבוד, אתה טועה לחלוטין ויצרת סלט שלם מטופולוגיית בקרה/טעינה למערכות סולאריות להפקת חשמל. כל מערכת טעינה היום כוללת המרת מתח וזרם מהאספקה אל הסוללה, לא משנה (וההבדל בנצילות הוא זניח) אם האספקה היא ז"י או ז"ח. אם אתה סבור כי אין הפסדי המרה בין פנל סולארי למצברים הנטענים אז אתה טועה, ובכל מקרה ההפסדים הכוללים הם נמוכים (בדרך כלל פחות מ 10%). ה"בקרי MPPT מיוחדים" שציינת הם מטענים ממותגים רגילים למתח נמוך, מעולם לא נתקלתי בשם המפוצץ הזה אך מערכות כאלה קיימות כבר מזמן שהייתי בתיכון... רציתי להזכיר כי תא-סוללה לרכב חשמלי מורכב ממספר רב של סוללות נפרדות (המחוברות בקבוצות) ומתח העבודה שלו הוא מאות וולטים, הבקרים שציינת לא יהיו שימושיים עקב הצורך להעלאת מתח הפנל למתח הטעינה (אלא אם תחבר פנלים בטור ותאבד נצילות עקב חוסר איזון מתח/זרם של הפנלים). אז מה? מבחינה שימושית הנצילות של הפנל לא ממש משנה לעניננו (שטח הקרקע הנדרש תמיד ימצא) ומה שכן משנה מעשית לא נמצא בלינק: מה מחירו? מה אורך החיים שלו? קירור מים או אוויר? מהו תחום הטמפרטורות שלו? ושאלות דומות. מניסיוני (לפני 10 שנים) דובר על 2.5% (וזה גם תלוי בטמפרטורה) כך שב 10 שנים רבע מיכולת הפאנל נפגמה, היום זו רק עשירית. נו שוין, אבל חשבת על שאר הדברים שהזכרתי? בנוגע לתיאוריית הקונספירצייה כי ההפקה מתעכבת בגלל המונופול של חברת החשמל, בחייאת. ברגע בו פאנלים סולאריים יספקו מספיק חשמל כדי להוות איום כלשהו על ח""ח מדינת ישראל תפשוט רגל מהתשלומים לספקי החשמל מבוססי פאנלים סולאריים. אתה פיספסת כאן נקודה מאוד עקרונית, יצור חשמל מבוסס פאנלים סולאריים אינו כלכלי היום. נקודה. אני אפילו לא אנסה לנתח זאת אך אביא את הטיעון הבסיסי ביותר "אם יצור חשמל מבוסס פאנלים סולאריים היה מכניס יותר כסף מיצור חשמל בדרכים קונוונציונליות אז זה כבר היה מתבצע."

רק דבר אחד: "7.7 ק"מ לליטר בנהיגה עירונית נמרצת" אתם ממש מתכוונים לזה? רק שני דברים: מאזדה חדשה יותר חסכונית, מרצדס ישנה יותר חסכונית (כן, גם בנהיגה עירונית נמרצת).

הרעיון (Vehicle-to-grid V2G) אינו ירוק או הזוי, הוא בניסיונות ראשוניים במספר מקומות (ובהצלחה חלקית). בדרך כלל מנועי רכב חשמלי עובדים במתחים הקרובים למתחי רשת תלת-פאזית ועם שלוש (ובמקרים מסוימים עם שש) פאזות כך שניתן להמיר את מתח הסוללות למתח רשת תלת-פאזית ללא בעיות מיוחדות (כפי שתאים סולריים מספקים מתח לרשת). הרעיון מאחורי V2G הוא שיהיה ניתן לפצות בעזרת האנרגיה האצורה במכוניות את צריכת היתר במשך היום וכך לחסוך במספר תחנות הכוח שיש להקים. תיאורטית זה נשמע נכון אלא שאין הסכמה מה יהיה העלות והרווח של מערכת כזו, גופים שונים (ואינטרסנטים) מעלים מספרים שונים כך שקשה לדעת כמה זה כלכלי. בנוסף, הרעיון אינו ממש ירוק (למעט אפשרות השימוש במקורות אנרגייה לא קבועים כגון טורבינות רוח).

צודק לחלוטין, משום מה רוב האנשים מתעלמים מהעלות הגבוהה ביותר ברכישת רכב חדש והיא ירידת הערך המטורפת שלו. רק לסבר את האוזן, בשנים הראשונות ירידת הערך החודשית של חלק מהמשפחטומטיות החדשות עולה על כל שאר ההוצאות (טסט + ביטוחים + דלק) החודשיות. dorki, אני לא משווה דבר לדבר, אני רק בודק כמה דינרוס יוצאים לי מהכיס עבור הרכב. כלכלית גריידא, בשלוש השנים האחרונות המרצדס בת ה 13 שלי עלתה לי פחות מהמזדה לאנטיס הכמעט חדשה שהחזקתי לפני 12 שנה. וזאת בלי להזכיר מספר יתרונות קלים של המרין ע"פ משפחטומטית יפנית כגון הנעה אחורית, ביצועים, פינוק, איכות וכו'.

תיקון טעות - במערכות סולריות עם המרה ישירה (קרינה לחשמל) הדבר אינו נכון ואינו כלכלי, לכן "מקומטוב" אינם מתרכזים שם. כדאי שתבדוק את הנתונים לפני שאתה יוצא בהצהרות כאלה: -עלות פנל זניחה לפרוייקט העצום? סך כל העלות לפנל (החל מרכישה, הקמה תחזוקה, ביטוח וכו') יקרה יותר מיצור חשמל קונוונציונלי, יצור חשמל סולרי ביתי היום מתאפשר הודות לסובסידייה הניתנת ליצרנים הבתיים (רכישת החשמל במחיר גבוה פי ארבע מעלות חשמל קונוונציונלי). -אורך החיים הוא 25 שנה? מהמערכות שאני מכיר היום מדובר על כ 10 שנים בממוצע, וזאת לפני שמתחשבים בירידת ההספק לאורך זמן, נזקי מזג אוויר, גניבה וונדליזים וכו'.

באלטרנטורים לזרם גבוה (הספק של קילווואטים) נופל הספק של עשרות וואטים על גשר הישור ויש צורך בהזרמת נוזל קירור כדי לקרר אותו. להבדיל, באלטרנטור רגיל ניתן לקרר את גשר הישור בקירור אוויר ע"י המאוורר המובנה בתוכו. בנוסף, באלטרנטורים מתוחכמים/מתקדמים ישנן אופציות נוספות המעלות את המחיר. לדוגמה, כיבוי אלטרנטור בזמן קיק-דאון, מדידת זרם מובנית, חיבור CAN למחשב הרכב וכו'.

נצל"ש קטן (בעצם שניים) -"לקרוא את הנתוני G/S, הם צריכים להיות 80% מהספק המנוע."? לא מסתדר לי גרם/שניה עם כ"ס. -לא ניתן לחבר מקור מתח (או מקור זרם קבוע אם יש צורך) חיצוני כדי לבדוק את המתח על סליל ה MAF? לא אמורה להמדד ההתנגדות של סליל ה MAF?

מה למשל?