Haim_gds

ראשית, איזה רכב, איזו יד ומה מחירו? -רכב חדש (3-4 שנים) ויקר מומלץ לבדוק מרצדס "כלמוביל" ולבקש (ליתר דיוק על בעל הרכב הנוכחי לבקש) את תיעוד הטיפולים. מוסכים נירתעים מהנפקת טופס בדיקה "רשמי" (עקב החבות החוקית, ד"א, זו הסיבה שמכוני בדיקה מוסיפים היסתיגות לסעיפם רבים בטופס הבדיקה שלהם) ולכן עליך לבקש "חוות דעת על מצבו של הרכב ותימחור תיקונים נדרשים". איני יודע מה העלות אך אני מניח כי היא כאלפייה פלוס. -רכב ישן יותר שעבר מספר ידיים ושאינו יקר מומלץ לבדוק במוסך מורשה מרצדס רגיל בשיטה שצויינה קודם (אני פניתי למוסך ה"סמל" בראשל"צ וקיבלתי בדיקה מלאה ומקיפה) ואצל פחח לבדיקת תאונות. לי זה עלה 150 ש"ח למוסך וסכום דומה לפחח (לפני 4 שנים) שים לב שבשתי הגישות הרכב אמור להיות מחובר לסורק מקצועי של מרצדס כדי לאתר תקלות אלקטרוניות ובקש את הדפסת הדו"ח.

לניחושי, בעיית ה ABS נובעת מתקלה בצמה ו/או בחיישן. בכל מקרה, מהו מספר התקלה שהמכונאי קרא ממחשב הרכב? התשובה של המכונאי "הלך מחשב ABS" נשמעת לא ממש אמינה ללא הפירוט המינימלי של התקלה. כמו שאמרו כבר, בקר אצל רון, בדוק שם את תיעוד הטיפולים ובצע בדיקה.

פשוט: הדרך הפשוטה ביותר היא אכן לשקר, ובגדול. זו בעצם שיטת "מצליח" יעילה, אם אם הרוכש מחזיר את ההתקן בטענה כי הוא אינו פועל אז מוחזר לו התשלום, למשווק זה: סה"כ רווח = סה"כ הפסד = סה"כ 0. אם אם הרוכש לא מחזיר את ההתקן אז המשווק מרוויח. אני לא יודע כיצד "אנשים" מציגים כי מחשב הרכב מראה תוצאות טובות בצריכת הדלק. אך ברגע שתמצא מישהו כזה בארץ אשמח לבדוק זאת עם הסקופ והפלוק שלי ואז נוכל לבדוק אם הטיעון נכון.

וואו, איזו עירבוביה. אמנם עבר לא מעט זמן ממתי שעסקתי בפיתוח של מערכות אנלוגיות (גם מדידה וגם הספק) אבל נשאר עוד משהו בקלוואסה -לפי התמונה זהו קבל אלקטרוליטי מגולגל ("חבית") סטנדרטי עם ESR ממש לא נמוך ובעצם מחובר במקביל למצבר/אלטרנטור כקבל ByPass. מכל בחינה מעשית הוא נטול השפעה במערכת החשמל המדוברת: *עקב ה ESR שלו הוא לא ידעיך ספייקים. *עקב המיקום שלו ובתוספת ההשראות הטפילה של המוליכים בין השקע למערכת (המיסתורית, איזו?) בה הוא אמור לטפל הוא לא ידעיך ספייקים. *עקב הקיבול הייחסית נמוך (2200 מיקרו) וצריכת הזרם הגבוה של רוב מערכות הרכב (> 1 אמפר) ההשפעה שלו כקבל ByPass זניחה *עקב המתח הנמוך (16 וולט) קבל זה יפרץ/יזלוג בטמפרטורות גבוהות יחסית הקיימות ברכב (אני מדדתי 70 מעלות ברכב בזמן פיתוח מערכת מסויימת) ושלא נדבר שלאחר מספר שנים הפרמטרים של מתח, קיבול ודליפה יהיו נמוכים מהמוצהר עקב הזדקנות. תרשו לי לסכם את הנושא: קישקוש מוחלט.

אשמח לתגובה מ BP אם טעיתי במשהו.

נהג רגוע, ממש לא נכון. טעינה מנוהלת תהיה זולה יותר לשימוש ומהירה יותר לישום מאשר טעינה סטנדרטית. צריכת החשמל בישראל משתנה בתלות בשעה ובתלות (נמוכה יותר) של משתנים אחרים (שישי שבת, מזג אוויר, חגים וכו'), יכולת היצור של ח"ח משתנה בקפיצות ובשעות עומס יש להפעיל יותר יחידות יצור אשר בשאר הזמן אינן פעילות. היתרון בטעינה מנוהלת הוא בכך שניתן לנרמל את עקומת הצריכה ע"י צריכת אנרגייה לטעינה בזמן שהצריכה הכוללת קטנה וכך לא יהיה צורך בהקמת/שימוש ביחידות יצור נוספות. יתרון נוסף (שאינו בשימוש כיום) יווצר משימוש במקורות אנרגייה אלטרנטיוויים אשר יכולות היצור שלהם אינן קבועות (אנרגיית שמש) או ידועות מראש (טורבינות רוח) כספקי אנרגייה לטעינת רכבים (בטעינה מנוהלת יהיה ניתן להקצות כמות שונה של אנרגייה לטעינה בתלות ביכולת האספקה הרגעית).

אם לא שמת לב, הישראלי הממוצע סובל מחרשות צופרים ממוצעת עקב הצופרים החלושים איתם נמכרות רוב המכוניות החדשות (מן הסתם, ענייני תקן כלשהם). קרה לי שצפרתי להולך רגל ולא נראה כי הוא הגיב לצפירה (וכן, גם במרצדס מותקן צופר דרדלה שכמעט אינו נשמע) כך שהרעיון להשתמש בצופר אוויר נראה לי טוב.

ד"א dny. טעינה מנוהלת של ח"ח כן תפתור את הבעיה, ובזול. אך כפי שכבר ציינתי אין שום קשר בין טעינה מנוהלת ל BP.

אכן נכון ובנוסף כשחושבים על זה עולה תמיהה, מהו הערך המוסף של חברת BP בשוק הרכב החשמלי? הגדרת הערך המוסף לטעמי היא כמה החברה/גוף מוסיף למוצרים/שירותים אותם הוא רוכש ומוכר הלאה בצורה שונה. כדוגמה: חברות ליצור רכב רוכשות חומרי גלם + ידע ומוכרות רכבים או למשל חברות תוכנה רוכשות ידע ומוכרות תוכנה. במקרים שתארתי, החברה מוסיפה ערך לרכישותיה ומוכרת אותן ברווח, הסרת החברה בלבד מהתהליך לא תאפשר את יצור המוצר הסופי וזאת אע"פ שמקורות האספקה קיימים. ניסיתי לחשוב על תפקידה של BP בהכנסת ומכירת רכבים חשמלים בהתאם לסעיפים הבאים: -מה מוסף בין תהליך הרכישה מהספק עד המכירה ללקוח הסופי. -האם התפקיד אותו BP מבצעת קיים כבר ומה העלות המוספת (חיובית/שלילית) בביצועו ע"י BP. *רכב חשמלי (ללא סוללה): ערך מוסף אפסי, יצרן הרכבים יכול למכור דרך המשווקים הקיימים ובשימוש בתשתיות הקיימות (יבוא, משלוח, מכירות וכו') שלו. התפקיד כבר קיים. העלות המוספת נמוכה (שיווקית בלבד. BP יהוו מעין "מדבקה" על המוצר החיצוני) *אחריות, טיפול ושירותים: זהה לסעיף הראשון. *סוללה לרכב חשמלי: **במצב של מכירת הסוללה יחידה ללקוח (בניגוד לכוונתה הנוכחית של BP) אז זהה לסעיף הראשון. **במצב של החכרת סוללה יחידה ללקוח (בניגוד לכוונתה הנוכחית של BP) ערך מוסף נמוך אם בכלל (מימון) אך עלות מוספת שלילית עקב יכולת BP לגייס הון בזול יותר ממשווקי הרכבים. המשווקים הקיימים יכולים למלא תפקיד זה אך לא נראה כי זה מעיניינם או מרצונם. **במצב של החכרת סוללות מתחלפות ללקוח (כוונתה הנוכחית של BP) ערך מוסף גבוה. ניהול, בקרה ואחזקת סוללות הם תחומים יחודיים שאינם קיימים, יכולת BP להקים ולהתמחות בתחום זה נותנת להם יתרונות על משווקי סוללות. *מסחר בחשמל: ערך מוסף אפסי ועלות מוספת גבוהה ומיותרת. "רכישת" חשמל בסיטונאות מח"ח ע"י BP היא תרגיל חשבוני גריידא, בסופו של דבר מי שמוכר את החשמל לצרכן היא ח"ח ובמקרה זה BP מהווה שכבת ביניים (מיותרת) שאינה תורמת דבר. ניהול טעינה מבוקרת ושירותי ערך מוסף נוספים (שימוש בסוללות כמאגר זמני וכו') מתבצעים ישירות ע"י ח"ח, באחריותה ובניהולה. אם ייוצר חשמל ע"י BP (אנרגייה מתחדשת לדוגמה) הוא יהיה כנראה יקר יותר (עקב קוטנה של BP) ועדיין יצטרך להיות מנוהל ומובל ע"י התשתיות הקיימות של ח"ח. *הקמת/ניהול עמדות טעינה (ציבוריות): ערך מוסף אפסי ועלות מוספת גבוהה ומיותרת. יצור עמודי הטעינה והתקנתם מתבצעים ע"י חברות אחרות ללא קשר ל BP, הצבת עמדות טעינה מוגדר ע"י העירייה, ניהול ותחזוקה יתבצעו שוב ע"י חברות אחרות או קבלנים חיצוניים. אע"פ כל זאת יכולת BP להקים ולהתמחות בתחום זה נותנת להם יתרונות בניהול ובתחזוקה על פני אחרים. *הקמת/ניהול עמדות טעינה (פרטיות): ראה סעיף קודם. גם כאן יכולה להיות ל BP עדיפות ברובד הניהולי (בלבד) אך לא נראה כי כדאי לה להכנס לתחום הקמת עמדות טעינה פרטיות עקב הזמן הקצר בו תהליך זה יתבצע. *עמדות החלפת סוללות: ערך מוסף גבוה ואפילו מאוד. תחום זה אינו קיים, ויכולת BP להקים ולהתמחות בתחום זה נותנת להם יתרונות על פני כל אחד אחר. *שירותי ערך מוסף נוספים (מוקד טכני, GPS, התרעות וכו'): ערך מוסף אפסי ועלות מוספת גבוהה. שירותים אלה קיימים כבר (ברובם) ע"י חברות קיימות. ללקוח הסופי יהיה זול יותר יהיה להשתמש בתשתיות הקיימות מאשר לממן הקמת תשתיות חדשות. בגדול, הערך המוסף ע"י חברת BP הוא נמוך מאוד, לפי מה שנראה חברת BP מתנהגת ומתפקדת כחברת ליסינג. ולהזכירכם כי ללא חוקי המס המעוותים מדינתנו חברות ליסינג לא היו מוקמות והערך המוסף הישיר למשתמש הוא נמוך ביותר.

תסלח לי אך זה ממש קישקוש, "טיפול שיגרתי"? לא ממש הבנתי את המשמעות של הביטוי הזה. כשלקוח מבקש הצעת מחיר ספציפית, כגון טיפול 10K לדוגמה, מוסך מקצועי אמור לתת אותה בשליפה. יותר מזאת, לטעמי כל מוסך שמכבד את עצמו ובעל אתר אינטרנט אמור לפרסם שם את מחיר הטיפולים הסטנדרטים ללא מחשבה שנייה. אחרי הכל, מחיר טיפולים כאלה ידוע מראש (זמן עבודה לפי שעתון יצרן + מחיר חלפים לפי מחירון יבואן) ואם המוסך מסרב לחשוף אותם אז זה אומר דרשני. הטענה שהעלת כי "מוסך מקצועי לא יוכל להתעלם מכל אלו והצעת המחיר כבר לא תהיה רלוונטית" ממש לא הגיונית. הלקוח מבקש הצעת מחיר לטיפול מסוים ותוך כדי הטיפול מתגלות בעיות אחרות? על המוסך להודיע ללקוח (רצוי עם הצעת מחיר) ולתת לו להחליט (למעט תקלות בטיחותיות לפי חוק) על טיפול אחר אשר לא נכלל בהצעת המחיר המקורית. אני לא מאמין כי עם שתי הצעות מחיר נפרדות לטיפולים שונים הלקוח יוכל להעלות שמץ של טענה כי הוא רומה.

קבל תיקון: מחיר הדלק הוא פחות מ 5 ש"ח/ליטר וכל השאר הוא מיסוי. ברגע בו הוא יגיע למחיר דו ספרתי מחאת הקוטג'/פסק זמן תראה ממש שקטה לעומת מחאת הבנזין. ואם נחזור לנושא BP, קהל היעד שלהם הוא המעמד הבינוני+ שרוכש את המשפחטומטיות החדשות ויכול להרשות לעצמו רכישת רכב חדש כל מספר שנים. עלייה מטורפת במחירי הדלק אולי תדחוף יותר רוכשים לנישת הרכב החשמלי אך קהל היעד עדיין מצומצם עקב ההגדרה, לדעתי ניתן לאמר כי לנושא BP מחירי הדלק דיי זניחים. בעייה חמורה יותר תיווצר עקב עליית מחיר הדלק אצל בעלי רכבי הבנזין הישנים וזאת כי: -אינם יכולים להרשות לעצמם רכישת רכבים חשמליים חדשים. -יפסידו חלק גדול משווי רכבם (עלות האחזקה הגבוהה של רכבי הבנזין תתבטא בביקוש נמוך יותר) -ישלמו הרבה יותר עבור הנסועה.

ד"א - זה חסרון של מארז סוללות נשלפות - יקל על גנבים. להזכירך אצלנו במדינת ישראל, אע"פ שרכבים חשמליים מסובסדים (דה פאקטו) ואע"פ שמחיר הדלק גבוה עקב המיסוי הכפול (בלו + מע"מ) עדיין רכב חשמלי לפי תמחור BP אינו זול בהרבה (ולעיתים יקר) מרכב בנזין. וכתוצאה מכך אין מה לדאוג, אם הייתי תושב שכם המחפש לקנות רכב "משוחרר מהיהוד" ובזול אז בוודאי שלא הייתי רוכש רכב חשמלי עקב העלות הגבוה יותר מול רכב רגיל המתודלק בבנזין/סולר בתימחור המקומי.

תודה וולאד. איזה מהצמיגים שהזכרת יותר "ירוק"? (חיכוך גילגול נמוך יותר)

כפי שכתבתי, הצמיגים מיועדים לרכב של אישתי. כך השיקול של צמיג ספורטיבי חד להיגוי מדויייק הוא זניח למדי מה שחשוב לי דווקא הוא אורך החיים הצפוי שלו וחסכון בדלק. אני יודע כי המחיר ב tires4u.co.il יקר יותר מאשר בפנצ'רייות אך עדיין מהווה נקודת יחוס כלשהי. 200 ש"ח (ולא 100) הוא סכום שאינו זניח לטעמי, לא אכפת לי לשלם כאשר יש צורך בכך (ולפני שנה החלפתי את סט הצמיגים ברכב שלי בסכום כמעט כפול ללא שום התלבטות בנוגע למחיר) אבל לא סתם לבזבז. איתמר, מה הכוונה ל"צמיג של TOYO שהוא לא מהסדרות היותר ספורטיביות"?

תודה, אתה כנראה מתכוון ל 195/65R15 91H TL ContiPremiumContact אבל ישנם מספר תת דגמים, מהו הדגם הספציפי? ד"א, המחיר (420 ש"ח) מרתיע קצת.

ברכב של אישתי (מרצדס C240 משנת 98 ) נגמרו הצמיגים (דאנלופ SP משהו זבליים) לאחר 40K ו 3 שנים. אשמח ליעוץ בנוגע לצמיגי 195/65/15 ולפנצ'רייה זולה בירושלים ואזור המרכז. הדרישות הינן סטנדרטיות למדי, צמיג איכותי אך זול. בגלל שרוב הנסיעות שלה הן בינעירוניות אני לא מוצא טעם בצמיג דביק או ספורטיבי אך מיכון שלעיתים היא נוסעת (נוסעת בלבד! לא בודקת ביצועים) דרך נס הרים והכבישים הצרים בסביבה אז איני יכול להרשות לעצמי זבל סיני. אשמח לצמיג שייתן לי אורך חיים של 60K ו 4 שנים ורצוי בעל דפנות קשיחות יותר מהממוצע (משפר מאוד את ההתנהגות בפיתולים ונסיעה עם לחץ נמוך מהרצוי). ממה שראיתי ב tires4u.co.il ישנם מספר צמיגים שיתאימו והייתי שמח להמלצה מבעלי ניסיון: -195/65HR15 ZE912 91H TL פאלקן במחיר של 370 ש"ח דנלופ יש לי אמנם ניסיון רע עם דנלופ (אך דגם זה מיוצר באנגליה ולא באינדונזיה) במחיר זהה 195/65HR15 SP 490 94H - 195/65 R 15 91H DYNAXER HP3 קלבר במחיר של 390 ש"ח. 195/65HR15 Proxes TPT HR 91H של טויו במחיר של 395 ש"ח (צמיגי טויו שמורכבים ברכב שלי מאוד מהנים אותי ועל פניו נראה לי כי הם המועדפים) הייתי רוצה להזכיר כי אני צריך להחליף את כל ארבעת הצמיגים לכן אני רגיש למחיר, וכמו כן אשמח להמלצה על פנצ'רייה טובה וזולה המחזיקה צמיגים חדשים במלאי.

ראה התייחסות שלי באדום.

-חוטי חשמל רגילים ניתן להשיג בחנויות המוכרות לקבלנים ("ארקה" וכו') או בטמבוריות. שים לב כי שם תוכל להשיג חוטי חשמל צבעוניים גמישים (רב סיביים) בעלי שטח חתך ("קוואדרט") סטנדרטי (1, 1.5, וכו') ואם יתמזל לך אז גם בעלי שטח חתך גדול יותר (בקש שאריות כי לא יפתחו גלגל בשביל כמה מטרים). רכוש שם גם נעלי כבל מתאימות ולוחץ נעלי כבל. -חוטי חשמל דקים יותר תוכל להשיג בחנויות המוכרות רכיבי אלקטרוניקה (ישנן מספר חנויות כאלה בשדרות הר ציון בת"א) -בקש/רכוש מחשמלאי רכב את החוטים המשומשים אותם הוא משליך, תוכל למצוא שם מציאות. -בקר בפרוקיות וחפש ברכבים הדומים לשלך (רנו אחרות מאותו שנתון). -לתרשימי חיווט נסה לבדוק בספרי "הינס" למודל שלך. אני הייתי נימנע מהחלפה מלאה כי בחלק מהמקרים כמעט ולא ניתן להשיג את המחברים (קונקטורים) לחוטים ולא ניתן לפרק ולהרכיב מחברים ישנים כי הם מתוכננים לחיבורי לחיצה חד-פעמיים.

מדוע אתה רוצה לבנות מטען מצברים? כפי שמרק אמר למעט דרישות יוצאות דופן (טעינה בפרמטרים מסוימים, טעינה + צריכה, טעינה + חידוש וכו') אין יתרון רב בבניה עצמית. ד"א, החלקים היקרים במטען הם השנאי והגשר כך שגם מבחינה כלכלית לא תרוויח הרבה. ד"א, תוכל להוסיף את המעגל בלינק הראשון לכל מטען סיני סטנדרטי (של 12 וולט) ולשפר את ביצועיו.

מה? לא מכיר את המושג הזה אצלי. אאל"ט, אני משלם כ 10 ש"ח קבועים כל חודש וכחצי שקל לפעימה. הרעיון של חבילת תשלום מראש לצריכה מוגבלת מראש הוא כמעט תמיד רעיון רע לצרכן (השתמשת פחות מדיי אז שילמת לריק, השתמשת יותר מדיי אז תשלם קנס). להבדיל חבילת תשלום מראש לצריכה בלתי מוגבלת קיימת (חיבור אינטרנט, ליסינג ע"ח המעסיק או ארוחת בוקר במלון למשל) וכדאית, שם אני מרשה לעצמי לשלם ללא ידע מראש מה אצרוך. בכל מקרה אחר אני נוהג בגישה של 'צרכת=שילמת'. לטעמי, לא רק שמוצע מוצר נחות (ואפילו משמעותית בפרמטרים מסוימים) בהשוואה למתחרים שלו בשוק, לא רק שעלות השימוש בו אינה זולה משמעותית (אם בכלל) מהמתחרים שלו, לא רק שהחברה העומדת מאחוריו נטולת הישגים/ניסיון קודם בתחום ולא רק שחוזה הרכישה/ליסינג דרקוני ואז בנוסף הם דורשים תשלום קבוע מראש כל חודש. מה שמוזר לי הוא למה הם חושבים שלקוח פרטי בכלל ישקול רכישה כזו.

Will לא ממש מדויק, עדיין ניתן להשתמש ברכב ע"י החלפת סוללות, פחות נוח אך אפשרי. (ד"א, זה מהווה טיעון לזכות BP, כיום, רכישת רכב חשמלי בלבד אחר תהווה בעייה חמורה יותר מכיוון שלרוב האנשים אין היכולת המובנית לחבר את רכבם לרשת החשמל הדירתית) sronis, הגעת למצב בו בלי משים אתה שואל את השאלה הלא נכונה: "תגלו לנו בכמה באמת אתם מוכנים למכור את המכוניות והחבילות החודשיות?" במקום לשאול "מתיי תוותרו על חובת הרכישה של החבילות החודשיות המוזרות ותשווקו רכב + שירותי תידלוק + שירותים נוספים בנפרד ואך ורק לפי רצון הלקוח?" או "מדוע נמכרת חבילת שימוש שנתית של 20K בזמן שהנסועה הממוצעת היא כ 17K וכך שהעלות לק"מ גבוהה ב 10%?" באופן אישי, אפילו אם אסכים לסבול את הבעיתיות/החסרונות/חוסר רווח כלכלי של רכבי BP לא יקום ולא יהיה מצב בו ארכוש ו/או אתחייב לתשלום מראש עבור השימוש ברכב ללא תלות בכמות השימוש.

MB500, את הסיפור של מתלי האוויר ב 15 אש"ח המיובאים מירדן שמעתי מטוני (ממוסך הסמל) לפני כשנתיים. (עמד אז רכב כזה בחצר המוסך זמן רב והסתקרנתי מדוע הוא לא מטופל) ד"א הגישה של מוסך מתמחה והזמנת חלקי חילוף מחו"ל תוזיל יחסית את עלות התיקונים, אך עדיין עלות התיקונים המוחלטת גבוה מאוד.

אפילו בהנחה כי הוא יכול לעמוד בעלות הדלק (המכובדת למדיי), עלות הביטוחים (ממש לא נמוכה ולעיתים לא זמינה לרכבים מסוג/דגם זה) וירידת הערך (המטורפת, אי אלו עשרות אלפי ש"ח לשנה) של ה S קלאס הייתי מציע לו להמנע ממנה. עלות התיקונים ל S קלאס היא הזוייה לחלוטין. סתם לדוגמה, עלות מתלי האוויר היא כ 15 אש"ח (ולדברי המוסכניך מיובאים מירדן ולא נירכשים ב"כלמוביל"), והמחיר לכסא לא הגיוני בעליל. אע"פ שמדובר במרצדס היא עדיין מתקלקלת והעלות הלא צפוייה שלהם יכולה להגיע למחיר של משפחטומטית משומשת במצב טוב. לטעמי, ברכישת רכב יוקרה משומש יש להקצות כ 20% לפחות מסכום הרכישה לתיקונים ותחזוקה מונעת.

אני באמת אשמח לקבל הסברים לטענות שלי. להזכירכם, שאלתי בעבר מספר שאלות והתעלמתם מהן לחלוטין.

מסקנה: לקוח שנכנס למוסך הוא לקוח אפשרי ואם עלות הטיפול בו זניחה שווה ל"השקיע" בו.