Haim_gds

אם אתה חושב לעשות זאת בבית או באופן לא רישמי אחר אז שכח מזה, שינוי מנוע/שינויי מבנה דורשים חתימה של מכונאי מורשה.

לדיסקים/רפידות מועברת אותה אנרגייה בין אם מתבצעת בבלימה חזקה וקצרה או בלימה חלשה וארוכה, עד כאן זה נכון. אלא שפיזור החום מהדיסקים/רפידות תלוי בהפרשי הטמפרטורה בינם לבין טמפרטורת האוויר. בבלימה חזקה וקצרה מתפתח חום רב שנספג מהר יותר ע"י האוויר כאשר הבלימה מסתיימת, בלימה חלשה וארוכה טמפרטורת הדיסקים/רפידות נמוכה יותר (לפחות בהתחלה) והחום מיוצר כל הזמן כך שטמפרטורת הדיסקים/רפידות יורדת לאט יותר (אם בכלל)

כיצד ניתן לבדוק זליגה מהמצבר. סימנים של זליגה מהמצבר הם התנעה קשה (אם בכלל) לאחר שהרכב לא נסע במשך יותר מיומים ו/או ההרגשה שהמצבר לא טעון במלואו לאחר נסיעה ארוכה. אם לא הוספת מערכות חשמל חדשות בזמן האחרון ואין לך את הסימנים המתוארים אז סביר כי אין בעיית זליגה. אם יש לך מעט ידע טכני ומד זרם רגיל (לא השראותי) תוכל לבדוק זאת לבד, חפש בפורום היו על זה מספר דיונים. לגבי האלטרנטור. שמע, אם אתה מגיע למצב שבו גם האלטרנטור וגם המצבר בו זמנית לא יכולים לספק את מלוא ההספק למערכות החשמל אז עברת את מגבלות מערכת החשמל של הרכב, לטווח הרחוק זה יגרום לנזק לשניהם (ואולי גם לאוזניים שלך). כשתהיה אצל חשמלאי רכב בקש שיבדוק עם מד זרם השראותי את הצריכה כשאתה מגיע למצב כזה.

dny סטייה כל כך גדולה (עשרים מעלות) לא נשמעת לי סבירה במיוחד, אפילו פלוס מינוס 10 מעלות נחשבות כשגיאה רצינית בעיני. ברכב שלי למשל הטרמוסטט מוגדר ל 87 מעלות ובבדיקה שהתבצעה (קריאת נתוני חישן הטמפרטורה של מחשב הרכב) נמדדה בדיוק הטמפרטורה הזו. (ד"א, טרמוסטט מכני של מים חמים המבוסס על דו-מתכת הוא בעל סטייה של 2 מעלות)

ובתוספת התמונות.

תודה רון. מה שמפליא אותי הוא מדוע בכל פעם שהנושא של נעילה או הפעלה קבועה של מאוורר הראדיטור עולה הטענה הזו?

לאחר דיון ארוך בשירשור שפתחתי (התחממות קלה מאוד וקבועה של המנוע, מה צריך לבדוק? מרצדס C240 שנתון 98) עלתה הסברה כי מצמד מאוורר הראדיטור נעול או שמאוררי העזר (החשמלים) מופעלים ללא צורך כסיבה לכך שהמנוע מתקרר יתר על המידה. כאשר חשבתי על מבנה מערכת קירור סטנדרטית ברכב לא הצלחתי להבין מדוע זרימת יתר של אוויר דרך הראדיטור גורמת לקירור יתר (אפילו שהאזהרה מפני האילתור של נעילת מצמד המאוורר עלתה יותר מפעם אחת בפורום). לפי מה שאני מבין, וזאת בהנחה כי הטרמוסטט הוא מכני ולא נפתח/נסגר בצורה מלאה בטמפרטורת המיתוג שלו אלא בהדרגה (נפתח ונסגר סביב מעלת צלסיוס אחת למשל) אז יקרו הדברים הבאים: בהתחלה, בזמן בין התנעת המנוע עד שהוא מגיע לטמפרטורת המיתוג של הטרמוסטט לא זורם נוזל הקירור דרך הראדיטור ואין כל משמעות לזרימת האוויר דרך הראדיטור. לאחר מכן, בזמן שהמנוע מגיע לטמפרטורת המיתוג של הטרמוסטט, מתחיל לזרום נוזל הקירור דרך הראדיטור. אם ישנה תקלה הגורמת לזרימת יתר של אוויר שמקררת את נוזל הקירור יותר מדי אז הטרמוסטט יאפשר מעבר כמות קטנה יותר של נוזל הקירור שיפזר פחות חום באמצעות הראדיטור וכך תישמר טמפרטורה הקרובה לטמפרטורת המיתוג של הטרמוסטט (בסטיה של פחות ממעלת צלסיוס אחת). דוגמה אחרת למצב דומה (אך ללא תקלה במצמד מאוורר הראדיטור או במאוורר חשמלי) היא נסיעת שיוט ארוכה בירידה (כמו בין י-ם לשער הגיא), זרימת האוויר דרך הראדיטור מוגדלת עקב המהירות ובאותו זמן ההספק המיצר ע"י המנוע נמוך מאוד. להבנתי, זרימת יתר של אוויר דרך הראדיטור לא תגרום למנוע להיות קר מהמתוכנן או תגרום למחשב ניהול המנוע להאמין כי המנוע לא הגיע לטמפרטורת עבודה. אני מפספס פה משהו?

will, אני לא רוצה להתקרצץ אך אתה מחמיץ מספר דברים חשובים לנהג הממוצע. המכונית הזאת לא מתאימה לשימוש בין עירוני. נקודה. -מהירות הנסיעה האמיתית בכבישים בין עירוניים היא כ- 110 קמ"ש, במהירות זו אני לא בטוח כי מתכנת הגר במודיעין יצליח להגיע לרמת החייל (ועם מזגן דולק) בפלואנס החשמלית. -ובכביש 6:-) לפני מספר שנים עשיתי את מודיעין-פתח תקווה יום יום דרך כביש 6, מהירות השיוט שלי בליסינג שקיבלתי הייתה כ- 135 קמ"ש ותאמין לי שלא הייתי הכי מהיר. -במספר מקומות בעולם מהירות הנסיעה הרישמית בכבישים בין עירוניים גבוהה מה 100 קמ"ש שאנו מכירים. האם יאפשרו בכלל לפלואנס חשמלית לעלות על "אוטובאן"? אולי ברכב עם שטח חתך קידמי נמוך יותר (כגון מכוניות המיני למיניהן), רכב משפחתי כנראה ידרוש יותר. החישוב שביצעת למקרי קיצון אופטימי ב 20%-10%, מנועי זרם חילופין מתוכננים לתדר וסל"ד אחד (כמובן עם יכולת שינוי לא קטנה אך הנצילות קטנה ככל שהסטייה גדלה), הפסדי ההמרה גדלים וניצולת הסוללה יורדת. ממה שאני זוכר, בחלק מהרכבים החשמליים (מלפני הרבה זמן) הייתה תה"ל עם שני הילוכים עקב המגבלות האלה. בכל מקרה, הפלואנס החשמלית אינה אופטימלית בשני השימושים שלה. כרכב עירוני אין צורך ביכולת החלפת הסוללות המוסיפה למחיר הרכב וכרכב בין עירוני אין ביכולתה לנסוע לטווח מספיק ארוך בצורת הנהיגה המקובלת בכבישים בין עירוניים.

איזה שטויות. לשם מה הוא משלם ביטוח? אם הביטוח נעשה דרך סוכן (ולא ביטוחים ישירים למיניהם) כדאי להרים טלפון, לשאול ולפי זה לקבל החלטה. ה 800 ש"ח האלה הם בדיחה בהשוואה למה שסוכן הביטוח יכול להוציא מחברת הביטוח של הנהג הפוגע.

אני מקווה כי אני לא נותן לך עצת אחיתופל אך דובר בפורום כי תידלוק בביו-סולר מנקה את מערכת הדלק מקצה לקצה (עקב האתנול שהוא מכיל). אם הבעייה היא סתימה/ליכלוך יתכן כי תידלוק בביו-סולר יפתור אותה.

נראה לי כי אפילו אלפייה לא תכסה את עלות התיקון, צביעה בלבד מתומחרת בכ 400 ש"ח ויש כמובן את פו"ה דלת ופחחות (וזאת בהנחה וח"ח ונעילה לא נפגעו). לעיתים מעדיפים להחליף את כל הדלת בדלת מפירוק כדי להוזיל את מחיר התיקון, בכל מקרה אם יש לך כ"א בדלת וודא עם הפחח כי היא לא נפגעה. סע למוסך פחחות לפי בחירתך, (ולאו דווקא בב"ש) בקש הצעת מחיר בכתב לתיקון, שלח אותה לנהג הפוגע ובקש שירשום צ'ק לפקודת מוסך הפחחות. אם הוא יסרב אז פנה בתביעה לביטוח שלך ובנוסף תבע אותו בביה"ד לתביעות קטנות על סכום אובדן ההנחה על חוסר תביעות קודמות שלך. נראה לי כי יהיה לו כדאי לשלם לך ישירות במקום לתת לביטוח שלו לשלם כי ההנחה על חוסר תביעות קודמות שלו וההשתתפות העצמית יהיו אי-אלו אלפי שקלים.

אני כבר לא מבין אותך. אתה מעלה את הטיעון "רכב דיזל חדש משתלם יותר מרכב בנזין מקביל גם עם נסועה נמוכה יחסית" ומפנה מבחן ספציפי המתרכז בפרמטר ספציפי אחד בלבד והוא העלות. ותקן אותי כאן אם אני טועה. עכשיו אתה שולף טיעונים מופשטים משום מקום וטוען... מה בעצם אתה טוען? שישנן מסקנות שאינן מוכלות במבחן בעד רכב דיזל? נו, שוין. אז מה הן? אני מצפה כי תכתוב אותן ולא תאלץ אותי לנחש מה הן. המסקנה האישית שלי מעבר למסקנת המבחן המסכמת (עלות שימוש ואחזקה של רכב דיזל חדש אולי משתלמות בהשוואה לרכבים מקבילים בהנחות יסוד מסוימות) היא שהרבה יותר זול ומהנה לנסוע במרצדס ישנה מאשר ברנו דיזל חדשה ועם טיעון זה בוודאי שלא תוכל להתווכח. אז מה? אם לפי זה תחושב הכדאיות של הרכב אז הטיעונים שהעלתה ריקים.

ממה שאני רואה נראה כי החלטת לפתוח דיון נפרד בנוגע לכדאיותו של רכב דיזל חדש, אולי כדאי ואולי לא. אאל"ט, הפלואנס דיזל יוצאת דופן בכך שהיא רכב הדיזל המשפחתי היחיד ברמות מחיר הקרובות למשפחתית סטאנדרטית.

1. מה אתה מערבב תפוחים ואגסים? המבחן מדבר על רכב חדש (עם ירידת ערך אך ללא תיקונים צפויים) והבחור בדיוק על ההפך. 2. מופתע? מהפרש של 4 אש"ח לשנה? חסכון יפה אבל לא מדהים. אם שמת לב, ירידת הערך של הרנו פלואנס מוערכת בלבד, ירידת ערך גדולה יותר מהתחזית תקטין את החסכון המחושב.

לא מדויק WILL. 1. קורה כי ההתניידות ללא רכב אלא בתח"צ תעלה פחות מהחזקת רכב, מהיכרות עם חברים אז נסיעה של שניהם לעבודה (בעיר אחרת) ופיזור הילדים בבוקר עם הלאנטיס הענתיקה שלהם זול יותר מכרטיסים ברכבת + 3 חופשי חודשי. מניסיוני אני, מחיר הדלק של הנסיעה שלי בזמנו (מודיעין - רחובות - מודיעין) היה 35 ש"ח (5 ליטרים) ואותו מחיר הנסיעה באוטובוס היה כ 50 ש"ח ליום. 2. נכון, אין אפיק סולידי שנותן ריבית הגבוה יותר מהריבית שמשולמת על ההלוואה. אבל אני לא דיברתי על אפיק סולידי, ישנם מסלולים אחרים כגון השקעה בעסק, השקעה בנכס (לא מניב) וכו'. 3. גיבוי? אחד מהדברים החשובים שלמדתי, כשיש לך כסף נזיל הרבה יותר קל לך להשתמש בו בשעת חירום מאשר ללוות אותו בשעת חירום. נשמע אולי מעט פארנואידי אך (ולמרבה הצער) נכון. שוב, אני מאמין גדול ברכישה מהחסכונות והימנעות מאשראי. אבל ישנם מקרים מסוימים (ולא נפוצים במיוחד) בהם עדיף למנף את הכסף או לקחת הלוואה.

לא הבנתי, במכון השני הרכב כן נבדק ע"י דינמומטר? בכל מקרה, שתי הבדיקות שונות: -בבדיקת דינמומטר נמדד הספק המנוע, עקומת המומנט/סל"ד והפסדי ההעברה בתה"ל (אם היא אוטומטית). בגדול, אין הרבה תקלות צפציפיות שהבוחן יכול לזהות אך ניתן לדעת מהו ההספק שלמעשה מנוע הרכב מעביר לכביש (שממספר בחינות הוא פרמטר חשוב לרוכש). -בדיקת הקומפרסיה מתבצעת ע"י ניסיון התנעת הרכב (כאשר משאבת הדלק מנותקת) והזרם הזורם דרך המתנע מאפשר לגלות הפרשי קומפרסייה בין הצילינדרים. אם מתגלים הפרשים מחוץ לתחום המותר משמע יש תקלה ברכב. (הבדיקה לא מגלה מהו לחץ הקומפרסייה המוחלט והיא אינה מלאה) תכלס, בדיקות חלקיות שבוחן מנוסה יכול להסיק מהן מהו מצב המנוע (פחות או יותר).

אפילו שהתשובה ההגיונית הראשונית היא לרכוש עם מה שיש ישנם מספר טיעונים בעד ונגד. בעד: -ההתנידות ללא רכב עולה יותר מעלות ההלוואה ווהשימוש ברכב. -צפייה לסכום ידוע מראש בעתיד הקרוב (קרן השתלמות) ויכולת פריעה מיידית של ההלוואה. -ישנו מסלול ריווחי יותר לכסף מעלות ההלוואה. -יש את ההון הדרוש לרכישה אך הוא נשמר כגיבוי. -מקום העבודה הוא ממשלתי כך שאין סכנה של פיטורים ואי יכולת החזר ההלוואה בזמן שיש צרכים דחופים יותר או צפויים לכסף. נגד: -עלויות גלויות (ריבית, דמי פתיחת תיק) וסמויות (רישום ע"ש חברת ליסינג, הקטנת אשראי חוץ בנקאי). -ההתחייבות לתשלומים המקטינה את הגמישות (תעסוקתית, פיננסית וכו') באופן אישי, אפילו עם רשימת היתרונות הפוטנציאלים מעולם לא רכשתי רכב באשראי (ומעולם לא רכשתי רכב חדש) ואני לא רואה את עצמי עושה זאת.

דניאל, לא הבנתי מדוע. אם אתה חושד כי ישנו מתח גלווני המתווסף למדידה כתוצאה מקורוזיה בחיבורים אז אין זה המקרה. מדידת נתוני החיישן בסורק הראתה את הטמפרטורה בה נפתח הטרמוסטט (87 מעלות). תצוגת שעון החום בלוח המחוונים אינה מדוייקת, בוצע איפוס לוח שעונים (מחוגי השעון נעים לאורך כל התחום) ולדברי המכונאי לוח השעונים תקין. בסריקת תקלות לא נגלתה אף תקלה. חיבורי המצבר נבדקו לפני כשנה (בזמן החלפת מצבר) והיו תקינים. אבדוק שוב מחר. אני לא בטוח כי ניתן לבדוק את חיבורי הארקה למנוע ולשאסי כי המצבר ממוקם בתא המטען כך שהשלדה משמשת כמוליך להארקה.

כן צבי. כתבתי זאת לפני יומיים. -לאחר החלפת המצמד נימדדו נתוני חיישן הטמפרטורה באמצעות סורק ואכן טמפרטורת נוזל הקירור הייתה 87 מעלות (במצב עמידה, מנוע בסרק). -המצמד הישן לא תיפקד כראוי (ניתן לעצור אותו ביד כאשר המנוע חם) וכבר אז הבעייה הייתה קיימת. מכן ניתן להניח כי התקלה (של קירור היתר) לא קשורה למצמד המאורר הטרמו-ווסקוז.

לא סביר, צבי. מצמד המאורר הטרמו-ווסקוזי הוחלף בחדש ומורגש השיפור ביכולת הקירור בפקקים שלא הייתה לי קודם (המחט הייתה ב 95 מעלות פעם). אך הבעייה (ליתר דיוק, מה שאני החשבתי כבעיה) לא קשורה לזה כנראה כי היא הופיעה לפני החלפת המצמד. אתה צודק, הרכב שלי מוגדר כ"לא אירופאי" (לא צוחק, יש הגדרה כזו כתת דגם מנוע) ומצויד גם בשני מאוררים חשמליים לפני הראדיטור המופעלים בזמן שהמזגן מופעל. בדקתי כרגע את הרכב לזמן קצר והם אינם מופעלים. אבדוק שוב לאחר נסיעה ארוכה.

צבי, קרא שוב. על פניו נראה כאילו המנוע עובד בטמפרטורה הנמוכה מהאופטימלית בנסיעה בין עירונית. זאת אע"פ שהטרמוסטט הוחלף בחדש ונבדקה הטמפרטורה בו הוא פועל. זה מה שמוזר לי.

מרק, הייתי שמח לבדוק את נושא הסטייה בתצוגה אך איני יודע מהיכן להתחיל. בכל מקרה, הייתי שמח להיפטר מהסטייה המעצבנת הזאת. התמונה האחרונה של לוח המחוונים היא תצוגת שעון הטמפרטורה כאשר הטמפרטורה היא 87 מעלות (ע"פ הסורק). עקב תחום הטמפרטורות היחסית צר (40-140 מעלות) אותו החיישן מודד אני מניח כי סטיית המדידה זניחה (פחות מאחוז), אם נוסיף את שגיאת המדידה/פתיחה של הטרמוסטט נראה כי בקריאה אמיתית של הטמפרטורה באמצעות החיישן (כאשר הטרמוסטט פתוח) נקבל תוצאה בטווח של 85-89 מעלות. בנסיעה מחוץ לעיר (מנהלתית, 90 קמ"ש בבקרת שיוט, סל"ד 2100) קריאת הטמפרטורה בשעון בלוח המחוונים היא פחות מ 87 מעלות. מוצג לי מעט יותר מאשר בתמונה בהתחלת השירשור וזה פחות ממה שמוצג בתמונה האחרונה של לוח המחוונים.

רעיון מעניין, לא חוקי אך מעניין. לדעתי כדאי לך לטפל בתקלה האמיתית בהקדם האפשרי, דחיית הטיפול בה יגרום לנזקים נוספים ככל שיעבור יותר זמן. האם שינת את סוג (היצרן, לא הסמיכות) השמן בשנים האחרונות? מניסיון אצלי, החלפת יצרן שינתה אצלי את צריכת השמן בין טיפול לטיפול מכמעט אפס (שינוי קטן במדיד השמן) לליטר. פיתרון זמני (שכל בעלי המקצוע יסלדו ממנו) הוא להשתמש בשמן מעט יותר סמיך. שוב, זה פיתרון זמני שלא יפתור אותך מתיקון התקלה האמיתית.

עידכון קצר. הייתי היום במוסך כדי להחליף את הטרמוסטט בטרמוסטט חדש מקורי, הייצרן הוא אכן WAHLER (כפי שכתבת מארק) ועל הטרמוסטט מוטבע 87 מעלות כך שאני בטוח בטמפרטורת הפתיחה שלו. בדקתי את הכיתוב על הטרמוסטט הישן לאחר פירוקו וגם הוא טרמוסטט של 87 מעלות. לאחר מספר דקות של עבודה בסרק בה התייצב השעון על 80+ נימדדו נתוני חיישן הטמפרטורה באמצעות הסורק ואכן טמפרטורת נוזל הקירור הייתה 87 מעלות. מחוג השעון הראה מעט יותר מ 80, יותר ממה שהראה קודם אך פחות מ 87 מעלות (לפי העין). בוצע איפוס של לוח המחוונים אך מחוג השעון עדיין הצביע כקודם. מארק, שוב עקב חוסר זמן לא נבדק חריר המשאבה. אז מה היה לנו. -מצמד המאורר הטרמו-ווסקוזי הוחלף בחדש, מורגש השיפור ביכולת הקירור בפקקים ובעליות חדות בלבד. -הפקק של מיכל העיבוי הוחלף בחדש, לא מורגש כל שינוי. האיזור סביב הפקק נוקה היטב (לגלות סימני נזילה) ואבדוק בחודשים הקרובים את מצב נוזל הקירור. -הטרמוסטט הוחלף בחדש, נראה שינוי קל בתצוגה אך עדיין לא כמצופה (מחוג השעון אמור להיות ברבע הדרך בין 80 ל 120). הייתי מאוד שמח אם הגאונים במרצדס היו מאפשרים תצוגה דיגיטלית של טמפרטורת נוזל הקירור במקום הטמפרטורה חיצונית.

הגישה שלך לא יעילה במיוחד. הבעייה אצלך לא נובעת מהממיר אלא מקום אחר, הרס הממיר הוא הסימפטום ולא הבעייה. לפי מה שסיפרת הרכב אינו ישן במיוחד וכבר החלפת ממיר (כאשר היה בן 8-9?), כבר כאן צריך לעצור ולחשוב. למעט רכבים של זקנים עם נסועה נמוכה מאוד (נוסעים בית-מכולת וחוזרים לפני שהמנוע הגיע לטמפרטורת עבודה) נדיר כי יהרס ממיר כל כך מהר. נו טוב, אז החלפת (כשהחלפת ממיר שאלת מדוע צריך להחליפו?) לאחר שנה שוב נהרס הממיר, לא סביר במיוחד. שוב אתה מחליף. שוב נהרס הממיר, שוב אתה מחליף וחוזר חלילה. בוא ונבדוק את השאלות הבאות. -האם הרכב מבצע נסיעות רצופות של יותר מחצי שעה? -מהי טמפרטורת המנוע המוצגת בזמן נסיעה רגילה? -האם הרכב אוכל שמן? -מהי צריכת הדלק שלך? (עירונית/בין עירונית) -האם הרכב מתפקד כראוי? (מאיץ, נוסע חלק וכו') -האם הרכב נבדק עם סורק (שמאושר לרכב)? האם התגלו תקלות/אזהרות? -שאל את האגזוזן מדוע נהרס הממיר, אם לא יוכל לתת לך תשובה פנה לבעל מקצוע איכותי. נראה לי כי אם אתה מאיזור המרכז אז אז עדיף שתפנה למוסך "רון" (חבר הפורום) שמתמחה ברכבי VAG לבדיקה ראשונית (אאל"ט ללא תשלום).