Arilou

אנחנו קנינו לפני 4 שנים ספה ברחוב הרצל במחיר מצחיק, מתוך מחשבה שהיא תחזיק שנה שנתיים ונחליף אותה. מאז עברו 4 שנים, וחוץ מקצת נזק שהכלבה שלנו גרמה הספה הזאת נראית טוב, נוחה ושלמה לגמרי.

אני מכיר כמה אנשים שעובדים בבתי השקעות, בבנקי השקעות ובפירמות בחו"ל. מה הם למדו: משפטים, כלכלה, מנהע"ס, הנדסת אלקטרוניקה, מדעי המחשב, הנדסה תעשיה וניהול. חלקם במכללות וחלקם באוניברסיטאות. המשותף לכולם הוא שכולם אנשים איכותיים מאוד. אגב, כולם היו צריכים לעבור שם מבחנים ומיונים בשביל להתקבל.

אני רוצה לתקן אותך קצת - בגדול אין סיבה אמיתית עם המכשירים המתקדמים היום להחליף רום (חוץ מהמטרה הנעלה של להיפטר מהשטויות של המפעילה הסלולרית, וגם בשביל זה אפשר לפרוץ אותו, להעיף את הדברים, ולנעול מחדש) חוץ מהרצון לעשות את זה. אני גם חשבתי לעצמי "מה אני צריך סמארטפון, זה טוב רק למשחקים ושטויות" ואז גיליתי שלצערי סמארטפון טוב במיוחד בכל מה שקשור לתקשורת עם אנשים (whatsapp, פייסבוק, שיתוף תמונות זול ומהיר וכו'), לשמיעת מוזיקה מתי שבא לך, חיבור למייל כל הזמן - והדבר שהכי תפס אותי היה השימוש בו בזמן טיול בחו"ל. מתחשק לך מסעדה? יש טריפאדוייזור. מתחשק לך מופע? יש טיימאאוט. אתה רואה משהו ורוצה קצת פרטים לגביו? יש ויקיפדיה, מדריכי טיולים ועוד כאלה שטויות. הלכת לאיבוד / אתה צריך אוטובוס / רכבת / מעבורת ? גוגל מאפס יראה לך את נתיבי התח"צ. הסמארטפון פשוט נותן לך לקחת את האינטרנט איתך לכל מקום. עם כל הטוב והרע שבדבר. סע ברכבת, אתה תראה המון אנשים עם הפרצוף בתוך הסמארטפון שלהם.

לא פגשת את אישתי כנראה. יש לה אייפון 4 מהעבודה והיא מתלוננת עליו. לי יש גלקסי S והיא מתלוננת גם עליו. מבחינתה עוד לא ייצרו את הסמארטפון המושלם.

המחיר קצת יקר לדעתי, אבל לא נורא. המנוע לא ילך בקרוב לשום מקום (זה אותו המנוע שיש בפונטו, ויש לי אחת כזאת עם למעלה מכפול) אבל זה בתנאי שהאוטו מתוחזק כמו שצריך.

דווקא ממשפחת פיאט הייתי מציעה לך לחפש פיאט פונטו דור ראשון עם 75 כ"ס, הגה כח, ABS וכרית אוויר (הדגם נקרא HSD, ולאחר מכן XTZ). חפש כמובן אחת שטופלה באהבה ולא בקמצנות ושהנוזל ברדיאטור שלה הוא פראפלו. (אני מחזיק אחת שנת 98' והייתי נוסע בה כל יום הרצליה - יהוד ובחזרה).

לי יש פנדה שנת 2005, רובוטית, שאני מחזיק כבר שנה וחודשיים. עד עכשיו חוץ מתקלה עם הרובוט (הייתה כשרכשתי אותו) הרכב חסר תקלות לחלוטין. הוא יחסית זריז (גם בעליות לירושלים) דיי מרווח (ביחס ליאריס ישנה ולגטס) ואפילו דיי נוח. אין בעיה לנסוע איתה על 120, חוץ מרעשי רוח, והרכב חסכוני מאוד בדלק. לדעתי כדאי לך לחפש פונטו שנת 2005-2006 דיינאמיק עם 80 כ"ס. קצת פחות חסכונית אבל הרבה יותר נוחה.

בגירה, ההגבלה היא רק עד תשע בבוקר. אני מאמין שצה"ל ילמד להתמודד עם האיחורים דה-פקטו.

הפתרון הפשוט הוא שחיילים יגיעו מאוחר יותר ביום ראשון, ככה שהם יפקקו את הרכבת נניח אחרי תשע או תשע וחצי כשגם ככה היא נוסעת כבר חצי ריקה. אה - בעצם זה הפתרון שהוחלט עליו בסוף.

אם זה עולה 2000 ש"ח במוסך מורשה, תסכם איתו שהוא יעשה את התיקון ואתה תוסיף למחיר שסיכמתם ביניכם 2000 ש"ח. לדעתי האישית חסר שם 500-1000 ש"ח לתיקון מלא במוסך מורשה.

הילדים ייכנסו, אך זוגתך תשב מקדימה. חוץ מהעניין הזה הפונטו ספייס אכן מרווחת מאוד (ביחס לגודלה כמובן, וביחס לרוב המתחרות). לך תראה אחת, תביא איתך את שני הכסאות ותראה אם הכל מסתדר לכם.

נורת כרית אוויר דולקת תמיד, 3 דלתות הוחלפו, טמבון הוחלף - לי זה נשמע כמו תאונה לא קלה בכלל. קח בחשבון שלמעשה הרכב הוא ללא כריות אוויר כל עוד הנורה דולקת.

אתה לא סומך על צה"ל? הרי הוא דואג לכל מחסורם של החיילים (ובמיוחד חיילי המילואים), והימ"חים מלאים ובקבע יש רק אנשים איכותיים. עדיין, אני מניח שאיחורים בטירונות לא יתקבלו בשמחה, ולכן צה"ל ימצא מענה או שהוא ימצא שהחיילים מאחרים בימי ראשון.

לפחות תקרא עד הסוף. זה כרגע בדיונים בין הרכבת לצה"ל, כשצה"ל מבטיח לספק מענה לחיילים.

לא מדוייק, כי סמסונג בתור יצרן יחיד מכרה יותר סמארטפונים ברבעון השלישי (עדיין מחכים לרבעון הרביעי). כמה יותר? 28 מליון מול 17 מליון של אפל. http://online.wsj.com/article/SB10001424052970203687504577002571419254242.html מכירות של סמארטפונים חדשים - אנדרואיד עם 53% מהשוק העולמי, אייפון עם 15% מהשוק העולמי בתוך ארה"ב בלבד - אנדרואיד עם 44.8% מהשוק, אייפון עם 27.4% מהשוק http://www.email-marketing-reports.com/wireless-mobile/smartphone-statistics.htm אז אם משווים את השוק האמריקאי בלבד (למה דווקא אותו? קל למצוא נתונים והוא מנטרל סמארטפונים סיניים זולים) הנתונים שונים במקצת, אבל התמונה הכללית עדיין זהה.

מקינטוש מהתחלה היו יפים יותר עם ממשק גרפי ועכבר. תואמי IBM עד שיצא חלונות (וגם אז) היו מחשבים שמסובך יותר להפעיל אותם. לא דיברתי על חיבורים כמו RS232 וכו'. מה הקשר? אני כותב את זה על סמך זה שאנדרואיד היא כרגע מערכת ההפעלה של יותר מחצי משוק הסמארטפונים, בעוד שאפל מחזיקה בערך 20-25 אחוז מהשוק. אלה נתונים אמיתיים, לא איזה כתב קשקשן בפורום X או Y. בהתחלה היה רק אייפון מול נוקיה ובלקברי, והאייפון הולך ומפסיד נתח שוק (בדיוק כמו סימביאן ובלקברי) לאנדרואיד. הנעלם הגדול היא מייקרוסופט. אם אפל יוציאו הפתעה מהקנה שלהם, זה אכן יטרוף את הקלפים - אבל באותה מידה גוגל או מייקרוסופט ואפילו RIM יכולים לשלוף שפן מהכובע. ההשוואה במקום כי למרות שהמקינטוש היה מחשב מעולה לזמנו, הוא הפסיד בקרב לתואמי IBM השונים ובסופו של דבר אפילו אפל עברה להשתמש במעבדים סטנדרטיים לחלוטין של אינטל. ליביו: נראה איך יתפתח מודל התשלום של גוגל. אם הוא יתפוס אז אני מאמין שתוכל לשלם באמצעותו גם במרקט. בגלל שהטלפון גם ככה מחובר לאמצעי התשלום, אז החיבור יהיה נוח ומיידי. לגבי שוק נגני ה-MP3, הוא דיי גוסס היום כשכל טלפון פשוט מנגן MP3 ויחסית אין בהם צורך. לפני 10 שנים זה לא היה המצב. כרגע אין משהו שיחליף את הטלפון החכם.

ליביו - הכל נכון. בסופו של דבר אנחנו רואים כאן בשידור חוזר את המאבק בין תואמי IBM למחשבי מקינטוש מחדש. אנדרואיד הוא התואם IBM (בדיוק כמו שתואמי IBM היו מסובכים יותר להפעלה בהתחלה) ואייפון הוא המקינטוש. כולנו יודעים מי ניצח במאבק הזה בסופו של דבר, ולפחות כרגע נראה שאנדרואיד יהפוך להיות התקן בפועל. ואגב, אם שירות התשלומים החדש של גוגל יצליח, אז רוב מכשירי האנדרואיד בעולם המערבי יהיו מקושרים לאמצעי תשלום בדיוק כמו שרוב מכשירי האייפון מקושרים לאמצעי תשלום באייטיונס.

ליביו - שכחת עוד מודל הכנסות שקיים היום, חיפושים ברשת. מה זאת אומרת? גוגל (וגם בינג לצורך העניין) מעונינת שמספר אנשים גדול ככל האפשר יחפשו אצלה ולא אצל המתחרים. למה? כי גוגל עושה מזה הרבה כסף. אז גוגל מוכנה לשלם לכל מיני אפליקציות על כל חיפוש שמתבצע בה. למשל פיירפוקס חתמו על עסקה של 300 מליון דולר עם גוגל כדי שגוגל תישאר מנוע החיפוש של פיירפוקס. יש עוד שוק שלם של אפליקציות שמיועדות לעסקים. אם זה אפליקציות לאנשי מכירות, לטכנאים, לרשת פנימית של העבודה וכן הלאה.

לא נעים לי לשאול - אבל איך מעברתים?

זה הדבר הכי חשוב במה שרשמת, וזה הדבר שלא קיים בישראל ביחד עם תחרות אמיתית במגזר העסקי.

רכב קצת ישן, אבל נכנס לך יופי בתקציב - תנסה למצוא פונטו HGT נראה דיי טוב, מנוע 1.8, זריזה ודיי נוחה.

פרחים, דובי קטן, וציוד לפיקניק (גבינות לחמים, מאפים קלים וכו')

כבר הרבה זמן רציתי לכתוב את זה, כי רוב הזמן אנחנו רק מקטרים ומתלוננים על זה שדופקים אותנו כל הזמן. אז היום משהו שונה לגמרי - פרגון! ועוד לחברת ביטוח! בנסיעה האחרונה שלי ושל האישה עשינו ביטוח רפואי בחברת הפניקס שכלל גם ביטוח מטען וביטוח איחור מטען. בפעם הראשונה בחיינו אנחנו הגענו ליעד - אבל המזוודות שלנו לא. אחרי הגשת טופס התלונה בחברת התעופה וקבלת "ערכת השרדות" מהם נסענו למלון שלנו, ומשם התקשרתי למוקד של חברת הפניקס לשאול אותם מה עושים. הם אמרו לי בטלפון "תקנו מה שאתם צריכים ובמסגרת הפוליסה תקבלו את הכסף בחזרה". אז יצאנו לסיבוב שופינג קל שכלל בגדים, איפור, תכשירי גילוח וכו' מתוך הנחה שלך תדע מתי המזוודות יגיעו - אם בכלל. למחרת המזוודות הגיעו. כשחזרנו לארץ שלחתי להם את הקבלות ותוך כשבוע חשבון הבנק שלי זוכה במלוא הסכום שהגיע לנו. בלי טרטורים, בלי נסיונות התחמקות, בלי בירוקרטיה מיותרת. סופסוף חברה שמבטיחה משהו ומקיימת.

לי יש nook ואני מרוצה ממנו. לא השוויתי עם קינדל.

הכל נכון. הבעיה היא ש-50% מהאנשים במשק מרוויחים שכר מינימום לחודש. האבטלה נמוכה, אבל אחוז המועסקים במשרה מלאה נמוך אף הוא. אלו סתם שתי בעיות. אני חי בארץ, עם תואר שני ומרוויח לא רע. אשתי גם כן מרוויחה משכורת יפה. יש לי אחות אחת בסין, ואחות אחת באנגליה. ההכנסה ברוטו למשק הבית שלנו גבוהה יותר מההכנסה למשק הבית שלהן. נטו לנו נשאר פחות, ויוקר המחיה גם בסין וגם באנגליה נמוך יותר בצורה משמעותית מאשר יוקר המחיה פה. אם זה מחיר השכירות, אם זה מחירי התחבורה (אני נוסע ברכבת כל יום), ואם זה במחירי המזון או המחיר של גידול ילדים. תוסיף לזה שאין להם שם את הלחץ וההצקה הבלתי פוסקת של התקשורת שרק מנסה להפחיד אותם, שהאנשים שם אדיבים ונחמדים ושנעים שם באופן כללי. יחד עם תחבורה ציבורית שעובדת והופכת את כל העסק לנגיש מאוד (לאחות בסין אין רכב בכלל, ולאלה באנגליה יש רכב אחד בשביל סופי השבוע שיוכלו לטייל) החיים שם פשוט נעימים יותר. ההבדל הסופי ברמת החיים בינינו פשוט מדהים. יש לי חבר טוב שעבר לארה"ב. אני הוא ועוד חבר הקמנו בארץ חברת סטארטאפ שפשטה רגל בסופו של דבר. עכשיו הוא בארה"ב הקים חברת סטארטאפ חדשה, ואני הצטרפתי לצוות שהקים פה חברת סטארטאפ. המשכורות שלנו דיי דומות במונחים שנתיים לפני מס. ההבדל הוא שלהם היה הרבה יותר קל לגייס כסף (ומספר קרנות אמרו לנו שאם נעביר את הפעילות לארה"ב או קנדה הם יוכלו להשקיע בנו בקלות), ושוב - רמת החיים שלו יותר גבוהה משלי. חבר טוב אחר עבד פה בארץ בתור עובד סוציאלי, והתקיים ממשכורת הרעב שנותנים להם. יום אחד התדפקה על דלתו ההזדמנות והוא היגר לקנדה. בתור עובד סוציאלי שם הוא שילש את המשכורת שלו. כולם שירתו בצבא, חלק היו קצינים וחלק לא, וכולם מאוד אוהבים את ארץ ישראל - אבל התייאשו ממנה לגמרי. וכולם אומרים שהם יחזרו יום אחד. אני עוד אופטימי שאפשר לשנות פה דברים כדי שיהיה פה יותר טוב. לגבי רפואה - אני מאחל לכולכם שלא תזדקקו לרפואה בישראל. לא השתלות, לא מחלות שונות ומשונות, ולא דברים שהתרופה להם נמצאת בסל התרופות אבל בהתוויה שונה. לגבי דרינק עם ערבים - יצא לי לעשות את זה בירדן. למרות הקרבה הגיאוגרפית, הסכסוך נראה מאוד רחוק באותם רגעים. ולסיום - לפותח השרשור - סע. זאת חוויה שתזכור כל החיים, והרי בסופו של דבר אתה נזכר בחוויות ובדברים שעברת, ולא שקנית פלאזמה 50 אינטש או משהו כזה. בלי לחשוב פעמיים, סע. אתה צעיר ומדובר על שנה אחת בסה"כ.