חנן-ג'יפולוג

בזמנו, כשהיה לי אגזוז פתוח על האופנוע (אופנוע ששימש לטיולים בשטח, והגיע אל השטח על נגרר) , ממש לפני הכניסה למכון הטסטים הייתי מרכיב שייבה גדולה, עם פתח קטן, על היציאה של האגזוז, בעזרת שני ניטים שחוברו אל הדוד. האופנוע היה עובר ללחישות והעסק עבר טסט כמו שעון. זה לא היה משהו שניתן לנסוע איתו, והאופנוע לא עבר 2000 סל"ד, אפילו בניוטרל. מיד לאחר היציאה מהמכון הייתי מסיר את זה. ובלי קשר, קצת הטפה: בדיעבד, זו היתה טעות גדולה, גם מבחינת הנוחות האישית וגם מהבחינה האנטי-סוציאלית. בתור אבא לשתי ילדות קטנות, היו כבר כמה פעמים ששקלתי להוציא קנה מהחלון לכיוון המיפגע שעבר ברחוב. כמה בן-ז*** אפשר להיות כדי לפתוח מצערת ב02:00 לאורך רחוב הרוא"ה ברמת-גן ולהעיר ככה כמה אלפי בני-אדם ? ואם אתה בן-אדם ולא תפתח מצערת כשלא מתאים, אז זה שיקנה ממך את הרכב יעשה את זה. תעשה טובה לכולנו, אגזוז פתוח זה למסלול או לשטח, לא לכביש הציבורי. רד מזה.

זה רק אני שלא מבין את הצורך האובססיבי הזה , או את ההגיון, לקטלג מכוניות (ואנשים) במשבצות עם תחום מוגדר?

קדח לתוך הניט עד שהראש שלו יפול.

גם אני הייתי מנפנף אותך כקונה. לא בגללך, אלא בגלל שישנם מספיק קונים אחרים שלא יתעניינו ברכב שאשתי נוסעת בו, שלא יתעניינו בנטיותי המיניות , ושגם לא יקחו לבדיקה רכב של 10K ש"ח . גם על רכבים יקרים בהרבה הבדיקה הזו היא לא הרבה יותר מכסת"ח של המכון. רכב כזה, וזה מנסיון, יש אנשים שבאים, עושים סיבוב, ואם הוא מוצא חן בעיניהם אז הם עושים העברת בעלות והולכים לדרכם, אז איזה אינטרס יש למוכר להתעסק עם קונה כמוך? ועדיין, תמשיך בדרכך. אתה קונה נבון, גם אם נודניק, ובסוף תמצא את המוכר שיהיה מספיק סבלני בשבילך. אני רציני לגמרי.

בהחלט סימפטום מוכר. שים לב שאם לא נעלם בכלל נוזל מהמיכל, אז כנראה מדובר במשאבה העליונה. וודא שברור לך אם מדובר במשאבה העליונה או בבוכנה התחתונה לפני שאתה מחליף מכלולים לחינם.

לא הבנתי את זה. קאסטר מוגדל גורם להגה כבד יותר, היגוי כהה יותר ונטייה חזקה יותר למרכוז ההגה. זה לא הפוך למה שנהג אופייני ברכב ספורט מעוניין? אני יודע שככל שאופנוע ספורט הוא קיצוני יותר אז ה"קסטר" שלו קטן יותר לטובת תחושת היגוי קלה יותר. או שמא התכוונת להנאה מתוספת היציבות, גם במחיר של הגה קשה יותר?

צריך לזכור ששטח הגומי הכולל שנוגע בקרקע משתנה מעט מאוד, אם בכלל, בהעברות משקל. השטח שווה בקירוב למשקל הרכב חלקי לחץ האוויר בצמיג.

בהנחה שכל הגלגלים שאתה מדבר עליהם מחוברים לאותו רכב אז כשאחד מאבד אחיזה ומחליק הצידה, גם החבר שלו בצד השני חייב לעשות את אותו דבר, ואם ל"חבר" נוספה עוד אחיזה ש"חוסרה" מהצמיג הראשון, עדיין הסה"כ של שניהם הוא זהה וההחלקה תחל באותה סיטואציה.

נגיד שמרכז הכובד ברכב שלך הוא בגובה של, נגיד, 50 ס"מ (אני חושב שהגזמתי כלפי מעלה) ונגיד שציר הגלגול ברכב שלך הוא בגובה של, נגיד, 30 ס"מ (אני חושב שהגזמתי כלפי מטה) . אז המרחק בין מרכז הכובד ובין ציר הגלגול הוא 20 ס"מ, ואם נניח שהרכב נטה בעשר מעלות (ושוב הגזמתי כלפי מעלה) בגלל הסיבוב, אז מרכז הכובד זז סינוס עשר מעלות כפול 20 ס"מ שזה 3.47 ס"מ . זה לא עונה להגדרה של "מתקרב מאוד לאחד הצדדים" . איך שלא תחלק את הכוחות עדיין כוח החיכוך המקס' של סה"כ הצמיגים יהיה שווה בקירוב למשקל הרכב כפול מקדם החיכוך בין הגומי לאספלט.

הנה חומר נוסף לקריאה: מכאן: http://www.dptmex.com/english/dyno.htm

אולי כי בהילוכים הנמוכים ההאצה היא מהירה מדי ,אני מניח שהחלק הראשון של המדידה נדפק מתגובת המנוע הטובה יותר או פחות לפתיחת המצערת, וכשכל ההאצה היא קצרה מאוד אז החלק היחסי של זה גדול יותר ופוגע במדידה.ככל שההאצה איטית יותר, וזה מה שקורה בהילוכים הגבוהים, מתקבלות גם הרבה יותר מדידות מחיישני המהירות על הגלילים, וזה גם משפר את הדיוק. בהילוך רביעי ברוב תיבות ההילוכים הידניות יש מעבר ישיר בין גל הכניסה של הגיר ובין גל היציאה. אין מעבר כוח דרך גג"שים. מרוויחים ככה חלק ניכר מההפסדים בגיר. זה נכון במידה מסוימת גם לתיבות אוטומטיות בהילוך שבו היחס הוא 1:1 . כל זה השערות שלי. לא קראתי או למדתי את זה בשום מקום.

כמה תיקונים: בדינמומטרים הנפוצים יותר במכוני בדיקה, המדידה לא נעשית על ידי בלימה אלא על ידי מדידת יכולת הרכב להאיץ את הגלילים הכבדים מאוד של הדינמומטר. מהתוצאות עושים חישוב ומגיעים לנתוני הספק ומומנט המנוע. למיטב ידיעתי, אני לא סגור על זה במיליון אחוז, גם מבוצע בתום ההאצה, ולאחר סגירת המצערת, תהליך של בלימה של הגלגלים כדי לקבל את גודל מומנט האינרציה של המסות המסתובבות, בעיקר גלגל התנופה, כדי לקזז את ההשפעה שלהן בצורת בדיקה כזו של הספק. (המסות האלה "גונבות" הספק מהמנוע רק בזמן האצה, אבל זה נתון שלא נלקח בחשבון כשמדברים על הספק מנוע, וללא הקיזוז הזה יתקבלו נתוני הספק שונים משתי צורות הבדיקה השונות: בלימה והאצה ) . אם אני לא טועה אז תהליך ההאטה הזה גם יודע לזהות את ההפסדים במערכת העברת הכוח, וזה משוקלל בנתונים הסופיים. שכחת את ההפחתה של הדיפרנציאל - משהו כמו 1:4 , משתנה מרכב לרכב. הגלגלים לא מסתובבים במהירות המנוע וגם לא קרוב לזה. חישבת פעם באיזו מהירות נוסע רכב שהגלגלים שלו מסתובבים ב6000 סל"ד ?

נכנסתי לשרשור הזה. למה החלטת לבטל את עצמך ולכתוב ש"חכמים ממני וממך דיברו בנושא" ? כי הטון היה סמכותי?

וזה משנה כי... ?

אל תישבר כ"כ מהר. אז מישהו כתב משהו בפורום, ואתה כתבת משהו אחר, אז זה בהכרח אומר שאתה טועה? לענייננו, אלא אם כן יש לך סיבה טובה לשים מצבר גדול יותר מהמקורי (אולי כי אתה נוהג לעשות חניוני לילה עם צרכני חשמל, כשהמנוע כבוי) אז באמת מדובר בבזבוז של כסף. אתה ממילא לא תנצל את הקיבולת המוגדלת. נזק לא ייגרם, אלא אם כן יש לך נטייה לרוקן את המצבר (שזה דבר לא בריא, לכל מצבר שהוא לא מיועד "לפריקה עמוקה" ) , ואז האלטרנטור אכן יעבוד קשה יותר לאורך זמן רב יותר ועלול לעבור את המגבלות שלו, נקודתית. ההסתייגות הזו היא בעיקר FOR THE RECORD ותיאורטית. בפועל, הרבה מאוד בעלי ג'יפים מרכיבים מצבר שני בנוסף על המקורי ולא נתקלים בשום בעיה.

התקנתי כבר מעל לעשר נעילות דיפ' , בלי ידע מוקדם. צריך לעבוד במדויק על פי ההוראות בספר הרכב ובחוברת ההתקנה והעסק יעבוד מצוין. במיוחד שאתה מדבר על נעילה שמחליפה את הסטליטים ולא את כל הקייס של הדיפרנציאל ולכן אין צורך לבצע כיוון למיסבים, שזה תהליך קשה וארוך יותר. מגוון גדול של כותבים תיעדו אצלנו התקנות של נעילות במו ידיהם. תקרא, תראה אם מתאים לך, ואם בסוף תחליט שלא, אז כל מוסך 4X4 יתקין לך את הנעילה, רובם אפילו יצליח במשימה.http://jeepolog.com/j6tech_toc.htm

שימו לב לרעיון המופלא שצץ כאן. אני לא בטוח שכולם כאן ירדו לעומקו המלא. דיווח על מכוניות קטלניות יעשה רק בידי מי שעבר בהן תאונה קטלנית. מישהו יודע על זמינות ומהירות הגלישה לCF שם למעלה? על פניו, נראה לי לא משהו, כי עוד לא ראיתי שאלוהים כותב כאן, או שכן, אולי עם שם משתמש Moti - Miata R ?

מישהו ראה פעם טופס בדיקה בלי "רעש מע' תזמון" ?

נכון לMPI , לא נכון לTBI . בתמונה רואים את המזרקים מעל ציר המצערות: מכאן: http://www.jeepolog.com/j6tech_CJ_injection_pt1.htm

נשמע לי מוזר, באיזה רכב מדובר? אתה בטוח שלא רשום "משקל לצורכי גרירה" ? כי אז מדובר על המשקל העצמי של הרכב, שלפי מחשבים באחוזים את משקל הנגרר המתאים לו.

יש תחרות לתגובה ההזויה ביותר? מעט מאוד מנועים יודעים לעבוד ברוורס, והם לא כוללים מנועי בנזין ארבע פעימות, שכן סדר עבודת השסתומים הוא כזה שמתחיל להישאב אוויר מהאגזוז, ושמה, מה לעשות, אין מערכת להזנת דלק. יש מנועי שתי פעימות שיודעים לעבוד יפה מאוד ברוורס וכנ"ל גם דיזלים, משני הסוגים. בכל מקרה, ובלי קשר, גם כשמדובר בכיוון הסיבוב הנורמלי, רובנו חונה כשמפסק ההצתה מנותק, אז הצתה לא תהיה, וכשמדובר בדיזלים, אז מפסק ההצתה מנתק סולנואיד במשאבת ההזרקה. יש כאן מעט מאוד אנשים שעוד מכירים רכבים שבהם השליטה על כיבוי המנוע דרך משאבת ההזרקה נעשית במנוף ידני.

הרבה הרבה יותר נפוץ, לפחות בישראל, זו בוכנה מכנית על היצול של הנגרר. ברגע שבולמים הנגרר דוחף לכיוון הרכב, הבוכנה נלחצת ומושכת כבל שמפעיל את בלמי הנגרר. ככה זה עובד בכל נגרר עם בלמים שראיתי עד היום.

אני לא מבין בזה כלום, אבל אני מהמר על כך שיש תוכנות שידעו לתת לך תשובות לא רעות, רק על פי שרטוט במחשב, בלי להיכנס לבניית מנהרת רוח.

אין שום דבר מיוחד בטיימינג שמונע מלבצע אותו עצמאית בבית. בדיוק כמו שאין שום דבר מיוחד בלשפץ מנוע או גיר ליד המדרכה. לא צריך ליפט או כלים מיוחדים ברוב המקרים. כן חשוב להיות מאוד קפדן ולעבוד בדיוק על פי ההוראות בספר. http://jeepolog.com/j6tech_TDI300_timing%20belt.htm

ממילא משקל המכונית גדול ממשקל הנגרר המקס' שמותר למכונית לגרור, אבל מה שנכנס מבחינת משקל, אופנוע, טרקטורון, וכו' , אין שום בעיה.