Eily

לא תמיד מספור הק"מ בכביש מתחיל מ-0. כביש 3 מתלכד עם כביש 40 לאורך כמה ק"מ שהם בטווח 200 ק"מ של כביש 40. המספור (נקודת העוגן) של כביש 3 מתחיל משם. אורכו של כביש 3 פחות מ100 ק"מ. בעבר כביש 77 ו79 התלכדו למרחק קצר, אולי חלה תופעה דומה, אני לא מכיר את הכביש על בוריו.

לפני יתר העצות וההערכות והתביעות, להתחיל מהדבר הפשוט הזה, שגם אני ניסיתי לרמוז אליו.

לא כזה קריטי, אבל נהג המשאית כן אותת, לא כל כך הרבה לפני שהתחיל לעבור נתיב, אבל לא נראה שהתכוון להידחף או להסתמך על זיהוי ובלימה של הרכב הפרטי הלבן (נראה כמו אוואו), הוא גם לא עבר כל כך בפתאומיות, סתם נראה שנהג האוואו לא ציפה לתרחיש ה"דמיוני" הזה, וקצת (המון) חלם. הכשל העיקרי נראה לי שנהג המשאית פספס את הרכב הפרטי. הוא לא עבר נתיב לצורך התחמקות, אלא באופן מבוקר. היה לו את כל הזמן בעולם (טוב, אולי זיהה ממרום כסאו עומס בנתיב שלו בהמשך, אז זה ממש ממש חירום), למיטב הבנתי לא אמור להיות לו שטח מת בצד שמאל, בכל אופן בזמן ההתנגשות הרכב נמצא ממש הרבה אחרי הראי של המשאית, מקביל לסוף המשאית. ידוע שקשה להעריך מהירויות ומרחקים, בטח מתוך צילום, אז אני לא מתיימר, רק לא בטוח לגבי סדר החשיבות. כדאי לקחת לתשומת לב את הסכנה בהיתקעות ככה לצד משאית, במיוחד בנתיב השמאלי. לגבי "מכה קלה בכנף", אני בכלל לא בטוח שנהג המשאית יכול היה להרגיש את הפגיעה. לדעתי הוא כלל לא היה מודע למה שקרה. אליק, ידוע לך מי צילם ומה הסוף?

שהמוסך יקווה, לא אמור לשאת בנזק בכל מקרה?

לפי הבנתי המוסך אחראי לתאונה, בטח לאחר טיפול החלפת ברקסים, וחייב לפצות את הלקוח (בעצמו או באמצעות הביטוח). אם מדובר במקום מסודר (מורשה משרד התחבורה) ונפתח כרטיס עבודה מסודר, לא צריכה להיות בעיה. בדרך כלל למוסך יש ביטוח מקצועי למקרים כאלה כאמור.

אני משתמש די הרבה זמן, בשימוש לא אינטנסיבי ב"צעצועי". את החסרון ציינתי, מוגבל בגובה ההרמה. לפעמים בפורום מדווחים על בעיות דליפה פתירות. ג'ק מקצועי יותר עולה פי כמה, ואני לא מודע כל כך לשוק יד2. אשמח אם תוכל להרחיב על חסרונות הג'ק הזול.

לא כולם חולי הגה, וזה בסדר לחלוטין מבחינה מגדרית בעיניי. מצד שני יש גם בנות המין הנאה שכן נמשכות להגה, וזה גם נהדר. בהודעה הקודמת התכוונתי לרשום שלא מצאתי סימוכין באתר רשמי לביטול ההגבלה.

לדעתי כל ג'ק עגלה הידראולי פשוט של 2 טון יעשה את העבודה. לא צריך להגביה את הרכב יותר מדי, וגם לא מדובר בעסק שאתה עובד עם הג'ק ללא הפסקה. נמכר במבצעים במאה ש"ח, עד 150. הייתי מוותר על קומפרסור והולך על אימפקט חשמלי, משיקולי עלות תועלת.

רק לאגב: היו המון כתבות והודעות בפורום שביטלו את ההגבלה לאוטומט לנבחנים באוטומט. ואז, לפחות בטווח הקצר, עדיף להיבחן (וללמוד) אוטומט. חוץ מזה היו המון שרשורי בעד ונגד לימוד נהיגה באוטומט. מאז הידני ביצע קאמבק די משמעותי בשוק המקומי.

כיוון שהתקלה טרם אובחנה, גם אין וודאות שהיא תצוץ שוב בהמשך. סבירות כן, וודאות לא. ביטול הקודנית לא יקר, ויכסה אחוז ניכר מהסיכוי לבעיה. בכל מקרה ובלי קשר, כדאי להיות מסוגל לתפעל בבטחה רכב שמנועו כבה. יש כבישים פחות סלחניים לכך, אבל זאת לא נחשבת בעיה בטיחותית מהמעלה הראשונה (כשל בבלמים, כשל בהגה, אפילו פאנצ'ר). להבהרה: זאת כן בעיה בטיחותית חמורה אבל לא מהמעלה הראשונה. אם לאחר ביטול הקודנית הבעיה תצוץ שוב (סיכוי טוב שלא), חזור לאבחן את מערכת הזרקת הדלק, ושוב את מערכת ההצתה, וכן את החיישנים הקשורים. בכל מקרה כדאי לאפס תקלות ולקרוא אותן מדי פעם, גם אם המנוע לא כבה שוב באמצע נסיעה.

מבין את החשש. אפשר כצעד ראשון לבטל את הקודן, אם הביטוח מאפשר (אם מבוטח מקיף בכלל). הקודן מונע מנערים שימוש לא מורשה, ולא באמת מונע גניבה.

תמונות מרהיבות שמשלימות סקירה נאה מאוד, כתוספת למה שנכתב עד כה. נסעת למכתש ל"לוקיישן" לקקטוס, לפחות זה עלה במעט ליטרים סולר, ויזרז את ההרצה. שיא המטאורים השנה ב12/8. המשך לעדכן וסע בדרכים טובות!

אם במבי לא ערך את ההודעה, כנראה שאור-יו לא קרא אותה בעיון. ומה הכוונה ב"אפקט פסיכולוגי"? האם התכוונת לטווח למכל? כמובן שכלכלית ההפרש בעלות הדלק (נסיעה לתחנה ועצירה) הוא זניח. אבל מדובר בנוחות (בארץ אין כמעט הבדל בשימושיות). אני נוסע מעל 900 ק"מ כמעט בכל מכל (ממלא 60 ליטר), אם הייתי מתדלק כל 250 ק"מ בסופר מיני לא חסכונית עם מכל קטן יותר, מדובר בטרחה שההבדל הוא בין תדלוק פעם בשבוע ואף יותר מזה, לעומת קרוב לפעם בחודש כניסה לתחנה. עכשיו למתוח תקציב של עוד 20 אלף ש"ח לרכישת רכב חדש זה לא דבר של מה בכך להרבה רוכשים, למרות שלטענתך ההפרש יתקזז בעתיד (וגם הרכב צפוי לפחות תקלות, ברוח המינימליזם).

אני חושב שהשאלה היא בעיקר על העדפות לרכישה, ופחות על המשמעות של המחירון. זה מאוד תלוי תקציב וגיל. הרכב צריך להיות בשימוש סביר. אם הרכב נקנה למשל מחברת ליסינג כיד שנייה 0 ק"מ, אני לא רואה בעיה שימכר כעבור 2-4 שנים במקביל לרכב שנקנה מהיבואן (אבל עדיין תהיה הפחתה במחירון). מאוד תלוי כמה זמן הרכב היה אצל היד האחרונה, ואיך תוחזק. חשוב עוד יותר לוודא שקונים את הרכב מהבעלים שלו ולא מאיזה סוחר שיעלם חצי שנייה לאחר שיקבל את הכסף.

גלאנט באמת הרבה אוטו לשקל, חזק יחסית למה שיקבל במחיר הזה. אבל עד כמה היא באמת חסכונית? הייתי נשאר בתחום הסופר-מיני ידנית, כמה שיותר צעירה ומטופלת היטב. לא יודע מאיפה ההרגשה שמדובר בילדון, נשמע דווקא אדם מאוד שקול.

אני רק לא מבין איך אתה הולך להצהיר על עבר ביטוחי ברצף לשלוש שנים (לגבי השנה הראשונה, של השלילה).

בתקציב הזה בחוץ תמצא הרבה נבלות שאולי קוסמטית ייראו יותר טוב מהפולו שלך. בפורום מדי פעם צצות מציאות. לי זכורה מלפני כמה חודשים הקסארה של איציק נ. מטופלת בידיים טובות (איציק נ.) עם גילוי מלא של כל הליקויים הידועים. זה לא אומר שלא היו מאז מציאות, רק שאני לא עוקב מספיק. קשה לכוון לדגם, כיוון שבשנים האלה זה הרבה יותר תלוי בכלה עצמה ובעברה.

מעבר לכל ההשמצות על נובירה בפורום (הייתה תקופה שזה היה מאוד אופנתי, אני רואה שבנתיים קיבלת תקציר) הרכב מאוד לא חסכוני. וותר! מצא משהו יותר מודרני, בטיחותי וחסכוני.

אבל בסופו של דבר משלמים על הנתון במשאבה, כך שהוא יותר מעניין. קפדני הפורום מקפידים להיצמד לאותה משאבה. נתוני הטמפרטורה והלחץ כמובן אינם קבועים, לכן מדידה מדוייקת מצריכה תנאי מעבדה, ,מה שלא קיים במציאות. אני מעריך שבכל זאת הנתון במשאבה (הוגנת, שנמצאת בשטח בתחנות דלק) מדוייק יותר ממחשב שמבצע מליוני חיבורים של הזרקות כמויות מזעריות של דלק (שגם הן בטמפרטורות משתנות).

הגיוני לפקפק בנתון של מחשב הדרך. הוא מבצע "המון חיבורים קטנים" וכל טעות קטנה מצטברת. הנתון של ק"מ\משאבה יותר מציאותי. כדאי בהזדמנות גם לבדוק שמד הק"מ לא מזייף באחוזים ניכרים. (למשל בנסיעה ידועה של עשרות ק"מ, להשוות נתונים ממקורות שונים- GPS, אבני דרך).

למיטב זכרוני הטויוטה הייתה ידנית, מנוע בנזין פשוט יותר. האטקטיון דיזל עם מומנט כפול ויותר, הנעה כפולה, תיבה אוטומטית, זקן יותר בעת הרכישה עם נסועה רבה יותר. אין כלל מקום להשוות. מה גם שבגיר ידני אין נעילת מומנט, אין בעיות עם המזרקים ועוד.

הנה מה שאומר בנק מזרחי-טפחות, קצת יותר מפורש: למיטב הבנתי המוגבלת באופן עקרוני קיים מצב בו מבצע הפעולה מבקש להפקיד סכום לחשבון אחר (שלא בבעלותו, למשל שוכר דירה מעוניין להפקיד צ'ק לבעל הדירה בעצמו, מבלי למסור לו את הצ'ק לפני ההפקדה. במקרה הזה תתכן גם עמלה גבוהה יותר). כיוון שזה לא המקרה, ההגבלה לפי הפרשנות שלי לא חלה. באופן עקרוני, היה הגיוני להגביל סכום של צ'ק מטעם הבנק של בעל הצ'ק. כיוון שבשתי הדרכים (פקיד/מכונה אוטומטית) אין הבדל עבור מוסר הצ'ק, אני לא רואה הגיון להבדל בהגבלת הסכום בין שתי הדרכים. שוב, יכול להיות שאני טועה. באופן מעשי אפשר לגשת לפקיד, זה לא שנכנס לחבר כזה סכום כל כך הרבה פעמים.

זה מההורים לבנם, אין הסכם מכירת דירה. בנק לאומי כותב לגבי ההגבלה: למיטב הבנתי אין פה "צד שלישי", במובן שזה לא צ'ק שהוסב, אבל יכול להיות שלא הבנתי נכון ואתה צודק. זאת הגבלה מהתקופה האחרונה.

1. העברה אינטרנטית (בדרך כלל מוגבלת בסכום 5-10 אש"ח, צריך פשוט העברה עם אישור פקיד) 2. לא רואה שום בעיה להעביר כזה סכום בהמחאה (צ'ק) רגילה, כמובן לחתום עם תאריך, לרשום את שם המוטב, לצייר קרוס ולכתוב בפנים "למוטב בלבד" ולמחוק את המילים "לפקודת" רק להשאיר "שלמו ל...", רצף פעולות שלוקח לבצע עשר שניות, שאני נוהג לעשות גם בצ'ק לחתונה של 300 שקל (שזה משרשור אחר). על הצ'ק הזה המוטב חותם מאחור, רושם את המילים: נא לזכות חשבוני מספר XXXXXX/Z בסניף YYY (חותם כבר אמרתי, אפשר לכתוב גם בתודה). את הצ'ק הזה אפשר להפקיד כמו פעם, במעטפה, ואפשר להשתמש במידע אוטומטי עם אפשרות להפקדת צ'קים. כל התהליך לא שונה מצ'ק של 500 ש"ח. מקסימום מתקשרים להורים לאשר את הסכום החריג. בהצלחה לחבר!

הייתה שם גם התנגשות בין כלי הרכב שכנראה הסיטה את הרכב השחור מהמסלול, כאשר לא ברור כל כך מי הגיע מאיפה.