Eily

חברי הפורום ליקטו בעבורך מספר מדריכים לרכישת רכב מאדם פרטי. בפרט המדריך של יואב (DISCO-TD5), ובכל זאת אדגיש לא בפעם הראשונה בפורום: מחירון לוי יצחק הוא מחיר תאורטי בלבד שאמור לשקף את מצב השוק לרכב במצב ממוצע, ולא תמיד עושה את זה. המחירון משמש בעיקר למתן פיצויים על ידי חברות ביטוח לרכב שנפגע בתאונה ולא מיועד לתיקון, או במקרה של גניבה. המחירון משמש גם כבסיס למשא ומתן בין קונה למוכר במכירת רכב. אין חוקים. מצב רכב משומש הוא נושא מאוד סובייקטיבי והמחיר המבוקש תלוי מאוד בביקוש ובהיצע ובמצב הסובייקטיבי של הרכב (מראה, צבע, מצב חיצוני, מצב מכאני, מספר בעלים, הקפדה על טיפולים, ק"מ). המוכר מבקש מחיר כראות עיניו, והקונה עשוי לבקש להתפשר. בכל מקרה הקונה רוצה לקנות את הרכב הטוב ביותר בעיניו, שישמש לצרכיו, במחיר הנמוך ביותר שבו יוכל למצוא אותו. הקונה רשאי להעלות כל טעון לגיטימי על מנת לנסות להוריד את המחיר. יש גם נוכלים שיזיקו לרכב בסתר כדי לנסות להוריד את המחיר, זה כבר לא לגיטימי ואמור להיות מטופל על ידי משטרת ישראל. היו מקרים כאלה שדווחו בפורום.

^ חושב שרציני, ופשוט לא מודע כמה כלים ומשאבים משקיע היצרן בדברים האלה. מצד שני, אם היה מדובר בשינוי פרמטר פשוט של שינוי מהירות לפקודת נעילת מומנט, לא היה אכפת לי לנסות לשנות אותו, לו הייתי סבור שהתהליך הפיך. בכל מקרה, פרמטרים כאלה (ניתנים לשינוי) בדרך כלל אפשר לשנות בהתחברות עם מחשב מקורי ולא צריך עדכון תוכנה לשם כך. מניח שלא ניתן. בכל אופן גם אני לא מבין מה הטעם לנעול מעל מהירות בלתי סבירה כזאת, נשמע כמו באג.

במצב תפעולי. בתמורה לרדיאטור פיג'ו 206 או סכום סמלי. הניסן 98 ידנית. גם הצינורות הראשיים יתקבלו בברכה. הודעה פרטית או בטלפון:

מחזק, אותו רכב, אני מתחיל במזגן על דרגה 2 או 3, ותוך כמה שניות יורד לדרגה 1. נסיעות לא קצרות באמת מסיט את המזגן, או מפעיל לסירוגין. מזגן באמת מפתיע ברכב כזה קטן. פות"ש מוזמן להחליף רציתי להציע שתמלא גז כמו שצריך קודם, אבל עברתי על השרשור וראיתי שבדקת גז, מלאת את הכמות המתאימה לאחר הוצאה בוואקום של הגז הישן, המזגן כנראה לא יקרר יותר, החלפת רדיאטור רק תקטין את הזמן שהגז בורח. לגבי תאוריות המנוע: המזגן בספארק 1.2 עובד מהרגע הראשון, בסיטרואן דיזל מנוע 2.0 גם מיד לאחר מילוי גז המזגן לא פועל ככה. מקרר, אבל לא ככה. ולשאלה הבאה: המזגן עובד גם בעליות לירושלים. גם בלי מזגן המנוע עובד קשה כדי לשמור על המהירות בעליות, גם לעבודת גיר יש חלק בזה. בקיצור, ברכב תקין עם תכנון כפי שצריך, ההבדל הוא בביצועים ולא במזגן.

אמנם לא קראתי את כל הספרים של דן אריאלי, אבל למדתי דבר או שניים על תאוריות שוק ותורת ההחלטות. מחזק את דברי רז: יש רכבים מאוד מבוקשים (גם אם על ידי מעטים) שיש מעט מהם. רכב כזה יקח הרבה זמן למכור, אבל מתאים המשפט "אני יודע מה יש לי ביד" השכיח כל כך במודעות במיוחד בפורום. רכב יחסית סטנדרטי: המוכר מאוד קשור לרכב רגשית, והשקיע בו הרבה זמן כסף וחוויות. השוק היום הוא כמעט שוק של מוכרים בלבד, ומכל דגם יש המון הצעות "רק תבוא". הסיטרואן הקודמת שלי הייתה ייחודית בכך שהיא דיזל פרטית מהשנים המוקדמות עם מעט ק"מ יחסית. היו מעט מאוד מתעניינים, במיוחד כאלה ש"חייבים דיזל" מסיבותיהם שלהם. בתוך חודשיים וקצת היו 2-3 קונים מהסוג שמעוניין לשחוט חצי מחיר. לא נעלבתי מהם, רק לא הסכמתי למחיר. היו שני קונים: אחד מהסוג שאתם מתארים. הראשון התעקש שאסדר משהו קוסמטי ברכב, סיכמנו על מחיר הוגן ולחצנו ידיים. לקח לי יותר משבוע למצוא את החלק (הרכב היה בגימור פאר) והיינו בקשר מדי כמה ימים. מצאתי את החלק והקונה כבר קנה רכב אחר. התאכזבתי אבל לא כעסתי. לאחר קצת יותר מחודש הגיע קונה אחר, שקנה את הרכב במחיר קצת מעל מה שאני שילמתי על הרכב, אבל במצב הרבה יותר טוב ממה שאני קניתי אותו. בקיצור, במשך שלושה חודשים: 2-3 מתעניינים רציניים, לרכב שלא משתבח עם הזמן (עוד לא במעמד של אספנות). מקרה נוסף: אני כרגע מפרסם את הרכב של זוגתי למכירה. ישנו מחירון מסויים, אבל יש הרבה רכבים דומים, גם פרטיים עם מעט ק"מ ומטופלים למכירה. בקיצור לכל מתעניין יש בערך עשרים מוכרים פוטנציאליים באזור, והוא צריך לבחור את הרכב במצב הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר. אין לקונה מה להצטער אם פספס עסקה, יש עוד עשרות הצעות. מצדי שקונה יעשה את כל השטיקים (הלגיטימיים, לא מדבר על נוכלים כמו בשרשור ההוא של מוסך רון). לי בסופו של דבר יש קו אדום של מחיר שממנו אני לא יורד. בנתיים (כמעט שבועיים) ואין אף לא טלפון אחד. לפני כמה ימים פרסמנו גם ביד2 ואז דפדפנו קצת והבנו את מצבינו. פשוט יש היצע רכבים חדשים באחריות בשוק, הרבה קונים מעדיפים אותם ומתקשים למכור כעבור כמה שנים. המחירון מאבד משמעות, והרכב לא מוסיף לערכו עם הזמן.

גם אני וגם אחי יצאנו באזור 23:00 מהמרכז, ולא היו שום עומסים בדרך, רק שותפים למסע. העומס שדיברתי עליו היה בתוך תחנת דלק (בתור לתדלק, בתור לשירותים, בטח גם לקפה). אני נסעתי מ6 דרום ו-40, אחי מכביש 4 דרך יד מרדכי.

קצת סיכומים והמלצות לשנים הבאות, ולמי שיש אפשרות ועדיין מעוניין, כל השבוע ועד 24 באוגוסט נמשכת החגיגה, בקצב קצת פחות אינטנסיבי לאחר השיא. ירדנו בליל שבת ("שישי בערב" למניינם) לאזור הדרום לצוד קצת חושך שיאפשר להנות מהפרסאידים. עיון במפות זיהום אור עדכניות העלה שהנקודה החשוכה באופן הוגן (לא, לא בני ברק) הצפונית ביותר היא הגן הלאומי הפתוח "חולות חלוצה" שנמצא בין הישוב והבסיס צאלים ובין הישוב רביבים, על ק"מ 171 בערך בכביש 222 באמצע הדרך בין צומת צאלים ובין צומת משאבים הסמוכה לטללים על כביש 40, בערך 17 ק"מ לכל כיוון). את המקום הכרתי בעבר אבל לא יצא לי לסייר שם עדיין ברכב פרטי. הכביש עצמו ללא תאורה, ובשביל היורד יש קטע קצר מאוד נוח לכל רכב. רק כשחזרתי גיליתי שרק השביל עצמו מצולם במפות של גוגל. אם לא משלבים טיול נוסף, האזור החשוך הבא נמצא מעל 100 ק"מ דרומה, ולא נראה לי שווה להמשיך לנסוע לאזור מצפה, בשביל אותה חשיכה. הירח שקע לקראת 1:00 ואת השביל החביב חלקו איתנו עוד שלוש מכוניות מפוזרות. מאוחר יותר "הפריעו" את החושך והמנוחה קבוצת ג'יפים שהמשיכה בדרכה. עם אור ראשון המשכנו לסיבוב רגלי קצר בעתיקות מה שמשוער להיות "רחובות המקראית". כעבור שעתיים היה כבר די חם ועצרנו לארוחת בוקר בשיחים המצלים של אחד היובלים המקסימים של נחל הבשור. בדרך היה פשוט טרוף של המונים נוהרים לדרום, שהיה מאוד משמח לראות (פחות משמח תור לשרותים בתחנת דלק). הפרסאידים מאוד חביבים והם אחלה תירוץ עבור אנשים מבוגרים (ובטח לנוער/ילדים) לצאת לראות קצת כוכבים מחוץ לבית. הרוח המדברית קצת מקררת בלילה ובגדים ארוכים או שמיכות מתאימות הן הכרחיות למי שרוצה להנות. אני לא מבין כל כך את הארגונים האסטרונומיים שמזמינים את הציבור לנסוע עד מצפה רמון לאמצע עיר מוארת בשביל לא לראות כלום, בשביל זה קיים המצפה בגבעתיים. סעו עוד עשרה ק"מ לאמצע המכתש (או לכוון הר שגיא) לחושך אמיתי.

הכוונה לעד 10,000 במקרה הגרוע. יכול להיות גם יותר. יכול להיות גם פחות. רכב שנסע כמה שנים, כמה עשרות אלפי ק"מ דורש תחזוקה, לא תמיד זה המצב בשוק היד שנייה, ולא תמיד יודעים את זה מראש.

כן, רכב חדש נמצא באחריות ולכן יש פחות הפתעות. אבל אם אחד הצמיגים נכנס במשהו חד ויש פאנצ'ר שלא ניתן לתקן, אז צריך כמה מאות כדי להחליף צמיג אחד או שניים. מצד שני, ירידת ערך של רכב חדש תעלה לך הרבה יותר מתחזוקת רכב בן כמה שנים. יש עשרות דיונים בנושא. בתאונה יש השתתפות עצמית. מסגרת אשראי זה סך התשלומים שניתן לשלם בכרטיס אשראי בחודש. זאת לא המסגרת בחשבון עובר ושב.

זה לא קשור לביטוח רכב, זה תשלום כמו כל תשלום אחר. רוב הסוכנים יסכימו לחלק את הסכום לכמה שתרצה. 8-12. יש גם הגיון כלכלי מסויים בכך. אם החלוקה היא תשלומים רגילים, בדרך כלל יש על כך עמלה נמוכה בלבד, ללא ריבית. החסרון (שוב, זה לא משהו שקשור לביטוח, אלא תשלום סכומים דומים באופן כללי): נתפסת לך מסגרת אשראי לאורך כל השנה. אם המסגרת היא 5000 למשל, והביטוח 3000, אז לפחות בחודשים הראשונים תוגבל לסכום של 2000 ש"ח בחודש. עוד עצה שעשויה להואיל, תחזוקת רכב היא הרבה יותר יקרה מאשר עלות רכישה, אגרה, טסט ביטוחים ודלק. במיוחד רכב יד שנייה. לפחות עוד אלף ש"ח כל חודש.

^ השרשור הזה בעקרון מנסה לנתח פסיכולוגיה של מוכרים, לא של קונים.

רק ביטוח מקיף תלוי בסוג הרכב. רכב כזה בדרך כלל לא מבטחים בביטוח מקיף, גם החברות לא ממהרות לבטח. חובה וצד ג' לא תלוי בדגם הרכב. חוץ מזה, מציע לך לקחת בחשבון סכום של 10,000 ש"ח ליישור קו ותיקונים, בנוסף לדלק כ5000 ש"ח בשנה לפני המטר הראשון (רק ניירת) ועוד קרוב ל-1000 ש"ח בחודש. אם ישנו הסכום מציע להתמקד ברכב ידני כמה שיותר צעיר עם פחות ק"מ והכי חשוב שטופל היטב.

הבבון בטולדו אכן הבריון המרכזי. המצלם גם מעכב את התנועה ומסכן את הפגוש שלו, ושל הבריון ושל אחרים. הוא בריון קטן לכשעצמו. בסופו של דבר גם קיבל בראש. אמנם הבבון בטולדו "התחיל" אבל אחר כך הם הפכו לשני בבונים עם אותה התנהגות, ופחות משנה מי התחיל קודם (אבל הגננת).

תמיד, וגם הלילה צפויים פרסאידים. בעקרון הפרסאידים ימשיכו עד ה24/8, אבל אנחנו ממש סביב השיא. הכי הרבה מטאורים צפויים להראות לפנות בוקר.

קפץ נא! עדיין רלוונטי, העליתי גם מודעה ביד2, ממש מעדיף להעביר את הרכב אל חבר פורום. לא יצא לי לצלם תמונות פנים עדיין, בלי סיבה מיוחדת, אולי אעלה בהמשך. בכל מקרה הפנים כחדש, את שפשופי החניה צילמתי.

מפורסמת פה בלוח יד2 של הפורום פלואנס דיזל ידנית, שווה לבדוק.

עלויות ביטוח חובה מפורסמות לפי מאפייניך באתר משרד האוצר (נקרא "מחשבון ביטוח חובה" חפש באינטרנט) והמחירים מחייבים (אפשר לקבל עדיין הוזלה קבוצתית למשל, אם אתה חבר באיזשהו איגוד צרכנים/עובדי מדינה). ביטוח צד ג' לפי מאפייניך אפשר להשוות באתרי השוואת מחירי ביטוח. מבינהם, WOBI הוא גם סוכנות וירטואלית. אפשר גם להשוות בין סוכני ביטוח. יש כמה מומלצים בפורום. אני מעל 30, כך שלא יעזור לך לדעת כמה אני משלם.

הסתכלתי ב3-4 תגובות ביוטיוב. לצערי ברשתות החברתיות לא חסרות תגובות שהן תת-רמה, חרפה למין האנושי, ואני מציע להפסיק עם התגובות בשלב הזה, כדי לא להתקרב לשם. בכל אופן מדובר בפקח של העירייה, קשה לדעת מהסרטון מה היה שם בדיוק. הפקח גם סינן יציאה או שתיים שהן לא במקום. אבל האדם ההוא, יהא מצבו אשר יהא, פנה לעובד ציבור בצורה מחפירה, וצריך לתת את הדין על כך. אישית לא צחקתי, אפילו לא חייכתי.

לא מזלזל. היא עדיין לא תל אביב, ומקווה בשבילך שגם לא תהיה, לפחות מבחינת הפקקים.

אין דין "עיר" באר שבע כדין תל אביב, או ירושלים או קריות. "עיר" זה דבר מאוד משתנה, אם הנסיעות קצרות מאוד יש לזה גם השלכה שלילית.

זה לא תלוי רק בטיב הסחורה, זה תלוי מאוד באופי המוכר. אני חושב שרוב התשובות כאן נוגעות למוכרים פרטיים (שהם כמו אנשי הפורום, ופחות לסוחרים ממולחים, שהשתלטו על חלק נכבד משוק יד2). אם המוכר מדגיש במודעה שהמחיר לא גמיש, כנראה שהוא פחות גמיש. זה מאוד תלוי עדה/תרבות. אם להכליל, מוכר שגדל על התרבות של חלק מחבר העמים לשעבר, לא יסכים להתמקח ויעלב לניסיון, אך גם ישמור מאוד על המוצר שמוכר, במיוחד מבחינה אסטטית. רוב המוכרים יפרסמו את הרכב בקצת יותר מהמחיר האחרון שהם מעוניינים למכור בו, ויסכימו להצעה רצינית שהיא קצת פחות מהמחיר הנקוב. רוב המוכרים ירדו במחיר עם הזמן, ככל שמפרסמים יותר ולא מצליחים למכור. לפעמים עד כדי כך שימכרו בסוף במחיר נמוך יותר מהצעה ראשונית נמוכה שקיבלו. נדמה לי שיש ל"דיסקו" מדריך די מפורט בעניין שעוסק גם בזה. מסכים עם אלה שכתבו שאפשר להתמקח, אבל בנימוס.

מה גודל מכל הדלק? למה אתה ממלא 13.5 ליטר? הגגון משפיע עד 10% לכל היותר, ובעיקר במהירויות בינעירוניות. פות"ש נוסע יותר בעיר, ומעיד על עצמו כבעל רגל כבדה מאוד על הגז, מה שכנראה מביא לצריכה הזאת.

^ אחת מפורסמת פה בלוח עם ק"מ נמוך, על פניו נראית רכישה מאוד מוצלחת, נכנסת כמעט פעמיים בתקציב. רק שים לב שC4 1.6 ונחשבת כבר משפחתית קופמקטית, דרגה מעל C3 שהיא סופר-מיני. היא עדיין תיכנס לחניות. פלואנס כבר הרבה יותר ארוכה עם הרבה יותר מקום גם בספסל האחורי (שלושה נוסעים) ובתא המטען.

מיני זאת קבוצת המכוניות העירוניות הקטנות ביותר בשוק, אורך 3.6. לפעמים יש שלוש חגורות בטיחות מאחור, אבל לא יכנסו יותר מ-2 אנשים מאחור, וגם תא המטען קטן מאוד. המנוע מאוד קטן והמכונית חסכונית. סופר מיני הן קצת יותר גדולות. אמצע הדרך לכוון משפחתית קטנה. קצת פחות חסכוניות, קצת יותר כבדות. לכוון 4 מטר אורך. קודם כל צריך לבחור קטגוריה רצויה, ואז דגם ושנתון לפי התקציב. לפעמים דווקא מכונית משפחתית תאבד יותר ערך ממכונית סופר-מיני מקבילה, בגלל עניינים של ביקוש והיצע (כלומר, תהיה יותר זולה לרכישה). במיוחד משפחתית גדולה, אבל יהיה לזה מחיר בסעיפים אחרים. חפש מכוניות פה בפורום מכירה (זוגתי מוכרת מיני ידנית, שלא מתאימה לך). מאוד חשוב לא לקנות רכב מסוחר רכב אלא מהבעלים שרשום ברכב (ולשים לב כמה זמן הרכב ברשותו), ורכב שטופל היטב, מאשר איזה סוג רכב.

דווקא רכב עם וותק של כמה שנים וכמה וכמה עשרות אלפי ק"מ עדיף לקנות ידני ומקסימום להחליף קלאץ' מאשר הצורך בשיפוץ גיר אוטומטי. זה גם שיקול מרכזי, שחוזר על עצמו בהמלצות לקניית רכב. אבל השוק עדיין מעוניין באוטומטי משום מה...