חן פרחי

זה שיש לגרסת ה 150 כ"ס מיתלים אחוריים נפרדים, זה לא מעניין אף אחד. זה שהיא הקומפקטית הכי זריזה מבין אלו שאינן נחשבות לפרימיום, כנ"ל. הגעתי כבר מזמן למסקנה שרק המולטימדיה מעניינת אנשים, ועל זה קמות ונופלות לא מעט רכישות. תתחדש ותהנה, ושמח בשבילך שהעדפת קומפקטית משובחת על קרוס אובר חלול.

האמריקאים הסכימו לשחרר תקציבי פיתוח רק היכן שזה שירת את האינטרסים שלהם, בראש ובראשונה. פיתוח האסקורט III, זו שמוכרת לנו כאריקה, עלה סכום גדול, מאחר ופיתוח המכונית החל מלוח נקי, ובנוסף נדרשה הסבת המפעלים להרכבה אוטומטית. האמריקאים היו זקוקים לה לא פחות מהאירופאים; האסקורט היתה אמורה להחליף את הפינטו הכושלת שיוצרה עד 80', ולכן נאותו לשחרר תקציבים נדיבים. כשרצו בפורד לפתח מנועים חדשים לסיירה שאמורה היתה להחליף את הקורטינה, נענו בשלילה, וכך מצאה עצמה מכונית מודרנית וחדשנית תקועה עם מנועים מיושנים, חלשים ורועשים. ולמה ? כי לאמריקאים לא היה אינטרס בה.

לא רק שהפיאסטה היתה מכונית אמינה מאד, היא גם היתה פשוטה מאד לתחזוקה. המנוע בעל יחס הדחיסה הנמוך הסתדר היטב עם הדלק הקלוקל באותה העת, מנועי הברזל לא היו רגישים להתחממות והתכנון הנכון גרם לכך שגם תיקונים גדולים היו קלים יחסית. חבל רק שהגירסאות הספורטיביות לא יובאו, בשום דור, אם כי החברה הישראלית לאוטומובילים בע"מ (יבואנית פורד באותה העת, ורק מהשם אפשר להבין איך היא התנהלה) אפשרה תאורטית להזמין את XR2I בדור השלישי.

הפיג'ו הראשונה שהשתמשה בבולמים מתוצרת עצמית היתה ה 404 שהוצגה ב 60'. למרות הלוק העזתי שלה, ה 404 הציעה שילוב מעולה של נוחות נסיעה והתנהגות כביש בטוחה ומהנה. ה BX והקסנטיה היו האחרונות שהשתמשו במערכת ההידרופנאומטית גם לתפעול הבלמים, ומי שנהג בהן בוודאי זוכר את הדוושה הנוקשה וקצרת המהלך. ב C5 הבלמים היו בעלי משאבה רגילה. ב CX, SM ודגמי ה 3.0 של ה XM גם ההגה היה מקושר למערכת ההידרופנאומטית והיה לו תכונת מירכוז יוצאת דופן. מבין הדגמים החדשים של פיג'ו, רק ה 407 הציעה נוחות נסיעה טובה באמת, שבאה על חשבון ההתנהגות הסתמית, בוודאי בהשוואה ל 405 וה 406. מעניין שדווקא ה 301 מפתיעה בנוחות נסיעה מצויינת, שבאה אמנם על חשבון ההתנהגות, אך כנראה זה היה סדר עדיפות מחושב מראש.

פורד אמריקה מעולם לא העריכה את פורד אירופה, ובכל פעם שנדרשו תקציבי פיתוח לדגמים חדשים, זו היתה מערכה מתישה עבור אנדי פורד אירופה, וזה למרות שהחטיבה האירופאית היתה תמיד ריווחית. אותו דבר בדיוק קרה עם אופל והנהלת gm בארהב.

חבל רק שדגמי ה XR2 מעולם לא הגיעו לארץ ביבוא סדיר, והפיאסטה פיספסה את ההצלחה לה זכו בשעתו האונו טורבו וה 205 GTI.

אתה זוכר סוזוקי מעניינת ? רק מהשם שלה בא לי להרדם..

תודה על השיתוף, נהננתי לקרוא ! כתוב היטב, מעניין וקולח. מסכים עם FALOU לגבי צילומי הפנים; הזדמן לי לבחון כמה מכוניות בעת האחרונה, וגם אני נתקלתי באותה בעייה. מצלמות אוטו פוקוס לרוב נוטות להתמקד באובייקט הקרוב ביותר, ועל פי רוב זהו גלגל ההגה, ושאר התמונה אינה נראית טוב, בלשון המעטה. אצרף כמה דוגמאות, והן צולמו במצלמה לא רעה, שבטח עדיפה על זו בטלפונים סלולאריים.

תנסה קודם לנטרל את מערכת המיגון. על פניו נראה שהבעיה ממנה.

כנראה שיש תקלה במערכת הנעילה, והיא גורמת להבהוב בלי הפסקה. זו גם הסיבה שהקצב שונה בינה לבין מאותתי החירום.

איזו מערכת מיגון מותקנת אצלך ? האם הנעילה דרך השלט מפעילה את 4 האיתותים ?

ברגע שתגיע הקקטוס האוטומטית (או אפילו הרובוטית הנסבלת), ארכוש כזו.

יתרונה העיקרי של הסלריו על יתר המיני האוטומטיות הוא במרווח הפנימי ובצריכת הדלק. הגרסה הידנית מאבדת את קלף החסכון, ולמעט מרווח פנימי אין לה שום יתרון על היונדאי, שמרגישה הרבה יותר מכונית ממנה.

תודה על הסקירה. אושריקו, גם האוריס ההיברידית היא עם מנוע בנזין, פשוט נוספה לה מערכת היברידית. בתוספת מחיר לא גבוהה מקבלים את האוריס ההיברידית, שהיא הרבה יותר אטרקטיבית מהאוריס הרגילה, שנטמעת בין כל הקומפקטיות בלא שום יתרון יחסי.

חוק מיותר, ולא בגלל שאינו הגיוני. אורך חיים ממוצע של מכונית נע סביב ה 20 שנה, פלוס מינוס. מכוניות איכותיות ואמינות מחזיקות מעט יותר, מכונית יקרות לתחזוקה פחות. על פי רוב, תיקון בינוני ומעלה או הכנה יקרה לטסט מכריעה את גורלה. זה טבע העולם ומזה חיים יצרני המכוניות. מעטות מאד המכוניות שמגיעות "טבעי" לגיל 30; אני מעריך שבין 10 ל 20 מכוניות בשנה. לטרוח ולחוקק חוקים שגם כך הרלוונטיות שלהם אפסית, זו איוולת לשמה.

לדעתי ה T3 מספיקה בהחלט. מנוע 1.5 עם 152 כ"ס ותיבה פלנטארית 6 הילוכים. מעוצבת להפליא, איכותית מאד, מושבים מעולים ומערכת קול משובחת. מנגד, נוחות הנסיעה העירונית בינונית, אין מקום לנוסע חמישי ותא המטען קטן יחסית. עם קצת הנחה, היא עסקה מצויינת.

תתחדש ותהנה ! גם לי צריכת הדלק נשמעת מעט גבוהה. ב 301 עם מנוע זהה, בנסיעה עירונית די פקוקה ב 90% מהזמן, צריכת הדלק עומדת על 11.4 ק"מ לליטר, וזו הצריכה הגרועה ביותר שהגעתי אליה.

דווקא הסמארה היתה מכונית נאה יחסית, לפחות עבור זמנה, ונהנתה ממיכללי הנעה טובים, בייחוד בדגם ה 1.5. אני זוכר שהיה לה מנוע טוב וגיר נעים. כל השאר סבל מחוסר הניסיון של מהנדסי לאדה, החל מהנדסת האנוש האיומה וכלה בהתנהגות הכביש הרעועה.

זוכר איך כמעט קניתי לאדה ניבה 92' בשנת 94'. הלכתי לראות אותה באזור, המכונית היתה מהדגם המפואר (GL) בצבע אדום עם חישוקים נאים וסטיקרים לרוב. היה לה מעין הגה כוח, שלא היה אלא מנגנון גלגלי שיניים שהאריך את יחס העברה של ההגה. המחיר הנמוך והמפרט העשיר יחסית שכלל לוח מחוונים מלא, הגה ספורט קטן ומזגן טוב, כמו גם יכולת השטח המצויינת, גרמו לי לרצות אחת כזו. עשיתי סיבוב, האוטו לא רע בעיר, עם נוחות נסיעה מפתיעה לטובה, בוודאי ביחס לסוזוקי סמוראי. סגרנו מחיר, וביקשתי ממנו לנסוע לחבר בעל מוסך "שיעיף מבט". יצאתי לדרך חולון, ואת הרעש הנורא שבקע ממערכת התמסורת לא אשכח כל ימיי.. וכשאני מתכוון לרעש, אז זה רעש ! עשינו פניית פרסה ונפרדנו כידידים.

אנינות זה בדיוק הדבר האחרון שמחפשים אלו שרוכשים מכוניות מהסגמנט הזה. עבור רבים, קרוס אובר מסמל "הצלחתי בחיים", ויכולת דינאמית מעניינת אותם כשלג דאשתקד. בדיוק בשל הסיבה הזו מצליח מאד הטובון החדש, למרות שהוא חסר את מערכות הבטיחות המתקדמות של הקאיה.

ח"ח לאייל על כתיבה משובחת ומשעשעת, נהנתי לקרוא ! אהבתי יותר את עיצובו של הרודיוס הקודם; לעיתים קורה מצב שככל שהמכונית מכוערת יותר, כך היא הופכת ליפה יותר, והרנו 4 והסוסיתא קוביה הן דוגמאות מצויינות.

לפחות הלגאסי תיזכר כמכונית הראשונה של סובארו שהיתה לה שלדה ראוייה, ששילבה בין התנהגות כביש טובה לנוחות נסיעה טובה יחסית. והיתה גם גם את ה RS שהיתה האמא הרוחנית של ה STI של ימינו. ולעינייננו - שנת 92' זה רחוק מאד מכניסה לסטטוס אספנות, וספק אם יהיה לך מה לעשות איתה 5 שנים.

יש מי ששוקל, אוזל ואחמט, נהגי מוניות באיסטנבול.

האמת, ברוב הקטגוריות בהן נמצאות המכוניות של VAG הן תמיד בפסגה, בלי קשר למגזין הבוחן אותן. וזה לא רק בארץ, אגב.

ניסיתי, ואפילו אימצתי את עיני הקשישות. זו HENRY J.