הפרק המקומי של הטויוטה קורולה כלל לא החל אצל יוניון מוטורס, יבואני טויוטה, אלא אצל חברת המזרח.
זו ייבאה בשנת 90' את הגירסה האמריקאית של הקורולה, שנקראה גיאו פריזם.
הפריזם הגיעה לארץ ב 2 רמות גימור והספקי מנוע - LSI עם 110 כ"ס ו GSI עם הספק מכובד של 125 כ"ס.
בגדול, הפריזם היתה קורולה שעברה אי אלו התאמות על מנת לענות על המפרט האמריקאי - חגורות בטיחות שיצאו ממסגרת הדלתות, נעילה מרכזית כפולה ואפילו צבעי פנים אמריקאיים להחריד, תכלת או בורדו.
בשל התמחור הגבוה (מאד) המכירות היו איזוטוריות, ולאחר שנה נעלמה כלעומת שבאה.
בספטמבר 91' החל יבואן הסדיר של מכוניות טויוטה, והקורולה הגיעה הנה בשני גרסאות מרכב - סאדן, ידנית בלבד וברמת גימור נמוכה יחסית, וליפטבק אוטומטית בלבד וברמת גימור ואבזור גבוהה.
בניגוד לגיאו פריזם האמריקאית, לדגמי 92' של הקורולה היה מאייד ולא הזרקת דלק, וההספק היה נמוך יותר, 95 כ"ס.
התמחור היה גבוה יחסית לתמורה הדי בינונית, ולאחר שפגה ההתרגשות מהשם החדש, המכירות היו נמוכות למדי.
בסוף 91' הוצגה ביפן הקורולה החדשה, אולם השיווק למערב החל רק בסוף אותה שנה, ולכן הגיעה לארץ רק כשנת הדגם 93'.
בגרסה זו כבר זכתה הקורולה להצלחה משמעותית, ולמרות התמחור הגבוה, זכתה להצלחה המיוחלת.
גם הדגמים שהגיעו אחריה זכו להצלחה מכובדת, כולל דגמי 08' שצויידו בגיר רובוטי חד מצמדי גרוע למדי.
ומשהו אישי שלי על הקורולה - בשנת 96' יצאתי לירח דבש בטורקיה, ושכרתי קורולה ידנית.
המכונית היתה ברמת הגימור הנמוכה ביותר, וממש לא היה בה כלום, אפילו לא מזגן.
המכונית הפגינה זריזות נחמדה ותגובת דוושה מצויינת, וכשנפתח הכביש, שמתי לב שאין למנוע מנתק הצתה, ולמעשה הסל"ד עולה בלי סוף; פתחתי מכסה מנוע, והתברר לי שלמרות שהמכונית היתה משנת 95', לא היה לה הזרקת דלק אלא מאייד כפול, וזאת בשל איכות הדלק הטורקי.
וזו גם גדולתה של הקורולה - היא תמיד התאימה לכל שוק ולכל מדינה, תהיה זו הנידחת ביותר.
ובשל זה תמיד היתה רבת מכר.