חן פרחי

ערב טוב!בכוונה אני פונה אליך בפרטי ולא בפורום.לחבר שלי יש פנצ'רייה בדרום ת"א(רחוב הרצל)קוראים לו גידי,והוא הכי זול בארץ.בדוק!אם תרצה,אני ידבר איתו,תקבל מחיר פצצה!

רצוי מאד להוציא רישיון בינ"ל בממס"י אם אני לא טועה,2 תמונות ועשר דקות בדיוק.בהרבה ממדינות אירופה רישיון הנהיגה הישראלי מקובל,אבל בשביל 10 דקות לא כדאי לקלקל את הטיול.ואג טורקייה,תזכה לראות שם יצירות לא מהעולם הזה...(טופאש,רנו 9 ו 12 ועוד).

בדקתי את העיניין עם רכבי הפרטי(יונדאי גטס)בעל מד מרחק אלקטרוני.צר לי לאכזבכם,הוא לא זז רוורס...חשבתי לחסוך קצת קילומטרז'

בחברות הקטנות שמשרדיהם ממוקמים בבתי המלון,ישכירו רכב גם לנהגים צעירים.בכל מקרה עדיף להשכיר מהם רכב,ולא מהחברות הגדולות,אפשר לעמוד על המקח.תבדוק רק שהייה לך מספיק דלק להגיע לתחנה,הטורקים נוסעים תמיד על מיכל ריק...

דפיקות שסתומים נגרמות פעמים רבות בשל שימוש בשמן מאיכות נמוכה,או אי החלפה בזמן.פלאשינג טוב יתכן שיפתור חלק מהבעייה.

סך הכל נשמע רע יותר ממה שזה באמת...השלדה נקייה,האוטו לא עבר תאונות רציניות,וגם המכני סביר.זה אוטו מודל 97,וקשה למצוא אוטו מושלם משנים אלה.לעומת זאת,יש גם כמה תיקונים לא פעוטים-מזגן לדוגמא.אם אתה צריך להחליף מדחס לדוגמא,או מעבה פנימי(חס וחלילה,תיקון יקר להחריד)זהו תיקון לא זול.תושבות מנוע,לא נורא.מצמד-כמה זמן שיחזיק-יחזיק.אמנם עושה רושם של אוטו מוזנח,אך בעל פוטנציאל.בכל מקרה בהצלחה.

רוב החשמלאים ומוכרי המצברים לא מתעסקים במצברים משומשים,בדרך כלל.מצבר משומש עלול לשבוק חיים לכל חי,ימים מספר אחרי שתקנה אותו,ואם לא נותנים לך אחריות,תוציא כסף פעמיים...מצברים היום לא כל כך יקרים,ועדיף לקנות מצבר פשוט,רק שתיהייה לו אחריות.

הפיג'ו 306 דיאמנט אמנם אוטו מצויין,אבל הוא לא אוטומטי.הדגפ האוטומטי של ה 306 בשנים אלו נקרא "סופר סאלון",והוא חורג מתקציבך.

ליביו היקר,עכשיו אני רואה מה ההבדל בין דור הספרים לדור האינטרנט...הדוגמאות לשיפורים שנתת אחלה,רק קשה להאמין שכל זה נמכר ב 40,000 שקל.אם זה המחיר ואלו השיפורים-תקנה.ואם לא את זאת,תוכל למצוא סיירה יפה מתחילת שנות ה 90 ולשפר אותה להספקים קצת פחות דימיוניים.בכל מקרה בהצלחה,הסיירה אוטו טוב ומהנה.

באחד השרשורים הקודמים נדון העיניין של הברקת לוח מחוונים,וציינתי שהחומר הכי טוה הוא סיליקון נוזלי,כפי שציין הבחור לפני.הבעייה היחידה שקשה להשיג אותו בכמויות קטנות,כי הוא משמש לתעשייה.הספריי לסקאיי הוא סיליקון נוזלי מדולל(אמולסייה)בתוספת תמציות ריח ואירוסולים.הסיליקון,בנוסף על זה שהוא מבריק את הצמיג,הוא גם מגן עליו מקרינת השמש ומהשפעתו המזיקה של האוזון.

למרות שנעלבתי עמוקות מזה שקראתי לי בור(בלי עם הארץ,מה שנכון).יש לי בבית סיפרייה,לא ספר אחד,על שיפורי פורדים,מהפייסטה ועד הטרנזיט...להספק של 500 ממנוע הקוזוורת,בחלומות בליילה בצאת הכוכבים,לא תגיע.הבעייה העיקרית שמונעת ממנו להגיע להספק כזה,היא מגבלת הסל"ד של המנוע.מנוע הקוזוורת' לא מסוגל להעפיל מעבר ל 7000 סל"ד.גם באנגלייה,שם הקוזוורט זוכה למעמד מיטי ממש,המשפרים המקצועיים ביותר לא הגיעו ליותר מ 350 כ"ס.בדוק את עצמך,ותחזור.בפעם באה אני ייעלב ממש...

הספק של 450-500 כ"ס ממנוע 2.0-שלחנו את הת'רד הזה ליצרי הסידרה "אזור הדימדומים"...לסיירה קוזוורת' הסטנדרטית היה 204 כ"ס,לכשעצמו הספק מכובד.אם הסיירה הזו במקור היתה 2.0,ייתכן שהורכב בה מנוע קוזוורת' שהיה באותו נפח בדיוק(1993 סמ"ק).גם אם היא משופרת בפראות,קשה מאד לעבור את ה 300 כ"ס.בבסיסה,שילדתה של הסיירה יכולה לטפל בהספקים גבוהים יחסית,אבל לא ב 300 כ"ס.בסוף שנות ה 80 קיבלה הקוזוורת' הנעה כפולה,ויכולתה שופרה פלאים.עם הנעה אחורית בלבד,יש גם פוטנציאל סכנה לא מבוטל...צריך לבדוק ביסודיות מה עומד מאחורי האוטו,מי שיפר אותו,מה הורכב בו,מה מצבו הכללי ועוד.על פניו,נשמע מופרך משהו.

שלדה נפרדת,בניגוד למה שבני הספל טוען,קשה עד בלתי אפשרי לתקן כראוי.ג'יפים וטנדרים חדשים משביתים לעיתים בגלל פגיעה לא קשה בשלדה.לעולם זה יחזור להיות אותו אוטו שהיה.חבל..כואב הלב.

מכונית קופה קטנה בעלת הנעה קדמית,לראשונה אצל וולבו,הוצגה במרץ 86,ולמעשה הקדימה ב 3 שנים את ה 440\460,שהשתמשו באותה שלדה.היא הוצגה עם מנוע 1721 סמ"ק של רנו(כמובן)ו 109 כ"ס מהמנוע המוזרק.היו לה ביצועים די טובים-0-100 ב 9.5 שניות ומהירות מירבית של 190 קמ"ש.בשנת 88 הוצגה גירסת הטורבו של אותו המנוע והיה לה 120 כ"ס וכמובן ביצועים טובים יותר.לארץ הגיעו 2 מכוניות כאלו לצורכי תקינה,אבל מחיר גבוה מידי מנע את שיווקה.לפי מיקומה במבחני דרכים מאותה תקופה,לא נראה שהפסדנו הרבה.

ה343 החלה להימכר בארץ תקופה די קצרה לאחר שהוצגה(75).התדמית שהייתה לוולבו בשנים אלה,היתה של בטיחות נוחות ואמינות,וולבו ניסתה להיכנס לפלח שוק נמוך יותר,בתקווה להגדיל את המכירות.בתחילה היא יוצרה במרכב הצ'בק 2 דלתות בלבד,ורק ביוני 80 היא הוצגה עם 5 דלתות(345).בשנת 82,וולבו ביטלה את כל ה "סופיות" בשמות וה 345 הפכה ל 340(ה 244 ל 240).באותה שנה הוצגה ה 360,שהיתה גירסת הסאדן של ה 340,עם מנועים גדולים יותר,1721 סמ"ק של רנו ו 1986 של וולבו(B 20)בגירסאות הזרקה ומאייד.הפואנטה העיקרית שלה היה הגיר הרציף,שהוצג בה וב 66 הקטנה(דאף עם מנוע אחורי ומנועי רנו 1.1 ו 1.3),והיה אמור להיות התשובה המוחצת לגירים האוטומטיים הקונבנציונליים;אין סוף הילוכים,פעולה חלקה ומבנה פשוט יחסית.הגיר פותח ויוצר ע"י ואן-דורן.תיאורטית,זה היה אמור להיות גיר מושלם,בפועל הוא התגלה כבעייתי,2 הרצועות נטו להחליק ולהקרע,היה לו רעש מעצבן,לא היה מצב L בידית ההילוכים,ובלימה בירידה ארוכה היתה נעשית רק על ידי הבלמים,התאוצה היתה איטית ועוד.הסיבה העיקרית שבעטייה הן לא זכו להצלחה בארץ היתה די פשוטה:תקנות המס בראשית שנות ה 80,הפלו מכוניות בעלות נפח גדול מ 1.3(מיסוי ארידור)וה 340 בעלת מנוע ה 1.4 היתה פשוט יקרה מידי.ששונו התקנות ב 87,זה כבר היה מאוחר מידי,אם כי עדיין היא נמכרה,אפילו בשנת 90(!).הרבה נחת וולבו לא רוו ממנה,ולא מזו שהחליפה אותה(440\460)וגם לא מזו שהחליפה את מחליפת ה 340(S 40)...עם גיר ידני ומנוע ראוי(1.7 או 2.0)היא היתה מכונית די נחמדה עם אחיזת כביש מצויינת(חלוקת משקל מעולה בשל מיקום הגיר\מצמד)וביצועים טובים.כצפוי,בהולנד היא נמכרה מצויין,והיא היתה פופולרית מאד בזמנה.

בשנת 74 רכשה וולבו השבדית את חטיבת המכוניות הפרטיות של דאף ההולנדית(יצרן משאיות גדול)וקיבלה כ "נדונייה" את ה66 שצויידה במנוע 1.1 ו 1.3 אחורי של רנו,עם גיר רציף מתוצרת וואן-דורן,ומכונית בשלבי פיתוח אחרונים,למעשה מוכנה לייצור,שנקראה 343.ל 343 היה מנוע רנו 1397 סמ"ק עם מאייד וובר כפול,הנעה אחורית,כשיחידת הגיר\מצמד נימצאו בסרן האחורי(כמו האלפטא וג'ולייטה של אלפא)והמתלה האחורי היה דה-דיון,עם זרועות אורך ארוכות.הגיר הרציף שלה השתמש ברצועת גומי ארוכה,שלא עמדה בעומס,היתה מחליקה ובסוף נקרעת...מה שמעניין,שהיא זכתה להצלחה מסחרית לא רעה,ונמכרה עד 89,אז הוחלפה ב 440\460 שהשתמשו גם הם במנועי רנו.שיתוף הפעולה בין רנו וולבו ההולנדית נפסק בכת שוולבו החלה לייצר את ה S 40 בשיתוף פעולה עם מיצובישי(כריזמה).מה 66 וולבו נפטרה במהירות,הנזק למדמית וולבו היה עצום,והם קלטו במהירות את פוטנציאל ההרס הטמון בהן...

מנוע ה PRV פותח מאינטרס של שלושת החברות:מנוע ה 6 צילינדר הטורי של ה 164 היה ארוך מידי וכבד ומידי,והוא ניפסל לשימוש ב 264,כי שוב היה צורך להאריך את החרטום,דבר שוולבו לא היתה מעוניינת בו,פיג'ו רצתה להיכנס לפלח שוק גבוה יותר משל הפיג'ו 504,והמנוע הכי גדול שהיה לה היה ה 2.0 של ה 504,שכמובן לא הספיק למכונית הגדולה והכבדה יותר,ורנו,שזה היה הניסיון הראשון שלה בפלח השוק של מכוניות הסאלון,מפני שעד 75 המכונית הגדולה והיקרה ביותר שלהם היתה ה 16,והמנוע הגדול ביותר שלהם היה ה 1647 סמ"ק.כך ששלושת החברות היה אינטרס זהה.מלבד זה רנו וולבו שיתפו פעולה בשנים אלו עם ה 343 וה 66 ההולנדיות שהשתמשו במנועי רנו.רק חבל שיצא להם "פלופ" כזה...

האומגה שנת 78 היתה שונה לחלוטין מזו הכושלת של שנת 79-84.הומגה הקודמת יוצרה משנת 75 עד 79,היתה לה הנעה אחורית ומגוון מנועים(6 טורי 4.1 ו 8 5.0).היא נמכרה גם תחת השמות שברולט נובה קונקורס,פונטיאק וונטורה וביואיק אפולו.זו שבאה אחריה היתה בעלת הנעה קדמית והיו לה מנוע 2.5 עם 4 בוכנות או 6 בוכנות 2.8.היא היתה מכונית גרועה אמיתית,צרה צפופה ובעייתית.הקודמת היתה טובה בהרבה ואמינה.

בלאנסר אין שטנגות(מנופים)להעברת התנועה מהידית אל הגיר,אלה ישנם זוג כבלים שמעבירים את התנועה.בדרך כלל שימון טוב יפתור את בעיית הרעש,ואם לא,תאלץ להחליף את זוג הכבלים(לא יקרים).חבל שלא ציינת אם העברת ההילוכים קלה כמקודם.ייתכן גם שתושבת הגיר שלך עייפה או נקרעה.

ה "שעון העומד" הוא מד גובה שמן,שאמור לעלות עד למעלה כאשר פותחים את מתג ההצתה למצב התנעה.אמור ללוות אותו זמזם.ברגע שמפלס השמן יורד בצורה ניכרת,המחוג עלול להיכנס לפעולה באמצע הנסיעה.כל זמן שהוא "ישן" זה בסדר.לגבי נוזל קירור,העדף נוזל איכותי של חברה מוכרת(פארפלו של פיאט,G 11-12 של פולקסווגן ודומיהם).אם כבר יישרת קו,די מומלץ לנקות באותה הזדמנות את הרדיאטור,זה תמיד מועיל,בעיקר לקראת הקייץ.

בסובארו לגאסי מורכב מאייד מסובך יחסית,שאמנם דומה למאייד שבלאונה הרגילה(היטצ'י)אבל מורכב ממנו.אם אתה לא בעל ניסיון ויודע היטב מה אתה עושה-תן לבעל מקצוע לטפל בו.

סרט יפה באיכות צילום גבוהה לתקופתו.נצפו בסרט סברה(!)ב.מ.וו איזיטה,טריומף 1300 שחורה,פורד זפיר(של מפקד תחנת המשטרה)וויליס מסחרי סגור ועוד.חדי העיין שביננואי הבחינו בסוכנות אוטוקרס שהיתה ממוקמת ברחוב אלנבי.מומלץ לכל חובבי הקלאסיות!

הווזלין הוא חומר שומני,וכל חומר שומני על פלסטיק ייתן תוצאות דומות.ה "ספריי לסקאי" שנמכר בהמונייו,הוא למעשה סיליקון מדולל(אמולסייה)בתוספת תמציות ריח וארוסול(כדי להפכו לתרסיס).במעשיית הגומי משתמשים הרבה בסיליקון,כדי להקל על חילוץ המוצר המוגמר מהתבנית.הסיליקון מגן היטב מפני השפעתו המזיקה של האוזון,ומריחה של סיליקון "נקי" ולא מדולל על חלקי פלסטיק מחוללת בהם נפלאות!

המכונית שמצולמת בתמונה 3 היא קאטר-שבו ולא דופין.

הרנו 20 הגיעה בייבוא סדיר ושוטף לארץ,בדרך כלל עם מנוע 1647 סמ"ק ששימש את ה 16\18.ה 30 הגיעה לפי הזמנה,כלומר,היית מזמין ומקבל.רנו 20 היו די הרבה,30 לא(יש לי קרוב משפחה שהיה די בכיר בקרסו בשנות ה 70).לגבי המנועים,ברור שהיו שינויים קלים בין המנועים במכוניות השונות,בכל זאת לרנו היתה הנעה קדמית ולפיג'ו ולוולבו אחורית,אבל בבסיסם הם היו זהים.לא המנועים היו כל כך בעייתים כמו שהמערכות ההיקפיות היו מסובכות סתם ללא צורך.בכל אופן,משלוש יצרנים כאלה מכובדים אפשר היה לצפות למשהו קצת יותר מוצלח.כמו שציינתי,ברבות השנים הוא שופר ועודן,קיבל ראשים חדשים עם 4 שסתומים לבוכנה(בפיג'ו 605),הזרקת דלק אלקטרונית רב-נקודתית(סיטרואן XM)והוא הפך בערוב ימיו למנוע טוב.