חן פרחי

מה,מישכנו אותו למאה שנה??מה אתה עומד לקנות,בוגאטי?ברצינות,רשם המשכונות הוא משרד מודרני בערך כמו התקליטייה של סבא שלי...ייתכן מאד ובעברו אכן בוצע מישכון על הרכב,בדוק רק שהמישכון הוסר,כי זה לא מפריע להעברת בעלות מקוונת בדואר,ועל מנת שלא ימתינו לך הפתעות.אין לך ברירה,עליך לגשת עם המוכר לרשם המשכונות.

האוטו בתצלום הוא פורד טאונוס M-12,שיוצר על ידי פורד גרמנייה(בלבד)בין השנים 59-61,בוורסיה זו,והיו לו שני דגמי מנועים:V4 1172 סמ"ק עם 38 כ"ס ב 4250 סל"ד,ו 1.5 גם בתצורת V,עם 1498 סמ"ק ו 55 כ"ס באותו סל"ד.אגב,מנוע זה,עם קרבורטור כפול,שימש את הסאאב 95\96,ובטאונוס זו נעשה בו שימוש בכורה.דגם זה של הטאונוס היה הראשון ב "סדרה החדשה",ועיצובו הבסיסי נמשך עד לסיום הייצור ב 72 של כל סידרת הטאונוס.

לבעלים של הרנו 16 האפורה ממודיעין קוראים נרקיס אמוייאל,והוא חבר שלי מהמילואים.הרנו מודל 75,מקורית לחלוטין,ואין מקום בארץ שהיא לא הגיע אליו.אחרי אימון של שבוע,נגיעה במפתח והיא נדלקת.לאחיו יש מוסך רנו בירושליים,וגם הוא מחפש 16 TX...

לפני 12 שנה בערך הוולסלי הזו עמדה במושב כפר טרומן,וכשביררתי פרטים לגביה,הסתבר שאין אפשרות לעשות לה רישוי ישראלי.חבל.

בשנת 61 הוצגה האמי 6,שהיתה גירסת ה"פאר" של הדה-שבו.סיטרואן רצו לפנות לפלח שוק קצת יותר גבוה,וגם להחזיר תשובה לרנו שהציגו את ה 4 החדשה.האמי השתמשה בדיוק באותם מכללים של הדה-שבו.המנוע היה בנפח 602 סמ"ק עם 22 כ"ס בין השנים 61-63, 25 כ"ס בין השנים 64-67, 28 כ"ס בין השנים 66-68, ו35 כ"ס בין השנים 69-72,סוף הייצור שלה.שני הגרסאות האחרונות עשו שימוש במאייד כפול.בשנת 69,כתגובה לרנו 6 בחדשה,הציגה סיטרואן את האמי 8,שהצליחה לעשות את הלא יאומן,ולהיות יותר מכוערת מהאמי 6...גם היא עשתה שימוש במנועי הדה-שבו,שהיו בתצורת בוקסר,כמובן,אבל היא הציעה אופצייה יחודית של מנוע וונקל בנפח ליטר אחד,וגם את מנוע ה GS הראשונה בנפח 1015 סמ"ק עם הספק מכובד של 54 כ"ס.ייצורה נמשך עד שנת 79.מדגם האמי 6 יוצרו 1,039,000 מכוניות.במבחינה מיכנית הן זהות לדה-שבו ולדיאן(מנוע,גיר,מיתלים)כך ששיפוץ לא אמור להוות בעייה.

אין חלילה הרבה רע בוולבו S 40,רק שהצלחה מיסחרית היא לא היתה,וגם על השותפה שלה לפסי הייצור,המיצובישי כריזמה,לא היו מריבות באולמות התצוגה.ככלל,המכירות של כל דגמי וולבו החדשים לא בדיוק מרקיעות שחקים,ודי קשה לראות את וולבו שורדת עוד הרבה שנים,אחרי שהם איבדו את היתרונות הייחסים שלהם,בייחוד בבטיחות.גם בארץ וולבו איבדה כמעט לחלוטין את פלח השוק שלה,ולמרבה האירונייה,היתדרדרות במכירות החלה דווקא כשוולבו החלה מייצרת מכוניות טובות.

אוטו חצי אוטומטי לא אמור לכבות בשום מצב,זה עיקר הפואנטה שלו...ברגע שהגיר מבוסס על ממיר-מומנט,לא ייתכן מצב של כיבוי.מה שכן במצב של נסיעה בהילוך גבוה מידי,עשוי השמן בממיר להתחמם יתר על המידה,ובחיפושית,לדוגמא,היתה נורית מיוחדת שהתריע על כך,ברגע שהיית מוריד הילוך,השמן היה מתקרר.

יובל ידידי,טעות בידך.מנוע ה 1721 סמ"ק לא הורכב מעולם בפואגו,ואני כלל לא בטוח שהוא הורכב ב 18,גם לא בדור הני שהוצג ב 85.לפי מיטב ידיעתי,וייתכן שאני טועה,כל מנועי הפואגו וה 18(למעט ה 2.0)היו בעליי גל זיזים תחתון,ונלקחו מדגמים מוקדמים יותר של רנו.מנוע ה 1721 היה ב 21,ב 9-11,ב 5 בקארה וב 19.גם וולבו השתמשה במנועים הללו ב 440-480 וגם בגרסאות המאוחרות של ה 360.לפי פירסומים מקוריים וקטלוג של רנו,המנועים ב 18 היו בעלי מספר נפחים:1397 סמ"ק,1647 סמ"ק,1995 סמ"ק,1565 סמ"ק(טורבו) ו 2068 סמ"ק בדיזל.בשום מקום לא ניתקלתי במנוע ה 1721 סמ"ק ברנו 18.

הפואגו וה 18 חלקו את אותם מכללים בדיוק,אותם מנועים,החל ב 1397,1647,1995 ו 1565 סמ"ק בטורבו.סך הכל הפואגו היתה תרגיל עיצובי מוצלח,שאיפשרה לרנו נציגות בפלח השוק של מכוניות הקופה.את אותו תרגיל בדיוק עשו רנו בשנות השבעים עם ה 15 שהתבססה על ה 12 וה 17 שהתבססה על ה 16.לגבי מכבי תל-אביב,שמעון מזרחי הוא חתנו של קרסו,ושחקני מכבי נסעו תמיד ברנו,ובשנים האחרונות בניסאן.אגב,לשמעון מזרחי תמיד היו את הדגמים הכי מפוארים בהיצע של רנו(30,25 וספראן).

בדוק בקפידה,והיתייחס בכובד ראש למצבו של הגיר האוטומטי,בדוק בספר הרכב אם הוחלף שמן גיר בזמן ואם הוחלף נוזל הקירור.עלות שיפוץ גיר יכולה להגיע ל 5500 שקל!בהתאם למה שציינת,על פניו,נראה עסקה טובה מאד.בהצלחה!

הסכם שעושה הקונה עם המוכר לגבי תוצאות הבדיקה צריך להיות בדרך כלל כך-אני המוכר**** מצהיר בזאת שלרכב מסוג **** מספר ריושוי **** לא היו פגיעות שילדה,או כל פגיעה אחרת שהביאה לירדת ערכו(אלה אם לא חשוב לך פגיעות אחרות,שלא כוללות את המילה "שילדה")ומוסכם בזאת שאם יתגלו בבדיקה מימצאים אחרים מהמוצהר,המוכר יחזיר לקונה את דמי הבדיקה.אפשר להוסיף גם היתחייבות של המוכר לגבי מצב מכני התואם את הקילומטרז',במכוניות חדשות יחסית,כמובן.אין הסכם אחיד וסטנדרטי,וכל קונה(או מוכר)יכול לשנותו כראות עיניו,כל עוד הבסיס נשאר.

בארץ נמכרו כמה רנו 18 טורבו בודדות בשנת 84,ופואגו טורבו בשנת 85.למיטב זיכרוני רוב ה 18 טורבו נמכרו לשחקני מכבי תל-אביב,בכדורסל כמובן.מעניין שה 18 טורבו עשתה שימוש דווקא במנוע 1565 סמ"ק של ה 16 TS,ולא במנוע 1647 הגדול יותר.היה לה 110 כ"ס וביצועים מצויינים(0-100 ב 10.8 שניות ומהירות מירבית של 185 קמ"ש).מעניין אם שרדו מכוניות כאלו.

מיטב ידיעתי הג'יפים הללו נמכרים לפירוק או לייצוא בלבד.צה"ל גם לא מוציא כאלה כלים,עד שלא יוצאת להם הנשמה,תרתי משמע...

ההוולבו 340 היתה במשך שנים אחת המכוניות הנמכרות ביותר ב..הולנד.אכן עם מוזר ההולנדים.המנועים היו קדמיים,כמובן,אך הגיר והמצמד היו מורכבים מאחור,ונעשה שימוש במתלה דה-דיון,בדיוק כמו באלפטא של אלפא-רומיאו,מה שנתן לה חלוקת משקל אידיאלית ואחיזת כביש גבוהה מאד.בגירסאות הידניות,בייחוד עם המנועים הגדולים,היא היתה מכונית לא רעה,יחסית לתקופתה.אגה גם את ה 440-480 וולבו יעדיפו לשכוח,ובעצם גם את ה S 40...

אמנם זה אמור להיות שייך לשרשור אחר,אבל ברחוב ירושליים בבת-ים(קצת לפני בלפור,אם מגיעים מכיוון הים)עומדת סוסיתא קובייה בחצר של בית,עם לוחיות רישוי ישנות(נראה לי מימי גולדה מאיר...)נראית על פניו די שלמה.היא נטועה במקומה שנים רבות,נסה לברר.

כן,לאיביזה משנת 94 יש מנועים של פולקסווגן במספר נפחים:1.4 עם 60 כ"ס(שהחליף את ה 1.3 עם 55 כ"ס) 1.6 עם 75 כ"ס,1.8 עם 90 כ"ס,שהגיע רק בדגמים האוטומטיים,2.0 עם 115 כ"ס בדגמים הראשונים של ה GTI,ו150 כ"ס בדגמים המאוחרים יותר.כמו כן היו שני דגמי דיזל 64 כ"ס בדגם החלש ו90 כ"ס בדגם המוגדש.(ויסלחו לי אם שכחתי דגם...)למעט השם,אין דבר משותף לאיביזה הישנה,שהתבססה על שילדת הפיאט ריטמו של שנות השבעים.הספקי המוע נמוכים אמנם,אך הם מפצים על כך בגמישות טובה,כך שהביצועים סבירים ב1.4 וטובים ב1.6 ומעלה.גם שלדתה טובה,ורק נוחות הנסיעה לא מושלמת.האיביזה נחשבת למכונית אמינה למדי,ודי עמידה בהתעלליויות.דגם הטורבו עם 156 כ"ס,הוא אוטו מהיר מאד ובעל פוטנציאל שיפורים נרחב.

אם בנושאים צבאיים עסקינן,דעו כי 3 רנו 16 שימשו את סוכני המוסד שהכינו את מבצע "אביב נעורים" בביירות בשנת 73,המכונית הרביעית היתה ביואיק סקיילרק.המכוניות נשכרו על ידי סוכני מוסד עם דרכונים מזוייפים,כמובן.

אכן לקדטים של שנות ה 70 (עד 80 למעשה)היה הנעה אחורית,אבל המבנה הפרימיטיבי יחסית של המתלים שלהם,גרם לכך שזהו לא מקור ההנאה מהם,אלה שיקולי תחזוקה זולה ומבנה פשוט ואמין,היו בראש מעיינהם של המהנדסים.אותו כנ"ל לגב האסקורט "ברנדה" שיוצרה אף היא בשנים אלו,למרות שלשפר אותה קל יחסית,השלדה שלה מיושנת,ואחיזת הכביש נמוכה(סרן "חי" עם קפיצי עלים מאחור).וכפי שציינתי קודם גם הפיג'ו 504\505 לא יתאימו,למרות שיש להן התנהגות מצויינת והגה מצויין(בעיקר ב 505),הן רכות ואוטומטיות,המנועים עייפים מיושנים ורועשים,וחבל מאד שלארץ לא הגיעו הגרסאות המעניינו שלהן(STI,GTI,V6 וטורבו).אין ספק שבקטגורייה הזו,הסיירה היא הטובה מכולן,ושילדת ההנעה האחורית שלה בהחלט מאפשרת הנאות נהיגה(רק לב.מ.וו סידרה 3 יש שילדה טובה יותר,ולא בהרבה),ישנו שוק(אפטר-מרקט)שיפורים ענק,בסכום לא גדול אתה יכול לקבל סיירה ממודל מתקדם יחסית,כשהטובות ביותר הן משנת 90 והילך,לאחר מתיחת הפנים.

ה 5 וה 6 היו דומות מאד מכנית,והסיבה שהיא הוצגה,היתה כאמור תשובה לדיאן ו AMI 8 של סיטרואן,בדיוק כמו שה 4 היתה אמורה להיות תשובה לדה-שבו.רנו הפנימה בזמן את העובדה שאין עתיד למכוניות עם מנוע אחורי,ולכן כל דגמי רנו עברו לשימוש בהנעה קדמית.(5,12,15,17,18,20,30)הרבה לפני יצרנים אחרים.

הרנו 6 הוצגה בשנת 68,והיתה למעשה גירסה "מהודרת" ומאובזרת יותר של הרנו 4.היו לה חלונות עולים ויורדים,לוח מחוונים מפורט יותר(עם שעון טעינה כמובן)ואפצייה למנוע 1.1.היא הוצגה כתשובה לדיאן של סיטרואן,שהייתה לדה-שבו מה שהרנו 6 לרנו 4.מה שכן,המבנה המכני של ה 6 וה 16 די דומה,עם מנוע שנמצא הרבה מאחורי הגלגלים(בניגוד לרנו 12 או 18,למשל),כמו ב 16 ו ב5.מוט ההילוכים ברנו 6 היה ממוקם כמו ברנו 4,בלוח המחוונים,ובתא המנוע היה "מקל סבא"שהיה מורכב על הגיר.למרות שהיא יוצרה די הרבה שנים(68-79)היא לא היתה הצלחה מסחררת כמו ה 16 וה 5,ואין לה גם ערך גבוה כמכונית אספנות.

לכל הסיירות מסוף שנות השמונים ותחילת התשעים היה מאייד וובר כפול(חוץ מגרסאות ההזרקה,כמובן),שלא היה מיועד לתת להן ביצועים ספורטיביים,אלה תחזוקה זולה וחיסכון בדלק.תיאורטית,ה1.8 הוצעה גם עם גיר רגיל,אבל אני לא מאמין שכלל נמכרו סיירות כאלו בארץ.להגה הרגיל של הסיירה יש 4.2 סיבובים מנעילה לנעילה,והוא הגה טוב ונעים לשימוש,בעיקר בגלל שהאוטו בעל הנעה אחורית.להסב גיר אוטומטי לידני,לא אמורה להיות בעייה,ועדיף בהרבה ללכת על מנועי ה 1.8 המודרניים,שעדיפים בהרבה על מנועי ה "פינטו" העתיקים.גיר 5 ההילוכים היה משותף לכל דגמי הסיירה(MT 75)והטרנזיט בשנים אלו.שיוט מהיר בסיירה בעלת 4 הילוכים עלול להיות כאב ראש לא קטן...דגמים מיוחדים או מעניינים של הסיירה כמעט ולא הגיעו לארץ,בגלל המדיניות של ה"חברה הישראלית לאוטומובילים" שייבאה את פורד בשנים אלו,וחבל.הסיירה קוזוורט 4X4 יכולה ללמד גם את האימפרזה טורבו פרק או שניים בהילכות שלדה.

כששקלנו להחליף את האוטו(אישתי ואני,בסדר הזה)ציצמנו את האפשרויות לגטס או יאריס.היאריס נפסלה,המסיבה הפשוטה,שאין לה תא מטען,ואין שום אפשרות להכניס עגלת תינוק,או אפילו טיולון,גם אם אתה מקרב את המושב האחורי.את האמת,גם בנסיעת מבחן,לא התפעלתי ממנה במיוחד,ובמיוחד מההיגוי שדובר בו שבחים.מסתבר שביארים החדשים הוחלף ההגה ההידראולי בהגה חשמלי,מאד לא נעים לשימוש,פעם כבד פעם קל,תחושה מלאכותית לחלוטין.בדקנו את הגטס 1.35 ו 1.6,והתפלאתי ששהבדלים בינהם לא דרמטיים.בשום מקרה היא לא מכונית מהירה.צליל המנוע נעים פחות,וגם בה ההגה חשמלי,אם כי הוא הרבה יותר נורמלי מביאריס.מאחר והחלטנו שאין לנו צורך בגג שמש,חישוקי מגנזיום והגה מרופד עור(שבלווכי נשחק אחרי שנת שימוש)קנינו את ה 1.35 GLS,וקיבלנו עליה הנחה מאד משמעותית.משיחה שקיימתי עם קצין רכב בחברת ליסינג גדולה,מסתבר שהן מפגינות אמינות למופת,לפחות עד שלב זה.

לשפר סיירה בעיקרון לא מסובך.גיר 5 הילוכים,שהיה כאמור אופצייה די יקרה בסוף שנות ה 80 במנועי 1.6,לא ייתן לך כלום מבחינת ביצועים.ההילוך החמישי הוא הילוך יתר,מפני שבסיירה 4 הילוכים ההילוך הרביעי הוא הילוך ישיר 1;1.על מנת להרכיב גיר בעל 5 הילוכים,אתה חייב להחליף את גל ההניע(דרייב-שפט בלעז)לקצר יותר,בגלל ה"זנב"שנוסף לגיר.בקשר למנוע.מאחר והרוב המכריע של הסיירות שנמכרו בסוף שנות ה 80 ותחילת ה 90,היו עם מנועי 1.6 ידניות,ודי הרבה סיירות 1.8 אוטומטיות,אין לך ברירה אלה להסתפק באחת כזו.מעט מאד סיירות נמכרו בחלית שנות ה 90 עם מנוע ה 2.0 החדש בעל גל זיזים עליון כפול,כולן אוטומטיות ברמת גימור GHIA.האפשריות הן או לשפר את ה 1.6 או להליף לגיר ידני ב 1.8(ולפני שכולם מתנפלים עליי בחמת זעם,זה אפשרי,זה קל מאד,וזה חוקי לחלוטין!)ממודל חדש יחסית שמצויידת במנוע החדש(דומה מאד למנוע של האסקורט)שעדיף בהרבה על מנועי ה"פינטו"הישנים.אגב,רוב הסיירות 1.8 החדשות יותר נמכרו עם הגה כוח מוזר להפליא,3.9 סיבובים מנעילה לנעילה!שיפורים ת'כלס-בפרק הבא...

ההורים שלי שוקלים להחליף את ה 406 שלהם במשהו חדש חדיש ומחודש.שמנו פעמינו היישר לדלק-מוטורס,אל המזדה 3,לראות הכצעקתה.לקחנו לנסיעת מבחן את ה 1.6 ןה 2.0.אגב,ה 6 נפסלה עקב נוחות נמוכה(אבא שלי היה נאיבי,הוא חשב שה 3 נוחה יותר...).בהשוואה בין שני המזדות,התברר שה 2.0 לא מרגישה חזקה בהרבה מה 1.6,ההגה שלה הרבה פחות טוב(הסתבר בדיעבד שהוא חשמלי-ממש אפידמייה ההגאים המחרידים האלו)ונוחות הנסיעה עוד יותר נמוכה(תתפלאו-אבל יש לאן לרדת).לעבור מהפיג'ו לשני קרשי הגיהוץ האלו(ביחס,כמובן)משולה לצניחה מתאומות.עושה רושם שה 2.0 לא שווה את תוספת המחיר,ומבחינת ביצועים היא רחוקה מאד מה V 5,בוודאי בגירסת ה170 כ"ס.סיכום-נקנתה C 5 שנת 2004 עם 4500 ק"מ,והנוחות חזרה למעוננו...

בפעם ה 5000,מחירי הדלק בארץ נגזרים ממחיר חבית דלק בשוק העולמי,השבוע מחיר חבית נפט הגיע לשיא של 32 דולר!ואם הוא יעלה ל64 דולר לחבית,נניח,אז ליטר יעלה 10 שקלים,פשוטו כמשמעו.מה שכן,2\3 ממחירו של הדלק מורכב ממיסוי ובלו,דרך קלה להפליא לגביית מיסים...האמת צריכה להאמר,כשמחירי הנפט ירדו בעולם,גם הדלק בארץ הוזל,ואגב,לא ניתקלתי בהרבה מדינות,למעט ארה"ב כמובן,שמחירי הדלק בהן זולים מבישראל.