חן פרחי

רק חבל שלאוטו לא היתה שילדה ראוייה.אגב,כל המכוניות שהתבססו על ריצפתה של הריטמו הציגו התנהגות ברמה נמוכה(סיאט איביזה רונדה ומלגה,פיאט רגאטה).

עליך לגשת לתחנת משטרה ולדווח להם על התאונה שארעה.אין לך מה לחשוש,התאונה לא נגרמה באשמתך.עם האישור מבית החולים פנה לאבנר על מנת לקבל פיצוי.

לפי התצלום היא אמורה להיות אברט TC 130,בעלת מנוע 2.0 130 כ"ס,שהיתה מכונית מהירה מאד(גם במונחים של זמננו).0-100 ב7.8 שניות ומהירות מירבית של 204 קמ"ש.עד שנת 85 האברט נקראה TC 105 והיה לה מנוע 1.6 בעל גל זיזים כפול.לקבריולה היה מנוע 1.5 עם 85 כ"ס.

למרות ששני המכוניות דמו מאד ,לא היה הרבה קשר בינהם.לסיאט רונדה היו שני מנועים:1.2 שמקורו בפיאט 124,עם גל זיזים תחתון,ו1.6 ששימש את ה131 בגירסתה הספרדית.ל1.2 היו 64 כ"ס ול 1.6 92 כ"ס מכובדים.בשל ההסכמים שנחתמו בין סיאט לפיאט,שהיו די מסוכסכות בתחילת שנות השמונים,אחרי שפיאט הבינו שנפלו בפח עם רכישתה של סיאט,סיאט היו חייבים לשנות כמעט את כל המיכללים ברונדה,שלא נועדה אלא לשמש קרש הצלה זמני לסיאט,עד הצגת האיביזה החדשה.התוצאה היתה מכונית גרועה אמיתית עם נוחות נסיעה איומה,הגה כבד,מנוע 1.2 מת וכמובן איכות ייצור וגימור נמוכות להפליא.בשל מחירן הזול והאיבזור העשיר יחסית,הן נימכרו לא רע.גם הפלטפורמה שעליה היא התבססה,לא בדיוק היתה מכונית חלומות,ןלמעט עיצוב נאה ומנועים טובים לא היה בה הרבה.מה שכן,היא פתחה עבור פיאט עידן חדש-עידן הייצור על ידי רובוטים.הריטמו היתה אחת המכוניות הראשונות בעולם שחלקים ניכרים ממנה הורכבו על ידי רובוטים,רק חבל שפיאט נקטה בשיטה של "השקע מעט-הרווח הרבה",ולא פיתחה לה שילדה ראוייה,אלה היתבססה על השילדה של ה128,עם מיתלה אחורי בעל קפיץ עלים רוחבי.

אחרי שהיתפוגגו הריחות הלא נעימים,נחזור לעיינינו.לא קל למצוא אוטו בתקציב הזה.הרנו מגאן שהוזכרה קודם היא אופצייה מצויינת,ועם קצת לחץ אפשר ל"גרד"אפילו שנת 98,הפיגו 306 שאין שנייה לה בהנאה מהנהיגה,סיטרואן קסארה 98,יונדאי לנטרה 97-8 אופצייה לא רעה.השיטה הכי יעילה-סריקה של לוחות המכירה בעיתונים ובאינטרנט,רבים הסיכויים שתיתקלי במכונית טובה במסגרת תקציבך.

לספיידר שהיתה לי (1800)היה קרבורטור וובר כפול,כמו שהיה ב 125 ו 132 בדגמים המוקדמים(ב124 ו131 היה וובר כפול עם פתיחת וואקום למיצערת השנייה).קניתי קיט בחנות בשדרות מונטיפיורי ושיפצתי אותו לבד בלי בעייה.אגב,מספר הרכב היה 100-650 והיה לה עבר קונסולרי.

אולי לא הבנת נכון את דבריי.כמו ששמת לב בהודעות שפירסמתי עד היום,אני רחוק מלהיות אוויל משריש.אין הרבה קשר בין טיבו של הרכב לרמת האמינות שלו,או לאיכותו.ברור שהדייהו לאנוס רחוקה מלהיות מכונית חלומות,כרחוק מזרח ממערב,אבל ב 40,000 שקל אין הרבה מכוניות שהן חלומו הרטוב של חובב ההגה...כשאמרתי שהלאנוס אמינה,לא שלפתי את זה מהשרוול או מדימיוני הפורה.לקרוב משפחה שלי יש מוסך מורשה לדייהו,והוא טוען שהלאנוס היא פשוט מכונית אמינה.נקודה.בין זה לבין טיב האוטו אין הרבה,וזו הנקודה שכנראה לא הובנה.הלאנוסים הללו ניקנו על ידי חברות ההשכרה והליסינג בדיוק מאותה סיבה שהמזדה לאנטיס נקנת בהמוניה-הנחה ניכרת ומחיר מפתה.וחוץ מזה היא לא כזה חרא של אוטו כמו שעושים ממנה-תחבורה בסיסית ותו לא.המיכללים שלה פשוטים מאד,התחזוקה הבסיסית זולה מאד,גישה נוחה למיכללים המכניים.וכן,עדיפה לאנוס 01 יד ראשונה פרטית על רנו מגאן 97.אין מה לעשות-ואין תחליף ל"טריות"של אוטו.

הקרבורטורים האלו של פולקסווגן 1600?

אגב טאונוס סטיישן,היו לה שתי גירסאות-מיסחרית עם מנוע V 4 1500(ששימש את הסאאב 96)והיתה לה הנעה קידמית.הם קיבלו בזמנו רישוי של מיסחרית(תעלול נפוץ בשנים אלו,כדי לאפשר הכרה במס.)לגירסה השנייה היו מנועי V4 בנפח 1.7 וV6בנפח 2.0,עם הנעה אחורית,וזו הגירסה שמצולמת בתמונה.

ט.ל.ח.קרומודורה כמובן,יצרן חישוקים איטלקי.

עדיף שלא תדע...ברצינות,המראה החיצוני שלו רגיל לחלוטין ויש לו לוע אחד.הצרה שלו היא המבנה הפנימי המורכב שלו עם שלל דיאפרגמות,שכל אחת מהן חייבת להיות מורכבת בדיוק,אבל בדיוק במקומה,שאם לא האוטו יעשן כמו בואינג 747 בהמראה...נקב הכי קטן באחת הדיאפרגמות משביתה אותו.העיקרון פעולה שלו התבסס על צינור וונטיורי כפול.גם המשנק האוטומטי שלו היה בעייתי מאד.בקיצור-אם אין לכם כזה,הרווח כולו שלכם.

ראשית כל,מי סיפר להלאנוס אוטו חרא?זה פשוט לא נכון.הלאנוסים הללו שירתו נאמנה את חברות ההשכרה והליסינג בשנים האחרונות,ולחות בתחום האמינות הן הוכיחו תוצאות מצויינות.פרטי בדיוק איזה סוג של רכב את מחפשת(מיני,סופר מיני,קומפקטי,מישפחתי,מנהלים....)ונשתדל לעזור.

המנוע של ה130 היה מתוצרת עצמית של פיאט,ופרארי עזרה בתיכנון.יחסית הוא היה מנוע די פשוט-גל זיזים עליון אחד בכל ראש,מאייד כפול(ענק!)בודד ומערכת הצתה פשוטה.בקשר לקופלונג -הצורה שלו היתה דומה לזה של ה124 ו 132,רק שהוא היה הרבה יותר גדול.לפני עשר שנים,עשהיתה לי 124 ספיידר,הייתי מיסתובב הרבה במזבלות(גם כן סוג של בילוי...)אולי יתמזל מזלי למצוא חישוקים מקוריים של קומודורה,ומצאתי 130 מעוכה שהיו לה 4 גנטים כאלו,רק עם 5 ברגים...

לקפרי שלך יש מאייד וובר כפול כמו שהיה לקורטינה XL MK3,והוא מוצלח בהרבה מהמקורי המחריד של פורד.

הואבר דרייב היה למעשה ההילוך החמישי במכוניות שונות(וולבו,טריומף,M.G).הוא הורכב כיחידה נפרדת מהגיר,במוצא גל ההינע.כניסתו לפעולה בוצעה על ידי מתג חשמלי,והוא היה אמור לפעול בהילוך רביעי בלבד(ולעיתים גם שלישי).ברוב המכוניות הללו הוא הוצע כאופצייה.

אם האוטו טוב ואתה נהנה ממנו-מצויין.ערך אספני?לא בחמש עשרה שנה הבאות.

ראשית,היספור כפי שהוצג בהודעה לא מפורט מספיק.שנית,לא"מגיע"לאף אחד להידפק,גם אם הוא טעה,וגדולים וחכמים ממנה נידפקו בשלב זה או אחר של חייהם(כולל כמובן את כותב שורות אלה...).לכל טעות יש שכר לימוד,אם כי הפעם נראה ששכר הלימוד עומד להיות גבוה...שלישית,כפי שציינתי בהודעה הקודמת שלי,לבדוק היבטים פלילייים מוחשיים בסיפור,על מנת שמדינת ישראל תטפל בנוכל.

האתר שציינת הוא אתר מועדון פיאט 130 בגרמנייה.שנה שעברה הייתי בביקור בגרמנייה אצל קרוב משפחה שלי בפרנקפורט שלחבר שלו יש 130 ברלינה שנת 73 מדהימה פשוט.האוטו עם 74,000 ק"מ בלבד,אוטומטי עם מזגן מקורי(!)חלונות חשמל ונעילה מרכזית בצבע ברונזה מיטלי.האוטו מקורי לחלוטין ולא שופץ,אלה פשוט תוחזק באהבה רבה.המכונית נקנתה ב8000 אירו,בגלל מצבה המעולה ורמת האיבזור הגבוהה.נסעתי איתו(לא נהגתי)סיבוב קצר,ומה אומר?אוטו מדהים.ביצועים מצויינים,צליל מנוע נפלא,כמו באיטלקיות של פעם,מושבים רחבים ונוחים,נסיעה נעימה.הבנתי מהבחור(דרך תרגום...)שטווח המחירים של המכוניות הללו רחב מאד,מפני שזהו אוטו יקר לשיפוץ.ביקשתי ממנו שישלח לי תמונות באי-מייל,וברגע שהן יגיעו אני יעלה אותן,להנאת כולם.

סיפור מההפטרה.ריצות לבתי משפט עלולות לקחת שנים,טחנות הצדק טוחנות לאט לאט...אם ההיתה מדייק קצת יותר בסיפור ומוסיף פרטים,זה היה יכול להיות מועיל מאד,מפני שאז יכולנו לדעת אם יש היבט פלילי מוחשי בסיפור(מירמה,זיוף).

נקמיצי ידידי,מנוע TUיכול להיות גם קרבורטור וגם הזרקה.

הגעתי למסקנה שאולי אחת כזו שרדה,מפני שלפני ארבע או חמש שנים הופיע אצלי בחור חביב מהדרום,ורצה שאני"ידביק"לו את הקופלונג הגדול שיש ביציאה של הדיפרנציאל...כמובן שזה לא מעשי(אין שום אפשרות להדביק גומי קרוע).הבחור טען שיש לו 130 שנת 72 אוטומטית די שמורה,והוא לא הסכים לשמוע על אפשרות מכירה.מעניין מה עלה בגורלה.

אשמח מאד לדעת אם יש למישהו מושג אם יש עדיין פיאט 130 במצב נסיעה או בר שיפוץ.למיטב ידיעתי עד לפני שנים אחדות עוד נסעה 130 כסופה באיזור הדרום,מעניין מה עלה בגורלה.

נכון, טעות שלי. הדף המצורף הוא של ה200. אני אנסה לברר אם ל-160 וה-180 היה גם גל זיזים עליון.

בני ידידי, לשום קרייזלר או טלבו (למעט הסמבה שהיה לה מנוע של פיזו,והטגורה) לא היה מנוע בעל גל זיזים עליון. ובניגוד למה שטענת הביצועים שלה היו מצויינים, וכל מי שנסע בהם ידע זאת. הקרייזלר 200 שהיתה לנו היתה משייטת בקלילות על 170 קמ"ש ועולה את הקסטל בלי קיק-דאון ב130. סך הכל היא היתה מכונית טובה ומתקדמת לתקופתה, רק חבל שאיכות ייצור וחומרים נמוכה העלימה אותן מהכביש די מהר.

בסוף שנות השישים החלו קרייזלר צרפת לתכנן את ה160/180/200, כתשובה לדגמים החדשים של ב.מ.וו (1600/1800/2000), האודי 75/90, הפיאט 125 והרנו 16. הם פיתחו סדרת מנועים חדשה בשלושה נפחים: 1639 סמ"ק ב-160, שפיתח 80 כ"ס בגירסה בעלת מאייד בודד, או 90 כ"ס בגירסה בעלת מאייד כפול, 1812 סמ"ק ב-180 שפיתחה 100 כ"ס ו-1981 ב-200 שהפיקה 110 כ"ס. כל הגירסאות הוצעו עם גיר ידני 4 הילוכים או גיר אוטומטי 3 הילוכים של בורג-וורנר (שהיה מקובל מאד אז במכוניות אוטומטיות אירופאיות). המיתלים היו מק-פרסון מקדימה וסרן חי ניתמך קפיצי סליל מאחור וההגה היה בשיטת מסרק ומוט משונן. העיצוב הפנימי והחיצוני היו נאים מאד לתקופתה והאוטו היה מאובזר יחסית לתקופתו. כשהוצגה המכונית היא זכתה לשבחים רבים בעיתונות הרכב של אותה תקופה, הביצועים היו מצויינים לזמנה (וגם לזמננו...). ה-160 האיצה מ-0-100 ב-14 שניות והגיעה למהירות מירבית של 162 קמ"ש, ה-180 ב-12.6 שניות ומהירות מירבית של 168 קמ"ש וה-200 האיצה ב-12.2 שניות והגיעה ל-173 קמ"ש. גם התנהגות הכביש היתה טובה, ובמבחן שנערך לה היא היתה הרבה יותר מהירה בסללום מהטאונוס, ב.מ.וו 1800 ופיאט 125. לארץ היא יובאה על ידי מכשירי-תנועה שייבאו את סימקה ודודג', ונמכרה לא רע. הבעייה העיקרית שלה היתה איכות הייצור הנמוכה, שגרמה למכוניות להתחיל להתפרק די מהר, ראשי אלומיניום שנאכלו במהירות בגלל היותם עשויים מאלומיניום באיכות נמוכה (בעייה ידועה במכוניות משנים אלו-ראה פיזו 404) והחלודה שהיתה אוייב גדול למכוניות של תקופתה. ברבות השנים הם נעלמו מהכבישים, גם בשל מחסור בחלפים, מפני שלא היה להם כמעט כלום משותף עם הסימקות של אז ורוב החלקים היו ייחודיים רק להם. למרות זאת היא יוצרה עד שנת 80(!). אגב מנוע-היה לו גל זיזים תחתון. לאבי היתה קרייזלר כזו (200 שהיתה שייכת לאייזנברג) אוטומטית בצבע כתום, וזה היה יופי של אוטו (בין השנים 79-80) בלי הרבה תקלות.