חן פרחי

ביו היבואנים שבאמת יש להם מודעות לשירות-יונדאי.השירות שלהם פשוט מעולה,אדיב ומקצועי.כל בעייה ולו גם הקלה ביותר מטופלת במהירות,גם אם זה לא כלול באחריות.היו ברשותי מספר מכוניות של יונדאי והשירות שקיבלתי הן במרכזי והן במוסך יונדאי ראשון היה מעולה ובמחירים סבירים.

ייתכן שתושבת מנוע אחת,או אפילו שתיהן ניקרעו.זה גורם למנוע "לזנק"מעלה בכל תאוצה.בדוק אותן.בכל מיקרה הן לא יקרות.

אגב קימלמן,כמו שצינייתי ריאיינתי אותו ומראה היה משעשע...ומה לעשות,גם האיש שהיה נחמד בצורה לא רגילה,וצייד אותי בכמות של גיליונות שנימצאים אצלי עד היום.היו שם באמת דברים מקוריים כמו טויוטה "צויוצה" או מבחן דרך לדודג אריאס בשיבעים מילה...אגב אטלר,אם הוא היה מספר 2 בטורבו,מדוע הוא לא נישלח לאף סיבוב בכורה,או להצגת מכונית?מספר 2 בטורבו היה פורת ז"ל.

בני ידידי,אתה צודק בהחלט.עיתון הרכב הראשון בארץ היה ברכב ומשרדי המערכת היו ממוקמים בתחנה המרכזית הישנה(ביקרתי שם בשנת 79,כשעשיתי פרוייקט בכיתה ז)המראה היה משעשע בהחלט;העורך קימלמן ישב במשרד טחוב עם קסקט ענק לראשו,היה חסר הבנה מוחלטת לרכב(לספויילר הוא קרא ספיולה,למרכב הוא קרא קליפה ועוד צימוקים...)אפילו הספק מנוע לא ידע מהו..העיתון שרד עד שנת 84,ואז נעלם.טורבו היה ירחון הרכב האמיתי הראשון בארץ,לפחות במתכונת המקובלת כיום.בפעם הראשונה התוודענו לנושאים כמו הספק מנוע(עד אז חשבו שלמנוע 1300 יש 13 כ"ס...וזה לא בדיחה),תאוצה,מהירות מירבית וכו.בעיניין אטלר,הוא מעולם לא היה מספר 2 בטורבו,אלה סך הכל בעל טור שלרוב עסק בענתיקות בארץ מולדתו.דדוקא אני זוכר לטובה את הכתבות שלך שעסקו בנושאי תחבורה וקלאסיות,הרבה לפני שהנושא הפך להיות פופולרי.מכל "חבורת אטלר" שרדו רק הלל פוסק וגיל מלמד,השאר פשוט נעלמו...טורבו המשיך לצלוע עד 89,ואז הקים אטלר את קווטרו שהיה גרוע בדיוק כמו טורבו,ואחרי שנה וחצי נעלם גם הוא.אגב אהרונוביץ,אני זוכר כתבות שלו ב,כותרת ראשית" וב"מוניטין"שהיו ברמה גבוהה בהרבה מהמקובל אז.

ביציאה מקריית בן גוריון בחולון לכיוון איילון/בת-ים עומדת קרינה ישנה בצד ימין במקום שבו מותר לסוע 50 קמש בלבד,ועושה קופה פנטסטית...ראו הוזהרתם.

סביר להניח שהוא רואה את הדיון הזה...בכל מקרה הוא חלוץ עיתונאי הרכב בארץ(אני זוכר עוד כתבות שלו משנות ה 70,מהתקופה שלפני טורבו)ועיתונאי רכב הטוב ביותר שהיה אי פעם בארץ.עיתונאי שהאתיקה המקצועית היא נר לרגליו.חבל רק שהוא נטש את העתונות הכתובה.

למעשה לא היתה שום מלחמה בין אוטו לטורבו.אדוארד אטלר(במאי טלוויזיה בשנות ה70 ותחילת ה80,היה בעל טור בטורבו)היה תוקף ומשמיץ את אוטו בפרעות ממש,על מנת לגרור את אהרונוביץ להגיב וכך ליצור"תחרות" כביכול.למעשה התגובה היחידה של אהרונוביץ היתה לאחר פסק הדין במשפט הדיבה שהגיש נגדו אוטו ואהרונוביץ,בו ניגזרו על אטלר חצי שנת מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה,עונש כמעט חסר תקדים בחומרתו.אגב אטלר,לאחר המשפט חזר לפולין לשנים ארוכות,ובשנים האחרונות חזר לארץ וכותב טור ב"מקור ראשון",עם אהרונוביץ הוא לא יתעסק יותר...

אני עדיין זוכר את התערוכה הראשונה שנערכה בספטמבר 81,ומחוץ לשטח התערוכה מכרו את הגיליונות הראשונים של טורבו ז"ל,וניסו למכור מנויים..טורבו היה חלוץ ירחוניי הרכב בארץ בתקופה שבה היה כמעט בלתי אפשרי להקים כזה דבר בישראל.הם לא היססו לשחוט פרות קדושות,זכור במיוחד טורבו 3 בו היה מבחן דרכים בין אולדסמוביל קטלס סופרים לפיזו 604,שהיסתיים בניצחון מוחץ לפיזו ,או טורבו 10 בו היה עימות בין האלפטא ל ב.מ.וו 316,מבחן שעורר הדים חודשים אחר כך.בסוף שנת 85 פרש אהרונוביץ מעריכת העיתון עקב לחצים שהופעלו עליו מידי מנהלי העיתון,חרם פירסומות שהוטל על העיתון על ידי כמה יבואנים שלא מצא חן בעיניהם בעיקר המדריך לרכישת מכוניות שהופיע בעמודים האחרונים,ולא היסס לקטול מכוניות רבות.יחד עם אהרונוביץ עזבו גם פורת ז"ל,טל שביט,רמי גלבוע ועוד.המגזין הלך והתדרדר,כשעת מקומם של אהרונוביץ,פורת וכו,תפסו חבורת גרפומנים וזבי עט,שדירדרו אותו לתהום.זכור במיוחד ה"מבחן"המאד מקורי בין האונו טורבו לראגטה 100...בו טוהרה הרגאטה כליל,והמודעות של פיאט חזרו,ובצבע..אותה חבורת פורשי טורבו הקימה בתחילת 86 את אוטו,שהמשיך את הקוו של טורבו,עד פרישתו של אהרונוביץ ב94,שוב בעיקבות לחץ שהפעילו עליו המו"לים,לצנזר ביקורות שליליות.גם אוטו התדרדר אחרי פרישתו של אהרונוביץ,כתבי החוץ נעלמו ברבות השנים,המדריך צונזר וכולי.חבל.

שמוליק ידידי,אין לך גם מה ללכת.ההיתי היום בצהריים(כמובן שקיבלתי הזמנות)חבל על כל דקה שביזבזתי שם!מארגן התערוכה הצליח בפעם החמישית לשטות בכולם(בעיקר בתקשורת)ובתערוכה השנה לא היו שום דברים שלא ראינו קודם,מבחינת אטרקציות,למרות שפע ההבטחות שפיזר המארגן דורון גילר שהצליח לגייס אפילו את דני קושמרו מחדשות ערוץ 2,לטובת יחצנות משומנת היטב.אגב,גם בתעורוכות הקודמות הבטיח המארגן הרים וגבעות,ובסוף הכל היו שקרים...מה שמוביל אותי לתובנה שהמארגן הזה פשוט נוכל.

רוצים פיתרון?סעו כחוק ולא תיהיה לכם שום סיבה לפחד מניידות מוסוות...ביצוע "רייסים"בכביש ציבורי הוא גם לא חוקי וגם מסוכן.מספיק אנשים שילמו בחייהם על המישחקים המטופשים האלו,שעל אחת כמה וכמה מיתבצעים בעיר.סעו בזהירות וחג שמח!

העצה הטובה ביותר,היא פשוט לנקות את המזרקים במוסך המתמחה בכך,זה לא מאד יקר,והאוטו ייסע אחר כך הרבה יותר טוב,ויצרוך פחות דלק.

כמו שכתבתי קודם ,זהו האוטומט וינקר,שהוא סוג של ריליי.עקוב אחר הרעש,הוצא את האוטומט,קנה חדש(לא יקר)ושכח מהבעייה.

לרוב המכוניות בדרך כלל אין פיוז או ריליי לוינקרים,כך שהתקלה היחידה יכולה להיות באוטומט וינקר.נסה להליף את האוטומט וינקר,שמצוי בדרך כלל מתחת ללוח המחוונים(כדי שהצליל שלו יישמע).ישנם מכוניות מסויימות שתקלה במתג 4 המאותתים(ב.מ.וו למשל)משביתה את כל מערכת האיתות.

בין הסיבות שהסודים די נעלמו מהכבישים,נעוצה בכך שהיבואן נטש את היבוא בסוף שנות השמונים לטובת ייבוא הדלתא הרומנית(אתה יכול 88...)מחירי החלפים האמירו,הרבה חלפים היו קשים להשגה,פעמיים היתחלפה הבעלות על הסוכנות המקומית,מה שלא תרם ליציבות השוק של האלפות,בנוסף,אמנם הסוד סך הכל מכונית אמינה,אבל התיקונים בה לא זולים(שיפוץ מנוע יכול להגיע ל5000 שקל)ורבות מהמכוניות שנגמר בהן המנוע פשוט ננטשו...חבל.רק זיכרונות טובים יש לי ממנה.

ידידי,אתה צודק בהחלט!פשוט הכי קל למשטרה לשפוך את המיים עם התינוק,ולעצור כל מי שהרכיב ספויילר לא תיקני...אין לך מושג כמה מכוניות במצב מטיחותי ירוד ומסוכן נעות בכבישים,ובמקום לטפל בהם בחומרה,ניטפלים לשטויות כאלו.

מבירור שערכתי אצל גיסי(סגן ניצב במרחב איילון)נודע לי שהם מתכוונים לנהל מלחמת חורמה בתופעת המכוניות המשופרות,שלטענת המשטרה נוגדת את החוק,ומה שלטענתו מפריע הכי הרבה למשטרה,הוא תופעת ההשתוללות והנהיגה הפרועה,לדבריו,של חלק מהמשתתפים.ברור שלמשטרת ישראל יש נושאים בוערים יותר על סדר היום מספויילר אחורי של מזדה,אבל צריכים להבין שחוק זה חוק גם אם לא אוהבים אותו(בייחוד אני..)ותופעות ההשתוללות והנהיגה הפרועה מרחיקות ממפגשים אלו אנשים שבאים להנות ולהעביר חוויות.

מה שייחד את האלפא-סוד היתה שפיעת הגלגלים השלילית (קסטר)בגלגלים הקידמיים,שגרמה להיגוי הנהדר שלה,בילמי הדיסק הקידמיים שלה מוקמו סמוך לדיפרנציאל,מה שגרם למשקל שאינו נתמך במתלה להיות נמוך במיוחד,בילמי דיסק גם מאחור,מרכב קשיח יחסית למכוניות מתקופתה.כל אלה תרמו להתנהגות כביש מעולה גם בקנה מידה של היום,שלא על חשבון נוחות הנסיעה.אגב בלם יד,כדי להחליף אותו צריך לפרק חצי אוטו,להוריד גיר...בשנת 82 הייתי סך הכל בן 14,ושיגעתי את אבא שלי שייקנה אלפא סוד במקום סובארו 1300 שהייתה הלהיט אז,הלחץ עבד,והוא קנה סוד 1350 שעלתה כמו סובארו 1600,אבל נסעה חלום,החזקנו אותה 4 שנים,ולמרות שברבות השנים הוא קנה הרבה מכוניות טובות,אבי טוען שהאלפא-סוד זה האוטו הכי טוב שהיה לו בחיים.כשהסובארואידים עלו את הקסטל בשני על 50,האפא טסה על חמישי ב130 בקסטל בקלילות.בנוסף לכך,הסודים מהשנים האחרונות כמעט ולא סבלו מנגע החלודה,וגם האיכות גימור שלהם היתה טובה.

אני לא טועה,האמריקאים בתחילת שנות השמונים הגבילו יבוא של מכוניות יפניות באמצעות מכסות יבוא,והם עוד אמורים להיות אביריי הכלכלה החופשית...ברור שהיום אין בזה שום צורך,מפני שהיצרנים הייפנים הקימו מפעלים בארצות-הברית.ואגב אופל,gm הגדולה ידעה יפה מאד להשתמש ברווחים העצומים של החטיבה האירופאית שלה לפני 20 שנה,בזמן שהמפעלים בדטרוייט הפסידו מיליירדים,אופל הרוויחה טוב.סך הכול היתכוונתי לומר,שזה לא שהיצרנים האמריקאיים לא מסוגלים לייצר מכוניות ראויויות,הם פשוט לא רוצים.

אם המכוניות האמריקאיות היו כאלו ניפלאות,למה ממשלת ארצות-הברית נקטה במדיניות של מכסות יבוא?כדי שתעשיית הרכב המסויידת שלהם לא תקרוס כליל...אתה טוען שהסברינג לא אמינה ולא מתנהגת?למה צריך אותה בכלל?פעם אוטו אמריקאי היה עושה רושם על אנשים,היום מזמן כבר לא.גרנד פרי?לאבי היתה כזו חדשה ב 94.הביצועים אכן היו טובים,אבל אחרי שהחלפנו 4 פעמים אלטרנטור,חיישנים מסוגים שונים ועוד כהנה וכהנה הפתעות,מכרנו אותה באגורות.שים לב גם שרבות המכר האמריקאיות הם בעיקר טנדרים וגיפים גדולים.קרא פעם את דוחות קונסיומר ריפורט ותראה מי ממוקם בעשרת המקומות הראשונים-היפנים.

יש לי בעבודה כמות לא גדולה של חלקים לפורדים ישנים באריזות המקוריות שלהם,אין לי הרבה מושג מה יש שם,קיבלתי אותם מבעל חנות לחלקי חילוף שסגר את החנות,אחרי שפרש לגימלאות.וכמו בהודעות הקודמות-כמובן לא למטרת רווח.ניתן להשאיר לי הודעה פרטית.

רוב האמריקאיות שנמכרות בארץ הן מכוניות עממיות בארצות-הברית,נראות נוסעות ומתנהגות בהתאם.אמנם המחיר שלהם מפתה-אבל המכוניות ממש לא..הסברינג האלרו והאימפלה נופלות מכל המכוניות היפניות והאריפאיות כמעט בהכל,ובנוסף מפסידות מערכן בקצב מבהיל.בארצות-הברית הן נמכרות ברובן לציי רכב,מפני שאף אמריקאי שפוי לא ייעז להיראות עימן.תור הזהב של האמריקאיות היסתיים לפני 30 שנה,כשנגנזו מנועי ה 8 צילינדר,ומאז משבר האנרגייה כמעט ולא יוצרו מכוניות אמריקאיות ראויות,בטח לא משפחתיות גדולות.קנה משהו אירופאי או יפני,תהנה הרבה יותר.

ה106 אכן נמכרה בגירסת kid בשנת 97 ו 98 עם מנוע 1100,בעיקר לציי רכב,קרי חברות השכרה(רובן אגב היו אדומות)4 הילוכים,והן נסעו לא רע,בדיוק כמו הסקסו המקבילה.

מנטה ידידי,אין שום קשר בין רמת מכירות של אוטו מסויים,לביקוש שלו כמשומש.היתה לי יונדאי אטוס שנת 2000 שלפי כמות המכירות שלה כחדשה הייתי אמור להיתקע עמה לנצח...מכרתי אותה 38 דקות אחרי שהיא פורסמה,שלא לדבר על כמות הטלפונים המדהימה.מה שכן צריך להישמר ממכוניות שנימכרות במיספרים גדולים לחברות ליסינג,כי ביום שהם ירצו להיפטר מהן,הם יציפו את השוק ויורידו מחירים.אף אחד לא יכול להטיח סחירות של אוטו בעוד 3 או 4 שנים,וזה פשוט נבואה.

דדוקא במקרה של הלנטרה,תושבות מנוע לא יקרות,יחסית.סט שלם יעלה לך בסביבות ה 700 שקל.בור גם שאין לצפות שאוטו מודל 96 יוציא בדיקה כשל אוטו חדש.אם זה כל מה שגילו-האוטו טוב.

כמו שציינתי,הבעייה של הגיפים האמריקאיים,בייחוד הגימי,היא המתלים שלהם שלא מאפשרים נהיגת שטח של ממש.הגימי מקפץ בלי סוף,וגם במהירויות נמוכות הגחון נחבט בקרקע,מהלך המתלים שלו אפסי,וקשה מאד לבצע הצלבות.במצב של הצלבות אין שום ערך לכח המנוע-אם גלגל אחד מפרפר באוויר לא יעזרו לך גם 450 כ"ס...מבחינת עבירות היוקון יותר טוב,אבל גם סובל ממתלים רכים מדי.אפשר לשפר את המיתלים-הוצאה לא נמוכה.