חן פרחי

מנהיגה מרובה בפונטו,הן 1.25 והן 1.6,אני קובע בוודאות שה 1.6 לא חזק וגמיש בהרבה מה 1.25,נשמע מוזר אמנם,אבל גם ה 1.6 לא בדיוק שופע מומנט בסל"ד נמוך,והוא לא מרגיש חזק בהרבה.ובנוסף הרעש שלו חזק משמעותית וצלילו לא נעים.בעוד שה 1.25 טוב יחסית בביצועיו לנפחו,ה 1.6 די מאכזב בביצועיו,יחסית לנפחו.

הפולקסווגן K 70 הוצגה בתערוכת ג'נווה 70 עדיין תחת השם N.S.U,אולם תחילת הייצור היתה כבר תחת כנפי פולקסווגן.דווקא לפולקסווגן היא התאימה,שכן באותו זמן היא חיפשה אחר מחליפה ל 411\412,שלא היו הצלחה מסחררת,בלשון המעטה.תחילה היא הוצגה עם מנוע בנפח 1605 סמ"ק עם 75 כ"ס או 90 כ"ס ב 5200 סל"ד,(הדגם החזק יותר נקרא L,וצוייד במאייד כפול ויחס דחיסה גבוה יותר).בשנת 73 הוצגה ה K70 עם מנוע בנפח 1807 סמ"ק והספק מכובד של 100 כ"ס ב 5300 סל"ד.בשנת 74 הופסק ייצורה,לטובת בגולף והפאסאט החדשות,ובהזדמנות חגחגית זו הופסק גם ייצורה של ה 412.בניגוד למה שכתב יובל ידידי,הגולף והשירוקו לא חלקו כלום משותף עם ה K70,היה להם מנוע רוחבי והמוע עצמו היה שונה לחלוטין.לפאסאט היה אמנם מנוע אורכי,אבל המנוע עצמו היה שונה,מערכת הקירור שונה(רדיאטור צידי,על מנת לחסוך מקום)וכן שונו המיתלים האחוריים.הסיבה העיקרית שבכל זאת יוצרה ה K70,היא שפולקסווגן הגיעו למסקנה שביטול הפרוייקט יעלה להם יותר מייצורה,גם אם היא תיכשל מיסחרית.

השנה היתה 65,ופולקסווגן הבינו שהתפיסה של החיפושית לא תשרוד בשוק הרכב המתפתח והמתקדם במהירות,והחלה לחפש חלופות לחיפושית,שכבר אז היתה כמעט בת 20.מלאכת הפיתוח של יורשת החיפושית הוטלה על פורשה,לא פחות,והם פיתחו אב-טיפוס של מכונית בעלת מנוע מרכזי בטור,בנפחים שנעו בין 1.0 ל 1.6,כשהגרסה הספורטיבית שלה סיפקה כ 100 כ"ס ממנוע מוזרק.פותחה סידרת מנועים חדשה לחלוטין,מודרניים בעלי גל זיזים עליון ובלוק וראש מנוע מאלומיניום.אב הטיפוס הנוסע היה מוכן למבחנים בשנת 70,ופולקסווגן החלה להערך לייצור שוטף,הציוד והמיכון נרכשו,התבניות והמבלטים נבנו בהשקעה של 450 מיליון(!)מרק,כשתחילת הייצור נועדה לשנת 73,כשהמכונית הייתה אמורה לערוך הופעת בכורה בתערוכת פרנקפורט בספטמבר 73.בסיכומו של עיניין,הסתבר לפולקסווגן שעלויות הייצור של מכונית בעלת מנוע מרכזי ושלדה מתקדמת,בצירוף מנועים יקרים לייצור,גבוהות בהרבה מחישובי העלויות של פולקסווגן,וכך בשנת 72 כשמונה למנכ"ל פולקסווגן הנס ליידינג,הוא הורה על הפסקת פיתוח של הפרוייקט שנקרא E 66,על שם שנת תחילת פיתוח הדגם.ההחלטה על הפסקת הפיתוח,שכבר הגיע למכונית מוכנה לייצור,עלתה לפולקסווגן כמעט חצי מיליארד מרק!בסיכומו של עיניין,לאחר שבוטל פרוייקט E 66,החל פיתוחה של הגולף שהוצגה בשנת 74,ומהר מאד מחקה את ההפסדים של הפרוייקט הכושל...המעניין הוא שדווקא בסוף שנות ה 60 ותחילת ה 70,חלה עלייה ניכרת ועיקבית במכירות החיפושית,ששנת השיא היתה דווקא 72..שבה בוטל פרוייקט החלפתה.אב הטיפוס מעולם לא הוצג לקהל הרחב,ולמעט כמה תצלומי ריגול שפורסמו בעיתונות הגרמנית של סוף שנות ה 60,בהסוואה כבדה,איש לא ראה את המכונית,וניתן היה רק לשער את צורתה.למזלה של פולקסווגן החיפושית והטרנספורטר נימכרו מצויין,מפני שתחית שנות ה 70 לא ממש האירו פנים לפולקסווגן,שהשתלטה על N.S.U שהתמוטטה(בגלל מנועי הוונקל של ה RO 80)ואודי,שגם הפסדיה היו כבדים.מ N.S.U קיבלה פולקסווגן אב טיפוס מוכן לייצור של מישפחתית גדולה,שיוצרה לבסוף על ידי פולקסווגן ונקראה K 70,והיתה הפולקסווגן הראשונה בעלת הנעה קדמית,הרבה לפני הפאסאט והגולף.המכונית היתה כישלון קולוסאלי,וייצורה הופסק לאחר פחות מ 4 שנים,תוך שהיא מסיבה הפסדים כבדים לפולקסווגן.

אין הרבה סיכוי שיאשרו לך,אם בכלל,להחליף למנוע 1.6,ואת האמת,אין גם צורך.מנוע ה 1.6 לא חזק בהרבה ממנוע ה 1.25 ופחות נעים לשימוש.הצליל ואופי הפעולה של ה 1.25 עדיפים.

מעט מאד מרבלות כאלו שרדו היום,רובם נעלמו וירדו מהכביש.אגב,בתחילת שנות ה 90 שווקה כאן הסיאט טרה,שהיתה טנדרון בסיגנון הפיורינו ,שהתבססה על המרבלה.

מה שראית ליד קניון בת-ים היתה סיאט מרבלה,שהיתה גירסה ספרדית לפנדה המקורית.היא יובאה לארץ בשנים 87-88,צויידה במנוע 903 סמ"ק,ושווקה בשתי רמות גימור-GL הפשוטה ו GLX המצויידת יותר(עם מושבים מתכווננים...)היא נמכרה בשעתה בכמויות נאות,בעיקר לחברות השכרה.המרבלה היתה הסיאט האחרונה שהתבססה על מכללי פיאט,והיתה גירסה מיושנת של הפנדה(בשנת 86 קיבלה הפנדה את מנועי הפייר המודרניים ומתלה אחורי חדש בתצורת אומגה,כמו באוטוביאנקי Y 10).

ברור שאתה צודק שאין אפשרות לפתור בעיות קרבורטור באמצעות עכבר ומקלדת,סך הכל ייעצתי לו מניסיון אישי שלי,בפיג'ו 405 1.9 שהיה לה אותו מאייד,שכמה בעלי מקצוע לא הצליחו לפתור את אותה בעייה בדיוק.פירקתי את יחדת הצ'וק,קניתי כזאת מרפי מכל-חלק,הרכבתי אותו,ומאז הקרבורטור היה פיקס.באותה הזדמנות פירקתי אותו וניקיתי אותו,3 שנים נסענו בו בלי שום בעייה.כמובן שלאדם שאין ניסיון עדיף לא לגעת בקרבורטור לבד,אבל זה די מתסכל לשלם מאות שקלים לבעלי מקצוע שכלל לא פתרו את הבעייה!

BOX משמע "תיבה",דהיינו תיבת הגה.בול ג'ויינטים אלו התפוחים המחזיקים את הגלגל,ואינת קשורים למערכת ההיגוי.RACK AND PINION,זהו הגה בשיטת מסרק ומוט משונן.

האלפא 6 הזו הובאה בתחילת שנות ה 80 על ידי השגרירות האיטלקית,והיתה בשימושו של השגריר.האלפא 6 הוצגה בשנת 79,והיתה ניסיון ראשון של אלפא להיכנס לתחום מכוניות הסאלון שנשלט בלעדית(כמעט)על ידי היצרנים הגרמנים."לכבוד" המכונית פותח מנוע 6 בוכנות חדש לגמרי,בתצורת V,בעל 3(!)קרבורטורים כפולים,בלוק וראשים מאלומיניום,וגלי זיזים עליונים,כמובן.המכונית נראתה כמו גירסה מתוחה ומאורכת של האלפטא,ואכן היא דמתה לה בפרטים רבים.המיתלים היו דומים,עצמות עצה מלפנים,דה-דיון מאחור,אבל ב 6 הגיר והמצמד מוקמו במקומם הטיבעי,ולא צמוד לסרן האחורי,כמו באלפטא.כדי לתת לה סיכוי בארה"ב,צויידה ה 6 כבר בראשית דרכה בגיר אוטומטי 3 מהירויות(של ZF)והגה כוח ומזגן היו ציוד תקני.אגב אלפא אוטומטית,ה 6 היתה האלפא האוטומטית השנייה,אחרי הברלינה שצויידה גם היא בגיר אוטומטי קנוי(בורג-וורנר).כמכונית,האלפא 6 היתה כישלון קולוסאלי.איכות הגימור והייצור עמדו על רמה נמוכה מאד,החלודה היכתה בהן,כמו בכל האיטלקיות משנים אלו,היה קשה עד בלתי אפשרי לכוון את 3 המאיידים הכפולים,והן זייפו תמידית,וצרכו דלק בפרעות.גם התנהגות הכביש נפגמה מאד מהזכור מהאלפטא,בגלל חלוקת משקל שונה,ולמעט ביצועים טובים לא היה בה הרבה.בעיות חשמל היו בהן בלי סוף,וכל פנים המכונית החל להתקלף ולהתפורר תוך פרק זמן קצר.גם המכירות היו בהתאם,ומהדור הראשון נמכרו סה"כ 6385 מכוניות בלבד,ומהדור השני,שהוצג ב 83 וכלל הזרקת דלק אלקטרונית(L ג'טרוניק של בוש)נמכרו סה"כ 5685 יחידות,שאת רוב המכירות תפסה גירסת ה..טורבו-דיזל(2746 יחידות).ייצור המכונית נמשך עד 87,עת שאלפא הממשלתית נמכרה לפיאט,והחל פיתוח ה 164,שהיתה מוצלחת לעין שיעור.מנועיה,לעומת זאת המשיכו לככב בדגמים נוספים ומוצלחים של אלפא(75,164)נפחו הוגדל ל 3.0,והוא בשינויים מסויימים,משרת את דגמי אלפא עד היום.אין ספק שלאלפא 6 היה חלק לא מבוטל בהדרדרותה של אלפא,עקב הסכומים הניכרים שהושקעו בפיתוחה,ורמת המכירות האפסית.האלפא 6 לא נחשבת למכונית בעלת ערך אספני גבוה,וחלק לא מבוטל מהן פשוט נרקב למוות.האלפא 6 לא יובאה לארץ ביבוא סדיר,ולפי רמתה לא נראה שהפסדנו הרבה..

זיכרונך מטעה אותך,צביקה.ל 144 היה הגה תיבה עד שנת 74 כולל.רק בשנת 75 ב 244 הוחלפה מערכת ההיגוי בשיטת המסרק ומוט משונן.

כנראה שדבריי לא הובנו כהלכה.הסיבה היחידה שבגללה ייעצתי לו לפרק את מכלל הצ'וק האוטומטי,היא על מנת לשלול בעייה במקום אחר.ברור שבהתכתבות ווירטואלית אין הרבה סיכוי שהוא יצליח לתקן את הקרבורטור,אבל לפחות שיידע בדיוק איפה הבעייה.

הלנסר נמכרה בארץ משנת 89(ב 88 יובאה רק הסטיישן,שהיתה למעשה לנסר דור קודם)עד 93 כולל.היא יובאה בכמה גירסאות:1.3 ו 1.5 עם 8 שסתומים עד 91,ו 91 בגירסת 12 שסתומים,עם שיפור ניכר בהספק(87 כ"ס במקום 75 כ"ס ב 1.5).משנת 91 דגם ה GLX הגיע עם הגה כוח וכל הציוד החשמלי תקני.בשנת 93 היא יובאה במקביל לסופר לנסר,מפני שהיבואן חשש שהסופר-לנסר לא תיקלט היטב(מה שהתברר כטעות,בדיעבד).הטמפרה נמכרה בארץ משנת 91 עד 96,במספר גירסאות:1.4 עם 72 כ"ס עם מזגן מקומי וללא הגה כוח,1.6 עם הגה כוח ובקרת אקלים(אמיתית ומעולה!)בגירסת M,ותוספת של חלונות חשמל,נעילה מרכזית ולוח מחוונים דיגיטלי בגירסת SX,1.6,אוטומטית 1.6 סלקטה שהגיעה בכמויות קטנות מאד,1.8 באיבזור מלא עם 110 כ"ס,נדירה יחסית ו 2.0 אוטומטית באיבזור מלא.ה 1.8 וה 2.0 צויידו במנועים בעלי גל זיזים עליון כפול מצויינים ששירתו רבים מדגמי פיאט (ולנצ'ייה)של שנות ה 70 וה 80.כמכונית,הטמפרה טובה מהלנסר,מהנה יותר לנהיגה,מרווחת יותר ולמרבה הפלא לא פחות אמינה.עדיף ללכת בטמפרה על דגם חדש ככל האפשר,ואפשר למצוא,עם קצת מאמץ דגם 95-96 בתקציב נמוך יחסית.

על מנת להוציא לרכב רישיונות,אתה צריך למצוא את היורשים שלו,לגשת עם תעודת הפטירה שלו(ממש אקט מענג...)ואישור מנוטריון למשרד הרישוי,להוציא רישיונות,ואז אפשר להעביר בעלות.בכל מקרה של קניית רכב מאדם שנפטר(טפו..טפו..טפו..)חובה לגשת עם אישור מנוטריון ותעודת פטירה,למשרד הרישוי,ושם מתבצעת העברת בעלות.

3 הילוכים,גיר אוטומטי.

האפשרות האחרונה שנותרה לך,חוץ מלדלג ממכון קרבורטורים אחד למשנהו,היא לפרק את יחדת הצ'וק האוטומטי,כדי לדעת שמשם נובעת הבעייה.הפירוק פשוט,ואם תתיקל בהמשך התופעה,אז לפחות תדע לאן לגשת,לפני שמחליפים לך את כל הקרבורטור בשיטת "מצליח".חלקי הצ'וק האוטומטי לא זולים,כך שאל תקנה כלום אם אתה לא בטוח,חבל על הכסף.

הגמדה של פיאט הוצגה בתערוכת טורינו 72(ביחד עם ה 132)במטרה לרשת את ה 500 הוותיקה.אורכה היה 3.107 ובסיס הגלגלים שלה היה 1.84.היא הוצגה עם מנוע 2 בוכנות שטוח מקורר אוויר בעל גל זיזים תחתון בנפח 594 סמ"ק עם 21 כ"ס ב 4500 סל"ד.בניגוד למה שמקובל לחשוב,זהו לא מנוע של אופנוע,אלה נולד מניסיון של פיאט לפתח מנועים אווירים קלים.ואכן המנוע היה קל מאד:55 ק"ג בלבד.המיתלים היו דומים מאד לאלו של הפיאטים הקטנים האחרים,נפרדים מלפנים עם קפיץ עלים רוחבי,וציריות סובבות מאחור(בעלי מפרק אחד,ביציאה מהגיר בלבד).ההיגוי היה בשיטת ה"תפוחים",ירושה מהדגמים הישנים(500,600,850).למרות הדימיון במבנה לפיאט 500,העיצוב היה שגרתי ומשעמם,והיה רחוק מלהזכיר את העיצוב הנהדר ומלא האופי של ה 500,וגם עיצוב הפנים היה צפוי ולא מעניין.בשנת 76,בתערוכת טורינו,כמובן,הוצגה גירסה בעלת מנוע גדול יותר בנפח 652 סמ"ק שסיפק 24 כ"ס ב 4500 סל"ד,וביום טוב היא יכלה להגיע ל 110 קמ"ש!ייצורה באיטלייה נמשך עד אמצע שנות ה 80,ואז הועבר לפולין,שם היא הפכה במהרה למכונית הלאומית ממש.בשנת 87 הועברה הקטננה סידרת שיפורים רצינית במסגרת מתיחת פנים רצינית,לראשונה בתולדותיה.נפח המנוע עלה ל 704 סמ"ק,צוייד בקירור מיים והפיק 26 כ"ס אימתניים ב 4500 סל"ד..ההיגוי הפך להיות מסרק ומוט משונן,הגלגלים גדלו לקוטר 13' והמכונית צויידה במערכת חימום ומושב אחורי מתקפל.ה 126 נמכרה עד ספטמבר 2000 בפולין,ונמכרו ממנה 3.3 מיליון מכוניות!באילייה,אגב,יוצרו 1.3 מיליון מכוניות בלבד,די מעט לפיאט קטנה,שהתרגלה למכור כמויות גדולות בהרבה מהקטנות שלה.לארץ היא יובאה בכמויות קטנות מאד,בין היתר בשל מחיר שהתקרב מידי לזה של ה 127 הגדולה יותר,ומפולין היא לא יובאה כלל,מסיבות ברורות.

חבל על האנרגייה שלך...מערכת ההגה ב 240 שונה לחלוטין מזו של ה 144.ב 144 מערכת הגה היא בתצורת תיבה ותפוחים,ואילו ב 240 היא בשיטת מסרק ופס משונן.גם מערכת המתלים הקדמית שונה(עצמות עצה כפולות ב 144,מקפרסון ב 240).האפשרות היחידה והמעשית,היא למצוא 144 עם הגה כוח(אופציונלי)או 164(תקני)מפירוק,ולהרכיב אותו בוולבו שלך.

אם כבר בראווה,עדיף ללכת דווקא על ה 1.4,יישמע מוזר,אבל פעולת המנוע שלה נעימה בהרבה,שקטה יותר מה 1.6 שיש לה רעש מעצבן,וחלקה יותר.סך הכל בדגמים הידניים היא תמורה טובה לכסף,רק לבדוק אותה בקפידה.

בתחילת העמוד ישנו שירשור דביק,ובו איציק מסביר בפירוט ובעזרת תמונות כיצד לנקות קרבורטור של סובארו.

ייתכן שזו בכל זאת M מקורית,מפני שבסוף שנות ה80,ייבאה רס-קאר למעשה את כל דגמי ב.מ.וו,ללא יוצא מן הכלל,כולל M 3 וכל דגמי סידרה 7.ההבדל בין ה 635 הרגילה ל M,הינו בעיקר במנוע.ל M היה מנוע 3453 סמ"ק 6 בוכנות שסיפק 286 כ"ס,במקום 218 כ"ס ב 635 הרגילה,בין היתר בזכות 24 השסתומים שלו,כפול מב 635 הרגילה.המנוע אגב,נלקח מה M 5,מכונית הסאלון המוחלטת לתקופתה(E 28).ביצועים?0-100 ב 6.4 שניות ומהירות מירבית של 255 קמ"ש.מכובד.

צודק לחלוטין עידן,שטוען שפורד מזוהה כאן יותר עם הדגמים הבריטיים שלה(וגם הגרמנים)ולא האמריקאיים,בין היתר בגלל שהם יוצרו והורכבו בארץ שנים ארוכות(68-84).הטרנזיט והאסקורט MK1 ו 2,הורכבו במפעל בנצרת,והיו לנמכרות ביותר מסוגן בשנות ה 70.בסוף 80 הוצגה האקורט החדשה(המכונה "אריקה" על שם אב הטיפוס שלה)וייצורה לא השתלם בראץ,מאחר והיא היתה מיועדת להרכבת רובוטים.הפורדים האמריקאיים(למעט המוסטנג,כמובן)שיובאו לארץ היו כישלון לא מבוטל,החל בפינטו הלוהטת(תרתי משמע)וכלה בפיירמונט שהכינוי "עגלה" היה מחמאה בשבילה.

אם כבר הוזכרה הטרנזיט,ממש בימים אלו היא חוגגת יום הולדת 40.הטרנזיט,ביחד עם הטרנספורטר של פולקסווגן היו למסחריות הנמכרות ביותר בכל הזמנים,רק חבל שדגמי שנות ה 70 שלהו נעלמו לגמרי

כנראה שצלחות הבלימה שלך עקומות או מעוותות,ואז בבלימה הם מרעידות את הגלגלים.

הדרך היעילה והטובה ביותר לשמור על הצמיגים(או לפחות על דפנותיהם)היא לקנות תרסיס סיליקון(לא ספריי לסקאי!)שאפשר להשיג אותו בחנויות עשה זאת בעצמך,ולרסס היטב את דפנות הצמיג.הסיליקון מגן על הגומי מפגיעתו של האוזון,שגורם להיתייבשות הגומי,וכבונוס,הם גם יבריקו..

כנראה שמנוע הצעדים במערכת ההזרקה עומד להחזיר את נישמתו לבורא.יכול להיות גם שהוא מלוכלך,ואז נגרמת תופעת ה"כמעט כובה".בדוק את העיניין במכון הזרקות מוכר ואמין.