חן פרחי

נסה אצל "המכוון" בחולון,אצל איש נחמד בשם פניאל,טלפון בדפי זהב.לגבי הווקטרה,בשנת 89 יובאו לארץ ווקטרות 1.6 ידנית ו 1.8 אוטומטית,לשניהם לא היה מד סל"ד.לוח מחוונים הכולל מד סל"ד היה רק ב 2.0_שניקראה בשלב מאוחר "דיאמונד")ודי קשה להאמין שתמצא אחד כזה בפירוקיות או אצל מתקני המחוונים.

האפשרות הפשוטה והקלה מכולן,היא להתקין לוח מחוונים של 106 XR שהיה בו מד סל"ד.ישנה יציאה מהקוייל,ולבעל מקצוע אין בעייה לחבר אותו.לוח מחוונים כזה ניתן למצוא בפירוקיות.לגבי הסובארו,ניתן להחליף את לוח המחוונים לזה של GL שהיה לו שעון סל"ד,באותה פרוצדורה בדיוק.

לפי מה שתארת,כנראה שהקוייל שלך נפח את נשמתו.ת]קידו של הקוייל(סליל הצתה)הוא להגביר את המתח מ 12 וולט ל 12-14,000 וולט,על מנת שבפלגים יוכלו לספק ניצוץ.החלק המלבני שהוא הוציא לך מהמפלג הוא הרוטור,שתפקידו לחלק את הניצוץ בין הפלגים,כל אחד בתורו.הקוייל הוא לא רכיב יקר במיוחד(80-100 שקל לערך)וקנה אחד באיכות טובה ועם רזיסטור.

ה 60 S נחשבת לדגם המוצלח והמאוזן בכל סידרת האונו,בעל מנוע "פייר" חבכוני ואמין מאד,שבטיפול נכון יאריך ימים.בדוק את המנוע ביסודיות וכן את הגיר+מצמד,ואם ימצאו תקינים,קנה אותה ללא חשש.קשה מאד למצוא מכונית באמת טובה בתקציבך,ועל כן תאלץ להתפשר בדברים מסויימים.

קיימתי שיחה עם בעל 122 אוטומטית,קרבורטור בודד,עולה כי צריכת הדלק הממוצעת היא 7-8 ק"מ לליטר.ל144 מנוע 2.0 ומרכב כבד בהרבה.ובקשר למשבר האנרגייה,לוולבו לא היה שום קשר לזה,וה 240 דפקה ליטרים של דלק כשיכור הכפר ונסעה כמו זקנה בלה...לפחות באמריקאיות של סוף שנות ה 60 ותחילת ה 70,יכולת להנות מ V8 חזק,במחיר של 5-6 ק"מ לליטר,הוולבו צרכה כמעט אותה כמות דלק,רק שאת התאוצות שלה יכולת למדוד עם לוח שנה

לקפרי שהוצגה ב 1969 מיגוון מנועים הנע בין 1.3 עם 55 כ"ס עד 3.0 V6 עם 150 כ"ס,ויש כאלו בארץ.

אמנם אני מתחיל להשמע כמו תקליט שחוק,אבל אתם לא צודקים.הדייהו לאנוס רחוקה מלהיות מכונית גרועה,מה גם שעושה רושם שחלק לא מבוטל מהמגיבים לא נהג בה אפילו...אפילו עיתונות הרכב הבריטית והגרמנית לא קטלו אותה,אמנם לא נרשמה התלהבות יתרה,אבל בתור תחבורה בסיסית,היא סבירה,מה גם שאפשר לקנות כזו משנת 00-01 בתקציב סביר.הייתי צמוד ללאנוס במשך יותר מחודש בשירות מילואים,בו היא גמעה 6,800 ק"מ תחת ידינו הלא עדינות,בלשון המעטה.בקשר לשרייד,היא לא עולה על הלאנוס בכלום,סופר מיני בסיסית ביותר פשוטה ואפורה.גם בקשר לסחירות אתם טועים,הלאנוסים היו הראשונות שחברות הליסינג וההשכרה מכרו,במהירות.לעומת זאת הם תקועים עם מלאי ענק של פוקוסים 01,שבלית ברירה נמכרות לסוחרים ב 55-57 אלף שקל.לא רק שהלאנוסים נמכרו מהר,אנשים עוד חיכו להן!האוטו אמין מאד,בעל תחזוקה בסיסית פשוטה וקלה,גישה נוחה למכללים מוזילה מאד את הטיפולים וחלקי חילוף זולים יחסית.ב 30-35 אלף שקל,בהחלט קנייה לא רעה.

מנוע ה 1301 סמ"ק הוצג בעת מתיחת הפנים האחרונה שבוצעה ב 127 בתחילת 82(ע"מ להרוויח זמן עד הצגת האונו)בדגם הספורט,בעל 75 כ"ס וגיר בעל 5 הילוכים,שאיפשר לשייט עימה בלי אטמי אוזניים...למרות שלא היתה עלייה משמעותית בהספק,הביצועים שופרו בהרבה(10.4 שניות מ 0-100 ומהירות מירבית של 165 קמ"ש).כל פנים המכונית שונה,נוספה מערכת איוורור נורמלית ואפילו דוושת תאוצה מחוררת א-לה-פאררי!לארץ הם הגיעו בשנת 83,אם כי מספר מכוניות נשאו את שנת"82" על לוחית הרישוי שלהן.

ראשית,שיפוץ גיר אוטומטי בסופר לנסר לא עולה רק 3000 שקל,אלה יכול להגיע ל5000 שקל,כמינימום.אורך חייו של הגיר בסופר לנסר תלוי מאד בטיב הטיפולים שקיבלה המכונית.במכונית שהשתמשו אך ורק בנוזל קירור מקורי שהוחלף במועד,הגיר ישרוד הרבה יותר זמן,מפני שמה שגורם לבלייתו המהירה הם מישקעים הצטברים בתחתית מצנן המנוע,היכן ששוכן רדיאטור הקירור של תיבת ההילוכים,ומונעים את קירורו,ומכאן הדרך לשיפוץ מהירה.המישקעים נוצרים משימוש במיי ברז רגילים,במקום נוזל הקירור המקורי.בקשר למכוני בדיקה,הייתי עד למשפט שנערך בבית המשפט לתביעות קטנות,שבה תבע אדם מכון בדיקות(דינמומטר ת"א)על כך שהגיר במכוניתו(הוא לא אמר איזו,אבל הבנתי מהאיש שלא היתה אפשרות לבדוק את מפלס השמן בתיבה,ומכאן את צבעו,ויש מכוניות כאלה)שבק חיים ימים מספר לאחר הקנייה,והבוחן טען לבלאי ו "שמן כהה,בלאי דיסקיות" למרות שלא היתה לו אפשרות לראות את צבעו של השמן!השופטת חייבה את המכון במלוא עלות שיפוץ הגיר!ליידיעתכם,גם הכסת"חים הללו לא תמיד פועלים לרעתנו,כצרכנים.

בסיבוב שערכתי בשניהן,אין ספק שהמגאן טובה מה 3,מרווחת בהרבה ונוחה ממנה לנסיעה.לעומת זאת ההיגוי עדיף בהרבה ב 3 וההתנהגות טובה יותר ומהנה יותר.מהניסיון שהצטבר עד עתה,הסתבר שהמגאן אמינה מאד,בלי אף מחלת ילדות,ומפתיעה לטובה,רק חבל שנוצרה לה סטיגמה של מכונית לא אמינה.לטעון שהמגאן 2 לא תיהיה אמינה,לא רציני ומתאים לפורום העוסק בנבואות וקריאה בקפה...המזגן במזדה הולך ומסתבר כנושא בעייתי,הוא פשוט לא מקרר,ואם הוא לא עובד במלוא העוצמה עם יותר מאדם אחד במכונית,אין סיכוי שהם לא יזיעו!בדלק מוטורס בינתיים מתכחשים לתופעה ומנסים לטפול את זה על פילטר מלוכלך(580 שקל!)מה שלא הגיוני במכונית חדשה לחלוטין.מסתבר שגם לאחר פירוק המסנן המזגן לא מקרר טוב,ומזכיר את המזגנים בהתקנה מקומית מלפני 20 שנה...

לא,המנוע ה 2.0 של הלנטיס נלקח מה 626 והוא שונה לחלוטין ממנוע ה 1.6\1.8.

בני ל ידידי היקר,אף אחד מעולם לא טען אפילו בצחוק שאתה אהבל....ברצינות,ה 12 מעולם לא יוצרה עם מנוע 1647 סמ"ק,תעבור על כל הספרות המקצועית של רנו הכוללים מספרי שילדה ומספרי מנועים,ותראה שאין כזו חייה...לגורדיני היה מנוע 1565 סמ"ק שנלקח מה 16 TS.מאייד כפול(וובר 32\32)היה ל 12 TS ולאוטומטיות בלבד,שהיו עם מנוע 1289 סמ"ק,כמו ב 5 TS(וגם באוטומטי עד שנת 80).אפילו אתה בהודעה טענת שהשתלתם מנוע 1647 סמ"ק ברנו 12 שהיתה לך,ולא כך היא יוצרה.

קנייה של מכונית מהשכרה או מליסינג(לא רחוק מהשכרה)תלוייה בעיקרה בפונקצייה של מחיר.אם ההפחתה נמוכה מ 10%,זה פשוט לא משתלם,גם אם האוטו מבוקש.רבות מהמכוניות עוברות חיים קשים אצל שוכרים חסרי רחמים,גופים גדולים(צה"ל,מקורות,חברות לעבודות עפר)ונהגים של שבת...מכונית מהשכרה היא מכונית עם כתם בעברה,שילווה אותה לפחות ב 10-12 שנים הראשונות שלה.בדרך כלל רמת האיבזור הבטיחותי היא הנמוכה ביותר,וגם איבזור המותרות מינימלי.רד שנה שנתיים אחורה במודל וקנה מיד פרטית.יהיה לך גם הרבה יותר קל למכור כשתרצה,בלי סיפורים.

ל 12 גורדיני היו 2 מאיידים כפולים.אתה בטוח שה 12 שהיתה שלך היתה גורדיני במקור?לפי קטלוגים של רנו מתחילת שנות ה 70 הגורדיני היתה זהה חיצונית ל 12 הרגילה.

חן חן למתחנחן-אתה מתכוון אלי?פרט באיזה מצב האוטו,פח ומכני ניירת וכולי.

ראשית B and w הוא לא יצרן מערכות אלה רמקולים בלבד,מעולים אגב.ברור שזה מגוכך להשוות בין הקוריאניות הבסיסיות הללו לאודי A 6 או לסיטרואן קסנטייה,אבל בתור תחבורה בסיסית הן לא רעות,אמינות יחסית וזולות לתחזוקה,ויש אנשים שזהו שיקול עיקרי עבורם ולא צריך לזלזל בהם.ולכל מי שמזלזל בקוריאנים,לאט לו,הם סגרו פער עצום בתעשיית הרכב,ובתעשייה בכלל,בשליש זמן מהיפנים.אם לא תצפה מהלאנוס או מהנובירה,שטובה ממנה בהרבה,אגב,לגדולות ונצורות,לא תתאכזב מהן.תחבורה בסיסית נטו.

ראה כמו שברולט ספורט מתחילת שנות ה 40,שהמושב האחורי היה נפתח בצורת דלת תא מטען.

ה 127 ספורט נמכרה גם בצבע כסף,אגב...הוצגה בתערוכת טורינו ב 77,ונמכרה בארץ החל מ 78.המנוע היה בנפח 1050 סמ"ק,ולמרות הדימיון בנפח ובהספק(70 כ"ס)הוא היה שונה לחלוטין ממנוע האוטוביאנקי אבארט.מנועה של ה 127 ספורט היה בעל גל זיזים עליון יחיד,מאייד כפול של וובר(34\34)ומערכת פליטה חופשית מעט יותר.המנוע הזה פותח "לכבוד" הריטמו שהוצגה אז,והוא הוצע גם ב 127 הרגילה עם מאייד בודד ו 55 כ"ס.מנועה פיתח הספק מכובד של 70 כ"ס ב 6250 סל"ד גבוהים,ואופי פעולתו היה ספורטיבי ונעים,והיסתייעה בתיבת הילוכים בת 4 מהירויות בעלת יחסי העברה קצרים יחסית.לעומת זאת,במערכת המיתלים ובמערכת ההיגוי לא בוצע כל שינוי,מפני שהם היו טובים דיים,ונוספו רק צמיגים רחבים מעט יותר(165X70X13).פנים המכונית שודרג,נוספו שעון סל"ד בלוח המחוונים המוזר משהו,ושעון לחץ שמן וזמן במקום המאפרה...המושבים שופרו ונוספו משענות ראש אינטגרליות וחומרי הריפוד שודרגו.למרות המנוע החזק יחסית,הביצועים היו די טובים אבל רחוקים מהסטנדרט של ימינו(12.5 שניו מ 0-100 ומהירות מירבית של 155 קמ"ש)אבל התנהגות הכביש היה מצויינת ומהנה.היא היתה סלחנית יותר מהאבארט לקראת המיגבלות וקלה יותר לשליטה.הן הגיעו לארץ בכמויות לא מבוטלות,רק חבל שרובן המכריע נאנסו באכזריות על ידי בעליהן,וכמעט ולא שרדו מהן.בשנת 82,עת בוצעה מתיחת פנים ל 127 שונה דגם הספורט באופן מהותי,אבל נשאיר את זה לשלב מאוחר יותר...

לא.הרנו 12 יוצרה בגירסת גורדיני עם מנוע 1565 סמ"ק(שוב...)עם שני קרבורטורים כפולים(וובר 40 DOCE)שפיתח הספק מכובד של 113 כ"ס ב 6250 סל"ד,עם יחס דחיסה גבוה ופרופיל שונה בגל הזיזים.ה 12 גורדיני הוצגה בשנת 70 וייצורה נמשך עד 75.עם מנוע ה 1647 סמ"ק ה 12 לא יוצרה מעולם.

הפכתי וחפרתי בכל ספר קטלוג ומקור מידע על רנו,ולא הצלחתי להבין מדוע התבסס מנוע הטורבו על מנוע ה 16TS דווקא(1565 סמ"ק)ולא על מנוע ה 1647 סמ"ק?,למרות שיש לו פוטנציאל להיות חזק יותר.

הרנו פואגו(אש בספרדית)הוצגה בספטמבר 80 בתערוכת פריז(ברור לא?),כמחליפתן של ה 15 וה 17 שהיו מכוניות הקופה של רנו בשנות ה 70.היא התבססה באופן מוחלט על מכלליה של הרנו 18 יורשת ה 16 האגדית.היא שווקה עם מנוע 1397 סמ"ק שסיפק 64 כ"ס,1647 סמ"ק שסיפק 96 כ"ס,1995 סמ"ק שסיפק 110 כ"ס וגירסת טורבו 1565 סמ"ק שסיפקה הספק מכובד של 132 כ"ס.עיצובה היה נאה וגם הביצועים בגירסאות המנוע הגדולות היו טובים,אולם מכונית ספורט היא לא היתה,והתנהגות הכביש שלה היתה כשל ה 18,רכה ובטוחה.עיצוב הפנים היה מפואר ומצועצע כמסורת רנו בתחילת שנות ה 80,והיו לה מושבים קדמיים שדמו למושבי טייס(שהיו נוחים להפליא,אגב).בגירסאות ה TS ו TX,האיבזור היה ברמה גבוהה וכלל בין היתר חלונות חשמל,נעילה מרכזית,מזגן מקורי וצמיגי פירלי P6 שנחשבו אז לטובים מסוגם.לארץ הגיעה הפואגו מעט לאחר הצגתה ונמכרה לא רע למרות שמחירה היה גבוה(בשל אפליית מיסוי למכוניות בנפח מעל 1.3-מיסוי ארידור)יחסית.עיקר המכירות היו של דגמי ה 1.6 עם תיבה ידנית ואופצייה לאוטומטית.בשנת 85 נמכרה גם גירסת הטורבו עם חישוקי אלומיניום(שהיו גם ב GTS) וריפודי עור,ומספר יחידות נמכרו ממנה.עם השנים היא נעלמה מהכבישים בעיקר עקב איכות גימור נמוכה שגרמה לתא הנוסעים להתקלף ולהתפורר ועלות חלפים ותיקונים גבוהה.

המיצובישי סיגמא שווקה כאן בין השנים 92-96,מכונית סאלון שצויידה במנוע V6 בנפח 3.0 שסיפק 177 כ"ס(אותו מנוע בכיול אחר הופיע גם בקרייזלר סרטוגה)עיצוב נאה,מרווחת ומפוארת,ביצועים לא מדהימים בגלל הגיר האוטומטי שגם האחראי לרוב הבעיות באוטו הזה.היתה יקרה מידי כמכונית סאלון ולא מספיק טובה כמכונית פאר,וההצלחה לא היתה גדולה.בכל מקרה לבדוק אותה בקפדנות ובשבע עיניים,בייחוד אחרי היסטוריית הטיפולים.בחו"ל היא הוצעה בגירסאות חזקות יותר ושופעות טכנולוגייה.

את אותה מכונית שאתה מחפש,רד שנה אחורה וקנה פרטית.מכוניות קטנות "קרועות" יותר מאחרות,לעיתים מושכרות לחברות בנייה ועבודות עפר ולצה"ל.אמנם תקנה בזול יחסית,אבל יהיה לך מאד קשה למכור בבוא העת,מניסיון אישי,של פעם ראשונה ואחרונה...

כל העיניין שלא רק את צדו של ההגה אתה צריך להחליף,אלה גם את מיקום הדוושות,משאבת הבלם המרכזית,לוח המחוונים,כל צמת החשמל מאחורי לוח המחוונים ועוד כהנה וכהנה.אם זוהי לא מכונית ממש נדירה,לא שווה.

טורבו בתחילת דרכו(עד גיליון 49)ואוטו בשנותיו הראשונות היו באמת טובים,כי נעשו ונוצרו עבור הקורא,ולא עבור מנהלי השיווק של יבואני הרכב.היית פותח אותם,ומרגיש כמה שעות בחו"ל,בלי נתוני מכירות(מזדה מכרה החודש 28 מכוניות יותר מיונדאי!!)שאמורים לשרת את העדר,מלחמה חסרת פשרות בממסד(לא שזה מי יודע מה עזר)סיקור מרוצים מיקצועי ומעניין,כתבות שנכתבו על ידי טובי כתבי הרכב בעולם(ג'ורג' כשר,ג'ינקארלו פריני,דידייה אוריול,מוריס המילטון-נראה למישהו שהם יסכימו לכתוב בהם היום...)ועוד ועוד.חבל.