חן פרחי

סיטרואן AX יכולה לענות היטב על דרישותיך.מכונית קטנה זריזה(גם עם מנוע ה 1.1)חסכונית ואפילו אמינה.מבחינת מכללים,היא זהה ל 106,קלה יותר ומאובזרת היטב(חלונות חשמל,נעילה מרכזית ומזגן מקורי)בתקציבך תוכל להשיג כזו שנת 96 די בקלות,ויש אקזמפלרים שמורים.

תאמין לי שאני יודע שפורד בריטנייה ווקסהול הם לא בדיוק יצרנים בריטיים...הכוונה היתה לייצור מכוניות באופן כללי.ווקסהול ייצרה שנים רבות מכוניות מפיתוח עצמי,שכמעט ולא חלקו מכללים עם האופלים של אותם שנים,עד שב G.M החליטו בסוף שנות ה 70 להפסיק את הפיתוח העצמאי,שרק הסב להם הפסדים כבדים,ומשנת 80 הווקסהולים זהים לחלוטין לאופלים.רובר היא מקרה אבוד,והסיכויים להצלתה קטנים מאד,אלה אם ישתלט עליה יצרן גדול,מה שלא נראה באופק.בכל מקרה,למעט ה 75 אין לרובר מה למכור,מה גם שברוב מדינות אירופה,כמו גם בישראל,מחיריהן מופקעים.

זה די נכון שתעשיית הרכב הבריטית קרסה,אבל לא לגמרי מדוייק.פורד ווקסהול עדיין מוכרים מצויין,ומי שנעלמו הן כל חטיבות בריטיש-ליילנד(אוסטין,מוריס,טריומף,רובר)שפשוט נגוזו או נמכרו(תמורת פאונד אחד...רובר).הסיבות להעלמות תעשיית המכוניות והאופנועים היו קצת שונות ממה שעובר על דטרוייט,והן נבעו בעיקר מרצונן של עובדי תעשיית הרכב לאחוז במקל הבוער משני הקצוות,גם להרוויח משכורות גבוהות,מה שפשוט לא הותיר כסף לפיתוח הדגמים הבאים,וגם למכור מכוניות גרועות במחירים מופקעים.וועדי העובדים של תעשיית הרכב הבריטית עשו במפעלים כבשלהם,וכל סיכסוך הכי קטן היה מסתיים בהשבתות ארוכות של המפעלים.הדוגמא של תעשיית האופנועים הבריטית היא מצויינת,לאיך העובדים כרתו במו ידייהם את הענף שעליו ישבו,בעוד הם מציעים דגמים מיושנים,זינבו בהם היפנים ללא רחם,והציגו אופנועים מתקדמים,מהירים ואמינים,כל מה שעיניין את וועדי העובדים היה להשיג תנאי עבודה משופרים והעלות שכר.הסוף של בריטיש ליילנד הגיע בימי מרגרט תאצ'ר,שהחליטה שאין שום סיבה שמשלם המיסים הבריטי יסבסד מפעלים כושלים שאין להם שום עתיד,וכך נעלמו מוריס טריומף והסמל של M.G החל לפאר יצירות מופת כמו האוסטין מאסטרו ומונטגו...

ה604 שנבחנה היתה ברמת גימור SL,שהיתה עד 82 רמת הגימור היחידה,וב 82 נוספו גם ה STI עם מנוע מוזרק בנפח 2849 סמ"ק,שהיה שיפור רציני לעומת ה 2664 סמ"ק.כמה עובדות ששכחת לציין:לפיג'ו היו מיתלים אחוריים נפרדים משוכללים(זרועות עוקבות עם מוט מייצב)לעומת הסרן ה"חי"באולדסמוביל,היה לה הגה בשיטת מסרק ומוט משונן לעומת הגה תיבה ותפוחים באולדסמוביל,מה שהוב י ל להתנהגות כביש ברמה לגמרי אחרת,ולפי מבחנים מאותה תקופה,גם טובה יותר מהמרצדסים של אותם שנים!אגב,הפיג'ו הזו היא דוגמא די טובה למכונית שהיתה טובה לזמנה,אבל כושלת מסחרית.בשנים הללו האמריקאים היו בשיא השפל,אחרי הלם משבר האנרגייה,והתוצאות היו בהתאם,שלמרות שהאולדסמוביל שנבחנה היתה אחת האמריקאיות היותר טובות לתקופתה(די אם ניזכר בפורד פיירמונט או בדודג' אספן).

בני וכנפי(עמית),סחירות ואמינות הם דברים שאי אפשר לקבוע במבחן דרכים!אתה מצפה שעיתון רציני יתנבא לגבי סחירות או ערך שוק של מכונית אחרי 10 שנים?ואם רק כסף מעניין אותך,סגור את הכסף בבורסה(בשנים טובות...)וסע במוניות.לגבי ביצועי הוולבו 240,הדוגמא שנתת אינה רלוולנטית,מפני שרוב ה 240 נמכרו עם מנוע 1.8 שביצועייו היו באמת מעוררי חמלה(0-100 ב 18.5 שניות מהירות מירבית של 142 קמ"ש)וגם ה 2.0 לא בדיוק היה מטוס.הוולבו זכתה למעמד שלה בארץ בלי שום קשר לתכונותיה כמכונית,אולי בגלל שהיא היתה מכונית המיניסטרים הרשמית..בנוסף,ה 240 נמכרה ושווקה כאן כמכונית פאר,מה שלא תאם את רמת האיבזור הדלה ותא הנוסעים הפלסטי והמדכא שלה,וחלק ניכר ממכירותיה היו ממגזר נכי צה"ל,ששיווק גאוני ומערך טרייד-אין ייחודי סייעו לכך.

"מכונית השנה" כבר שנים רבות לא מעיד על כלום,למעט פוליטיקה פנימית של יצרני הרכב,וחבורת עעיתונאים שמחוברים לעטינייה של תעשיית הרכב.צריך לשון עבה מאד כדי להצדיק את בחירתן של הרנו 9,טלבו הורייזן ו1507,פורד סקורפיו ואופל אומגה.אולדסמוביל,כמו יתר היצרנים האמריקאיים,חגגה עד שהיפנים לימדו אותם מהיכן פולט האגזוז...והעבירו להם שיעור באיך לייצר מכונית אמינה ואיכותית,גם אם היא קטנה(הונדה סיוויק,טויוטה קורולה).תור הזהב של דטרוייט חלף עבר אי שם בסוף שנות ה 50,ומאז,למעט נקודות אור בודדות(מוסטנג עד 74,קורבט ואולי גם קמארו וטרנס-אם)מה שראינו מהם היה בעיקר ג'אנק עם פורמייקה וניקל...

כנפי היקר,נתחיל מהסוף.טורבו לא שרד כי מנהליו נכנעו ללחץ של יבואני הרכב(בייחוד פיאט)שהפסיקו לפרסם בו,והיו שני אפשריות:או שהעיתון פותח רגליים(וזה מה שקרה בסוף)או שהוא מפסיד כסף.מטבע הדברים,היו מכוניות שהביקורת עליהם לא היתה טובה,בלשון המעטה,כמו פיאט רגאטה,וולבו 240 וד ייהטסו שרמנט,והיבואנים הפעילו לחץ כבד על מנלי העיתון לשנות את הכתוב במדריך,ומשלא נענו,פשוט הפסיקו לפרסם בו,כתוצאה מכך,רוני אהרונוביץ עזב את העיתון שאותו הקים,וטורבו במתכונתו החדשה החל ללקק ליבואנים,המדריך לרכישת מכוניות נעלם וכולי.על איזה מכוניות כושלות אתה מדבר?אודי 100?!אפשר בכלל להשוות אותה לוולבו 240 העגלה?בעיצוב?אחיזת כביש?כמכונית,ה 604 אוכלת את כל האמריקאיות ביד אחת קשורה...הסיטרואן GSA היתה מכונית מתקדמת ונהדרת,גם במונחים של היום,והיתה אחת הטובות בקבוצתה,אותו כנ"ל ה BX והפיג'ו 309.לגבי האולדסמוביל,מבחינת שילדה היא היתה כמעט זהה לקאטלס סופרים כמו שלך,כך שהתנהגות כביש לא בתפריט שלה(אני יודע על מה אני מדבר,היתה לי ביואיק ריגל 84)כל מילה שנכתבה בו היתה אמת,בייחוד לגבי האלפות.לגבי שרידות,זה היה אחד הדברים הבודדים שהיו באמת טובים ב וולבו 240,אבל במבחן דרכים לא בוחנים את זה,וזה לא מהווה שום פרמטר.

נכון,המבחן בין הסוד לסובארו היה בטורבו מספר 1,והסובארו נשחטה בו בלי רחמים...אחת המטרות של טורבו בזמנו היתה לשחוט פרות קדושות,ובטורבו מספר 3 התמודדו אולדסמוביל קאטלאס סופרים מול פיג'ו 604(האולדסמוביל הזו היתה מכוניתו הפרטית של שלמה עיני,מנכ"ל חברת המזרח)והתוצאות לא החמיאו לאמריקאית,שנחשבה לחלומו הרטוב של הישראלי המצוי באותם שנים.כמובן שבתחילת הדרך בזו לטורבו "מה הם מבינים,אין כמו סובארו","אני יושב על אמריקאית,אני יודע מה זה",ועוד כהנה וכהנה,אבל בדיעבד הסתבר שהם צדקו בהכל.תראו איפה אולדסמוביל היום...

למרות שזה נשמע מוזר,המיני מכונית חשובה יותר מהפורד מודל T.החשיבות של הפורד מודל T היתה בעצם זה שהיא הראשונה שהפכה את המכונית מצעצוע לעשירים לנחלת הכלל,ובך שהיתה המכונית הראשונה שיוצרה בשיטת הסרט הנע.לעומת זאת,טכנולוגית ופרקטית,היא לא השפיעה במאום על עולם הרכב,בדיוק כמו החיפושית,שלמרות ששניהן נמכרו בעשרות מיליונים,הן לא הנחילו כלום לדורות הבאים,שלא כמו המיני,שכל המכוניות החדשות,כמעט ללא יוצא מן הכלל,נבנו בקונספצייה שלה-מנוע קדמי רוחבי והנעה קדמית,ובנוסף היא גם מכונית מאד מהנה לנהיגה,מה שקצת קשה להגיד על הפורד מודל T...

המכונית הראשונה שבה נוצלו היתרונות של ההנעה הקדמית היתה כמובן המיני,שהיתה המכונית הראשונה שבה הוצב המנוע לרוחב המכונית,מה שהוביל לחלל פנימי מרווח ביחס לגודלה של המכונית.אמנם לסיטרואנים היה הנעה קדמית הרבה לפני המיני,אבל זה היה יותר גימיק טכנולוגי.אולי המיני היא לא מכונית האספנות האוטלטימטיבית,אך היא לבטח המכונית החשובה ביותר שיוצרה אי פעם.בדמותה ובצלמה נוצרו כמעט כל המכוניות כיום.

הדייהטסו סיריון אטרקטיבית בעיקר בגירסה האוטומטית,בדיוק כמו מיני אחרת,היונדאי אטוס.כל עוד אין בעייה עם גיר ידני,האופציות האירופאיות לרוב יהיו עדיפות.בגירסאות האוטומטיות,לאירופה אין הרבה מה להציע,בטווחי המחירים של הסיריון.ובקשר לבטיחות,הסיריון השיגה 3 כוכבים במבחן NCAP,והיתה די קרובה לכוכב הרביעי,ויש לה 2 כריות אוויר כציוד תקני,כך שבהיבט הזה,לפחות,היא עולה על חלק גדול מהאירופאיות.

אחרי שקראתי בעיניין רב את כל הסיפורים שבשרשור(נסעתי 200 בקסטל,190 בגהה,210 באיילון וכולי),וכאחד שכיסה עד היום מאות אלפי קילומטרים,החל בריאו 5 טון וכלה במרצדס E500,דעו כולם שבשני מקומות אין חכמים ואין גיבורים-בכביש ובים.שמתי לב לתגובות של בני,ולתשובות שענו לו,ורציתי לומר לכולם שאין מה לעשות,עם הגיל עולה מידת האחריות.סעו בזהירות,ואם צריך,צאו 5 דקות קודם.אני לא מיתיימר להיות חיים הכט,אני לא ידוע כטרחן,אבל בכל זאת,גם אם אתם לא הורים לילדים עדיין,חישבו על המשפחות שלכם שדואגות תמיד!

לצורך מה בדיוק העלת את השרשור העתיק הזה,שהופיע עוד במתכונתו הקודמת של הפורום?

לא נכון!שום עיתון רכב לא טען שהסובארו לאונה מכונית גרועה,פשוט באכמעט אותו תקציב יכולת לקנות מכונית הרבה יותר טובה ומהנה,מה פסול בזה?האל]א סוד והסובארו כלל לא היו באותה ליגה,למרות שעלו אותו סכום(82-83).אני זוכר שבשנת 82 אבי התלבט בין סובארו לאסקונה,ובסוף שיגעתי אותו(בהשראת טורבו,כמובן)והוא קנה אלפא סוד 1.35,חלום של מכונית.אתה יכול להשוות אותה לסובארו העגלה שהיתה עולה את הקסטל בשני!?החזקנו אותה 4 שנים בלי שום תקלה,למעט הנשמות הטובות שהיו אומרות "חחחח..תראה איך נפל לה המחירון",אז אולי המחירון שלה "נפל" יותר משל הסובארו,אבל נהננו 4 שנים,ועד היום אבי טוען שזו המכונית הטובה ביותר שהיתה לו אי פעם!

בואו נעשה קצת סדר...האוסטין מטרו לא רק שלא היתה מכונית כושלת,אלה היתה אחת המכוניות הטובות ביותר בקטגורייה שלה,לפחות בשנים הראשונות,והחזיקה כמעט לבדה את בריטיש-ליילנד(ביחד עם מכירות לא רעות של...יגואר).סך הכל היא היתה שיפור ניכר של המיני,בייחוד בנוגע לנוחות,הנדסת אנוש וקלות התחזוקה.אותו כנ"ל ה BX,מכונית נהדרת לזמנה,סיטרואן אמיתית שנכנעה רק לאיכות גימור ירודה וגיר אוטומטי דפוק(של ZF)ה AMC פייסר היתה מכונית יפייפיה(שימו לב כמה הפורשה 928 מזכירה אותה!שמחסור חמור במזומנים גרם לה להיות תקועה עם מנוע של ג'יפ,כי במקור היא ואחותה הגרמלין היו אמורות לקבל מנועי וונקל קומפקטיים.הבעייה באודי 5000 הייתה במשנק(צ'וק)האוטומטי,מה שגרם לעליית סל"ד,וכשושלב ההילוך האחורי,המכונית היתה מאיצה במהירות...ברוורס!

רכבים של אנשים שמסיבה כלשהיא לא עמדו בתשלומי ההלוואה,מפורסמים מעת לעת בעיתונות היומית,בצורה מרוכזת,ונמכרים לרוב בשיטת המכרז.

הפורד אסקורט סימן 4 שהוצגה בשנת 90,היא דוגמא מצויינת למכונית גרועה שהצליחה מסחרית.האסקורט הזו היתה מקרה קלאסי של התבטלות מוחלטת של מחלקת התיכנון והפיתוח,בפני אנשי השיווק ואגף הכספים.פורד החליטו שדי בעידכוני עיצוב לא יקרים,על מנת להמשיך במומנטום המכירות,מה גם ששני השווקים העיקריים שלה(בריטנייה וגרמנייה)בכל מקרה היו קונים אותה בהמוניה.פורד הפנימה את הביקורת הקטלנית,ואחרי שנתיים בלבד הועברה האסקורט מקצה שיפורים מקיף שכלל מנועים חדשים ומודרניים ועידכוני עיצוב,שהצליחו איכשהו למשוך אותה עד 99,עת הוחלפה על ידי הפוקוס,שהראתה שאין לפורד שום בעייה ליצור את המכונית הטובה בקבוצתה,הכל עיניין של סדר עדיפויות.

לאוסטין אלגרו שהוצגה בשנת 73,כמחליפתה של האוסטין-מוריס 1100\1300,היו מיתלי הידראהגז,שהי מבוססים על דחיסת נוזל,כחיקוי עלוב של המערכת הפניאומטית של סיטרואן.האלגרו היתה קומפקטית מכוערת באמת עם סקס אפיל של טלפון ציבורי(מופעל אסימונים,כמובן),רמת איבזור נמוכה במיוחד(לא היה ממש כלום-לא מושבים מתכווננים,לוח מחוונים דל להפליא ועוד),מנועים מיושנים(מסידרה A)מרכב חלש במיוחד,ביצועים והתנהגות כביש על רמה נמוכה ועוד כהנה וכהנה.אבל השוס הגדול היה גלגל ההגה שלה-אוסטין החליטו לרבע את העיגול,והאלגרו הוצגה עם גלגל הגה מרובע!הרעיון היה כל כך מוצלח,כשאחרי שנה בלבד החליטו אוסטין לחזור להגה עגול סטנדרטי...בנוסף,סבלה המכונית מאיכות ייצור וגימור ברמה נמוכה.כמו הרבה אנגליות משנים אלו,היא הצליחה להיות גם פשוטה וגם לא אמינה,ומעט בבריטנייה,המכירות היו אפסיות,מה שלא הדאיג במיוחד את קברניטי אוסטין-מוריס,שמכוניות עיניינו אותם כמו שאותי מעניינת שירת ימי הבייניים...בשיא חוצפתם הם מכרו את המכונית תחת המותג וונדן-פלאס,שהצליחה לעשות את הלא יאומן,ולהיות יותר מכוערת מהמקור,עם גריל ניקל מגוכך.ייצורה נמשך עד 83,ואז הוחלפה על ידי המאסטרו,שגם היא לא ידעה הצלחה גדולה בהרבה.טוב,לפחות היא לא היתה מכוערת...

על המכוניות הכושלות של היצרנים האמריקאיים אפשר לכתוב אנציקלופדייה,כשלפורד יש מקום של כבוד.די אם ניזכר בפינטו,במווריק,בפיירמונט ובמוסטנג 74 והילך...כידוע לכם הפטריוטיזם היא מיפלטו האחרון של הנבל,והיצרנים האמריקאיים ניצלו זאת היטב,ומכרו לציבור הקונים ג'נק אמיתי,והכל במטרה להרוויח עוד כמה דולרים בטווח הקצר.

מהי לדעתכם המכונית הכושלת האולטימטיבית?היא יכולה להיות טובה לזמנה אבל בעלת מכניקה בעייתית(N.S.U RO 80)מכוערת בלי תקנה(אוסטין אלגרו)או "חמה" במיוחד(פורד פינטו)...

לא פשוט למצוא לוויליס פרפולים לשמשות,בגלל המבנה הייחודי שלהן.אפשר למצוא תחליפים,רק שהם יהיו פחות יפים.

אגב מרצדס,בשנת 89 שופר ה0303,המנוע חוזק בצורה משמעותית,הוחלפה מערכת ההיגוי בזו של ZF ושופר המזגן.ובקשר ללילנדים,עד תחילת שנות ה 90 עוד נעשה בהם שימוש,ואני זוכר שנסעתי בכזה בקו הפנימי של גוש קטיף...

את הסרט עליה עשה פרנסיס פורד קופולה,יוצר "הסנדק",בסוף שנות ה 80.הסרט היה יפה מאד ומושקע,אבל לא היווה הצלחה מסחררת.

ברים יקרים,אל תשכחו לרגע שהאוטו שנת 97!מה ציפיתם למצוא,אוטו מושלם??יחסית לשנת ייצור ולהיצע העגלות בשוק,האוטו במצב מצויין,מנוע תקין לחלוטין,ללא תאונות קשות והשקעה לא גדולה ביישור קו.אם אתה רוצה טופס בדיקה נקי-קנה חדש מהחברה.בתקציב הזה,הוא לא ימצא משהו יותר טוב,והסיפור יחזור על עצמו גם אם הוא יקח עוד 70 מכוניות לבדיקה.

המכונית עם מנוע המסוק היא הטאקר,שיוצרה בין השנים 46-48.מנוע המסוק שלה היה בנפח 5.5 בוקסר מאלומיניום עם הזרקת דלק,שפיתח 166 כ"ס ב 3200(!)סל"ד.במהלך הפיתוח "נתקע" טאקר האיש בלי כסף,ומחוסר תקציב ובעיות תיכנוניות(לטאקר היה מנוע אחורי,מה שחייב שימוש במנוע שטוח וקל יחסית)נאלץ לקנות מנועים מחברת מרלין האמריקאית,ולהסב אותם לשימוש במכונית שאולי היתה יכולה לשנות את תעשיית הרכב האמריקאית כולה(ואולי לא).כיום היא מכונית אספנים מבוקשת ויקרה מאד.