חן פרחי

בדיקה טובה שתואמת את גילו של הרכב והקילומטרג' הנקוב,רק חבל שהאוטו אחרי מכה רצינית בשלדה...המשך הלאה.

מנוע ה 5 בוכנות הוא מנוע שונה לחלוטין מזה שיש באינטגרלה,והוא שייך לסידרה החדשה של מנועי פיאט ולנצ'ייה.

צודק קודמי שטוען שתיכנון הדלתא החל בסוף שנות ה 70,אבל מנועה שולח שורשים לסוף שנות ה 60(!)כשהחל את חייו בפיאט 125 בנפח 1608 סמ"ק,ומאוחר יותר הוצגו גירסות ה 1800 ו 2000,שאותו מנוע 2000 שימש את התמא והאינטגרלה.

מבחינת יכולת שילדה,האינטגרלה לא נופלת מהיפניות,ולפי מה שהבנתי מעיתונות זרה("ירחוני" רכב מישראל אני לא קורא,מסיבות ברורות)הלנצ'ייה יכולה ללמד פרק אחד או שניים את הסובארו והמיצובישי בהילכות היגוי,מה שכן בפרקטיות היא נופלת מהם,ובענק.לא לשכוח שהלנצ'ייה הוצגה לראשונה בשנת 80(!),היא צרה,צפופה,רועשת וההגה מסתיר חצי לוח מחוונים,וסביר להניח שהיא לא תקבל 5 כוכבים ב NCAP...

הסיבה העיקרית שאנשים רבים מחפשים את הדייהו לאנוס היא מחירה הנמוך.פשוט מכוניות אוטומטיות,אי אפשר להשיג ב 30,000-40,000 שקל!פתחתי אוטו-מוטור-אונד ספורט(אין לי כול לכתוב את זה באנגלית...)הגרמני,והם לא הזדעזעו מהלאנוס,ואותו כנ"ל CAR הבריטי.באמת לא ברורה לי מקורה של השינאה העזה שפיתחתם לאוטו הזה,סה"כ כלי תחבורה בסיסי,הרוב די סביר בו,והיתרון שאתה יכול לקנות מכונית די חדשה,ולא אוטו בן 9-10.זה אומנם קל לייעץ,"אל תיגע","נבלה מוטורית","זוועה" וכולי,אבל תבינו ש א י ן מה לקנות בתקציב הזה!הבחור ירוץ חודשים ולא ימצא כלום,ולמצוא אוטו בן 8-10 טוב זו משימה בלתי אפשרית בעליל.גם ב 60,000-70,000 שקל קשה מאד למצוא מכונית טובה,אז בחצי מזה?עלויות האחזקה של הלאנוס מאד נמוכות,האוטו אמין מאד,חלפים זולים,גישה נוחה למיכללים וטיפולים פשוטים.צריכים להבין אחת ולתמיד שקשה למצוא מכוניות חלום אוטומטיות בתקציב כזה,אז צריך להתפשר ולהחליט-או אוטו עדיף אך ישן,או משהו בסגנון של הלאנוס משנת ייצור חדשה יותר.

לטאונוס הזו יש מנוע V 6 2.0 עם 85 כ"ס ב 4600 סל"ד ומומנט בריא,שנוצר בין היתר בשל מהלך בוכנה ארוך מאד ביחס לקדח 84X60,1(!),מאייד סולקס קטנטן ויחס דחיסה נמוך.הטאונוס בעיצוב הזה יוצרה מ64 עד 67 כולל,ואז רובעה צורתה.היה לי שכן שהיתה לו כזו פרטית שנת 66,ואני זוכר שהיא היתה נוסעת מעולה,מנוע שקט וחלק להפליא,ביצועים טובים ואמינות של פורד.האוטו יחסית לא מסובך לשיפוץ,אבל חקים מסויימים לא קלים להשגה,מפני שהרבה חלקים היו ייחודיים רק לפורדים הגרמניים.

ייתכן מאד ש"ברחה" לך צינורית יציאת המיים של מזגן,ובמקום לטפטף כלפי הכביש,היא פשוט מטפטפת על השטיח...בדוק בעת הפעלת המזגן לאן יוצאים המיים,הסיכוי שפקע רדיאטור החימום די קלוש.

לא הוגן להשוות בינהן,מפני שהסיריון היא מכונית מיני וה 206 סופר מיני,ושייכת לקטגורייה גבוהה יותר.ה 206 טובה מהסיריון בכל פרמטר אפשרי,ונופלת ממנה רק בביצועים.לסיריון אמנם מנוע 1.3 עם 102 כ"ס,אבל זה עדיין לא הופך אותה ספורטיבית או מתחרה בקבוצת ה GTI למיניהן.המנוע שלה הוא לא של טויוטה אלה פיתוח מקורי של דייהטסו,ומגיע לשיא הספקו בסל"ד גבוה מאד,והמומנט שלו דל למדי.איכות הנסיעה בה נמוכה,היא צרה וצפופה יחסית,רועשת מאד(ל 7000 סל"ד יכול להגיע רק בוגר חיל תותחנים...)ובשל יחסי בעברה ארוכים בתיבת ההילוכים,גם הביצועים לא מדהימים.אם תקציבך לחוץ,שקול גם את הגטס של יונדאי,שגם היא עולם אחר מהסיריון.

הפיאסטה פליי ופיאסטה קופה פותחו בתחילת שנות ה 80,מתוך תפיסה שריבוי דגמים של אותה מכונית מגביר את המכירות,שהיו מצויינות גם כך.למרות שהפיאסטה יוצרה בבריטנייה,הפליי והקופה(אל דאגה,אני יגיע אליה...)פותחו דווקא בארה"ב,למרות שהן לאו דווקא יועדו לשיווק שם.הבעייה העיקרית של הפיאסטה בהפיכתה לקבריולט,היתה המרכב החלש שלה,שחייב את פורד לבצע שינויים מרחיקי לכת בשילדתה,והפכה את הפרוייקט ללא כדאי כלכלית.בדיוק כפי שדניבוי ציין יוצרו 28 מכוניות בלבד,ולאחריהן היא ניגנזה.גירסת הפיתוח השנייה היתה הקופה,שהיא פשוט פיאסטה מקוצרת,שבה המושב האחורי כמעט ובוטל.המראה היה מוזר משהו,אך היא הוצעה עם מנוע ה 1.3 שהיה בשנת 80 החזק בהיצע של הפיאסטה,טרום XR2.גם פרוייקט הקופה ניגנז בסיכומו של עיניין,ונישאר רק אב טיפוס בודד,שלא ידוע מה עלה בגורלו...

בעיקרון,קנייה מחברת ליסינג לא שונה בהרבה מקנייה מאדם פרטי, למרות התדמית המהוגנת שלהם. מכונית מליסינג תיפעולי היא משהו בין מכונית מיד פרטית להשכרה, בדרך כלל הקילומטרז' שלהם גבוה בהרבה משל מכונית פרטית מאותה שנת דגם, ולמרות הרושם שנוצר,בדרך כלל הטיפולים שמקבלות המכוניות לא חורגות מהמינימום הנדרש, ובהרבה מיקרים גם זה לא תמיד. בתקציב של 100,000 שקל אתה יכול למצוא משומשת ראוייה בהחלט, ואין לך ממה לחשוש. אם תבצע את סדר הפעולות האלמנטרי, לא תיפול. אחרי הכל,בדרך זו מתבצעות כל שנה עשרות אלפי עיסקאות, לשביעות רצון כל הצדדים. קח בחשבון שרכב מליסינג תיפעולי מטבע הדברים יהיה סחיר פחות מאוטו מיד פרטית, רמת הגימור בדרך כלל הנמוכה ביותר, והציוד הבטיחותי מינימלי. אם החלטת בכל זאת לקנות רכב מליסינג תיפעולי, התעקש לבדוק אותו היכן שאתה תחליט, ודאג שהתיקונים יבוצעו לשביעות רצונך המלא.

הסיריון והאטוס הגיעו ל 3 כוכבים במבחני NCAP,לא מדהים אבל בהחלט סביר.הפרייד לא נבחנה במבחנים אלו.בהשוואה ישירה בינהן הסיריון הטובה מכולן,האטוס מעט מאחריה והפרייד נחותה מהן בהרבה,למעט הביצועים,שגם הם לא בהפרש גדול משניהן.ב35,000 תוכל לקנות סיריון או אטוס שנת 2000,שכמכוניות עירוניות נטו,מהוות תמורה טובה.אני החזקתי אטוס שנת 2000 אוטומטית,ששירתה אותי בנאמנות 45,000 ק"מ בלי שום בעייה.אם השימוש בה הוא עירוני בלבד-קנייה טובה,מחוץ לעיר סיפור אחר.מנוע חלש,יציבות כיוונית בינונית ומיתלים קשים,פוגמים בחבילה הבסיסית הטובה.

לצורך ההמחשה לכך שאתה טועה,אני חוזר עוד פעם לאוטוסאן אנאדול הטורקית,שלה דימיון רב לסוסיתא,ופיתוחם נעשה פחות או יותר במקביל,על ידי אותו גורם(רליאנט הבריטית)והשתמשו באותם מכללים(פורד הבריטית).כמה היית מוכן לשלם על אחת מ 1000 האנאדולים שיוצרו בסדרת הייצור הראשונה?זה בדיוק הערך של הסוסיתא בעולם.זה שיש לנו סנטימנטים עמוקים למכונית הזו,עדיין לא עושה אותה לבעלת ערך,לפחות לא מעבר לים.אולי את הגויים הנוסטלגייה שלנו פשוט לא מעניינת?

אולי אתה צודק צביקה(ZVIT כמובן)בקשר לחור שבגרוש,אבל אל דאגה,ניו קופל לא רכשו מזדות 3 עבור אמדוקס כדי לענג את יושביהן,אלה כי פשוט מזדה נותנת 18%(!)הנחה לציי רכב,ומי מסבסד את זה?ניחשת נכונה.בקשר ללאנוס-באוטו של 30,000-40000 שקל לצערנו,צריך להסתכל דרך אותו החור בדיוק...הלאנוס מבוקשת כמשומשת בעיקר בגירסה האוטומטית שלה,כי פשוט אין מה לקנות בתקציב הזה,אין אין אין.ואל תתחילו להוציא נתונים מתוך יצחק לוי שאפשר לקנות 85 דגמי מכוניות,מה שנכון אולי בתיאורייה,אבל במציאות למצוא אוטו בן 8-9 טוב,זוהי משימה בלתי אפשרית,וכאן נכנסת הלאנוס,שמציעה תחבורה בסיסית וחדשה יחסית,מה שמקל על מציאת מכונית במצב טוב,ותאמין לי שליפול על רנו מגאן או 306 עגלה...לא מאחל לגדולים שבשונאי.

סיפור ניסיון מכירתה הפומבית של הסוסיתא הזו הגיע אל שערו האחורי של העיתון הנפוץ במדינה.בגוף הכתבה נכתב שההצעה המקסימלית הגיעה ל 3000 דולר בלבד,והמוכר התרעם על כך שאף אחד לא מעריך את אחת המכוניות הראשונות שיצאו את שערי המפעל בטירת הכרמל,רק דבר אחד הוא לא הביא בחשבון,שערכה של המכונית הוא בעיקר סנטימנטלי,לנו כישראלים,ואילו ערכה בעולם שולי למדי.אם לדוגמא,היתה מתפרסמת ב E-BAY מודעת מכירה לאוטוסאן אנאדול(מכונית טורקית שכמו הסוסיתא פותחה על ידי רליאנט,יוצרה מפיברגלאס והשתמשה במכללי פורד)הראשונה שעזבה את שערי המפעל ב 1959,כמה היינו חושבים להציע עליה?אולי לאספן טורקי היא הייתה שווה,מבחינת ערכה הסנטמינטלי,אבל בשוק הקלאסיות העולמי?נקודה למחשבה.

לא להאמין כמה אמוציות יכולה פולקסווגן טרנספורטר אחת(יפה באמת!)לעורר אצל אנשים...ממה זה נגרם,תספרו לי!

למיטב זיכרוני לכל האסקורטים MK-1 היה גריל מניקל,כולל 75-6.השינויים באסקורט לאורך השנים היו מינוריים ביותר,בעיקר בפנים המכונית(גלגל הגה חדש ב 70,תוספת"עץ" ללוח המחוונים ב 72,ידיות פתיחת דלת).

גם אני לא בין הממליצים,אבל רציתי לתקן כמה נקודות שהועלו.ראשית כל האוטו אמין להפליא,התחזוקה שלו בסיסית פשוטה וזולה,הוא סחיר כיד שנייה(לאנוס טובה נמכרת באותו יום).מנהליי ציי רכב היו מאד מרוצים מהם,והם שירתו אותם בנאמנות והיו הראשונות להמכר,בין היתר בגלל העובדה שאין הרבה מה למצוא ב30,000-40,000 שקל.הבטיחות שלו לא זוועתית,2.5 כוכבים במבחן NCAP,יותר מהפונטו הקודמת.סך הכל כלי תחבורה בסיסי נטו,רק אל תצפה ממנו להרבה.אגב,את המידע העביר לי חבר טוב,עוזר קצין רכב בחברת ליסינג גדולה,שהיו להם עשרות לאנוסים.

האסקורט שבתמונה יכולה להיות ממודל 68 עד 76,כולל.אמנם נשמע מוזר,אך ב 76 היא יוצרה(בארץ ,כמובן)לצד הברנדה שהחליפה אותה,פשוט לפורד היו ערכות להרכבה שלא נמכרו ב 75...

טוב,כמובן שהכוונה היתה להחלפת הילוכים ידנית מלאה,ולא לתפעול טיפטרוניקס' למיניהן.

המסנן הראשוני נמצא ליד המשאבה,די צמוד לקרקעית אגן השמן.במקרים של ליכלוך "כבד",מורידים את הקרטר ושוטפים אותו ואת המשאבה והמסנן הראשוני בממיס(טינר,טולואן),מרכיבים אטם חדש ומחזירים למקום.

צביקה,אתה צודק ולא צודק!במכוניות בעלות הזרקה,גם אחרי כמעט שנה ו28,000 ק"מ,השמן לא משחיר אלה הופך לחום.הסיבה העיקרית להשחרת השמן היא פיח שנוצר משריפה לא מושלמת של הדלק,מה שלא קורה בדרך כלל במנועים מוזרקים.

ישנם כמה גורמים לשמן שחור:ייתכן והמכונית עובדת על תערובת עשירה מידי,שעשוייה בין היתר לדלל את השמן בבנזין,ממש כך,ייתכן גם שמועם לא ניקו את המסנן הראשוני והוא מלא בוצה שחורה.הפיתרון הטוב ביותר הוא לבצע פלאשינג(ניקוי פנימי)יסודי,וסביר להניח שלאחר מכן השמן ישאר נקי יחסית.

בסוף שנות ה 70 מחירי הדלק שברו שיאים,ואחד הדברים העיקריים שעיניינו את הצרנים,היתה צריכת הדלק של המכוניות,מה שיצר לא מעט מוטציות מוטוריות כמו הקיטן של רליאנט הבריטית,שהיתה אמורה לסוע 24 ק"מ לליטר.באותה תקופה המכוניות הקטנות של רנו היו ה 4(שאף פעם לא היתה ממש קטנה)וה 5,שהיתה להיט בשנים האלו.בשנת 78 החלה רנו לתכנן את מחליפתה של ה 4 הארכאית,שכבר אז היתה מיושנת להחריד,ונמכרה בזכות האינרצייה.יתרה מזאת,רנו תכננו לעבור בתחילת שנות ה 80 לייצור ברובוטים,וה 4 לא היתיישבה עם התוכניות הללו,והרכבתה היתה ידנית.פרוייקט החלפתה נקרא ויסטה,כשהתכנון הסופי היה כנראה לקרוא לה רנו 2.בתכנונה החליטו רנו הפעם להציב את המנוע והגיר לרוחבו של תא המנוע,בניגוד לכל דגמי רנו עד אז,שהשתמשו במנוע אורכי,על מנת לחסוך מקום.המכונית היתה אמורה להיות קטנה מאד,מיני אמיתית,עם 3.2 אורך ו1.5 רוחב,גבוהה יחסית עם שטח שמשות גדול ומרווח פנימי מכובד ביותר,שלא נפל משמעותית משל ה 5.למכונית פותח גיר חדש בין 4 או 5 הילוכים,שהוצב כאמור לצידו של המנוע,כמקובל ברוב המכוניות בעלות הנעה קדמית.על מנת לחסוך בהוצאות הפיתוח,החליטו רנו להשתמש ביחידות הכוח של הדגמים הקיימים:845 סמ"ק עם 34 כ"ס ו 1.1 עם 44 כ"ס,שנלקחו מה 4 וה 5,עם יחס דחיסה גבוה יותר.המכונית היתה אמורה להיות קלה מאד,בזכות שימוש נרחב בחומרים פלאסטיים,מכסה תא מטען,מכסה מנוע,כנפיים קדמיות ועוד.בתחילת 80 הועבר אב הטיפוס סידרת מבחנים,ואכן צריכת הדלק היתה חסכונית להפליא,אך הסתבר לרנו מתחשבים שערכה,שהיא אמורה לעלות הרבה יותר מהרנו 5,ואין סיכוי שבמחירה היא תצליח לרשת את ה 4.בניסיון אחרון להציל את הפרוייקט,הוחלט להחליף את חלקי הפלסטיק בחלקי פח קונבנציונליים,רק הבעייה שמשקלה עלה,והיא לא היתה חסכונית יותר מה 5...ביסומו של העיניין הפרוייקט ניגנז,ה4 המשיכה להיות מיוצרת במשך עשור אחרי כן,וה 5 הוסיפה להמכר מצויין.לפחות דבר אחד טוב רנו הפיקה מהויסטה,היא חסכה את הצורך לפתח תיבת הילוכים,דיפרנציאל וציריות ל 9 שהופיעה בספטמבר 81.הפרוייקט הכושל עלה למשלם המיסים הצרפתי(רנו היתה חברה ממשלתית באותם השנים)יותר מ 200 מיליון דולר,והיתה עוד חולייה בשרשרת ההפסדים של רנו,שהובילו בסיכמו של עיניין להפרטתה.

גם ה 121(בימבה)נהנית מאמינות גבוהה,כמו ה 323,מאחר והמכללים שלהן דומים מאד(גם של הדמיו).הנקודה היחידה הרגישה היא מדחס המזגן שנוטה להרעיש וסיים את חייו מוקדם יחסית,לשים לב,זוהי הוצאה לא מבוטלת.

המכוניות האלו עדיין משרתות את בעליהן כחדשות...בטורקייה ודרום אמריקה,עם שינויים קוסמטיים,פנסים א-לה-מגאן,מנוע 1.6 ומנועי דיזל.התחזוקה השוטפת שלהן הרבה יותר קלה ופשוטה משל הרנו החדשות,ולכן הן מתאימות למדינות מתפתחות.