חן פרחי

לא נכון.ללאונה,כמו לכל דגמי סובארו יש מאייד כפול מתוצרת היטאצ'י בעל משאבת תאוצה אנכית ודיזה חשמלית.לדגמי ה GFT היו שני מאיידים כפולים שהיו מחוברים במקביל.

המאסטרו הוצגה באמצע 83 כמחליפתה של האלגרו הכושלת,קומפקטית 5 דלתות נאה,שעיצובה הזכיר את זה של המטרו הקטנה.היא הוצגה עם שני סוגי מנועים-1.3(1275)עם 69 כ"ס מסידרה A ו 1.6 עם 81 כ"ס מסידרה R שנילקח מהמקסי.היא הוצגה ברמות גימור מגוונות,שגם מקומה של הוונדן-פלאס לא נפקד,כמובן.מאחר והמאסטרו הוצגה בשנים בהם חיסכון בדלק(או יותר נכון נתוני המעבדה...)עמד בראש מעייני היצרנים,היא הוצגה בגירסאות "חסכוניות" שצויידו ביחס דחיסה אסטרונומי ובהילוך רביעי(הגיר נלקח מ..פולקסווגן-אודי)חסר שימוש לחלוטין.האסטרו היתה בין במכוניות הראשונות שהשתמשו בבקרה אלקטרונית למערכת הדלק(מאייד SU,כמובן),לוח מחוונים דיגיטלי שנראה היי-טק כמו מחשב כיס משנת 67,והשוס הגדול,סינטיסייזר דובר בקול כאילו-אנושי,שאמור להתריע על תקלות שונות.על פניו,המאסטרו נראתה כקומפקטית המושלמת,אבל בכביש היא היתה אכזבה גדולה,המנועים היו מיושנים,הגירים היו בעלי חלוקת הילוכים גרועה,ההיגוי היה כבד ומת לחלוטין,ובנוסף כמצופה ממכונית בריטית,גם האיכות היתה נמוכה.מעט מאוחר יותר הוצגו גירסאות ספורטיביו שנשאו בלי בושה את סמלה האגדי של M.G,והיתה אפילו גירסת טורבו בעלת 152 כ"ס.בנוסף לכל,הן בשל שערו הגבוה של השטרלינג,והן בשל הצרות הפיננסיות שבהן היתה נתונה בריטיש-ליילנד,מחירה של המאסטרו היה מופקע בעליל.מחוץ לבריטנייה המכירות היו אפסיות,וגם מתיחת הפנים הקלה שחלה ב 87 לא הועילה לה.לארץ יובאה המאסטרו בין השנים 84-88,כשבשנת 84 יובאה גירסאת ה LE,שהיתה אמורה להיות גירסאת החיסכון,צויידה בגיר 3+E של אודי,ביצועים של עגלה ומחיר של גולף...

ההבדלים הם ברמות הגימור:ה GLI נבדלת מה GLX בכך שהיו לא פגושים שחורים,לא היה מד סל"ד,הדיפונים היו עשויים פלסטיק(ללא שילוב בד),גלגל ההגה היה שונה ועוד.

היונדאי קופה הזה התבססה על האקסל,הדגם שקדם לאקסנט.האקסל התבססה על מכללים של מיצובישי(מנועים,תיבות הילוכים ועוד)והיתה מכונית גרועה למדי,ולפי סקרי אמינות מארה"ב גם לא סמל האמינות.המכונית הזו הגיעה לארץ ביבוא אישי,מאחר ויבוא מכוניות יונדאי החל רק בסוף שנת 94.ממולץ לוודא זמינות חלפים,מאחר ואין הרבה קשר בינה לבין היונדאי החדשות יותר(אגב,האקסנט היתה היונדאי הראשונה שתוכננה מן היסוד על ידי יונדאי,ואכן היתה מכונית ראוייה למדי).

מילא הגברת,לא משהו...(אחותה התאומה של זוגתי...)אבל האוטו!

בניגוד למה טען ZVIT אין לקונטסה ולדייהטסו שרמנט כלום משותף,פרט לעובדה שהינו,יצרנית הקונטסה נבלעה(יותר נכון חטיבת הפרטיות)על ידי טויוטה בשנת 68,כשגם דייהטסו היא למעשה חטיבה של טויוטה.השרמנט הוצגה לראשונה בשנת 74,והיתה למעשה טויוטה קורולה בשינויים קוסמטיים.בשנת 79 עברה השרמאנט שינויים קוסמטיים לא משמעותיים,כשהשינוי המשמעותי חל בספטמבר 81,עת הוצגה השרמאנט המוכרת לנו.לשרמאנט היו מנועי 1.3 ו 1.6 עם 65 כ"ס במנוע הקטן ו 75 או 85 כ"ס במנוע 1.6.למנועי השרמאנט היה גל זיזים תחתון ושסתומים עיליים,מאייד כפול בודד והצתה אלקטרונית.תיבת ההילוכים היתה בת 4 או 5 הילוכים,והיתה גם אופצייה לאוטומטי 3 מהירויות.ההנעה היתה אחורית והמיתלים היו מק-פרסון מלפנים וסרן חי נתמך קפיצי סליל מאחור.למרות המראה המישפחתי בסיס הגלגלים היה 2.40 מטר בלבד,מה שגרם למרחב פנימי מצומצם.הביצועים היו סבירים בגירסאות הידניות,בייחוד ב 1.6 ודי עייפים באוטומטיות.היא שווקה בשתי רמות גימור-LD הפשוטה ו LC המהודרת יותר שכללה אפילו דיפון "עץ" א-לה-מרצדס...היתה אופצייה למזגן מקורי יעיל והגה כוח ב 1.6.למרות ההנעה האחורית,השארמנט לא היתה מהנה לנהיגה ולא נוחה לנסיעה.ייצורה נמשך עד שנת 88,כששנת הדגם האחרונה בארץ היתה 87.

כמה שטויות...המאטיז קיבלה 3 כוכבים במבחני הריסוק של NCAP,והיתה די קרובה לכוכב הרביעי.המאטיז היא הטובה במכוניות דייהו שנמכרו בארץ,ומה שחרץ את גורלה(בדיוק כמו את גורל הטווינגו,אגב)בארץ היה העדרה של תיבת הילוכים אוטומטית.מנועה מבוסס על מנוע הסוזוקי אלטו,ולפי מה ששמעתי(ממקורות מוסמכים)היא מכונית אמינה מאד.שני מכוניות המיני שהתחרו בה,היונדאי אטוס והדייהטסו סיריון,הצליחו מפני שהיתה להם גירסה אוטומטית,ואגב גם הן קיבלו 3 כוכבים במבחני ריסוק,לא מדהים אבל בטח לא סכנת נפשות,ואל תסיק מסקנות מגודלה של המכונית,ואגב,כל המכוניות המודרניות נראות זוועה אחרי תאונה קלה יחסית,כי חלקה הקדמי של המכונית אמור לספוג את אנרגיית ההתנגשות,ולקרוס.מה שחשוב הוא חוזקו של כלוב תא הנוסעים.

הפומה הזו אכן היתה שייכת לבחור מבת-ים שהתגורר ליד הרבנות,היא היתה אדומה ורקובה להפליא...

יכול מאד להיות שזהו קרבורטור של דייהטסו שרייד(לשרמאנט ולאפלאוז היה קרבורטור שונה),בכל מקרה הם דומים מאד(משאבת תאוצה אנכית,כמו בכל הקרבורטורים היפניים).

הקרבורטור הראשון בתמונה שייך לסובארו 76 ומעלה(לפי הדיזה החשמלית)מתוצרת היטאצ'י.הקרבורטור השני הוא סולקס כפול(32\32)ששימש מכוניות גרמניות רבות מסוף שנות ה 60 עד סוף שנות ה 70(אופל רקורד 1900,ב.מ.וו 2000,אודי 75).

סדנאת מורטי הוקמה בשנת 1925 ע"י ג'יובאני מורטי,ועיצבה וייצרה אופנועים.לקראת סוף שנות ה 50 החל שיתוף הפעולה שלהם עם פיאט,ומורטי עיבה גירסת קופה חמודה למראה של ה 600 שנקראה צ'יטה.במהלך שנות ה 60 ייצרה מורטי גירסאות קופה לרוב מכוניות פיאט,כשהדגם הבכיר ביותר שלהם היה ה 1600 GS.דגם זה התבסס על הפיאט 125,היה לו מנוע 1600 עם 108 כ"ס,גיר 5 הילוכים,מיתלים נפרדים מלפנים וסרן חי מאחור שתלוי על קפיצי עלים.ההיגוי היה בשיטת התיבה ותפוחים.עיצוב המכונית היה נאה וחלקה הקדמית באמת הזכיר את זה של הדינו.על הכביש היא היתה כמו ה 125,ביצועים טובים,התנהגות כביש בינונית,מה שבטוח ,ספורטיבית ממש היא לא היתה.לגבי המורטי הזאת,אחח.....חתיכת נוסטלגייה!היא משנת ייצור 69 ויובאה ע"י סוכנות פיאט,כנראה בהזמנה מיוחדת.היא התגלגלה בין מספר יידים,שלמרבה מזלה לא השחיתו אותה.בסוף שנות ה 80 היא נקנתה ע"י איש מבוגר וחביב ממושב קידרון(סמוך לגדרה)שנסע בה מעט מאד,ובסוף שנת 90 היא יצאה מכלל שימוש.במסגרת השיטוטים שלנו למציאת שכיות חמדה,התגלגלנו לקידרון,ושם היא עמדה על שלושה גלגלים,מנועה היה מושבת,לא היה לה טסט שנה וקצת והיא היתה כסופה,אגב(כבר אז היה נראה שהצבע בין כמה שנים).לאחר משא ומתן,קצר למדי,אגב,היא נקנתה ע"י חבר טוב שלי,והתחיל בתהליך השיפוץ,רק שחבל שהוא בוצע בצורה חובבנית,כך שהתוצאה הסופית לא נראתה מדהים,בלשון המעטה...המכונית היתה די מקורית,ורק הגריל הקדמי חסר,ולא ידענו אפילו איך הוא היה נראה,לפני עידן הגוגל!!המנוע שופץ,והח"מ תרם את חלקו בשיפוץ מערכת החשמל,ואפילו דאגתי שהנורית של בלם היד תהבהב כשהוא פתוח(במהלך השנים בוטל המימסר).בשנת 94 נמכרה המכונית עקב גירושים,והמשכתי לראות אותה עוד שנה מגיעה למפגשים בהרצלייה,ומאוחר יותר נעלמו עיקבותייה,ובאמת אני ישמח לדעת מה עלה בגורלה.

המבחן שנערך למרצדס היה "מבחן האייל" בו מדמים התחמקות ממכשול,כגון אייל הפורץ בפתאומיות לכביש.המבחן כולל שינויי כיוון רצופים ומהירים,מה שיכול להוציא משיווי משקל אפילו כפולות הנעה.המרצדס A כשלה בו,ומרצדס נאלצו לכייל מחדש את המיתלים,ולהרחיב את הצמיגים,מהלך שפגע הן בנוחות הנסיעה והן בהנאה מהנהיגה.

למעשה,ההצלחה המשמעותית באמת של סובארו החלה בשנת 80',כשהגיע הדגם החדש שצוייד במנוע 1.3 שהתאים למדרגות המיסוי המעוותות של אותם שנים(מיסוי ארידור)שהפלה לטובה מכוניות בעלות נפח פחות מ 1.3.הסובארו של שנת 80 היתה בנוסף פשוט מכונית יפה(שנראית טוב גם כיום),זולה מאד,גדולה יחסית ועם הרבה ניקלים...אןלי היום אנו נוטים ללגלג על הסובארו ההן,אבל צריך לזכור איזו מכוניות נסעו בכבישי ישראל עד אז:פרינצים,סוסיתות,סימקה 1000 קונטסות וכו.הסובארו היתה קלה לנהיגה,בעלת מראה מכובד,ולהזכירכם שבשנים אלו עוד לא ידעו עד כמה היא אמינה.לעבור מכרמל דוכס או קונטסה 1300 לסובארו נראה כמו חלום ללא מעט אנשים.גם האסקונה של אופל נמכרה כאן במספרים די מכובדים,ובתמחור נכון גם האלפא-סוד הנהדרת נמכרה יפה.ההגמונייה של סובארו החלה להתערער בסוף שנות ה 80,עם ביטול מיסוי ארידור,והגעת ה BX של סיטרואן,שהדיחה את הסובארו בשנת 87 מהפסגה.בשנת 89 נחתה כאן הלאנסר של מיצובישי שהיה בה הכל(כמאמר המפרסם...)והיתה טובה בהרבה מהסובארו בהכל,ובנוסך היתה גם לא פחות אמינה.בתחילת שנות ה 90 הלאונה מכרה בעיקר מחיר,וחלק לא מבוטל ממכירותיה היו לציי רכב.

החיפושית 1302 נבדלת מה 1300 הרגילה במספר דברים:מבחינה חיצונית היא מעט ארוכה יותר,ותא המטען גדול יותר,אך ההבדל המהותי בינהן הוא במערכת המיתלים.ל 1302 מיתלה קדמי מסוג מק-פרסון שהחליף את מוטות הפיתול הכפולים ב 1300 הרגילה,ההיגוי הוא בשיטת מסרק ומוט משונן,בשונה מה 1300 שהיה לה הגה תיבה ותפוחים.המיתלה האחורי שונה,והוא ניפרד לחלוטין,בשונה מה 1300 שהיו לה ציריות סובבות(בעלות מפרק אחד,ביציאה מהדיפרנציאל).ב1302 הוצע לראשונה מנוע 1.6 שסיפק 50 כ"ס,שנלקח המטייפ 3 והטרנספורטר,והא הציע ביצועים סבירים.התנהגות הכביש שלה היתה טובה בהרבה מב 1300 בעקבות השינוי במתלה האחורי שלא משנה את זוויות השפיעה שלו בעקבות שיבושי הכביש.גם ההיגוי היה טוב ומדוייק יותר,אם כי ישנם הטוענים שהמתלה הישן היה טוב יותר.נוחות הנסיעה שופרה גם היא,ונוסף פתח איוורור מול הנהג...אגב,ה 1600 הוצעה עם בלמי דיסק מלפנים.ה 1303 היתה אמורה להיות הגירסה המוחלטת של החיפושית,עיצובה היה עגלגל יותר,היתה לה שמשה קדמית קמורה,לוח מחוונים בעיצוב חדש(היה אפילו שעון זמן!)ופנסים עגולים מאחור.מבחינה מיכנית היא היתה זהה ל1302,על מיתליה הניפרדים ואפשרות למנוע 1.6,שניקראו גם S.הגדמים האלו נחשבים למוצלחים ונימכרו היטב,גם בארה"ב.

לסובארו קופה היו שני דגמים עיקריים-GFT ו GLF.בשנים 80-81 שווקו כאן בעיקר דגמי ה GFT בנפח 1600 סמ"ק עם שני קרבורטורים כפולים(של היטאצ'י מחוברים במקביל)והספק של 86 כ"ס(לעומת 70 ב 1.6 הרגיל).לוח במחוונים שלהן היה כמו בגירסה האמריקאית,וכלל בנוסף למד סל"ד גם שעוני טעינה ולחץ שמן.מבחינת שילדה היא היתה זהה לחלוטין ללאונה הרגילה למעט צמיגים מעט רחבים יותר(175X70X13).הביצועים היו טובים יותר מב 1.6 הרגילה(0-100 ב 12.2 שניות ומהירות מירבית של 164 קמ"ש)אבל ההתנהגות היתה דומה,כך שספורטיבית היא לא היתה.פרט מעניין הוא,שגם החלונות האחוריים היו ניתנים לפתיחה.בשנת 83 הגיעו לארץ דגמי קופה עם מנוע 1.8 בעל מאייד אחד ו 82 כ"ס,רק עם תיבה ידנית 5 הילוכים.היא הגיעה ברמת גימור GLF,שהיתה הגבוהה ביותר,עם הגה מתכוונן,מושב נהג משופר,לוח מחוונים מפורט,ריפודי קטיפה ועוד,למרות שהציוד החשמלי היה בבחינת אופצייה(חלונות,נעילה,מראות).כאמור,מבחינה מכנית היא היתה זהה לחלוטין ללאונה הרגילה,רק יפה יותר(גם דגם ה 4 דלתות היתה מכונית יפה).

בולמי זעזועים נוזלים הם חולשה ידועה בדגמי הסוויפט,וסביר להניח שזהו לא כס"תח.אם לא אכפת לך "לבלות" תקופה בחברת קרש הגיהוץ הזה-בהצלחה.

הפונטו HSD זהה לפונטו 75 הרגילה,למעט תוספת כרית אוויר לנהג,ABS,וארבע משענות ראש.לכולן היה הגה כוח,חלונות חשמל,נעילה מרכזית ומד סל"ד.הHSD היתה אמורה להיות הדגם הבטיחותי של הפונטו ולכן צויידה בהתאם.בכללי,מכונית מומלצת שעשתה עבודה לא רעה בשרות צה"ל.

דגם הטופ של הקדט היה זהה לדגם הרגיל,למעט סטיקרים ו..מושבי רקארו מעולים.דגם ה GT אופיין ברמת גימור גבוהה יחסית(חלונות,נעילה,מראות חשמליות)והשינוי המכני היחיד היה יחס העברה סופי מעט קצר יותר.רוב המכוניות האלו יובאו ביבוא אישי,אגב,למרות שהם הופיעו במחירון היבואן.

אין פה שום ציניוצ,והדיון הוא תרבותי בהחלט,גם אם הוא לא נוח לך...הונדה לא היו עושים שימוש בקטע הנ"ל(שזכור לי היטב)בלי לקבל אישור מפורש מהעורך,ובניגוד למה שטענת,הפירסומת שודרה די במקביל למבחן שערכתם ב"עיתון" שלכם.חבל מאד שמה שנשאר מעיתונות הרכב בארץ הוא אתר אינטרנט יחיד ובודד,של אדם שעיתונות אצלו היא שליחות ןלא רק משלח יד.נראה לך שהוא היה מסכים להופיע בפירסומת??זכורה לי היטב פרשת הדלתא(אתה יכול 88')איך כל העיתונאים(עלק)ליקקו ליבואני הגרוטאה הרומנית,אבל בלי יוצא מן הכלל,קיבלו את אתנן הפירסומות,אנשים רצו וקנו על סמך המלצתם את הגרוטאה,שכמובן ניקטלה באוטו(כשהוא עוד היה עיתון),ומהר מאד הבינו עם מה יש להם עסק...ומה היו שוות ההמלצות שלהם.

לא.האיזטה ויתר מכוניות "הבועה" נולדו ככלי תחבורה הבסיסי והזול ביותר שאפשר לעלות על הדעת,ולמעשה האיזטה נועדה לשמש כמכוניתם של קציני וורמאכט ואס.אס שניפצעו במלחמה.אירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה היתה ענייה ושיוועה לתחבורה זולה ובסיסית ככל האפשר,ומכאן המינימליזם שלהם.הסמארט במובן הזה שונה מהם,מאחר והיא נולדה כמכונית אופנתית ולא מתוך צורך בתחבורה זולה ובסיסית ככל האפשר.

מר ליאני היקר,מה בדיוק עשה ה"עורך" הראשי שלך בפירסומת להונדה אקורד,שנילקחה מתוכנית טלוויזיה כאילו תמימה?ממש אתיקה עיתונאית במיטבה!גם יצירת הפאר שקדמה לה "אוטו בראש",הופסקה בצוו של בית משפט מאחר וכללה פירסומת סמוייה שאסורה על פי החוק בארץ.

הסימקה 1100 הוצגה בשנת 67,והיתה מכונית מתקדמת לזמנה.אמנם מלכת היופי היא לא היתה,אבל היא היתה אחת ממכוניות ההצ'בק הראשונות בעולם(הרנו 16 הקדימה אותה)בתצורת 2 וחצי קופסאות(כמו הדייהטסו אפלאוז או הוולבו 343),עם אורך של 3.944 היה לה בסיס גלגלים של 2.52,ארוך יותר משל סקודה אוקטבייה!ההנעה היתה קדמית,והמנוע הוצב לרוחב המכונית,אם כי הגיר היה מתחתיו(המכונית הראשונה שבה הגיר הוצב לצידו של המנוע היתה האוטוביאנקי פרימולה).כל ארבעת במיתלים היו ניפרדים,עצמות עצה כפולות מלפנים ומוטות פיתול(4 במספר)מאחור .מגוון המנועים נע בין 944(מעט מאד)סמ"ק,דרך 1118 סמ"ק(שניהם שימשו גם את הסימקה 1000)דרך ה1294 סמ"ק ששימש את הגירסאות המהודרות יותר(GLS)וכלה ב 1442 סמ"ק שנימכרו בשוק הספרדי.המרווח הפנימי היה מצויין,תא המטען היה שטוח ונוח להעמסה,ובכלל המכונית היתה פרקטית ומאד שימושית.מעט לאחר הצגתה,הופיעה גירסת הסטיישן ואחריה הגירסה ה"מיסחרית" ששימשה שנים רבות את טכנאי משרד התיקשורת שלנו(וגם את טכנאי בזק...).אמנם הביצועים היו בינוניים,אבל התנהגות הכביש היתה מצויינת,ההיגוי היה טוב ונוחות הנסיעה היתה כצפוי ממכונית צרפתית.המכונית יוצרה כמעט ללא שינויים(למעט עיצוב הפנים)עד 82(!)למרות שרישמית ההורייזן שהוצגה ב 78 היתה אמורה להחליף אותה.הגירסה המסחרית יוצרה עד 85,ואז הופסק ייצורה כדי לפנות מקום במפעל בפוייסי ל 309 של פיג'ו,שבשנותייה הראשונות עשתה שימוש באותם מנועים של הסימקה 1100.

אגב טנקים סובייטים,אחד המאפיינים שלהם הוא צריח עגול,כדי שהייה קשה להשחיל פגז בין הטובה לצריח,נקודת תורפה במרכבות הראשונות.

תחרות בין מגזינים?שניהם לא ראויים לתואר הזה,אחד מסוף 93 והשני מיום היוולדו...באותו יום שבו נכנע מו"ל אוטו ללחץ המפרסם(דלק מוטורס וחברת המזרח)חדל אוטו מלהיות עיתון המשרת את אינטרס הקורא,ואינטרס המפרסם הועדף עליו.אי לכך ובהתאם לזאת,עזב אהרונוביץ את העיתון שאותו הקים,בפעם השנייה,ומו"ל העיתון הפף להיות עורכו הראשי...אין מה לומר,אתיקה במיטבה.ולמי שמיתעניין למה פורת ז"ל לא הסכים להיות העורך,הנה התשובה.

ואני דווקא שמעתי על זוג שהגיע לחופה בסימקה 1000 קופה...יש אמת בשמועה?