חן פרחי

הדאטסון Z 240 הוצגה בשנת 69,מכונית ספורט קופה 2+2,שניסתה להתחרות במכוניות הקופה של היצרנים האירופאיים כמו הפורד קאפרי והב.מ.וו 2000 קופה. העיצוב היה נאה ומודרני,וגם עיצוב הפנים לא היה מצועצע,בניגוד ליפניות בנות תקופתה. על צד ההנעה הופקד מנוע 6 בוכנות טורי בעל שני מאיידים וגל זיזים עליון שסיפק 138 כ"ס וביצועים מכובדים למדי(0-100 ב 9.5 שניות ומהירות מירבית של 185 קמ"ש.). היתנהגות הכביש היתה טובה גם היא,למרות הסרן החי מאחור. הדאטסון נחשבה למכונית ספורט קופה מצויינת לתקופתה,וזכתה להגיע למעמד של מכונית קלאסית. היא יוצרה עד 74,ואז הוחלפה ב Z 260 שהיתה דומה לה למדי וצויידה במנוע 2.6 שסיפק 126 כ"ס בלבד,גם בשל העובדה שדאטסון החלה לפזול יותר לשוק האמריקאי. המכונית נחשבה לטובה פחות מה Z 240 ורכה יותר. בשנת 75 הוצגה ה Z 280 שהיה לה מנוע 2.8,כפי שמרמז שמה,שסיפק בין 136-149 כ"ס והזרקת דלק. עם כל התקדמות של 200 בסימול הדגם,נסוגה המכונית לאחור מבחינת אופי והתנהגות,והפכה יותר ויותר לקרוזר אמריקאי רך ומתנדנד. בתחילת שנות ה 80 נעלמה כל הסידרה,ואת מקומה תפסו דגמי ה ZX. כאמור,הדגם המומלץ ביותר הוא ה Z 240,ואחרי בסדר יורד ה 260 וה 280.

אם היית קורא היטב,היית שם לב שהיתכוונתי לדגם הראשון של הרנו 5,זו שנימכרה בין 73 ל 85. בצה"ל שירתו הרנו 5 בשנים הראשונות עם מנוע 1.1,ובתחילת שנות ה 90 עם מנוע 1.4 ומזגן מקורי. היו מיספר רנו 5 אוטומטיות בצה"ל,ששימשו סגני אלופים נכים בעיקר. אל תיטעו ותיתבלבלו בין שני הדגמים של הרנו 5,הן שתי מכוניות שונות למדי.

לאריקה,אם אני לא טועה,היה בשנים הראשונות קרבורטור VV(וונטיורי כפול)כמו שבקורטינה ובסיירה(עד 87).בדגמים שלאחר 87 היה סולקס בודד ב 1.3 וכפול ב 1.4\ 1.6. לאסקורט היה קרבורטור פומוקו(כמו בקורטינות הישנות)ובתאמה קלה אפשר להרכיב אותו בפורד אנגלייה.

היתכוונתי כמובן לרנו 5 מהדגם הראשון,שיוצר בין 72 ל 85. מנוע 1.4 היה באוטומטית,באלפיין(93 כ"ס)ובטורבו(105 כ"ס). אגב אוטומטי,הרנו 5 היתה הקטנה הראשונה שהיה לה גיר אוטומטי כבר בסוף שנות ה 70,ואז הוא שודך למנוע ה 1.3(1289 סמ"ק)שנילקח מהרנו 12 TS.

עם התאמה קלה אתה יכול להרכיב קרבורטור של אסקורט. היתה לי פורד פרפרקט שהקרבורטור שלה היה נוזל,והרכבתי לה סולקס של אסקורט ללא בעייה.

האסקורט XR3I יובאה ביבוא סדיר לארץ רק בשנת 90,בגירסת 2 דלתות וקבריולה. כל הכמות שיובאה נימכרה תוך זמן קצר מאד,מה שהפתיע את אנשי השיווק של יבואני פורד. בדור הבא של האסקורט לא יובאו הגירסאות הספורטיביות,ורק בשנת 94,בדגם שלאחר מתיחת הפנים,הגיעה האסקורט RS 2000,שלא ביישה את שמה והיתה מכונית ספורטיבית מצויינת.

אופיר,גש ל "כל-חלק" בשדרות יהודית בשכונת מונטיפיורי,הוא מוכר חלקי מאיידים וקיטים לשיפוץ. סה"כ זהו מאייד וובר,לא מנוע של מעבורת חלל... במיקרה והמאייד אבוד,תמיד תוכל להרכיב וובר כפול של סיירה 87+.

לרנו 5 לה-קאר לא היה מנוע 1.4 כי אם 1.3(1289 סמ"ק). המזגן היה מקורי,והן שווקו בעיקר בשנים 84-85. הרנו 5 1.4 היחידות ששוקו בארץ היו האוטומטיות.

כך אמרו גם על קיריית שמונה אחרי הנסיגה מלבנון...שמחבלי החיזבאללה ייטלו בה באין מפריע. אולי המצב בצפון לא אידילייה,אבל רחוק מאד ממה שהיה בזמן שהותנו בלבנון. ולאמיתי-עדיף לעיתים לאבד אצבע מלהפסיד את כל היד(במיקרה הטוב). פעם ראשונה ואחרונה שאני מגיב בנושאים פוליטיים(למרות שליבי כואב על מיתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון,שאני מכיר אישית לא מעט מהם).

לא נכון! לא היה כלל מנגנון שאמור להחזיר אותם. גם ב BX עד 87 היה קיים הסידור הזה,עד שבשנת 87 עברו סיטרואן למנופים "נורמליים".

זה מה יש בסכום הזה... 1)בדרך כלל כסת"ח ידוע,אך מאחר ולא ניבדקה דחיסה ונפילת לחץ מטבעות האטימה(רינגים)לא נדע עד כמה. 2)עיניין של 300 שקל. 3)עוד 500 שקל. 4)רדיאטור חימום לסוויפט עולה 30% מערך האוטו,לכן הוא מנותק... 5)ניקוי מאייד ותיאום הצתה יפתרו את הבעייה. 6)הריקבון נוצר מטיפטוף מי המזגן,שבדרך כלל גם הורסת את מסרק ההגה.הפעם לא.לא מאד רציני. 7)עוד 400-500 שקל. גם אני בדעה שמיותר לקחת מכוניות בסכומים כאלה לבדיקה. חדש הוא היה לפני 12 שנה.

כן,הרצועה ב 304 אכן מפותלת. המיבנה הזה הימשיך הלאה גם ב 305 עד ימיה האחרונים,והכל נועד לחסוך את הצורך במאוורר חשמלי.

המנוע בפיג'ו שלך מכונה XU7JP4,ויש לו 112 כ"ס.

אתה מיתכוון למנועי ה 1.8 לפני אחרי מתיחת הפנים בשנת 2000. למנוע ה 112 כ"ס יש 8 שסתומים,ואילו למנוע ה 117 כ"ס יש 16 שסתומים.

דעתי יותר קרובה לזו של האיש הסובארו,שבין שיקוליו היו חיסכון בהוצאות השוטפות. אני,אישית,לא מוצא טעם רב בלהשקיע עשרות אלפי שקלים במכונית כמו אסקורט 1100,שכרגע הערך העיקרי שלה הוא נוסטלגי. כל מכונית,בכל מצב,ניתנת לשיפוץ.השאלה היא אם המכונית שווה הן את המאמץ והן את העלויות הכספיות שכרוכות בכך. צריך גם להביא בחשבון מצבים מישתנים בחיים(צבא,חתונה,עבודה בחו"ל וכדומה),שבהם רוצים לממש את ההשקעה,ואז נוכחים לדעת שבמקרה הטוב,מקבלים % 20-30 מערך ההשקעה,אלה אם מדובר במכונית נדירה ומבוקשת. מלבד זאת,אין צורך,ולעיתים גם אין אפשרות,לבצע שיפוץ מקיף מיד עם הרכישה,ולעיתים מיסתפקים ביישור קו כולל בקנייה,ושיפוץ "תוך כדי תנועה".

לנימרוד רחמימוב יש את כתובתו היצרן. נסה לחפש גם ב E-BAY,יש לעיתים היזדמנויות.

פסי הניקל הופיעו רק בדגמי ה GL וה GHIA. למרות שהאקורט היתה מכונית פופולארית מאד בארץ,אי אפשר להשיג להשיג גומיות מקוריות לשמשות,והאפשרויות היחידות הן או להרכיב פרופיל אוניברסלי(אוטם טוב אך מגושם למראה),או להזמין מיצרן אוסטרלי דרך הרשת(מוצרים באיכות טובה למדי ובמחירים סבירים,ואפילו בשקלים!).

אולי הגיע הזמן להיתעסק במה קונים ולא ממי קונים!? בעל המכונית יכול להיות רופא,עורך דין או חלפן כספים בקרן רחוב.אם המכונית טובה אז היא טובה,ואם לא אז לא. אם תקפידו על כל הליכי הבדיקה המקובלים,אזי תקטינו את הסיכוי ליפול.

הזמר הוא באדי הולי? מה לעשות ובארצנו הקטנה בדרך כלל מסעות נוסטלגייה בדרך כלל ניקשרים לנושאים צבאיים... לדוגמא,בשבילי כל טיול ברמת הגולן הוא מסע נוסטלגי לא קטן.הכביש בין רמת מגשימים לקצרין,אבן דרך 24,היה גיא בכביש,שאם היית מספיק מהיר יכולת לעוף באוויר...,הכביש בין צומת אפיק לרמת מגישמים,שנ.נ היה מגיע בו ל 120,או הדרך למושב אליעד שהיינו נוסעים בו בפרינץ 1000 שמצאנו במזבלה של המועצה(מניעה ונוסעת!,רק שהיה לה שני מיספרי רישוי שונים-אחד קידמי ואחד אחורי...).

ואם יש לו שגם? אפשר להרכיב אותו רק בנקודה אחת,ואז חייבים למרכז אותו מהתפוחים(כמו בוולבו,לדוגמא).

יקי,אין טעם כרגע להרכיב זוג קרבורטורים כפולים על המנוע 1.8 שיש לך כרגע. המנוע פשוט לא מסוגל "לבלוע" כמויות כאלו של דלק,ומה שלא יישרף יפלט מהאגזוז. אם היית מרכיב,לדוגמא,זוג קרבורטורים כפולים מדורגים(כמו של סובארו,למשל),היית משיג שיפור בהספק מבלי לחנוק את המנוע. אם אתה מרכיב קמשפט(גל זיזים בלעז)"חם" ומערכת פליטה טובה(3 צול)אזי יש טעם להרכיב זוג קרבורטורים כפולים,כי המנוע יטפס לסל"ד גבוה בהרבה.

אם עד 95-96,חפש את דגם הפלייר בעל מנוע ה 1.4 עם 75 כ"ס. משנת 89 עד 93 הן ניקראו 1.4 CLX או GHIA(שהיא רמת הגימור הגבוהה ביותר)ומשנת 94 הן נקראו FLIAR.היו להן מנוע טוב למדי וביצועים נחמדים. דגם היוטה לא מומלץ,המנוע עייף והביצועים חלשים.

הפיאסטה הטובה והמהנה ביותר היתה ה 1250 16V מהשנים 97-99,עם גיר ידני. היה להן מנוע שפותח בסיוע ימהה היפנית,סיפק 75 כ"ס ופעולה נעימה,ביחד עם שילדה מצויינת. הדגמים הספורטיביים של הפיאסטה לא יובאו לארץ.

לא משמעותי,חוץ מתכולת העופרת,כמובן. במכוניות ישנות ממש חובה להישתמש בדלק הכולל עופרת,מפני היא מסככת את השסתומים.

אוקטן 95 או 96. מנוע האיביזה תוכנן לשימוש בדלק נטול עופרת. האוטו?חוץ ממנוע נחמד ועיצוב יפה,לא הרבה.