חן פרחי

גם לאלפטא הרגילה היו 4 פנסים קדמיים,אם זיכרוני אינו מטעני,בדגמי 1.8ו 1.6. בשנת 82 עברה האלפטא מתיחת פנים קלה במיסגרתה הפכו הפנסים הקדמיים למלבניים ולוח המחוונים שונה(והפך מכוער).

CLX בלבד,1.3 60 כ"ס. הציוד התיקני כולל הגה כוח,מזגן מקורי,חלונות חשמל קדמיים ונעילה מרכזית. הפיאסטה יובאה בשנים האלו בעיקר עבור ציי רכב,ורוב הפיאסטות בשנים הללו אכן נימכרו לציי רכב.

הגיר בסיירה דווקא לא מכני. יש לו בקרה אלקטרונית והוא מתוצרת ZF. השימוש בכבל קיק דאון הופסק לפני מספר שנים,לאחר שכל תיבות ההילוכים האוטומטיות עברו לפיקוד ממוחשב. מתג קיק-דאון היה קיים בסובארו ליאונה,ההפעלה של הקיק דאון היתה חשמלית. כל המנועים בעלי הזרקת דלק ו\או הצתה ממוחשבת הם בעלי מנתק הצתה,שממוקם בערך 500 עד 1000 סל"ד לאחר שיא ההספק. לדוגמא-מנוע מאייד של מזדה 323 מסוגל להגיע ל 8000 סל"ד די בקלות,אם כי מורגש איבוד הספק לאחר 7000 סל"ד,ובגירסה המוזרקת המנתק מתערב ב 6800 סל"ד. אגב מנתק הצתה,בפולקסווגן טרנספורטר(T-3)היה מנתק הצתה פרימיטיבי למדי שהותקן בתוך המפלג.

ה 127 ה"ספרדיות" היו בעלות 4 דלתות וניקראו CL. היה להן שעון חום,דיפונים מאריג,גלגל הגה רך למגע וחישוקי גלגלים נאים יותר. דגמי ה 2 ו 3 דלתות יוצרו באיטלייה. בשנים האלו לא חלה חובה לציין את ארץ ייצור המכונית,כך שאפשר היה רק לנחש איכן יוצרה המכונית. אגב,החובה לציין את ארץ ייצור המכונית חלה משנת 83',לאחר שבשנת 82' יובאו לארץ פיאט 128 שיוצרו ביוגוסלבייה ונירשמו כפיאט איטלקיות.

זיכרונך לא בוגד בך... הפורה היתה המקבילה הספרדית ל 127 המקורית(לא הברזילאית!)שיוצרה עד 83'. היא נימכרה בשתי גירסאות-L בעלת 3 דלתות ורמת גימור פשוטה,שימשה בעיקר חברות השכרה. לגירסת ה GL היו 5 דלתות,והיא הגיעה ברמת גימור גבוהה יחסית שכללה מד סל"ד,שעון דיגיטלי בתיקרת המכונית,ריפוד עשיר ומגב אחורי. התוספת החשובה באמת בדגמי ה GL היה גיר בעל 5 הילוכים שהקנה לפורה שיוט בין עירוני שקט יחסית. הפורה היתה הסיאט היחידה שלא נפלה מהמקור האיטלקי,והיתה טובה בהרבה מה 127 הברזילאיות ששוקו בארץ באותן שנים. הפורה נימכרה בארץ בשנים 84-85.

נסה אצל "כל חלק" בשדרות יהודית(שכונת מונטיפיורי)בתל אביב. בעיקרון הוא מחזיק קיטים לשיפוץ לכל סוגי המאיידים.

...והיום מובילי הטנקים של צה"ל הם וולבו FH16 520 כ"ס עם תא נהג מוגבה שניקרא GLOBTROTER.

ליפט משומש ניתן למצוא אצל משפצי ליפטים או חנויות כלי עבודה למוסכים. ליפט משומש נימכר סביב ה 6000-7000 ש"ח. אין לך צורך בליפט חדש,ועל בעיית המנוע ניתן להיתגבר בלי בעייה-פשוט מחליפים למנוע דו פאזי בהספק זהה(יקר למדי!). לצורך התקנת הליפט יש לפלס את השטח ולהניחו על מישטח מוצק.זהו. גם נוח,גם בטיחותי וגם אסתטי.

רפואה שלמה והחלמה מהירה. והכי חשוב-שתשוב במהרה לשרוף גומי(לא לצקת!)..

בשנת 2040 אני יוכל לרוץ לוועד של אחוזת ראשונים... בטח באבטומוביל תהייה כתבת שער על "יובל 50 לסיטרואן XM" למשל.

צודק איש העכביש. בשנת 81' בלבד יובאו לארץ 131 סופר-מירפיורי 1.3 DHOC בעלת הספק מכובד של 78 כ"ס. מנועה לא היתבסס על מנועיה של ה 128\ריטמו,אלה ניבנה על בסיס מנוע ה 1.3 גל זיזים תחתון ששירת את הגירסאות הבסיסיות של ה 131. כל המכוניות הגיעו בצבע כחול כהה(כחול פוליציה)ולא בכדי. המכוניות הללו נועדו לשמש ניידות מישטרה באיטלייה,ועקב המיסוי המעוות שהיה נהוג בזמנו בארץ הן התאימו מצויין. מלבד ישראל הן שווקו גם ביוון,שסבלה אף היא משיטת מיסוי די דומה. אמנם הביצועים היו טובים והרעש של המנוע תאב הסל"ד היה נעים לאוזן,אך המנועים סבלו מבלאי גבוה וניזקקו לשיפוץ כבר אחרי 100,000 ק"מ. אגב,משנת 83' כל הסופר מירפיורי הגיעו בצבע ברונזה.

וכאן המקום להעיר שלא כל מכונית בעלת הנעה אחורית מהנה לנהיגה,כשם שלא כל מכונית בעלת גיר ידני מהנה לנהיגה. אין שום דבר מהנה בהיגוי יתר של וולבו 240 דייהטסו שרמאנט או קורטינה. ה E30 היתה מכונית מהנה לנהיגה,כי בנוסף להנעה האחורית היתה לה גם שילדה טובה והיגוי טוב.

לא,והיה לה גל זיזים תחתון. גם ה 131 עשתה שימוש במנועיה של ה 124,רק בנפחים שונים. הסיאט 124 יובאה לארץ בעיקר משיקולי מחיר,תוך ניצול הזיכרונות הטובים שהיו לאנשים מהמכונית,למרות שה 131 היתה טובה ממנה בהרבה.

הסיאט 124 נימכרה בארץ בשנים 79-80 עם מנועי פיאט בנפח 1197 סמ"ק(67 כ"ס)ו 1438 סמ"ק(75 כ"ס). למעט כמה שינויי עיצוב קלים,הסיאט 124היתה זהה לחלוטין לפיאט שייצורה הופסק ב 75',עת הוחלפה ב 131. תועלת אחת בכל זאת הפיקו סיאט מה 124-הרונדה הראשונה עשתה שימוש במנועיה,שהותאמו לשימוש רוחבי במכונית בעלת מנוע רוחבי והנעה קדמית. הפיאט 124 במהדורתה המקורית יוצרה עד 95' על ידי טופאש הטורקית וניקראה סרצ'ה.

מה דעתכם לעבור להודעות פרטיות או לשרות הטלפונייה של בזק,רחמנא ליצלן? אין בהודעות האלו שום עיניין לשאר מישתתפי הפורום.

חוץ ממערכת ההיגוי(מסרק ומוט משונן בדייהטסו)היא זהה לחלוטין לטויוטה קורולה 74'.

הבאים אחרים שייצרו מכוניות ממתכת ממוחזרת היו האיטלקים שקנו החל מסוף שנות ה 60' מתכת בזול מברית המועצות,שלמעשה היתה מיחזור של כלי מילחמה(טנקים,תומת"ים,נגמ"שים ועוד)שנינטשו בכמיות אדירות על ידי צבא גרמנייה לאחר מילחמת העולם ה 2,לאחר כישלון מבצע "ברברוסה". הבעייה במיחזור מתכות,פח בעיקר,היא שבתהליך ההתכה ניפגמת מאד המתכת,עקב כניסת חמצן שגורמת להירקבות מהירה. כל מי שקנה אלפא-סוד או לנצ'ייה בטא בתחילת שנות ה 70' למד זאת מהר מאד...

כמובן שהיתכוונתי לדור השני של ה 127,מאחר ודגם הספורט הוצג רק ב 78'. ל 127 ספורט 1050 לא היה גיר 5 הילוכים.סופי.בדקתי את הנושא עם אדם שעבד בסוכנות פיאט שנים רבות.

הנרי פורד היה אנטישמי לא קטן,אולם אהדתו להיטלר להיטלר לא נבעה רק משינאת יהודים;הנרי פורד ראה בהיטלר מושיע מפני הקומוניזם שהיה אז בשיא פריחתו. הקונצרנים הקוראניים מייצרים הכל תחת קורת גג אחת,מטלפונים סלולאריים ועד מחפרים ואוניות. אגב,הימפעל הבודד הגדול בעולם שייך ליונדאי,ונימצא בעיר יולסן בדרום קוריאה. ימהה היפנית אמנם לא מייצרת מכוניות,אבל מסייעת לפורד בפיתוח מנועים,בעיקר בשל ניסיונה במנועים מרובי שסתומים(פוקוס,פיסטה 1.25 ועוד).

קבלו תיקון-ל 127 מהדור הראשון לא היה גיר 5 הילוכים,אפילו לא כאופצייה. יחס העברה סופי של 4.62 משולב בהילוך רביעי כמעט ישיר הניב שיוט של 4600(!)סל"ד ב 100 קמ"ש... אגב,אותו מנוע שהורכב ב 127 ספורט 1050,קיבל מגדש טורבו והותקן באוטוביאנקי Y10 טורבו,שם הפיק 85 כ"ס ב 5750 סל"ד ומונט גבוה בהרבה בסל"ד נמוך יחסית.

דיגמי 81' ומטה הגיעו עם גיר 4 הילוכים,כש 5 הילוכים היתה אופצייה יקרה(שכנראה לא מומשה..). למרות המנוע החזק יחסית לניפחו(70 כ"ס מ 1050 סמ"ק)המכונית לא היתה מהירה,גם לא במונחים של זמנה. 0-100 ב 12.9 שניות ומהירות מירבית של 155 קמ"ש הם בערך רמת הביצועים של מזדה לאנטיס,רחמנא ליצלן. בשנת 82',עם מתיחת הפנים שבוצעה ב 127,נוסף מנוע 1.3 שנילקח מהריטמו סופר 70 עם 75 כ"ס,מומנט עדיף בהרבה וגיר 5 הילוכים. הביצועים שופרו לאין שיעור;0-100 ב 10.4 שניות ומהירות מירבית של 165 קמ"ש,ושיוט של 110 קמ"ש סוף סוף לא הצריך אטמי אוזניים או 3 שנות שירות בתותחנים...

הדור השני של ה CX הגיע לארץ רק בשנת 87',ורובן ככולן היו אוטומטיות. בניגוד ל BX,וזה ישמע מפתיע,איכות הייצור ב CX היתה טובה יחסית והן לא נטו להיתפרק למוות. מערכת החשמל עברה שידרוג משמעותי מהדגם הקודם,ורוב בעיות החשמל ניפתרו. ברור שמכונית שמאובזרת עד הגג(תרתי משמע)תהייה בעלת פוטנציאל גדול יותר לתקלות אפשריות,ועל כן חובה לבדוק שכל האיבזור אכן פועל ולוח המחוונים תקין על שלל מחווניו ונורות האזהרה שבו. הבעייה היא שה CX כמעט ולא חולקת חלקים עם מכוניות אחרות של סיטרואן כדוגמת ה BX,למשל. מאחר וחלפו שנים רבות מאז יובאה ארצה,גם מלאי החלפים אצל לובינסקי די מצומצם,ומה שיש יקר. לא מעט מכוניות כאלו הושבתו בשל חוסר סבלנות של הבעלים במירדף אחר חלפים,שכאמור כמעט כולם ייחודיים רק לה. בכל מיקרה,בדוק היטב את מצבו של המנוע(קשה מאד להשיג עבורו סט סתמים,למשל),ציריות ההנעה(רגישות יותר בדגם הטורבו),פעולת המזגן(מדחס מיוחד) ומערכת החשמל. דווקא המערכת ההידרו-פנאומטית לא מסובכת כלל,ויחסית לא מורכבת לתחזוקה,למעט הבומבות שייחדיות לדגם הטורבו(קשיחות יותר,ואם לא משיגים אז מרכיבים רגילות-לא נורא). סה"כ מכונית נהדרת ומלאה אופי שסה"כ דורשת יד אוהבת ותחזוקה קפדנית.

אפשרות להחשכת תאורת לוח המחוונים קיימת כבר שנים רבות במכוניות סאאב. במצב ההחשכה רק תאורת מד המהירות פועלת,ואם מיתעוררת בעייה כלשהיא(חום יתר,מחסור בדלק)נידלקת כל התאורה.

בדרך כלל מחירים בידיוניים דורשים בלוחות שבעיתונים היומיים בעיקר. אמנם גם בלוח קלאסיקאר יש הגזמות,אך בקנה מידה קטן בהרבה. לא חסרים מוכרים שסבורים ש"יבוא איזה משוגע מהמועדון של הענתיקות וישלם",רק הבעייה שכמעט ולא קיימת חיה כזו,ומי שדורש מחיר מופקע בעבור רכבו פשוט לא מוכר. חבל רק שבשל עקשנות לא מובנת,ניגרטו מכוניות רבות במקום להימכר.

ה 1.8 ידניות הגיעו בכמויות זניחות. לעומת זאת כל הדיזלים הגיעו ידניות,עם 5 הילוכים,וזו היתה הכוונה.