חן פרחי

לקורטינה יש מיתלה קדמי מסוג עצמות עצה כפולות,מה שאומר בולם קטן יחסית. במקור הקורטינה רכה מידי מלפנים,ולכן רצוי להרכיב בולמי גז מתוצרת טובה-מונרו,גבריאל,קיאיבה וכדומה.

בכל מכונית זה אמור להיות כך. תנסה בעצמך את נקודת האופטימום-נקודה שבה המנוע לא מצלצל אבל עדיין מושך טוב.

1.3 עם 8 שסתומים,ואין לו כלל רצועת טיימינג-מנוע זה הוא בעל גל זיזים תחתון.

היגוי יתר לכשעצמו לא תמיד חייב להיות מהנה. דוגמא?בבקשה-סע במזדה 323F ישנה,כנס לפנייה ועזוב את הגז.תוך שנייה הזנב יברח החוצה בהיגוי יתר מגושם ולא מהנה בעליל. מה שהתכוונת נקרא דריפט,והוא אפשרי רק במכונית הנעה אחורית חזקה יחסית.

הרכב לא מוזרק,יש לו מאייד כפול בעל בקרה אלקטרונית. לפי נתוני צריכת הדלק שציינת,אכן המאייד נקי ומכוון כיאות.

מי סוגד ומי אמר את זה? גם לאוטובוס אגד ומשאית אשפה עירונית יש הנעה אחורית,אז זה עושה אותם למהנות לנהיגה? ברור שהדוגמאות שנתתי הנן קיצוניות ולא מייצגות דבר,אך לא כל מכונית הנעה אחורית חייבת להיות מהנה לנהיגה. דוגמאות?-אופל רקורד,וולבו 240,דייהטסו שרמאנט,פורד קורטינה ואסקורט ורובן של מכוניות הסאלון היפניות של שלסוף שנות ה 80'.

לא.זו וולבו 244.. 240 ניקראה הוולבו משנת 83' והילך.

אף אחד לא טוחן דיפרנציאלים באיילון,עוד אגדת עם נפוצה. דיפרנצאלים קדמיים ניטחנים ברגע שבעל הלנד קרוייזר משוכנע שהוא קנה באגי ולא SUV כבד. קפיצות באוויר,ובעיקר נחיתות,בזמן שמועבר כוח לגלגלים,גורמות נזק עצום,ויבואני טויוטה מחליפים ללא מילה את הדיפרנציאל,לפחות בפעם הראשונה. אם תמשיך להשתולל איתו,תישא בתוצאות לבדך. ואגב,טויוטה לעולם אינה מיתקלקלת,כל התקלות שלה הם תמיד,אבל תמיד,במקרה. כמו שבצבא המפקד לעולם אינו מאחר,הוא פשוט מיתעכב שלא באשמתו..

את הפלאגים ופילטר האוויר אתה יכול לבדוק חזותית. אם המאייד נקי ומכוון היטב,אין צורך להחליף את הפלאגים,ואם הרכב לא נסע באזורים מאובקים במיוחד אין צורך להחליף את מסנן האויר.

הגטס עדיפה בהרבה על האביאו. עם מעט עקשנות תוכל לקבל את דגם ה GLI שמצוייד בזוג כריות אוויר ו ABS. ולעיניין צריכת הדלק,שמזמן הפכה לאגדת עם מפורסמת,ולתחביבם של לא מעט טוקבקיסטים,מצורף קישור למבחן שנעשה במגזין "אוטו". http://www.auto.co.il/Content/Exams/CarViewDetails.asp?id=264&Ref=&i=1

זו אכן ISO RIVOLTA FIDIA S4 שיוצרה בין 69' ל 74',ונוצרה כדי להשיב תחרות למזארטי קוואטרפורטה. ה ISO עשתה שימוש במנוע V8 מתוצרת,GM ששימש את הקורבט בשתי גירסאות הספק-300 ו 350 כ"ס. תיבת ההילוכים הידנית ניקנתה מבורג וורנר,והיתה גם אופצייה לתיבה אוטומטית. על העיצוב החיצוני חתום ג'יוג'יארו,ואילו הפנימי נעשה ע"י אנשי ISO בעצמם. עיצובה הפנימי היה מפואר ומהודר מאד,וכלל איבזור מותרות רב כמו מזגן,חלונות ונעילה חשמליים וריפוד ודיפון כולל מעור. המכונית לא הצליחה מיסחרית,בלשון המעטה,ולאחר מכירת 192 עותקים בלבד,ירדה בסוף 74' מפס הייצור.

לא. ריצפת הטנדר(והדבל קבינה)היתה גם כך גבוהה יותר מבטנספורטר הרגיל,מאחר והגישה למיכללי ההנעה נעשתה בעיקר דרך דלת קטנה ואנכית שיועדה לכך,ולא ע"י הרמת הריצפה כמו בדגמים הסגורים.

הטרנספורטר דיזל אכן צוייד במנוע ה 1.6 הטורי ששימש את יתר דגמי פולקסווגן,והיה בעל 50 כ"ס בגירסתו האטמוספרית,כשבין 87' ל 90' נימכרה גם גירסה בנפח 1.7 עם 57 כ"ס. בשנת 85' הוצגה גירסת הטורבו דיזל של מנוע ה 1.6 שסיפקה 70 כ"ס,כמעט כמו גירסת הבנזין שהיה לה 87 כ"ס(בדגם מקורר המיים בעל מאייד פירבורג כפול בודד). מנוע הטרנספורטר דיזל הורכב לרוחב תא המנוע,ומאחר שגם כך הוא אמור להיות מורכב בהטייה של 30 מעלות,זו לא היתה משימה מורכבת במיוחד,ודרשה לכן הגבהה קלה של תא המטען(שהיה גבוה ממילא). תיבת ההילוכים והציריות נילקחו מהגולף\ג'טה,ולכן תיפעול ההילוכים היה נעים בהרבה מבגירסת הבנזין. מה שהיה מיוחד בה היה מיבנה מערכת הפליטה,שהונחה על תושבות גומי מיוחדות. סביר להניח שרובם המוחלט של הטרנספורטרים משרתים כעת את בני דודינו מעברו השני של הקו הירוק.

בוודאי שהם נחתכו בארץ. בשנות ה 70' מכוניות סטיישן נטולות חלונות ומושבים אחוריים נחשבו כאן למיסחריות,מה שהקנה הכרה במס+החזר מע"מ. מיד לאחר הרכישה ניפערו בצידהן חלונות הזזה,הורכב ספסל אחורי,והרי לכם סטיישן לתיפארת על חשבון המדינה.. אגב,המכוניות הללו זכו למיספרי רישוי של מיסחריות.

דגם הסטיישן בעל 3 הדלתות נקרא VF1,ונימכר כמיסחרית קלה. גם העיצוב הפנימי היה שונה,ולמעשה נישאר "מזכרת" מהדגם הישן יותר. בארץ הן היו פופולאריות מאד,ושימשו את טכנאי בזק,נותני שרותי תיקונים למינהם(אמפא,תדיראן)ועצמאים שיכלו להכיר בה בהוצאות. הסימקה 1100 נימכרה בארץ עד שלהי 85'(בשם טלבו,כמובן).

הפיג'ו 306 היא מכונית ההנעה הקדמית המהנה ביותר לנהיגה שיוצרה אי פעם,והגירסאות הספורטיביות שלה רק ממחישות עד כמה פוטנציאל השילדה שלה היה גבוה מלכתחילה,והיפה בכל העיניין שההתנהגות הנהדרת שלה כמעט ולא באה על חשבון נוחות הנסיעה. מבחינת שילדה נטו הספרינט אפילו לא מיתקרבת ליכולת ה 306,בייחוד בדגמים שיוצרו מ 85' והילך.

את הקולר במנועי דיזל של רנו לא מתקנים אלא מחליפים בחדש. עלות קולר שמן כזה נעה סביב ה 300 ש"ח,וההרכבה אורכת 10 דקות.

-בעיקרון כן.

בלם היד. הוא פעל במשיכה,והיה הדק לשיחרורו.

בעייה.אני בספק גדול אם תוכל למצוא כזו תושבת חדשה. לחדש אותה אין בעייה,אך אם היציקה נישברה אי אפשר לרתך אותה כי היא עשוייה יציקת מזק באיכות די נמוכה.

לסיטרואן GSA סימטיק היה גיר חצי אוטומטי,כלומר ידני 3 הילוכים,אך ללא מצמד. במקום מצמד היה ממיר מומנט(טורק)כמו של תיבה אוטומטית רגילה. לפורד פוקוס אין כזו תיבה-או ידנית מלאה או אוטומטית מלאה.

זהו,שאין. מאז ומתמיד הסיטרואן GS וה GSA שהחליפה אותה היו מקוררות אוויר.

אלפא אמנם היתה חברה עצמאית,אך בבעלות ממשלתית,והיא לא פשטה את הרגל אלא נירכשה ע"י פיאט. אמצע שנות ה 80' היו תקופה גרועה מאד לאלפא,שההיצע שלה כלל את ה 33,שלא הצליחה להכנס לנעליה הגדולות של הסוד,הג'ולייטה המיזדקנת,האלפא 90 שלא היתה אלא מתיחת פנים מקיפה לאלפטא המיושנת(והמצויינת)ומכונית הסאלון הכושלת,האלפא 6. למעשה,המכונית האחרונה שהיתה פרי תיכנון מקורי של אלפא היתה ה 164,שהיתה הצלע הרביעית בפרוייקט שניקרא טיפו 4,וכלל את הסאאב 9000,לנצ'ייה תמא(שהיתה המוצלחת מבין הארבע)פיאט כרומה והאלפא.

נכון.פעם לגירים האוטומטיים היו 3 הילוכים בלבד שהגבילו מאד את ביצועי המכוניות שצויידו בו,ובנוסף גרמו לצריכת דלק גבוהה בהרבה ושיוט רועם מחוץ לעיר. בתיבות האוטומטיות הישנות הבקרה היתה מכאנית למהדרין,ונעשתה ע"י כבל מכני שהיה מחובר לדוושת התאוצה,ואפשרויות השליטה הידנית בו היו די מוגבלות,ולמעשה גם די מיותרות. עם השנים הלכו והתקדמו התיבות האוטומטיות,נוסף הילוך רביעי,הילוך יתר(חוץ מבמרצדס,בו הרביעי היה הילוך ישיר)שהקנה שיוט שקט בהרבה,וכפועל יוצא צריכת דלק נמוכה יותר,נוספו בקרות אלקטרוניות שהפכו את פעולת הגיר ליעילה ומדוייקת יותר ובבשנים האחרונות בקרות ממוחשבות שמשנות את אופי פעולת התיבה בהתאם לאופי הנהיגה ודרישות הדרך. גם ריבוי המכוניות שמצויידות במנועי דיזל,שמתאימים מאד לתיבה אוטומטית,נתן דחיפה נוספת לפיתוח התיבות האוטומטיות,ובנוסף,גם באירופה חלה עלייה מתונה אך עיקבית,בדרישה למכוניות בעלות תיבה אוטומטית. לכלי רכב מסויימים תיבה אוטומטית מתאימה ממש ככפפה ליד-דיזלים מוגדשים,רכבי שטח וטנדרים,שתמיד עדיפים בגירסאות האוטומטיות שלהם.