חן פרחי

התיבה האוטומטית מתאימה כמו כפפה ליד למכונית המיוחדת הזו, ומגדילה מאד את האטרקטיביות שלה. בתמחור נכון, היא יכולה להפוך לאלטרנטיבה מעניינת וייחודית מול שאר הקומפקטיות בקבוצתה.

אוטובוסים ומשאיות היו ועדיין מהווים, מקור הכנסה חשוב עבור מרצדס. יוקרתה של מרצדס לא נפגעה בשל כך, אלא ההפך. מזארטי, כיצרן, עברה תקופות לא פשוטות, וסביר להניח שאת סוף שנות ה 70' עד אמצע ה 90' ירצו לשכוח מההיסטוריה שלהם. איכות גרועה ומכוניות די סתמיות פגעו במוניטין, ולכן מזארטי איבדה את מקומה בטריו שכלל את פרארי ולמבורגיני.

על חצי שעה לא נלך לרב..

ה 928 זכתה בתואר מכונית השנה 78', וזו היתה הפעם הראשונה והיחידה עד כה שמכונית ספורט זכתה בתואר, שאז עדיין נחשב ליוקרתי. התיבה האוטומטית שלה היתה מתוצרת מרצדס, מאחר והיא היתה היחידה שהתאימה לשימוש במכונית בעלת גיר אחורי. למרות שפורשה הכחישו זאת, סביר להניח שה 928 שאבה את עיצובה הביצתי מה AMC פייסר המקסימה, ויכול להיות שגם לא נחלה הצלחה בשל כך.

סביר להניח שרבין היה מפסיד בבחירות לנתניהו, ובהפרש לא גדול. אלא אם היה עוצר ומבצע הערכה מחודשת בנוגע ליחסים עם הפלסטינים. לצד מחדל אוסלו, נזכור לממשלתו את הצמיחה הכלכלית המואצת, ההשקעה העצומה בתשתיות ושיפור ניכר במשכורתם של עובדי המגזר הציבורי.

בדיוק, אבל הכח בידיים שלהם. בשל העובדה הזו טראמפ יתנהל איתם בזהירות, כמו כל הנשיאים שהיו לפניו ויבואו אחריו. אין דבר קל יותר מלעשות שטויות כלכליות שיהיו בכייה לדורות.

נמצא מדינות אחרות, אל דאגה.. האמריקאים מפחדים פחת מוות מהסינים, ויש להן לא מעט סיבות. הסינים מחזיקים סכומים לא יאומנו באגח"ים אמריקאיים, וברצותם הם יכולים להפוך את שטרות הדולר לנייר טואלט. עם כל הכבוד לארה"ב, היא ממש לא לבד בעולם, ו 330 מיליון איש זה אפילו לא עשרה אחוז מאוכלוסיית העולם. כשוק יצוא, האיחוד האירופאי גדול יותר מארה"ב, ולכן גם ממשל טראמפ יזהר מאד מול הסינים.

זיפו והארלי דיווידסון פועלות בשוק לא מאד תחרותי, ויש להן ערך מוסף משל עצמם. הארלי נקלעה למשבר כלכלי לא פשוט באמצע שנות ה 80 ועברה תהליך הבראה ארוך. הייצור במדינות עולם שלישי גרם לרמת החיים לטפס במהירות בכל העולם המערבי, ועל הדרך גרמה לחברות לרווחים גבוהים. Win win קלאסי.

זה יקרה בדיוק ביום שטבע הישראלית תשלם מס כמו שאר החברות. GM, פורד, אפל וכו' היו הרבה לפני טראמפ והיו עוד הרבה מאד אחריו. אף נשיא או ראש ממשלה לא יכול להצליח אם הוא מתכוון להכריז מלחמה על כל העולם, החל בסין וכלה בחברות אמריקאיות.

בנצי, זה בדיוק כמו להחזיר את תעשיית הטקסטיל לישראל או תעשיית הטלוויוזיות לגרמניה. זה אפשרי, זה פשוט לא כדאי, נקודה. או שלחילופין, טראמפ יטיל מכסי עתק על מוצרים מיובאים, וזה יהיה מצב שכולם יפסידו ממנו, בלי יוצא מן הכלל. מה שהלך, מת. אין אבטלה גבוהה בארה"ב, יש פערי שכר בלתי נתפסים, וכאן אין הרבה מה לעשות, עם כל הצער שבעיניין.

בנצי, ביחסי מחסר אין אהבות ופרנציפים. תוציא לך את זה מהראש, יש מוצרים שלעולם לא ייוצרו עוד בארה"ב, בדיוק כמו שלא ייוצרו בגרמניה או בישראל. ואם טראמפ יחליט בכל זאת לייצר אותם בארה"ב, הוא יצטרף לממן מהתקציב הפדראלי סובסידיות והשלמות הכנסה. לא ייצרו במקסיקו ? ייצרו בסין, אין בעיה. או שמוצרים בני קיימא ייתיקרו בצורה משמעותית, ואז הנפגעים הראשונים יהיו דווקא השכבות החלשות. אולי, בדגש על אולי, יהיה להם עבודה, אבל כל המוצרים שירצו לקנות יתייקרו משמעותית, ואז שכרם ייצא בהפסדם.

ותתפלא, מפרקים ומתקנים מיכלולים הרבה יותר מורכבים ממה שאתה עשוי לחשוב. שוב, יש בעלי מקצוע טובים יותר וטובים פחות, אבל לעשות הכללות זה פשוט לא נכון ! לא ראיתי אף מרצדס 2011 או יגואר 2012 שהושלכה לגרוטאות בשל בעיה שלא הצליחו לפתור בה. ועד כמה שזה ישמע לא טבעי, איתור תקלות היום קל פי 100 ממה שהיה לפני 20 ו 30 שנה.

יצא לי לראות ולהתקל בעשרות מכוניות אספנות שהגיעו ביבוא אישי לארץ, לרוב מארה"ב, ורובן היו במצב מכאני מזעזע, לא פחות, ונדרש יישור קו יסודי על מנת להביא אותן למצב ראוי. בישראל, כמו בכל מדינה בעולם, יש בעלי מקצוע טובים יותר וטובים פחות, כאלו שעושים מלאכתם נאמנה וכאלה שפחות. הכללות גסות הן טעות גסה. מידי יום מתוקנות ומטופלות בארץ אלפי מכוניות, וב 99% מהמקרים זה נעשה בשביעות רצון מלאה של בעלי המכוניות.

כשנחתמים הסכמי סחר בינלאומיים זה נעשה תמיד מאינטרס של כל הצדדים המעורבים בו. זה שהמכוניות של GM מיוצרות במקסיקו וקנדה, זה לא מאהבת המקסיקנים והקנדיים, אלא בשל כח עבודה זול בהרבה מאד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במכוניות שצריכות להתחרות בשוק צפוף ותחרותי שכל דולר משחק בו תפקיד. אפשר לייצר הכל, אבל ממש הכל, בארה"ב. החל מאייפונים, דרך נעלי נייק וכלה בתפירת ג'ינסים. אבל מחירם לא יכול להיות תחרותי, כי כח העבודה האמריקאי עולה פי 40 מזה הסיני. ואז יש 2 אפשרויות - סבסוד מאסיבי של כח העבודה, או הטלת מכסים על מוצרי יבוא. זה רע וזה רע. בהתחלה זה נשמע נהדר, שסוף סוף המוני אמריקאיים יקומו בחדווה לעמל יומם, אבל מהר מאד יתברר להם שכל מוצר אותו ירצו לרכוש יעלה הרבה יותר. ואז רמת חייהם תרד. זה נקרא משחק בסכום 0. אגב, מי שבנה את הסכמי הסחר החשובים באמת, היה רונלד רייגן, וכתוצאה מכך רמת חייהם של כל אזרחי ארה"ב עלתה בצורה חדה. במלחמות סחר אין מנצחים, יש רק מפסידים.

אף אחד לא מחזיק אף אחד בכח. יש הרבה מקום בברלין, ואפילו המילקי זול יותר. ליהודים יש רק מדינה אחת, שאבותינו ואבות אבותינו נתנו את דמם כדי שיהיה בית לעם היהודי אחרי 2000 שנות גלות ורדיפות אין קץ. גם אם לא הכל מושלם כאן, אחרי 69 שנה הגענו להישגים מדהימים כמעט בכל תחום אפשרי.

מחלקת המדינה האמריקאית בנתה תיאוריות שונות במהלך השנים שחלקן נראו מגוכחות גם עבור זמנן; התערבותם הצבאית בוייטנאם נעשתה רק על מנת למנוע את נפילת הדרום לידי הקומוניסטים, וטענתם היתה מבוססת על תיאוריית הדומינו - נפילה של מדינה אחת לידי הקומוניסטים תביא לנפילה של עוד ועוד מדינות. בשל כך היו מוכנים להקריב עשרות אלפי חיילים, וזה נעשה בתקופתם של 3 נשיאים - קנדי, ג'ונסון וניקסון, וכולם לא היו אנשים טיפשים. ומה יצא מזה בסוף ? דרום וייטנאם נפלה בסוף לידי הצפון הקומונסטי. הממשלים הוציאו מאות מילארדי דולרים על מנת להלחם בקומוניזם, למרות שבסוף שנות ה 80' כבר היה ברור שקיצו קרב. תכנית מלחמת הכוכבים של רייגן עלתה מאות מילארדים, והיום הכל מעלה חלודה בהאנגרים ענקיים.

גם בעבודה שלי המראה ממש אינו פקטור, בלשון המעטה, ובכל זאת לא נראה לי אסתטי במיוחד להסתובב עם זיפי זקן. אבל אולי זה נובע ממשמעת עצמית גבוהה.

נקווה רק שידאג להוריד את פסלו של רוזוולט שסירב לקלוט פליטים יהודים, וסירב להתערב צבאית, על אף שידע שמכונת ההשמדה הנאצית פועלת במלוא הקצב.

עד היום רק נשיא אחד לא סיים את כהונתו, ריצ'רד ניקסון, וסביר להניח שלולא התפטר היה מודח בבושת פנים. את קלינטון לא הצליחו להדיח בשל פרשת מוניקה לוינסקי. אין שום סיבה בעולם שלא ישלים כהונה מלאה, וכך יקרה. מה שכן, בבחירות הבאות השטיקים והתעלולים שעבדו לו הפעם לא יעבדו עוד, ואם לא ישפר דרמטית את מצבם של תושבי המדינות המתנדנדות שבחרו בו, יהפוך להערת שוליים בהיסטוריה האמריקאית. גם במדינות ה"אדומות" המובהקות, הנצחונות שלו היו די דחוקים, והוא מביא את זה בחשבון.

גם אני לא מבין. חלק גדול מהצעירים היום לא מגדלים זקן, אלא פשוט לא מתגלחים. וזה רק מעצלנות. חושבים שזה יפה, נראים כמו מחבלים.. את מספר הימים שפספסתי גילוח מאז גיל 17 אני יכול לספור על האצבעות.

זה ממש לא דיכוטומי כמו שאתה מצייר זאת, ואף אחד לא טען שזה כך. תמיד אוהבים להגזים, גם כאן.. אם יש שיטה כלכלית אחרת טובה יותר מכלכלת שוק חופשית, אני לא מכיר כזו. לכל שיטה כלכלית יש יתרונות וחסרונות, לכלכלת שוק חופשית יש הכי הרבה יתרונות והכי פחות חסרונות. ובוודאי במדינות רב גוניות מבחינת אוכלוסיותיהן.

כן, אבל אם אתה צריך לשעבד את העתיד שלך ,זה כבר לא חכם. אני לא טוען שצריך לאגור כסף באובססיביות, אבל לשרוף מכל הבא ליד רק כדי לספק צרכים רגעיים, זו כבר טיפשות. אני היום במצב כלכלי שבו אני יכול להרשות לעצמי מכונית נוספת, חדשה, ואני עדיין נוסע לעבודה באוטובוס. וזה כדי שלילדים שלי תהיה התחלה קלה יותר, ויש להם אותה כבר היום. מעולם חשבון הבנק שלי לא עמד, אפילו ליום אחד, ביתרת חובה, גם שיכולתי. לזוג חברים שלנו יש מינוס של 40,000 ש"ח, די קבוע. שנחשב כמה ריבית הם שילמו בעשור האחרון ? וזה כי הם לא יכולים לדחות סיפוקים, ואנחנו כן. תמיד עשיתי הכל בכסף שהיה לי, לא שיהיה לי.

לכולם, ובייחוד לאלו שחושבים שהיה כאן שמח לפני שנולדו. למרות שרמת החיים נמצאת בקו עליה מתמיד, תמיד נדמה לרבים שרע להם, וזה מניע את תחושת התסכול.

התכנית קיבלה דחיפה משמעותית מאד בתקופתו של אובמה. נפט הוא משאב בעל חשיבות אסטרטגית, בניגוד לתרופות. המטרה העיקרית היתה הורדת התלות מהנפט הערבי, וזה לקח חשוב שנלמד ממשבר האנרגיה של 73'.

בפעם המי יודע כמה - רמת החיים שלנו בקו עלייה מתמיד, גם אם נדמה לנו שפעם היה כאן שמח ונורא רע לנו עכשיו. ואני לא אגיע לתקופה הויקטוריאנית, אלא ללפני 25 שנה לערך, וזו תקופה שאני זוכר היטב. האינטרנט, לבודדים שהיה, חייב קו טלפון בעלות חודשית קבועה, וכל דקת גלישה עלתה לא מעט, לא היינו קונים בקבוקי שתיה משפחתיים על בסיס יום יומי, כמעט ולא היו סלטים מוכנים, במגבונים לחים השתמשנו במשורה, מוצרי אלקטרוניקה עלו כפליים ויותר ממה שהם עולים היום; לדוגמא, טלוויזית 21' אינץ' עלתה 2,000 ש"ח, מזגן מפוצל 6,000 ש"ח ורדיו טייפ לרכב 750 ש"ח. ורמות השכר היו בערך רבע ממה שהן היום.