חן פרחי

בדיוק. מי שלא רוצה - שלא יקנה. בשוק חופשי, כל זמן שיש מי שמוכן לשלם תמיד ימצא זה שיהיה מוכן למכור בשולי רווח גבוהים ככל שניתן. כל עסק רוצה למקסם את רווחיו, ואין כאן שום חזירות.

נכון ולא נכון. לא מעטים קנו מכוניות מיני וציפו לאיכויות של מכונית סאלון ולביצועים של קורבט, והאמת היא שזה די רחוק מכך. בנוסף, לא מעט אנשים, ובייחוד נשים, לא יוותרו לעולם על תיבה אוטומטית, ומכוניות אוטומטיות מתומחרות אחרת לגמרי. עדיין, עם כל הכבוד, פלח השוק של מכוניות ה 60-70K הוא סה"כ 10%, אז קצת פרופורציות בבקשה.

בחברות השכרת רכב קיים מעקב ממוחשב מדוייק בנוגע למיקומם של הרכבים או תנועתם. כל נסיעה "פרטית" חייבת במילוי דוח בתחילתה ובסופה. במידה ורכב יבצע עבירת תנועה מצולמת, די מהר יגיעו לנהג או לסניף בו נמצא הרכב.

בוא ניקח את הרעיון עוד צעד קדימה. נניח והרכב יהיה מעורב בתאונת פגע וברח, ואף אחד לא יהיה מוכן להסגיר את הנהג הפוגע. גם אז זה יגמר בקנס בלבד ?

אין כאן שום כסת"ח. ברגע בהבעלים הרשומים של הרכב הוא חברה, הדוח נשלח לחברה. היה והחברה מסרבת להסגיר את הנהג שעבר את העבירה, היא לרוב נקנסת בסכום גדול. בחברות גדולות לרוב ישנו רישום מדוקדק של הנוהגים ברכב בכל זמן נתון, בכדי להמנע ממצבים כאלו.

המהירות היא כלל לא הבעיה, להיפך. אני בין המצדדים בהעלאה מבוקרת של מהירות הנסיעה בכבישים מתאימים, וכך פשוט פחות נהגים יהפכו לעבריינים. אבל בכל מקרה, העלאת המהירות צריכה להיעשות לאחר מחקר מעמיק הנוגע לנפח התנועה בכביש, אורכו והפרשי המירויות בין הרכבים הנעים על הכביש, קרי ריבוי תנועה של משאיות ואוטובוסים. בשום מקרה לא מדובר על 160 או אפילו 150 קמ"ש, אבל 120 קמ"ש בכביש 431 זו מהירות מציאותית בהחלט. אותו כנ"ל בכביש 1 משער הגיא עד הכניסה לנתיבי איילון.

פיג'ו ביצעה מהפך תדמיתי ב 83' עם ה 205, ובייחוד עם דגם ה GTI. שלדות מצויינות היו להם כבר בשנות ה 60', עם ה 404 וה 504, מה שהיה חסר להם הוא תדמית צעירה. פיג'ו היתה יצרן שמרן שפנה לאוכלוסיה מבוגרת, ובין לילה שינה את תדמיתו מקצה לקצה. תחילת שנות ה90' אופיינה בפיג'ו בשימת דגש על איכות ותאי נוסעים נאים, על חשבון הניהוג ונוחות הנסיעה, במקרה ה 307 שלא היתה אלא ניסיון שקוף לחקות את הצלחת הגולף. ה 406, שהיתה המכונית האחרונה שהזכירה את הפיג'ו של פעם הוחלפה ב 407, שהיתה יכולה להיות לולא מרווח תא הנוסעים וגודל תא המטען לא היו נופלים קורבן לעיצוב המוחצן. על ה 607 חבל להכביש מילים; מכונית מיותרת שמכירותיה היו בהתאם. לפיג'ו היום, עם דרישות זיהום האוויר והבטיחות, יהיה הרבה יותר קשה לשחזר את ההנאה נטו מהנהיגה, אבל זה בהחלט הכיוון אליו היא צריכה לשאוף, אם היא רוצה לשרוד.

נהגתי מספיק קילומטרים הן בטויוטה והן ביונדאי, וחד משמעיתית אני אומר שהיונדאי מכונית טובה מהטויוטה ושייכת לדור מתקדם יותר. אין שום הנאה בנהיגה בטויוטה, בטח לא בפן הספורטיבי, ואפילו בהיבט הזה היונדאי עדיפה. מה שמכריע את הכף סופית זו רמת הבטיחות והאיבזור הבטיחותי, וזה עוד בלי להזכיר את התקלות שמהן סבלה הטויוטה בדגם הזה, שספק אם טויוטה ממש תשמח להזכר בו (ממירים קטליטיים, סעפות יניקה וגולת הכותרת הבוצה במנועים). ואגב, דגם הלקצ'רי נדיר למדי, רובן היו GLIויתרה מזו, אם "הולכים" על יפני בלבד, גם האזדה 3 עדיפה על הטויוטה, לפחות היא מהנה לנהיגה.

ה I30 היא אחת המכוניות היותר חסכוניות בקבוצתה, ולא על חשבון הביצועים. I30 פרטית נמכרת במהירות, לעומת יוצאות ציי רכב שלרוב לוקח זמן למכור אותן. ושוב, היונדאי מכונית מודרנית יותר, בטוחה יותר ובעלת איבזור בטיחות מקיף, שאין בטויוטה, וזה לבדו מכריע את הכף.

כידוע לכולם, פטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל. רנו היתה בעברה חברה ממשלתית, מה שאומר שהיא נוהלה רע, ייצרה מכוניות משעממות והחשוב מכל, עובדיה נהנו מתנאי העסקה חסרי תקדים. מהרגע שרנו הופרטה, היא החלה בתהליך הבראה מקיף, ולזה אחראי יהודי בשם ריימונד לוי. אותו דבר בדיוק קרה ליצרנים האמריקאיים, שהיו בטוחים שבשם הלאומנות הם יכולים למכור ג'אנק, ואז באו היצרנים היפניים וגרמו להם לחשוב אחרת. השוק הצרפתי לבדו קטן מידי עבור קונצרן בגודלו של PSA, וללא יצוא מאסיבי הם בבעיה.

עבורי לדוגמא, לשכב עם ילדה בת 14 נראה טבעי לחלוטין. מה יכול לקרות לה ? יכול מאד להיות שהיא בוגרת נפשית יותר מבת 18, אז מה ? חוק זה חוק, ומי שעובר עליו צפוי לשלם. וכן, תאונה במהירות של 160 קמ"ש תיסתיים תמיד בתוצאות קשות יותר מתאונה במהירות 100 קמ"ש. וזה כבר לא ויכוח איתי אלא עם ניוטון.

דבר אחד ברור מעל לכל ספק - ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר חומרת הפגיעה בתאונה עולה. נגד חוקי הפיזיקה אף אחד לא יכול להלחם. כיף לנסוע מהר ? כיף גם לשכב עם ילדות בנות 14. אבל מי שיתפס בועל קטינה, ישלם מחיר, או לחילופין יפתח שרשור ובו יטען איזו מדינה מחורבנת ישראל.. אותו כנ"ל לגבי עבירות תנועה, שהן עבירות פליליות לכל דבר ועיניין. ואין דבר כזה עבירת תנועה חשובה פחות או חשובה יותר.

תודה רבה על התמונות ועל העידכון השבועי. כל הכבוד לכם על הנחישות וההתמדה, ביחוד במזג האוויר ששרר היום.

היתה לאמא שלי סקודה פייבוריט לפני 18 שנה, והאיכות שלה היתה נמוכה. בגלל זה אני ימנע מלקנות סקודה סופרב או יטי ? ולעניין מכוניות גרמניות - דין אופל קורסה כדין מרצדס S ? מציע לך להביט בתא נוסעים של גולף MK4 ובזה של יונדאי גטס, שניהן שנת 04' ותראה מי נשמר יותר טוב.

מעניין עוד כמה ימשכו הסטיגמות. 1. יונדאי זה זבל קוראני. 2. כל המכוניות הגרמניות מושלמות. 3. סקודה זה כמו דלתא. 4. פיאט תופסת חלודה מהר. 5. קשה לכוון אלפא רומיאו. 6. כל הרומנים גנבים. 7. כל הפרסים קמצנים. טוב, מקווה שהבנתם.

הטעות הגדולה ביותר שיכול לעשות יבואן הוא תמחור לא נכון מלכתחילה. ברגע שנשקל יבוא סדיר, על היבואן להחליט לאיזה פלח שוק על המכונית לפנות, ולכוון בהתאם את המחיר. כמובן שלא הכל בשליטת היבואן; לעיתים מכונית מסויימת הופכת למבוקשת מאד בחו"ל, מה שמקשה על היבואן לקבל הנחות, לפחות בשלב הראשוני. הגרוע מכל זה לשווק את המכונית במחיר גבוה יחסית, ואז להצניח אותו. זה גורם ללקוחות שכבר רכשו את המכונית להרגיש מרומים, מצניח את ערכה כמשומשת ויוצר לה תדמית שלילית. לובינסקי ביצעו מהלך של הורדת מחירים חדה לדגמי ה BX בשנת 89', לאחר שנגמר ה "בום" הגדול, והשיגו בדיוק את האפקט ההפוך. המכירות לא עלו, ערך המכוניות המשומשות צנח והישראלי הממוצע הרגשי פרייאר. ואין דבר שנוא יותר על הישראלי הממוצע מלצאת פרייאר. אפשר להוזיל מכונית ע"י מבצעי מימון אטרקטיביים, טיפולים חינם, טרייד אין במחיר מחירון ועוד כהנה וכהנה.

ברוב הפרמטרים היונדאי עדיפה על הטויוטה. היא מכונית מודרנית יותר, יש לה מערך בטיחות כולל - 6 כריות אוויר ו ESP, וציון גבוה יותר במיבחני הריסוק. שניהן לא מכוניות נהיגה, אולם הגה היונדאי עדיף על ההגה הארוך מידי של הטויוטה. גם נוחות הנסיעה עדיפה ביונדאי, עקב מיתלים אחוריים נפרדים. הביצועים די דומים וכך גם צריכת הדלק. איכות ההרכבה ביונדאי עדיפה, ובניגוד לקורולה, לא נישמעים בה קירקושים.

זו ווקסהול ויוה שיוצרה בין השנים 63' ל 66' והיתה למעשה מקבילתה הבריטית של האופל קאדט A. מכונית נחמדה ומוצלחת, שיוצרה גם בגירסה מיסחרית שייצורה נמשך עוד שנים רבות.

אופל ספורטיבית שלא הייתי מתנגד לנוכחותה בחנייה שלי היא כמובן הלוטוס אומגה. מכונית סאלון כושלת למדי שהושבחה ע"י לוטוס הבריטית. עם 360 כ"ס ממנוע 3.6 וביצועים ברמה של מכונית אקזוטית, היא החזיקה שנים רבות בתואר מכונית הסאלון המהירה בעולם. גם התנהגות הכביש עברה שידרוג משעותי בידי אשפי כיול המיתלים של לוטוס, והתוצאה היתה בהתאם. רק חבל שכולן הגיעו לאספנים "כבדים", מה שאומר שעבורי היא כנראה תישאר חלום בלתי מושג.

לא, לא שכחתי. האסטרה נימכרה במיספרים גדולים בהרבה מהקורסה, שרובן אגב היו בצבע טורקיז מטאלי. מספר אסטרות GSI 2.2 מהדור השני של המכונית נמכרו כאן, רובן אוטומטיות וכמה ידניות. בדור השלישי לא יובא לארץ אף דגם ספורטיבי.

מכוניות ספורטיביות של אופל כמעט ולא נמכרו בארץ. באמצע שנות ה 80' נמכרה כאן הקורסה SR שהיתה יותר סופר מיני חמימה מספורטיבית, ותאורטית יובאה לארץ גם הקדט GSI עם מנוע 1.8 ו 115 כ"ס. הגירסאות החמות באמת של הקדט, ה GSI 2.0 וה GSI 16V לא יובאו לארץ מעולם, מאחר והיבואן הקודם, ליאו גולדברג טרח לשמור על התדמית השמרנית של המותג, שפנה בעיקר לקהל מבוגר. האופל הספורטיבית הראשונה שנמכרה כאן במיספרים משמעותיים היתה האסטרה GSI. עם 150 כ"ס הביצועים היו מצויינים, גם במונחי ימינו, וזהו בעצם. אמנם השילדה היתה שיפור גדול מהקדט הפרועה, אבל היא היתה רחוקה אפילו מהגולף GTI MK3 הבורגנית. גם הטיגרה נמכרה כאן לא רע, ודגם ה 1.6 ( ה 1.4 היו אוטומטיות בלבד) הפגין ביצועים נחמדים ויכול כביש לא רעה.

למרות שאלפא לא היתה חלוצת המשתמשות במתלה דה-דיון, היא היתה הראשונה שהשתמשה בו כשתיבת ההילוכים והמצמד שכנו מאחור. למרבה הפליאה, המכונית הבאה שהשתמשה באותו מבנה בדיוק (למעט הקפיצים האחוריים) היתה הוולבו 340. פורשה השתמשו באותו מבנה בדיוק ב 928 שהוצגה ב 77', והם אף שיכללו את המיתלה וכינו אותו "סרן וויסך".

על פניו, אריאל אטיאס נראה כחלומם הרטוב של טייקוני התקשורת; צעיר חרדי שאפילו טלויזייה אין לו בבית, ועיסוקו הקודם היה נושא הכשרויות של הרב עובדיה יוסף. לעומת זאת, הגיון בריא יש לו ושום לוביסט אינו יכול לאיים עליו פוליטית, מה שקורה לעיתים תכופות (מידי) כשמגיעים להכרעות בנושאים שהטייקונים חולשים עליהם. מהמהפכה שחולל במשרד, כולנו נהנים ונהנה שנים רבות. דמות כזו חסרה במשרד התחבורה, ויש נושאים רבים, רבים מידי, שדורשים טיפול מידי.

למעשה, היתה לי אלפא ג'וליה 1600 שנקנתה לפני 18 שנה לערך כפרוייקט לשיפוץ. מצבה המכאני היה מעולה, אולם מצב הפח היה בכי רע, וככל שהפחח "חפר" כך ניתגלו עוד זוועות, עד שהוחלט, בצער רב, להפוך אותה לתורמת איברים. במותה היא ציוותה חיים ללא פחות מ 3 אלפות - ג'וליה, ברלינה וג'וניור, שהשתמשו במיכלליה. לגבי ההנאה מהנהיגה - המשותף ל 105 ול 116 הוא הלב כמובן, המנוע הנהדר. ל 105 היה גיר נפלא, אחד הנעימים ביותר שיוצרו אי פעם, ואילו ל 116 היה גיר סרבן ומעורפל (עם הילוך חמישי באלכסון, כמובן). סדרת ה 116 נהנו מיציבות ואחיזת כביש עדיפות, עקב חלוקת משקל מושלמת והן היו בטוחות בהרבה לנהיגה. בנוסף, ההיגוי היה עדיף, בין השאר בשל העובדה שהגה מסרק ומוט משונן כמעט תמיד נמצא במיטבו, בעוד שהגה ה 105 הושפע ממצב תיבת ההגה והתפוחים. כך או אחרת, שהינן היו מהנות מאד לנהיגה, ברמה שקשה מאד למצוא במכוניות בנות ימינו.

אריאל אטיאס טיפל כמו שצריך בחברות הסלולאריות, והסיבה לכך פשוטה וברורה. בניגוד למפלגות הגדולות, בש"ס אין פריימריז, ולוביסטים ושתדלנים מטעם אינם יכולים לאיים עליו פוליטית. סה טו.