חן פרחי

הקרייזלר סרטוגה הגיעה לארץ לראשונה בשנת 92' והצטרפה לפונטיאק טמפסט\שברולט קורסיקה שהחלו להמכר כאו שנה קודם. לארץ יובאה הסרטוגה (שנקראה גם דודג' ספיריט) בשתי רמות גימור - LE הפשוטה ו SE שכללה איבזור חשמלי מלא ומחשב דרך. לסרטוגה היה מנוע V6 מתוצרת מיצובישי, זהה לזה של הפג'ארו\סיגמא, רק חלש יותר, וגיר אוטומטי 4 מהירויות. על הנייר היא נראתה אטרקטיבית, אבל בפועל היא היתה מכונית גרועה למדי; למעט ביצועים טובים, הכל היה בה בינוני ומטה, ובנוסף האיכות היתה נמוכה והגיר האוטומטי שלה היה מקורב לא אכזב לתקלות. בסוף 94' הופסק היבוא והיא הוחלפה בסטרטוס החדשה.

גם מחורבן, כמו כל דבר בחיים הוא יחסי. למזלנו, במסגרת הבלתי אפשרי, כלכלת ישראל התנהלה נכון ב 25 שנה האחרונות, ולא הגענו למצב של חדלות פרעון כמו יוון, ספרד, פורטוגל ובקרוב גם איטליה. אין מה לבוא בטענות למיתיישבי יהודה ושומרון ולחרדים; הם פשוט מנצלים את כוחם הפוליטי, בדיוק כמו שעשו הקיבוצים בתקופת שלטון המערך. השיטה נותרה זהה, רק השחקנים השתנו. ואם הוזכרה המילה שיוויון, אזי שיוויון מוחלט קורה שלאף אחד אין כלום..

ה BX יובאה לארץ עד סוף 93', כלומר עד תום ייצורה. בשנת 90' עברה ה BX מתיחת פנים קלה, במסגרתה הוחלף מאייד הוובר במאייד סולקס אמין בהרבה, המפלג הוחלף לתוצרת בוש הגרמנית והאיכות הכוללת שופרה. אולם המכירות היו איזוטוריות למדי, ורק מכורי ה BX שבו לקנות אותה.

מזל טוב וצרור ברכות ל CF שפורום רכבי אספנות שבו הפך ל "כיכר המרכזית" של חובבי הרכב הקלאסי. תודות לפורום "גילו" חובבים רבים את אהבתם לכל מה שישן ונוסע, נולד דור חדש של אספנים והתפתחה תרבות יפה ומהנה של מיפגשים וחברויות אישיות. נאחל ל CF עוד שנים ארוכות וטובות והמשך שיתוף פעולה מהנה ומועיל !

במכוניות מרצדס וב.מ.וו דוושת התאוצה יורדת עד הריצפה שנים רבות מאד, ובשנים האחרונות גם מכוניות VAG. אני אישית לא מוצא בזה כל יתרון על דוושה "תלוייה".

אכן ראית סוזוקי אלטו דור ראשון, שהגיעה לארץ בסוף 83', והיתה, יחד עם הסמוראי והקארי המיסחרית ההיצע היחליד של סוזוקי בארץ. לאלטו היה מנוע 3 בוכנות בנפח 800 סמ"ק שסיפק 40 כ"ס. היא הוצעה עם תיבה ידנית או אוטומטית 2 הילוכים, כשהפיקוד על התיבה נעשה דרך... כבל מד המהירות. האלטו הוצעה עם אופציה למזגן מקורי, דבר נדיר למדי באותם הימים. בשל מחיר גבוה יחסית ועיצוב מיושן, לא זכתה האלטו להצלחה גדולה, וכשהגיעה ב 85' הסוויפט החדשה, נעצרו מכירות האלטו כמעט כליל. לקאת 87' הוחלפה האלטו בדגם חדש, שבגילגולו הבא הגיע אלינו מהודו בשם מארוטי 800.

מכונית יכולה להיות כשלון קולוסאלי ועדיין להמכר מצויין. הפורד אסקורט שיוצרה בין 90' ל 98' היתה, לפחות בשנתיים הראשונות שלה, מכונית רעה לתפארת ובכל זאת היא נמכרה מצויין. בנוסף, אם פולקסווגן רצו לשחזר את רוח החיפשות המקורית, המכונית היתה צריכה להיות זולה בהרבה (מאד), והבעיה שהיא היתה יקרה יחסית, נחותה מהגולף, ואפילו האיכות היתה רחוקה מלעמוד בסטנדרטים של פולקסווגן.

אם הרכב מבוטח בביטוח מקיף, אין טעם להשקיע מחשבה על כך אפילו. באם הוא יגנב, זו בעיה של הביטוח לא שלך.

חבר רכש גולף 1.2 TSI וגם ממנו לא דרשו שום אמצעי מיגון. כנראה שהגיעו למסקנה שכל המיגונים הללו שווים ל...ת וויתרו עליהם, בידיעה שהם מהווים 3 דקות עיקוב מקסימום עבור גנב מיקצועי.

ללא ספק, החיפושית "החדשה" הקודמת תזכר כאחד הכשלונות המהדהדים של פולקסווגן, למרות שלא נכשלה מיסחרית. החיפושית הקודמת התבססה על שילדתה ומיכלליה של הגולף MK4, ולמעט עיצוב נאה ויחודי היא נפלה מהגולף ברוב האספקטים. בנוסף, היא לא היתה פרקטית ומיצוב שגוי של פולקסווגן גרם לה להיות יקרה מידי, בדיוק הפוך ממה שהיה אמור להיות. פיאט למדה את לקח החיפושית היטב בבואה לתכנן ולמצב את ה 500 החדשה, והשתדלה מאד לא לחזור על הטעויות הבסיסיות של פולקסווגן. אם החיפושית החדשה לא תהייה זולה מהגולף, אין לה הרבה סיכויים כאן, אלא אם ימצא מי שמוכן לשלם על עיצוב נטו.

ללא ספק, מבחינה עיצובית הלאון MK3 נופלת מדורותיה הקודמים. הלאון הראשונה היתה היפה והמושכת ביותר מבין הטריו שהשתמשו באותה פלטפורמה - הגולף MK4 והאוקטביה MK1. חלקה האחורי עוצב בהשראת האלפה סוד ז"ל, ובנוסף העיצוב הצליח לטשטש את סרח העודף האחורי הגדול ממנו סבלו הגולף ובעיקר האוקטביה. גם הדור השני עוצב נאה, עם דגש על מראה ספורטיבי, ולבטח נראה טוב יותר מהגולף. עיצוב הפנים ב MK3 נראה שבלוני ומשעמם וללא שום ייחוד. אבוי לגולף MK7 עם הפנים שלה יזכיר את זה שבלאון החדשה.

כשתא המצוף ריק מדלק, אזי יש בעיה או במצוף או במשאבת הדלק, שאמורה אחרי 2-3 שניות למלא את תא המצוף, ולאחר ההנעה בכל מקרה אין בעיה בהספקת הדלק. אני זוכר שברנו 5 GT טורבו מסוף שנות ה 80' היה מאוורר מיוחד שתפקידו היה לצנן את המאייד (סולקס בודד), וכשהוא לא פעל המכונית פשוט לא הניעה כשהיתה חמה.

למה התכוון המשורר באומרו "הקרבורטור מתמלא דלק" ? תא המצוף אמור להיות מלא בדלק תמיד, ואם המשאבה המכאנית תקינה אין סיבה שלא.

ה 305 סלקט נמכרה כאן בשנים 87'-88' עם מנוע 1.6 זהה לזה של ה BX. לדגם הידני היה מנוע חלש יותר עם 80 כ"ס ואילו לדגם האוטומטי היה הספק זהה לזה של ה BX, דהיינו 94 כ"ס. גם רמת הגימור היתה גבוהה יחסית, וכללה גלגל הגה דומה לזה של ה 205 GTI, לוח מחוונים מפורט וריפוד מהודר. עם מנוע ה XU הגיעה ה 305 שהיתה מכונית מצויינת לזמנה, לבשלות מלאה, ולמרות 11 שנותיה נותרה אטרקטיבית, והציעה שילוב מעולה של נוחות נסיעה והתנהגות כביש.

הנושא נדון כמה פעמים בפורום אספנות. מצטער לאכזב אותך, אין שום אפשרות להחזירה לארץ. בשנת 94' נחתמו הסכמי פריז, שהיו נספח כלכלי של הסכמי אוסלו, ובמסגרתם הועברה האחריות על צי הרכב הפלסטיני מהמנהל האזרחי לידי משרד התחבורה הפלסטיני. כל רכב שנמכר מרגע שההסכמים יצאו לפועל, משול לרכב שהושבת סופית, ונגרע ממצבת כלי הרכב הישראלים. בכל מקרה, ולמען הסקרנות, אנסה לברר יותר לעומק מה ניתן יהיה לעשות עם רכבים שעברו את גיל 30, כלומר יכולים להרשם כרכבי אספנות, יש לא מעט מכוניות מעניינות ביהודה ושומרון. בעבר, החזרה מהשטחים היתה מצויינת ברישיון הרכב.

עיצוב לא היווה בעיה בכל מכוניות מאזדה, או לפחות לא בדור החדש. המאזדה 6 היתה הראשונה שפנתה לנהג והציעה התנהגות כביש מהנה יחסית, ששולבה בעיצוב זורם שעד היום לא נס לחו. אמנם המאזדה 6 חלקה מנוע משותף עם הפורד מונדאו, אך מאזדה התעקשו על שימוש בתיבת הילוכים מתוצרת עצמית, ולכן לפחות בתחום הביצועים ותגובת התיבה המאזדה היתה עדיפה בהרבה על המונדאו. דווקא הדור השני של ה 6 עוצב די בסתמיות, ונראה שיש כאן שיפור גדול. בכל מקרה יהיה מדובר על מכונית יקרה יחסית, שתתחרה בשלל קרוס אוברים שמציפים את השוק.

זו נוכלות שגובלת בפלילים, פשוטו כמשמעו. לצמיגי עמיאל באמת מגיעה מילה טובה, מניסיון אישי שלי. בסיכומו של עיניין, בעלי מקצוע ישרים רק מרוויחים.

כן. לארק 6 שנת 64', השתתפה בסרט "משפחת צנעני", רישוי אינו בתוקף משנת 81'.

אני כותב אך ורק כאן ועושה זאת כשירות לציבור, ולמען העלאת המודעות המוטורית בארץ הקודש. אין ולא היה לי שום קשר לשום מגזין מוטורי זה או אחר.

לבעלים קראו איזי רוזוב והוא היה בעליו של רסקאר, יבואני ב.מ.וו. למיטב זיכרוני, בכל מבחני הדרכים שהשתתפו בהן מכוניות ב.מ.וו הו הפסידו.. "פעם" כל שוק התקשורת היה שונה; אוטו היה מגזין הרכב היחיד, לא חלמנו אפילו על אינטרנט ומגזינים מחו"ל הגיעו לכאן במשורה. ככלל, למגזין היה יותר "טעם של חו"ל", הוא בהחלט היה שונה מזה של היום. לא אומר שהיה טוב יותר, פשוט שונה. מעולם לה התפרסמו בו נתוני מכירות, למשל, ותרבות העדר לא היתה חלק ממנו. רובם המוחלט של המיבחנים היו השוואתיים, יותר כתבות מחו"ל ולא מעט כתבות של כתבי חוץ, למכוניות שלא נמכרו בארץ.

סיטרואן לא היו מעורבים בפיתוח התיבה אלא קנו אותה מ ZF הגרמנית, כמו יצרנים אירופאיים אחרים. באותה העת מכוניות אוטומטיות נמכרו באירופה בעיקר לנכים או לקשישים, כך שמה שעמד בראש סדר העדיפויות של מהנדסי ZF היה העברת הילוכים חלקה ונעימה ותגובה רכה. הגיר הנ"ל היצטיין בפעולה נעימה ורכה, אך סבל מתגובה איטית ומושהית והיה זקוק למנוע חזק באמת. בכל המכוניות שהותקן הוא פגם בביצועים, מי יותר (פיג'ו וסיטרואן) ומי פחות (ב.מ.וו ולנצ'יה). בסוף שנות ה 90' הוצא לגמלאות והוחלף ע"י ה AL4. בדגמי 87' היתה בעיה בבורג שאיבטח את בתמסורת הפלנטרית, וזה הוחלף במרבית המכוניות. התקלה הוציאה שם רע לתיבה, ובנוסף סבלה התיבה מבלאי לא אחיד; מכוניות רבות חצו את קו ה 150K עם התיבה המקורית ומכוניות אחרות ניזקקו לשיפוץ כבר ברבע מהנסועה הזו.

יחידת קושי, פשוטו כמשמעו, שמקובלת בעולם הגומי והפולימרים. שעון הקושי (שורמטר) בעל סקלה שמתחילה מ 0 ונגמרת ב 100. לספוג לדוגמא יש 20-30 שור, גומי טבעי 40-50 שור, גומי סינתטי 55-70 שור ופלסטיק מגיע ל 95 שור לערך. בתחתית השורמטר ישנה מחט פלדה שמפעילה מחט שעון שפועלת על התנגדות לקושי החומר.

מתמטיקה פשוטה - תגדיל את הספק המנוע תגדיל את צריכת הזרם ותקצר את טווח הסוללה. כל עוד לא תקרה תגלית מרעישה בתחום הכימיה, המכוניות החשמליות ישארו מוגבלות למדי או איטיות למדי.

מנוע הבנזין השתפר לעין ערוך בעשורים האחרונים, למרות שבבסיסו נותר כמעט ללא שינוי. קפיצת הדרך העיקרית של מנועי הבנזין, שלא לדבר על הדיזל, נעשתה בעזרת האלקטרוניקה והמחשבים. מישהו פעם חלם על הספק של 160 כ"ס ממנוע 1.4? או על הספק של 125 כ"ס ממנוע 1.0 ? צריכת הדלק לא ירדה בעיקר בשל העליה העיקבית במשקל המכוניות, עקב הרצון להשיג תוצאות טובות במבחני הריסוק. המכוניות החשמליות הראשונות ואלו שבאו אחריהן התבססו על מצברי עופרת פשוטים, וזה היה חסרונן העיקרי, ובתחום הזה אכן ניכרת התקדמות ניכרת, שבשלב זה פשוט לא מספיקה, או יותר נכון לא מתאימה לכולם. אין הרבה מאד מה לשפר בתחום, מאחר ומדובר בכימיה פשוטה ותו לא, וכמו שלקח שנים לאלכימאים מימי הביניים להבין שאי אפשר לעשות זהב מברזל, כך יש גבול ליכולות הכימיה. סביר להניח שההשקעה האדירה בתחום תוליד סוללות משופרות, וזה המפתח להצלחתה של המכונית החשמלית בכלל.

ה ZX לא החליפה שום מכונית. כשהוצגה בסוף 91' היא מוצבה בין ה AX הקטנה ל BX המישפחתית, וכך סיטרואן סוף סוף השלימה קו מוצרים הומוגני. הקסנטיה הוצגה בסוף 93' והיתה למעשה המשך טיבעי ל BX.