חן פרחי

המכונית הנוספת היתה ה K70, שיוצרה לבסוף ע"י פולקסווגן. כשקרסה NSU ה K70 היתה למעשה מוכנה לייצור, ולמרות שפולקסווגן לא ממש נזקקו לה, הם ייצרו אותה במפעל המסחריות שלהם בהנובר.

לרגל שיפוצים הבאים עלי לטובה (?) אני נאלץ לפנות את ארונות המטבח. התכולה כוללת צלחות, כוסות, תבניות אפייה וסירים. הכל במצב מצויין. 052-5582717 או בה"פ. כפי שצויין, הכל למסירה ולא למכירה.

ל RO80 לא היתה גירסה ספורטיבית, ולמעשה לא היו גירסאות כלל, והמכונית נמכרה במפרט כמעט אחיד, למעט צבעים כמובן. שלדתה היתה ברמה גבוהה, ושילבה נוחות נסיעה מצויינת והתנהגות כביש בטוחה, שנבעה בין היתר מבסיס הגלגלים העצום וחלוקת משקל מצויינת. מנוע הסובארו 2.0 שהותקן בלגאסי, מספק אותם 115 כ"ס כמו במקור, כך שהביצועים אמורים להיות די דומים, בתוספת מומנט משופר. הפגיעה בביצועים נגרמה בעיקר בשל התיבה החצי אוטומטית שכלל ממיר מומנט.

אלכוהול מתפרק בבישול, ולכן אין שום בעייה לאכול מזון שבושל ביין או בירה.

אין שום בעייה טכנית לייצר מכוניות שמצויידות ב FBW, העיניין הוא ששום חיסכון לא יושג בה. במטוסים, היא מאפשרת הפחתת משקל משמעותי, בעיקר בשל הויתור על הצנרת ההידראולית. במכונית נוסעים, בכל מקרה חייבים מסרק הגה וזרועות, שלא לדבר על מערכת האבטחה שנועדה לגבות את המערכת במקרה של כשל.

הפונטו שלך לא היתה אוטומטית, וללא מעט (א)נשים זוהי נקודה מכריעה. ללא ספק, שנות ה90' היו שנות הזוהר של תעשיית הרכב היפנית, שייצרה מכוניות איכותיות, פשוטות ואמינות להפליא, כמעט ללא יוצא מן הכלל.

מכונית הטורבו הראשונה היתה הב.מ.וו 2002, מנוע 2.0 והספק של 170 כ"ס, שהופיעה בראשית שנות ה 70'. סדרתית, מגדשי טורבו החלו להופיע בסוף שנות ה 70' - סאאב 99 ולאחר מכן ברנו 5 אלפיין וברנו 18.

אף אחד מהחידושים שנרשמו כאן אינו חדש.מגדשי טורבו היו קיימים כבר לפני 30 שנה, התיבה רציפה חוגגת יובל 50 שנה והתיבה האוטומטית 80 שנה בקירוב.אבל מאחר והוזכרו המחשבים, הסתבר שהמכונית והמחשב חד הם, וללא המחשבים הטכנולוגיה לא היתה יכולה להתפתח.לדוגמא - מנוע הרנו 18 טורבו של שנת 80', בנפח 1.6, סיפק 125 כ"ס, מה שנחשב להספק גבוה ביחס לנפח, אך במחיר של השהיית טורבו אין סופית וצריכת דלק גבוהה.מערכות ניהול המנוע החדשות ביטלו כליל את השהיית הטורבו, לפחות במנועים לא ספורטיביים, וצריכת הדלק נמוכה בהרבה.גם מערכות ה ABS וה ESP מבוססות על מחשבים, וההתקדמות בתחום המחשבים והמעבדים איפשרה לטכנולוגיות, שפעם היו יקרות, לחדור למכוניות זולות.

הטרייד-אין הראשון בארץ הוקם ע"י מאיר, יבואני וולבו, באמצע שנות ה 70'. מאחר וחלק גדול מרוכשי הוולבו 240 היו נכי צה"ל, הם נקטו בשיטת "מפתח מול מפתח", וכך חסכו לנכה את כאב הראש במכירה, מה גם שרבים מהם לא היו מסוגלים להישאר ללא רכב אפילו יום. כך שלטו מאיר בשוק המשומשות בצורה כמעט מוחלטת, שמרו על ערך המכונית ויצרו לה שם של "מניית זהב". וכך כולם הרוויחו. בסוף שנות ה 90' נפתח השוק לתחרות, והמוסד הזה הלך וגווע.

בוודאי שיש קשר, ובאודי 100 של 83' שהיתה ארוכה יותר, זה בלט אפילו יותר. מדהים לגלות שמכונית בת 45 נראית מצויין גם במונחי ימינו, וללא ספק היא היתה חלוצת המשתמשות בתפיסת העיצוב "קבינה מוסטת קדימה". למרות שאולי הגרמנים לא עיצבו מכוניות "עם נשמה" כמו האיטלקים, מכוניות גרמניות רבות נהנות מעיצוב שנראה מודרני ועדכני גם 30 שנה ויותר לאחר שהוצגו - המרצדס W124, האודי 80 וה 100 והאופל קאדט E.

תלוי מאד במתח הרווחים של היבואן וככלל במדיניותו, בייחוד כלפי המכוניות אותן הוא מייבא. 3 פעמים ביצעתי עסקת טרייד אין בקניית יונדאי חדשות, ובשלושתן קיבלתי מחיר מחירון מלא, ללא שום הפחתה. הורי היתעניינו ב I30 חדשה, ונציג המכירות נתן להם הצעת טרייד אין קרובה מאד למחיר המחירון עבור ה I30 08' שלהם. בנוסף, תלוי ברמת הביקוש של המכונית אותה מציעים לטרייד אין; מכוניות כמו גולף 08' - 09' או I20 יקבלו יחסית, הצעת מחיר גבוהה יותר מ "גרזנים" כמו שברולט אפיקה או C5.

ישנה RO80 עם מנוע וואנקל בארץ. מדובר במכונית שיובאה מגרמניה לפני כמה שנים, ולפי מיטב ידיעתי כיום מנועה אינו תקין. לארץ הגיעה ה RO80 ביבוא סדיר ע"י רכב הדר, יבואני NSU בשעתו, ובכולם הוחלף מנוע הוואנקל המקורי במנוע V4 2.0 של פורד טרנזיט. בשלב מאוחר יותר, הוחלפו המנועים במנועי בוקסר 1.8 של סובארו, שהתאימו מצויין למכונית.

תתפלא, אבל שום מכונית כיום לא מהווה "מניית זהב". שכן שלי מנסה כבר חודש למכור קורולה GLI שנת 2011 עם נתונים מצויינים, וההצעה הגבוהה ביותר שקיבל היתה 6K מתחת למחירון, ובטרייד אין לא ממש מתלהבים ממנה, מאחר ומרבית הקורולות הפרטיות החדשות נקנו ע"י בעלי קורולות ישנות יותר שנעשתה עליהן עסקת טרייד אין. שלא להזכיר את שמירת הערך הפנטסטית של הקורולה הרובוטית, שמבוקשת היום כמו צרעת..

http://www.carsforum.co.il/cars/מגזין-רכב/1265/%d7%90%d7%a1%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa/NSU-RO80-%e2%80%93-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-1968 קריאה מהנה ושבוע טוב !

זה כנראה רדיאטור שמן. לפרינץ מנוע מקורר אוויר.

מצטער חולק עליך, אבל ההגה ב 147 רחוק להיות אות ומופת, ונהגתי הרבה על 147 (גיסי קיבל כזו בליסינג, אי שם בתחילת שנות ה 2000, כשעלתה 99,000 ש"ח).מלבד העובדה שהוא מהיר מאד, הוא רחוק מלהתקרב להגה של הפוקוס או ה 306, בייחוד בתחום הרגישות.

איך בדיוק ? שוק המשומשות מתנהל לפי ביקוש והיצע, וגם אם לוי יצחק יקבע ירידת ערך של 40%, בפועל לא ישתנה כלום.

ההונדה NSX היתה המכונית היפנית הראשונה שנוצרה על מנת להתחרות במיטב האקזוטיקה האיטלקית, ללא שום רגשי נחיתות. בדיוק כפי שהלקסוס הראשונה נוצרה כדי להתחרות במיטב התוצרת הגרמנית. לזמנה, ההונדה NSX לא נפלה במאום מהפרארי 348, והיתה קלה בהרבה לנהיגה יום יומיות ואמינה בהרבה מהפרארי.

http://www.ebay.co.uk/itm/Ford-Escort-MK1-MK2-Pedal-Rubbers-Clutch-Brake-Pedal-Rubber-Pad-/230858320440?pt=UK_CarsParts_Vehicles_CarParts_SM&hash=item35c03a6a38#ht_2597wt_1203 70 ש"ח לזוג דוושות ? בארץ הן עולות בדיוק עשירית.

מי קבע שהצמיגים הסיניים זבל ? מישהו כאן מהנדס גומי או בעל מעבדה מוסמכת ?

אני רק שאלה. השם פאביה יהלום את יורש העצר ?

תקופה לא קצרה נמכרו בארה"ב הפיג'ו 504 ו 505 עם מנועי V6, והיה ניסיון לייצא את הסיטרואן CX. רוב מכוניות הסאלון בעולם נמכרות בגרמניה וארה"ב, ומכונית סאלון שאינה מצליחה בשני השווקים הללו - נחרץ גורלה. בסוף שנות ה 70' ותחילת שנות ה 80' היה ליצרנים הצרפתיים היצע די גדול של מכוניות סאלון - הרנו 30, הפיג'ו 604, הסיטרואן CX והטלבו טאגורה. בשנת 84' הוצגה המרצדס W124 וב 89' הוצגה הב.מ.וו E34 (סדרה 5), וזו היתה הנקודה בה פתחו היצרנים הגרמניים פער ניכר, ומתחילת שנות ה 90' החל להצטמצם פלח השוק של מכוניות הסאלון הצרפתיות עד שבתחילת שנות ה 2000 הוא נעלם כמעט כליל. אותו תהליך הצטמצמות עבר גם על מכוניות הסאלון האיטלקיות, שחלקן בשוק הפך לאיזוטורי.

המכונית הצרפתית האחרונה שיכלה להחשב כמכונית על, היתה האלפיין A610, שכונתה הפורשה הצרפתית. בשנת 95' הופסק ייצורה ולא קמה לה יורשת. למרות שנחשבה למכונית מעולה ולא נפלה בתכונותיה הדינאמיות מהפורשה 911, השיוך לרנו והתדמית העממית לא איפשרו לה להתחרות בפורשה. יצרן מכוניות היוקרה האחרון הצרפתי, פאסל ווגה, נעלם ב 64' עקב מכונית כושלת (הפסלייה) ומאז אין לצרפת ייצוג של ממש בתחום מכוניות היוקרה, והמכונית שהיתה הכי קרובה לזה, הסיטרואן CX, נאלצה להתמודד בפלח שוק נמוך יותר עקב מנועים קטנים יחסים ומיושנים.

הלוע ב CD150 קטנה יותר, מה שעלול לגרום לשריפת שסתומים, כמו גם לסחיבה חלשה. בכל הוולבו 240 שיובאו לארץ בשנים האלו היה סטרומברג 175CD, ואילו למנועי ה K שהוצגו ב 85' היה מאייד זניט כפול, עדיף בהרבה.

הסטרומברג CD150 קטן יותר והתאים למנועים קטני נפח. ה CD175 היה מורכב בוולבו עד 85', בסאאב 99 במרצדס ועוד, ומתאים למכוניות בעלות נפח מנוע גדול יותר.