חן פרחי

מאחר והנושא סיקרן אותי, בדקתי מול חבר, סגן מנהל סניף בנק, ולטענתו צ'ק בנקאי כמעט בלתי ניתן לזיוף. לצ'ק בנקאי יש קידוד מיוחד ואבטחה שאין בצ'קים רגילים. במקרים כאלו הכי פשוט להתקשר לסניף הבנק שממנו נמשך הצ'ק, ולברר אם באמת הם אלו שהוציאו את הצ'ק.

http://www.carsforum.co.il/cars/מגזין-רכב/1205/%d7%90%d7%a1%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%a4%d7%99%d7%90%d7%98-131-%e2%80%93-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa קריאה מהנה !

כפי שציינתי, בסוניק 1.6 הגה חשמלי, ואילו ב 1.4 הגה הידראולי, די נדיר בימינו. ה׳ 1.6 מאובזרת בהרבה וכוללת חישוקים קלים 16׳, זוג רמקולים בדלתות האחוריות, מחשב דרך ועוד. שוב, תמחור שגוי עקב רצון לקרוץ לציי רכב גרם לכישלונה היחסי. לו גירסת ה 1.4 היתה נמכרת מלכתחילה ב 85k היא היתה זוכה להצלחה גדולה בהרבה.

תודה על התשובות המפורטות. לרכבי האספנות, בייחוד למרצדס שלה צבע מקורי, אני אשאר נאמן לטרטל ווקסל הישן והטוב.

בשנת 2000 קנינו לקראשונה מכונית חדשה, זו היתה יונדאי אטוס. נהננו ממנה מאד, ולאחר מכן כל 3 שנים החלפנו מכונית, כשתוספת הכסף לא היתה מאד משמעותית. ב 09' קנינו I20, ולצערי היא עברה תאונה בעת שחנתה ולא הפריעה לאיש, פרט לנהג שיכור ביונדאי אקסנט, שהתנגש באחורי הונדה אקורד והעיף אותה על ה I20. הנזק הסתכם בזוג דלתות וכנף אחורית, ולמרות שהיה ברור לי שלמרות שקיבלנו ירידת ערך, להגיע שוב למכונית חדשה יהיה מטלה כלכלית כבדה, הועברה היונדאי לחמותי במקום הגולף שלה שהגיעה למצוות. החלטנו שיותר לא נקנה מכונית, ולכן ליסינג תפעולי נראה לי הגיוני, מה גם שאני זקוק להוצאות בעסק. בירור קצר בחברות הגדולות הניב 0 תשובות, הם לא סופרים לקוח בודד. לעומת זאת בחברות הקטנות קיבלתי יחס הוגן, למרות שהובאר שמדובר במכונית אחת, אך מצד שני הנסועה נמוכה. קיבלתי הצעה מפתה ממאל מור, חברת השכרה וליסינג שבסיסה באשקלון, על שברולט סוניק בת חצי שנה. את חווית קריעת הניילונים מהמושבים פיספסנו, אך המחיר היה אטרקטיבי מאד. מאחר ויש לכולנו זכרונות רעים מאד מהאוואו הזוועתית, ערכתי נסיעת מבחן בכזו מכונית, והתרשמתי די לטובה. את המכונית קיבלנו בתחילת ינואר, עם 22K על מד המרחק, ולאחר חצי שנה ו 5K אפשר לחוות עליה דעה. נתחיל מהסוף - היא ממש, אבל ממש לא אוואו, וזה כבר טוב. המכונית היא מדגם הסאדן, מה שאומר סופר מיני עם תא מטען. למרות שאני לא חסיד גדול של הסופר מיני המוסבות, התוצאה די נעימה לעיין, גם אם לא יצירתית במיוחד. כניסה למכונית מותירה רגשות מעורבים. מחד, המרחב הפנימי הוא כשל סופר מיני לכל דבר, לא צפוף אבל מצד שני 4 מבוגרים יחושו קרבה די אינטימית. המושבים הקדמיים נוחים מאד, בהחלט מפתיע לטובה, כשמושב הנהג מתכוון לגובה, וכך גם גלגל ההגה הפלסטי, שמתכוון גם לעומק, כך שהשגת תנוחת נהיגה טובה קלה למדי. גם המושב האחורי נוח למדי, למעט המושב האמצעי שמיועד לילדים בלבד. לוח המחוונים מזכיר את זה של הספארק, רק בהפוך. מד הסל"ד אנאלוגי ומד המהירות דיגיטאלי, לא אהבתי, אך קריא למדי, גם כשאורות הדרך מופעלים. פקדי המיזוג\אוורור, מוטות התפעול של המאותתים והמגבים מוכרים משאר מכוניות GM, כולל האינסנייה אפילו. במרכז לוח המחוונים מצוייה מערכת קול מקורית באיכות סבירה למדי, עם 4 רמקולים, 2 בדלתות הקדמיות וזוג טוויטרים. המערכת כוללת כניסת USB בתא הכפפות העליון ודיבורית בלוטוס מקורית, עם רמקול חלש מידי. בכללית, האבזור מכובד וכולל 4 חלונות חשמל, מראות חשמליות ולא מעט פיצ'רים נחמדים כמו בקרת שיוט, מגביל מהירות ואפילו אפשרות להשארת הפנסים הראשיים דלוקים עד ההגעה הביתה. כל פנים המכונית הוא על טהרת פלסטיק קשיח, שלפחות הוא רחיץ וניתן לניקוי בקלות. ואיך היא בנסיעה ? מנוע האקוטק 1.4 משוכך לתיבה אוטומטית בת 6 מהירויות, זהה לזו של הקרוז והאופל אסטרה. המנוע טוב בהחלט, חי ואפילו די נמרץ יחסית לנפחו, התיבה איומה. בשימוש אוטומטי היא בלתי נסבלת, כשכל נגיעה בדוושת הגז גורמת לה להוריד הילוכים, אפילו בשיוט, מה שגורם לרעש מיותר וצריכת דלק גבוהה שלא לצורך. שימוש ידני הכרחי, ובניגוד לרוב הטיפטרוניקים למינהם, החלפת הילוכים ידנית מתבצעת ע"י דפדוף במתג שמותקן מצדו השמאלי של מוט ההילוכים, לא הכי נוח. סה"כ הביצועים סבירים בהחלט, ומקבילים לאלו של מתחרותיה בסגמנט. צריכת הדלק עומדת על ממוצע של 11 ק"מ לליטר, בנסיעה שרובה עירונית. מחוץ לעיר ההילוך השישי תורם לשיוט שקט ונינוח גם במהירויות גבוהות, וצריכת הדלק עומדת על 15.5 קמ" לליטר. כל החישובים הם בשיטה העתיקה כי אין מחשב דרך, יש רק בגרסת ה 1.6. התנהגות הכביש בהחלט מפתיעה לטובה. לגירסת ה 1.4 הגה הידראולי עם 2.7 סיבובים מנעילה לנעילה, ממש מפתיע לטובה, חד רגיש ומדוייק. לעומת ההגוי של הקייה פורטה או ה I25, זו ממש התגלות השכינה. אחיזת הכביש טובה ובקרת היציבות לא ממהרת להתערב, ואם כן רק במצבים קיצוניים, וניתנת לניתוק מלא. גם הבלמים טובים, למרות העדר בלמי דיסק מאחור, ולא נוטים להתחממות, גם תחת עומס. נוחות הנסיעה די בינונית, אך שוב, לא נופלת מזו של מיתחרותיה, ולא נשמעים רעשי כביש מוגזמים או הדהוד מהמיתלים. עונת הקייץ הבאה עלינו הוכיחה שהמזגן מקרר מצויין, ופתחי האיוורור נמצאים במקום הנכון, נדיר במכונית קוראנית בה מעצבי הפנים מגלים בכל פעם יצירתיות בהנחתם. סה"כ הסונק הוכיחה שהיא מכונית טובה למדי, שרק תמחור כושל בשל הרצון לקרוץ לציי רכב גרם לכשלונה היחסי, ויותר מכל היא מזכירה את שותפתה לפלטפורמה, האופל קורסה. בחצי שנה שהיא אצלנו, היא לא צרכה מיים או שמן, והתקלה היחידה היתה נורית אור חנייה שנשרפה והוחלפה תוך דקה. לאור היכולת הדינאמית המפתיעה, מסקרת יותר מכל גירסת ה RS, שאמנם אין לה סיכוי כאן, וחבל.

ממחיש יותר מכל את ההתקדמות בתחום הבטיחות.

אין שום מקום להשוואה בין הבטיחות של המכוניות החדישות, ללא יוצא מן הכלל, לבין הבטיחות של מכוניות מלפני 40 שנה ומעלה. גם אז היו מכוניות בטוחות בהרבה מהסימקה, שספק אם נבחנה כלל ע"י צוות הפיתוח שלה. התנגשות כזו במכונית חדישה תביא לכל היותר לפציעה קלה עד בינונית, ובטוח שהמרכב לא יקרוס.

האם ווקס לצבע מיטלי ייתן תוצאה טובה גם בצבע רגיל, וההיפך ?

מערכת ההנעה הכפולה ב XT הופיעה ב 89', במקביל להצגת הלאגסי. עד אז מערכת ה 4X4 הופעלה ע"י מתג, שהחליף את הידית הארוכה.

ליפות את המציאות לגיטימי לחלוטין. ראשית, יש לתאם ציפיות. אף אחד לא מצפה ממכונית בת 10-12 שתהיה משולמת, אין חיה כזו. שנית, לא לפסול מראש, ללכת לראות. לא תמיד סוחר הוא רמאי, כמו שלא תמיד "יד ראשונה מרופא" מבטיחה מכונית מושלמת.

תתפלא, אבל כן. הנעה כפולה קבועה הופיעה לראשונה בלגאסי RS שהוצגה בסוף 89', וזו הסובארו הראשונה שבה מערכת ההנעה הכפולה יועדה לשיפור התנהגות הכביש, ולכן היא היתה קבועה.

כל מערכות ה 4X4 במכוניות סובארו שיוצרו עד הצגת הלגאסי RS, שהיתה אמא הרוחנית של האימפרזה טורבו, יועדו לשיפור העבירות בלבד ולא לשיפור התנהגות הכביש. ההנעה הכפולה הופעלה ע"י ידית ששכנה ליד ידית ההילוכים, והמכוניות עצמן היו מוגבהות.

סוברו החלה לייצר מכוניות כפולות הנעה כבר ב 72', אך ההנעה הכפולה יועדה לשיפור העבירות ולא נועדה כלל לשימוש בכביש. המכונית הראשונה של סובארו שצויידה בהנעה כפולה קבועה היתה הלגאסי RS, בשנת 90'. וזו גם היתה הסובארו הראשונה שהציעה התנהגות כביש טובה.

100-605, פיאט 124 ספיידר. 400-954 ווקסהול ויוה. 399-112 אולדסמוביל קאטלס סופרים. בתודה מראש !

יצא לי לשוחח עם השר כץ, ולמרבה ההפתעה (או שלא) הוא התגלה כאיש נבון עם הרבה שכל ישר, וזה כל מה שצריך שר. גם הוא יודע שעבירות מהירות לא ממש הורגות, אך מי שיש לו כמה עבירות מהירות ברזומה, יזהר בעבירות אחרות. בכל המדינות הנאורות אוכפים מהירות, ובצורה נוקשה בהרבה מבארץ, ונגיד תודה שאנחנו לא בהולנד או בשוויץ, שם גם על חריגה של קמ"ש בודד חוטפים דוח. הבעייה אינה נעוצה באכיפה, אלא במהירות הנסיעה הנמוכה מידי בחלק מהכבישים, ולשם אנחנו צריכים לכוון.

דבר אחד בטוח - ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר, חומרת התאונות עולה, זו פיזיקה פשוטה. ברור שאם ניסע ממש לאט, יהיו פחות הרוגים ופצועים קשה, אבל זה בוודאי לא ישים ולא הגיוני. מזמן טענתי שקביעת מהירות מירבית צריכה להעשות בכל כביש לגופו, וצריכה להתחשב באורכו, נפח התנועה שבו, נפח התנועה ה"כבדה", ההישתלבויות בו, התשתיות וכדומה. ישנם לא מעט כבישים שאפשר בהחלט לעלות בהם את המהירות ב 10-20 קמ"ש והשמיים לא יפלו, ולעומת זאת בכבישים בעייתים או עמוסים במיוחד להותיא את המהירות על כנה. סה"כ מרחקי הנסיעה כאן לא גדולים, ו 120 קמ"ש בכבישים טובים זו דרישה ריאלית לחלוטין.

למרות בקשתי המפורשת, ולא בפעם הראשונה, ממשיכים לנהל דיונים בלוח מכירת רכבי אספנות. הבא שמגיב בשרשור הנ"ל פשוט מועבר למעקב ! זו אזהרה אחרונה ומפורשת !

והיא אפילו לא תוכננה להיות לנצ'ייה.. למרות ששמה המלא של המכונית הוא בטא מונטה קרלו, התיכנון בוצע ע"י פיאט וניתן לפרוייקט שם - X1\8. המטרה היתה ליצור מכונית זהה בקונספצייה ל X1\9 שפונה לפלח שוק גבוה יותר. העיצוב נעשה ע"י פינינפארינה והיה שונה לחלוטין מהעיצוב של ה X1\9 שבוצע ע"י ברטונה. יחידת ההינע נילקחה בשלמותה מהבטא, ומנוע ה 2.0 היו 120 כ"ס וביצועים מכובדים. כל מכוניות פיאט ולנצ'יה שנמכרו בארה"ס צויידו במנוע 1756 סמ"ק, שהספקו ירד עקב התקנת ממיר קטליטי ל 84 כ"ס.

הסוניק המכונית הבטוחה ביותר בקטגוריה, ואני מניח מן הסתם שהדגם בעל תא המטען מציע בטיחות עדיפה בהתנגשות חזית-אחור. ויש לה גם מערכת EBD, וה ESP ניתן לניתוק מלא. לאחר כחצי שנה עם מכונית כזו (מוחכרת) אני בהחלט מופתע לטובה ממנה, רק חבל שתמחור שגוי מנע ממנה להצליח.

בצעירותי אני זוכר ווקס שנקרא B2000, גרמני אם איני טועה, שהיה קל מאד לעבודה ונותן תוצאות מצויינות. מישהו נתקל בו לאחרונה ?

מנוע ה PRV עבר השבחה רצינית כשהוכנס לשימוש ב XM; נפחו הועלה ל 3.0 ונוספה מערכת ניהול מנוע ממוחשבת מתוצרת בנדיקס. כשהוצג ב 75' הוא הרבה פחות נעים, מערכת ההצתה היתה מסובכת ובעייתית ( 2 פלטינות ו 2 קבלים), ובפיג'ו 604 ובוולבו 264 גם מערכת הזנת הדלק היתה מורכבת וכללה זוג מאיידים, הקטן הבודד לסיבובי סרק בלבד, ואילו הכפול הגדול לנסיעה. היה קשה מאד לכוון כראוי את המנוע, וגם שהיה מכוון היטב ביצועיו לא היו מדהימים. המנוע שופר ועודן עם השנים, ובגירסת ה 24V הוא אפילו טוב למדי. ב 97' שיתפו שוב פעולה פיג'ו ורנו, ופיתחו מנוע V6 חדש לגמרי ששימש את הלגונה, ה 406\407, ה C5 ועוד. הרנו 30 אכן היתה מכונית נאה מאד, והציוד והאיבזור היו ברמה גבוהה לזמנה, ומה שפגם בסיכויי הצלחתה היו שלל המתחרות שהופיעו בתקופתה. הרנו 25 שהחליפה אותה ב 84' היתה מכונית אפורה, לפחות עיצובית, ובעלת פנים מהודר אך מצועצע להפליא, כמו בכל מכוניות רנו משנות ה 80', ואם יזכר ממנה משהו, אזי מדובר בגירסת הטורבו 2.5 שהיתה בשעתה המכונית הסדרתית המהירה ביותר מתוצרת צרפת. הסאפרן שהחליפה אותה ב 92' נראתה טוב בהרבה, והציעה רמת הידור יוצאת דופן, שלמרבה צער, לפחות בגירסאות הראשונות לא לוו ביחידות כוח הולמות, והגירסה המעניינת באמת שלה. הביטורבו, שעשתה שימוש במנוע האלפיין A610, 258 כ"ס והנעה כפולה. הודר השני של האפראן השתמש במנועים של וולבו, אולם זה היה מאוחר מידי והמכירות היו אפסיות. אלי הורוביץ ז"ל, מנכ"לה המיתולוגי של טבע נסע שנים ארוכות ברנו 25 ולאחר מכן ב XM, מאחר ומכוניות גרמניות לא באו בחשבון.

למעט פעולה חלקה בסל"ד סרק ושמירה על מרכז כובד נמוך יחסית, אין למנוע בוקסר שום יתרון על פני מנוע טורי. סובארו משתמשים בו שנים ארוכות מאחר ובהיותו מנוע אורכי, הוא מתאים מאד לשימוש במכוניות כפולות הנעה.

תגדיר מה כולל המונח "איטלקיות" ? מאז האלפא סוד, מנוחתה עדו, לא נהגתי על אף קומפקטית איטלקית שהיתה מהנה באמת לנהיגה, ואפילו האלפא 147 נפלה משמעותית מהפורד פוקוס בהתנהגות הכביש שלה. אין לבארבו שום "אופי איטלקי", בטח לא כזה שזוכרים חובבי הגה וותיקים.

סך הכל הרנו 30 תיזכר כניסיון הראשון של רנו להכנס לפלח שוק יוקרתי יחסית, שהיה זר לה לחלוטין, בדיוק כמו הפיאט 130 בשעתה. שלא כמו במקרה של הפיאט 130, הרנו 30 לא תיזכר ככישלון, אבל מצד שני היא לא ממש הותירה את חותמה על עולם הרכב, ותיזכר כפסיק זניח בהיסטוריה של רנו, ולא בגלל שהיתה מכונית גרועה, נהפוך הוא. פשוט רנו לא הצליחו מעולם להפגין נוכחות משמעותית בפלח השוק הנ"ל, למרות ניסיונות רבים, שלוו בהשקעה לא מבוטלת. ככלל, אני מעדיף לסקור מכוניות נשכחות, יש בהן משהו מעניין לרוב.

לא הגזמת, באמת. אחרי ארועי ספטמבר 2000, שתוצאותיהן נבעו בין היתר מהערכות לא נכונה של המשטרה, לא יהיו יותר ארועים אלימים במגזר הערבי, ובטח לא בסדר גודל של מהומות 2000. קו השבר בין האוכלוסיה הערבית ליהודית החל עוד באירועי יום האדמה ב 76', ומאז אנחנו עדים לתהליך הקצנה מתמיד, כשחברי הכנסת הערבים דואגים לתדלק אותו, כי זו בעצם זכות קיומם. אין למשטרת ישראל, שלא לדבר על מג"ב שום בעייה לבלום הפגנות או למנוע חסימות צירי תנועה, ואין צורך בתרחישי אימים.