yehuda-k

מתברר שבחלק מדגמי שנות 2007 עד 2010 יש "מחלה" בקלאצ' של המזגן. for owners of early SX4s (2007-2010) with A/C compressor clutch repairs The A/C compressor clutch on early Sx4s has been flagged by Suzuki to be a problem, and a Technical Service Bulletin has been issued to dealers for repairs. Most often the failures in the arly vehicles are in the a/c clutch and not in the compressor. The potting in the magnet was too close to the top of the clutch in the early version and as a result the wires would eventually rub against metal when the clutch was engaged causing a short in the windings. There is a tech service bulletin on how to check this. ------------ You basically move the compressor slightly off to the side, leaving the refrigerant hoses still connected, and you loosen the retainers off the front of clutch assembly itself. Basically add some elbow grease (friendly but careful prying) and the clutch can be removed with the compressor in the car. The Suzuki TSB shows 1.6 hours for a Suzuki tech. to complete the job. יהודה

אתה יכול להכתיב לסוכן שרצונך להמשיך באותם קרנות שהפקדת בהם עד עכשיו. כך עשה חבר והצליח בזה. הבעיה היא מה יהיו דמי הניהול, ולכן עדיף שתדבר קודם עם הקרנות ותבקש שימשיכו עם אותם דמי הניהול הנמוכים. נקווה שיצליח לך. אם וכאשר תסגור דמי ניהול עם הקרנות הסוכן לא יוכל להתנגד. אולי ינסה להתיש אותך בזלזול ובאי מתן תשובות כפי שכבר עשה אבל אין לו באמת ברירה. אם יעבור על החוק ולא יפקיד בקרנות שביקשת, תתבע אותו ב"תביעות קטנות" ומיד הוא יהיה רך ונחמד אליך. לחילופין, נראה סביר שתסכים להפקיד ישירות את הצ'קים, כפי שמתואר: בהצלחה יהודה

למוסך לא כדאי להתעסק זמן רב עם תקלה שלא יצא לו כסף ממנה. מה אתה היית עושה במקום המוסך? אין תחליף ליזמה עצמית. אם יש בעיה, היא תטופל רק אם וכאשר תמדוד את הטמפרטורה ביציאה מהמאייד (כניסת אויר קר לתא הנוסעים) ותוכיח למוסך שהטמפ' הזו לא מספיק נמוכה, בהשוואה למכונית אחרת עם מזגן תקין.

לא מדויק. בהרבה ארצות, עוני במשאבי טבע מתבטא גם בעוני של המדינה. מעטות הם המדינות כדוגמת שווייץ או יפן שהאתגר גרם להם להתאמץ יותר וגם להצליח. למזלינו מבחינה זו ישראל התאמצה והצליחה למרות היעדר משאבי טבע. הצלחה זו גורמת לבנק ישראל למכור שקלים בכמויות לאורך שנים לקונים מחו"ל שמשלמים בדולרים, יורו ועוד. כך בנק ישראל מצליח (מספיק?) לרסן את עלית ערך השקל כדי לאפשר לתעשיות\ חקלאות היצוא לחיות. לא ברור מה בדיוק הקו האדום כלומר כמה גז "כדאי" למדינה לשאוב מהמאגרים בים כדי להוזיל את מחיר האנרגיה בארץ, ועדיין לא להעלות יותר מדי את ערך השקל. שאיבת הגז לצריכה בארץ בלבד משמעותה עוד כמה מיליארדים (?) בשנה של ביקוש לשקל, וקטונתי מלשפוט אם זה יותר מדי. אבל אין שום דבר טוב למדינה משאיבה מוגברת לצרכי יצוא ועדיף להימנע מכך. בנוסף, לפי נשיא לשעבר של חברת הנפט הענקית "של": ישראל חייבת לשמור את הגז שהיא מצאה. יש לה הרבה אויבים" זה דווקא רעיון טוב. מדוע שלא יבואו לכאן הרבה סקנדינביות? שבדיה משגשגת. נדמה לי שבעבר השגשוג נשען על מחצבי ברזל, פחם ועוד. נראה שכיום השגשוג כבר אינו תלוי במחצבים. נורבגיה היא ארץ נפט. נדמה לי שללא הנפט מצבם לא היה כל כך טוב, אבל אני לא מכיר מספיק ומעדיף לא לשפוט.

ממתי חשוב אם המנוע הוא בן 2.5 צילינדרים או 5 צילינדרים? החשוב הוא הביצועים והפרמטרים של המנוע ולא דעות קדומות שאינם מבוססות.

כל אחוז שווה מיליארדים, ללא הגזמה. איזה חברה תוותר על אפשרות להרויח את ה 30% , שזה המצב במצריים? אף אחת. הם שמחות ל"הסתפק" ב 30%. כך הם ישמחו גם בכל מקום אחר, כולל בישראל. מדובר כאן בסכומים שאי אפשר להבין אותם אפילו בחלום הכי ורוד שלנו. נכון, זה עולה המון כסף, אבל כמה "המון"? ה"המון" הזה הוא עשרות מיליון דולר. ראה למשל : נכשל המו"מ עם בלקהוק להשקעה של 60 מיליון דולר" "עשרות מיליוני הדולרים שהושקעו ברישיונות הקידוח עד כה, ירדו לטמיון." מי מימן את עשרות המיליונים האלה? בדרך כלל החברה הקודחת מנפיקה מניות ואגרות חוב לציבור, כך שרוב הסיכון הוא של הציבור, אבל אם זה מצליח, רוב התגמול הולך ליזם. אמור מעתה שתשובה סיכן מעט עשרות מיליונים בקידוח. נכון זה הרבה כסף, אבל בתמורה, כשזה מצליח הוא מקבל הרבה מאוד מיליארדים. גם ה 30% שמקבלים היזמים ממשלת מצרים שווים כמות אדירה של מיליארדים. נראה לי שאין לתשובה על מה להתלונן אם יקבל "רק" 30%, שזה ברבה מיליארדים, כתוצאה מהשקעתו במעט עשרות מיליונים. הלוואי על כל אחד מאיתנו. שחיתות מתווה הגז אינה פוליטית גם אם פוליטיקאים יריבים תופסים עליה טרמפ. מפלגת העבודה לדורותיה היתה רחוקה מלהיות מפלגה נקיה (פואד, ברק) ויתכן מאוד שלו היתה כעת בשלטון היתה מושחתת גם היא. הנה למשל דעת גופים שאינם פוליטים: - דו"ח מבקר המדינה על מתווה הגז - עמדת הממונה על ההגבלים העסקים - דו"ח רשות החשמל שהממשלה מסתירה אותו. לגבי עצם ענין הוצאת הגז מההאדמה, אני חוזר: נקודה נוספת, שלא כל כך מדברים עליה היא מה טוב בגז הזה? השאלה הזו נשמעת לא שפויה במבט ראשון, אבל: עד מציאת הגז ישראל היתה מדינה עניה במחצבים וצרכנית יבוא גדולה (יחסית לגודל המדינה). זה גם המצב של יפן, הולנד, שוויץ ועוד. במצב הזה המדינה צריכה לפתח תעשיה שתמכור בחו"ל כך שיהיה איך לשלם על היבוא העצום, כמו המדינות שהזכרתי. אפשרות פחות סימפטית היא להיות במצב של ירדן או סוריה, עם שכר מצחיק לעובדים ועוני מרוד כי אין להם איך לשלם עבור היבוא הנדרש. תגליות הגז הגדולות משבשות לחלוטין את הדרך החיובית הזו, כפי שקרה במחלה ההולנדית. עוד לפני תגלית הגז בנק ישראל התחיל (וממשיך) לקנות כמויות אדירות של דולרים ואירו כדי למנוע התיקרות של השקל, התיקרות שהופכת עסקות יצוא להפסדיות. אני מכיר אישית עסקאות יצוא שלנו שהפסדנו מכיון שההצעה הישראלית היתה יקרה במעט מהצעות אחרות. עבור אלביט או טבע קשה ליצא כשהעלויות בישראל כל כך גבוהות . הפתרון שלהם הוא להקים \ לקנות מפעלים בארצות זרות, שבהם השכר נמוך יותר. יצוא הגז יביא עוד הרבה דולרים ויורו, ייקר עוד את עסקאות היצוא הישראליות עד לרמה שלפועלי תעשיה בישראל לא תהיה עבודה. (כנראה שלפחות חלק מהפיתוח כן יעשה בארץ, אבל מה עם הפועלים הפשוטים? ). זה נשמע אבסורדי אבל לדעתי אסור ליצא בכלל גז מישראל. אם אתה עובד בתוכנה, יתכן שיסוף נוסף של השקל בגלל יצוא הגז לא ישפיע על הפרנסה שלך. אבל אולי יש לך קרובים \ חברים שעובדים בתעשיות יצוא, הרבה מהם יאבדו את מקום העבודה אם וכאשר ההכנסות מהגז יגרמו ליסוף גדול נוסף בשקל, שכבר היום הוא חזק מדי, שייקר את המוצר שלהם למחירים גבוהים ולא תחרותים. יפן ושווייץ הם מדינות חסרות מחצבי טבע ורק מעט מאדמתם אינו הררי ומתאים לעיבוד חקלאי. הן היו צריכות להתאמץ וליצא כדי לקים את עצמם, ועשו זאת בהצלחה. לדעתי רצוי שנהיה כמוהם, והיינו לא רחוקים מזה לפני גילוי הגז בים. תגלית הגז היא שלילית ברובה, כי העושר הנוצר מתרכז אצל מעטים, ויום אחד הוא נגמר ואז מה? בריטניה יצאה את הגז מהים הצפוני, ויום אחד זה נגמר והיא קנתה גז במחירים גבוהים. רצוי בכלל לא ליצא גז כדי להימנע מהמחלה ההולנדית ושיהיה לנו תמריץ להיות כמו יפן ושווייץ. יהודה

לגבי התיאור "איכותית", אולי עדיף להימנע ממנה. המילה הזו הידרדרה ואיבדה את המשמעות שלה. האם אלה הקריטריונים הקובעים? האם לאפשרות ישיבת בוגרים בספסל האחורי ולמחיר המופקע לקונים פרטים אין חשיבות? בסקודה סיטיגו (והמקבילים שלו) המיניאטורית 2 בוגרים יכולים לשבת מאחורה ואילו במאזדה 2 שעולה קרוב לכפול מהסיטיגו אין מקום. האם זה הגיוני? לדעתי בכתבה על מבחן הדרך דרוש לסייג את הסיכום ולהגיד שההמלצה החמה בתוקף אם מאחורה לא יושבים בוגרים ואם הרכב הוא רכב ליסינג ולא רכב פרטי עם מחיר גבוה. יהודה

המשך ההשוואה בין השחיתות בישראל וזו שבמצריים. מתוך "הארץ" היום: במצריים "הממשלה מקבלת 60%–69% מכל דולר של גז שיוצא מהאדמה, כבר מתוך שורת הדו"ח העליונה, ועובדה שיש חברות ענק עולמיות שמוכנות לקדוח אצלם." לעומת זאת בישראל, "על פי כל חישוב ריאלי, שכל רואה חשבון יכול לעשות על פי כללי ששינסקי ודיווחי החברות, חלקה של המדינה (ישראל) במאגר תמר לא יעלה על 45% במונחים של כסף מהוון." מי חלם שתהיה לנו סיבה לקנא במצרים, שהמשטר שלהם טוב יותר. יהודה

לדעתי היצרנים לא באמת יודעים כמה זמן יחזיקו החלקים המכנים (להבדיל מהאלקטרונים). בכל זאת, מצטבר אצלם נסיון מהדגמים הקימים ולפי נסיון זה הם יכולים לשפר או להוזיל את החלק. לדוגמא- בחלק מהקורולות של החל מ 2003 היתה נטיה להצטברות בוצה במנועים. באמצע 2005 יצא מנוע משופר, בין השאר בהרחבת מעברי שימון. זה עזר מאוד אבל הבעיה לא נעלמה לחלוטין. יהודה

לדעתי רכב שאינו מאפשר ישיבת מבוגרים מאחור הוא רכב נחות, ובפרט בהשוואה לקטוגוריה שלו. במחיר הנכון יהיה מי שיבחר בו, כלומר בליסינג יהיה ביקוש גבוה שנובע מתשלום חדשי נמוך הצפוי לרכב עקב ההנחה העצומה שמקבלות חברות הליסינג. מצד שני לקונה הפרטי הרכב יקר וממש לא אטרקטיבי. יפה לראות שהכתבות בפורום ("הצליח להם" ?) מתוזמרות גם הן על ידי מחלקת השיווק של היבואן. יהודה

קורולה 2007 עדיפה. בדגם 2007 הספסל האחורי מרווח יותר. מבחינת עלויות, הגיר האוטומטי שלה דורש תחזוקה מינימלית של החלפת נוזל גיר פעם בכמה שנים. לעומת זאת בדגם 2008 יש להחליף קלאצ' בעלות לא מבוטלת ובתדירות גבוהה יותר. האמינות של שתיהן טובה, ולא ידועות בעיות מיוחדות. קשה לחזות את העתיד, אבל נראה לי שכאשר תמכור, יהיה קל יותר למכור את דגם 2007. יהודה

תודה. אתה גדול. שוגון הוא ספר מעולה. מלך עכברוש הוא ספר טוב. נדמה לי שהמחבר היה שבוי בידי היפנים ומנסיונו בשבי הוא ככתב את הספר הזה. יהודה

אולי תנסה להתקין את puppy linux על "דיסק און קי" . ההתקנה פשוטה וקלה, וכאשר הוא תקוע בUSB המחשב עולה עם לינוקס, אחרת הווינדוס עולה כרגיל. (כמובן שקודם צריך לסדר בBIOS את סדר העליה). במצב של לינוקס תנסה לצפות ביו-טיוב ולראות אם השיפור מספק אותך. יהודה

הפצת puppy linux מהירה על מחשבים ישנים מאוד, בין השאר מכיון שהיא כולה בזכרון. ההתקנה פשוטה וקלה, אבל במהלך הזמן, אם יש שינויים והתקנות, צריך להשקיע זמן כדי לפתור אותם בעזרת הפורום של משתמשי המערכת. מצד שני, מחשב עם 2 ג'יגה זכרון אינו כזה ישן ואמור לפעול חלק עם ווינדוס 7 . איזה מערכת מותקנת בו כרגע? יהודה

המחקר ההסטורי אכן מטפל ב"סיבות והגורמים לכל דבר", אבל לא נראה לי שהוא כולל את הצד של צדק או אי צדק. זאת אולי בעיה של פילוסופים ו\או דיסציפלינות אחרות. לגבי מלחמת העצמאות שלנו כתבתי בצמצום ואכן לא הסברתי מדוע הערבים היו נגדינו, מה שאכן צריך להוסיף כשכותבים על הנושא בפירוט. עדיין נראה לי ש 2 הנקודות מספיק ברורות לאחר שחומר ארכיוני רב שוחרר לפרסום (לא כולל ארכיונים ערבים). לגבי "התייחסות לתוכנית החלוקה או המנדט עוד לפני כלגיטימיים, ולא תולדה ישירה של קולוניאליזם אירופאי ואמונה נוצרית מעוותת." : נכון שיש צדק בטענה הערבית שהגיעה להם זכות ההגדרה העצמית , אלא שצדק זה חלקי בלבד, ובכל זאת אכתוב גם על עוד אספקטים של צדק. - הערבים והיהודים לא היו מאורגנים ומוכנים להקמת מדינה עצמאית כאשר בריטניה קיבלה מחבר הלאומים את המנדט לשלוט בארץ ישראל, לפני כמעט 100 שנה, בראשית שנות ה 20. אך בעוד שהיהודים הקימו מוסדות, התארגנו וב 1948 היו מוכנים למדינה יהודית, הארגון וההכנה הערבית לא היו קימים בכלל. המנהיג הערבי הבולט, המופתי אל חוסייני שאף להיות שליט הערבים וזאת על ידי איומים ,רציחות פוליטיות ופלגנות. הוא בעצם יותר הכשיל את הערבים מאשר עזר לגיבושם. מבחינה כלכלית הערבים היו נטל על הכלכלה, מכיון שהמעמד הבנוני שלהם היה מצומצם ורובם היו עניים מרודים. המיסים שהיהודים שילמו אפשרו לשלטון המנדט לסבסד את מערכת החינוך, הבריאות והתחבורה הערבית. (ראה דו"חות עדת פיל מ 1937, וועדת אונסקופ מ 1947 ) הקמת מדינה ערבית ללא יהודים לא היתה אפשרית מבחינה כלכלית אלא אם גורם חיצוני היה מסבסד אותם, או שמערכות החינוך, הבריאות והתחבורה הערבית היו קורסות ומגיעות למצב של סוריה וירדן השכנות. בצורה פשטנית ניתן להגיד שמנקודת מבט של תינוק ערבי , הקמת מדינה ערבית היתה קטסטרופה. אם כך, האם זה היה צודק לתת להם מדינה על כל ארץ ישראל? (כולל דרישתם שהיהודים ה"חדשים", רוב רובם של היהודים יעלמו מהארץ). - האם שלטון המנדט הבריטי יישם את הצהרת בלפור? היישום כמעט היחיד היה הסכמה לעלית יהודים לארץ ישראל, וגם זאת בהגבלת כמות שנתית. לא ידוע על עזרה אחרת של השלטון הבריטי. שלטון המנדט עזר לערבים (בכספי המיסים של היהודים) וגם למשל חילק כמעט בחינם את אדמות עמק בית שאן לפלחים ערבים. מבחינה זו, על מה יש לערבים להתלונן בכלל? - בניגוד לצורת הראיה הערבית שכביכול הציונות היתה רבת עצמה , בפועל ההחלטה של יהודי בגולה לעלות לארץ היתה החלטה אישית. רוב היהודים בגולה לא היו ציונים. כשהיתה ליהודי מזרח אירופה אפשרות להגר, הם בחרו בהגירה לארה"ב ורק מיעוט קטן היגר לארץ ישראל. בראשית שנות ה 20 היו שנים שבהם כמות העולים היהודים לא מילאה אפילו את המכסה המנדטורית. אלא שב 1924 ארה"ב די סגרה את השערים, וכמות גדולה של יהודים העדיפה \ יכלה לעלות לארץ. האם יש זכות להאשים את היהודים האלה , כל אחד אישית במזימה להשתלט על ארץ ישראל? האם הגידול באוכלוסיה הציונית היה מזימה \ תכנית של הבריטים ו\או היהודים? ממש לא. אז איפה האי צדק שרואים הערבים? אגב, הגידול הטבעי הגדול של הערבים בשנות המנדט היה אפשרי בגלל מערכת בריאות שנתמכה בכספי משלם המיסים היהודי. (ראה דו"ח ועדת פיל משנת 1937). - אבותי רצו לעלות אז מפולין לארץ, אלא שבגלל הגבלת העליה, הם לא יכלו לעלות אלא אם יוכיחו רכוש של 1000 לירות (לזכרוני), שהיה סכום עצום. לכן נשארו בפולין ונספו בשואה. בכל זאת, צעירים יהודים יכלו לעלות כחלוצים, כך ששני בנים (חסרי רכוש) עלו לארץ . מאחר שלא יכלו לממן לעצמם את האניה לארץ, הם התחתנו בנישואים פיקטיבים עם צעירות יהודיות שמימנו להם את הכרטיס, והתגרשו כשהגיעו לארץ. האם זה צודק שעקב לחצים ערבים שלטון המנדט לא הרשה להם להיכנס לארץ? בשורה התחתונה, האסון הוא שהערבים עוסקים רק בשאלת הצדק, ולא מתענינים בכלל בשאלה המעשית איך להגיע למצב שתינוק יהודי או ערבי יוכל לחיות בשלום ללא מלחמות. יהודה

מסכים איתך לגבי שלי יחימוביץ, אבל במקרה הזה היא צודקת. מזכיר לי את האימרה שגם שעון עומד מראה נכון את השעה פעמיים ביום. לגבי דויד גילה, אני לא יודע מה השקפותיו. אגב, הניחוש שלי, שאילו השמאל היה עומד בראשות הממשלה, היה קורה אותו הדבר. לטייקוני הנפט יש הרבה כסף ואילו הפוליטיקאים צריכים כסף. יהודה

המשך מסכים איתך בהחלט לגבי הפוליטיקאים שלהם וגם הפוליטיקאים שלנו. (ראה השחיתות הנוראית של מתווה הגז). גם המנטליות של הציבור הערבי, היא בעייתית. למשל כבוד ובפרט כבוד המשפחה. אצלינו לעומת זאת, אמנם נראה שהממשלה מנסה להרוס את המדינה, אבל יש למזלינו יזמים שמצליחים יותר מאשר לאזן את הממשלה השלילית הזו. המסקנה שלי היא שחיבים לשנות את שיטת הבחירות. נכון מאוד. משמעות הביטוי "רצו שלום" היא מעורפלת. שליט מצריים נאצר רצה שלום כאשר ריכז צבא אדיר ב1967 על הגבול עם ישראל וחזר והכריז שצריך לחסל את ישראל . כוונתו היתה שלאחר שישראל תחוסל יהיה שלום. כך גם יזמת הליגה הערבית ואבו מאזן להגיע לשלום עם ישראל, אבל לאחר מימוש זכות השיבה, שתהפוך את ישראל למדינה פלסטינית נוספת. נכון מאוד. כוונתי לאנשים כמו ההסטוריונים תום שגב, זאב מעוז, אילן פפה ועוד, הכתיבה שלהם תמיד מגדילה מגזימה וממציאה פשעים של הצד הישראלי, ובאופן עקבי מקטינה ואפילו מכחישה פשעים של הצד הערבי. נכון שלפעמים יוצא להם להסכים שישראל \ הציונות היתה בסדר, אבל אז מדובר על אספקט משני. אנו כביכול יצורים שכלתנים, אבל בפועל כל אחד מאיתנו ממושפע מאוד ממנטליות, מהסביבה, ממה שינק בילדותו ועוד. לכן איני חושב שהעמדה שלהם היא טפשית. קח לדוגמא את הפרופסור הגאון ישעיהו ליבוביץ שהיה מאוד שכלתני ולוגי, ועם כל זאת היה דתי מאמין. הוא בחר בצד של האמונה, אבל מי אני שאקרא לאמונתו גישה מטופשת. אין לי מחקר מדעי אבל הסקתי מסקנות מויכוחים בויקיפדיה. כמו כן, כאשר מצריים חתמה איתנו על הסכם שלום, המתנגדים החריפים היו (ועדיין) חוגי המשכילים (כמובן שלא כולם) לגבי "התייחסות למלחמת העצמאות כחטא ערבי", נראה לי שהמילה חטא אינה במקומה. אם כוונתך לשאלה איך ומדוע התחילה מלחמת העצמאות, התשובה היא שהערבים יזמו אותה מיד לאחר החלטת החלוקה והמשיכו בתוקפנות בהתמדה , כמו למשל המצור שגרם להרעבת ירושליים. אמנם יתכן שבתחילה הם לא התכוונו למלחמה מליאה אלא לחזרה על המרד הערבי בשנים 1936-1939 . גנראל הליגה הערבית, איסמעיל צפוואת, כתב במרץ1948 , לאחר 4 חודשי מהומות ולחימה, כשהיינו במצב הכי גרוע, שה"הגנה" תוקפת רק כפרים ערבים שתקפו אותנו ונמנעת מתקיפת כפרים שלווים. לגבי "התייחסות לתוכנית החלוקה או המנדט עוד לפני כלגיטימיים, ולא תולדה ישירה של קולוניאליזם אירופאי ואמונה נוצרית מעוותת.". הסיבה העיקרית להצהרת בלפור ב 1917 , שיעדה את ארץ ישראל ליהודים, היתה הצרכים המלחמתים של בריטניה, שהיתה במצוקה גדולה במלחמת העולם הראשונה. המוצא היחיד מהמצוקה היה הצטרפות של ארה"ב למלחמה לצד בריטניה. למנהיגי בריטניה היו השקפות של "אנטישמיות חיובית", כלומר הם האמינו שלציונים כוח רב, והשפעתם רבה על ארה"ב בשאלה האם ארה"ב תצטרף למלחמה. במציאות העצמה הציונית היתה אגדה. בשנים אלה בריטניה התחיבה ב 3 הסכמים\ הבטחות שונות וסותרות לגבי המזרח התיכון וארץ ישראל. 1. הצהרת בלפור להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. 2. במכתבי מקמהון הם הבטיחו לערבים שליטה על רוב המזרח התיכון 3. בהסכם סייקס-פיקו עם צרפת בעלת בריתם הם חילקו את המזרח התיכון בין בריטניה וצרפת. בסיכום, המצוקה גרמה להם לחפש עזרה והשפעה, והחתימה על הסכמים סותרים גרמה לבעיות רבות. לדעתי הערבים אכן צודקים שתמיכת בריטניה בגידול ובביסוס הישוב היהודי נגדה את עקרון ההגדרה העצמית שלפיו כל עם שולט על עצמו. הם צודקים, אבל הצדק שלהם חלקי. גם לנו יש צדק, אבל איני רוצה להרחיב את הדיבור על כך. אגב, הערבים מחפשים צדק כשזה לטובתם, אבל נמנעים מחיפוש הצדק כשמדובר לדוגמא בהשתלטות עיראק וסוריה על שטחים כורדים, שגם להם הגיעה מדינה עצמאית לפי אותו עקרון של הגדרה עצמית. בהתיחס ל 2 הדוגמאות שנתת, לדעתי אין בהם אי בהירות. יהודה

לדעתי ההסטוריה היא כן חד משמעית, כמובן בתנאי שיש מספיק מקורות מהימנים על התקופה . במקרה של מלחמת העצמאות 1948 (כביכול יזמנו אותה כדי לגרש את כל הערבים) ומלחמת ששת הימים (כביכול יזמנו אותה כדי לכבוש עוד שטחים ) יש מספיק מידע אמין כדי לבסס הסטוריה חד משמעית. אבל הפרו ערבים בויקיפדיה פשוט מבטלים מה שלא מתאים לשטיפת המוח שבה הם נמצאים. אגב, לדעתי גם אנו נמצאים בשטיפת מוח אלא שהמרחק בין "שטיפת המוח" שלנו ובין המציאות הוא די קטן, ואילו אצל הערבים המרחק הזה הוא עצום. לא ברור לי מה כוונתך ב" המסקנות שלי קצת שונות" . האם תוכל לתת דוגמא? הכתיבה שלך קצת צורמת. מדובר בהגדרות וכל אחד רשאי להגדיר אחרת. לדעתי המרחק בין שמאלנים מתונים וימנים מתונים אינו גדול, והייתי מגדיר את כול אלה כמרכזים , והקבוצה הזו היא בעצם רוב אצלינו. הכוונה לאנשים שלא שבויים עמוק מדי בשטיפת מוח ימנית או שמאלית והשאיפה שלהם היא לחיות בשקט, וגם שהצד השני יחיה בשקט. הקבוצה הקטנה של שמאלנים אדוקים חושבת שהערבים צודקים (גם אם נרכך ונגיד לרוב צודקים) ואם נהיה מספיק נחמדים אליהם יהיה פה טוב. לדעתי הם לא מבינים שמדובר בסכסוך מאוד עמוק וללא פתרון. הערבים בטוחים בצדקתם, וככל שהערבי יותר ישר והגון הוא קיצוני יותר נגדינו.

רוב הפרו ערבים הם בהחלט אינטלגנטים, ויש ממש בטיעונים שלהם. ונכון, גם אני למדתי על פעולות שליליות שלנו, ולא רק של הערבים. גם אנו גדלנו על הסטוריות שלא הכל בהם היה נכון. למשל הטענה השגויה שכאילו ב 1948 הערבים ברחו בגלל הוראות ערביות לברוח. לא היה לי קל לקבל שההסבר הזה פשוט לא נכון. בכל זאת, הטיעונים שלהם נכונים עבור כמה אספקטים משניים, אבל אין להם טיעון טוב לגבי הנקודות הראשיות, כמו אלה שהזכרתי כאן. לדוגמא, אחד הנאורים שביניהם ניסה לכתוב שהציונות היתה היא תנועה קולוניאליסטית (הכוונה עד קום המדינה). בתגובה הראיתי שהתנועה הציונית היתה שונה מהותית מקולוניאליזם, בין השאר שהציונות הזרימה כספים ופיתחה את הארץ, בעוד שבקולוניאליזם המטרה היא הפוכה: למצוץ את הארץ המשועבדת כדי להעביר עושר למרכז האימפריה. בתגובה אותו פרו ערבי הציע להתפשר על קולוניאליזם מסוג אחר, אבל לדעתי זו פשוט תופעה שונה, ואם רוצים לסווג את הציונות צריך למצוא הגדרה אחרת שלא כוללת את התווית המגונה "קולוניאליזם". עם המשך החיכוך איתם, הבנתי שמצב הסכסוך היהודי ערבי הוא יותר גרוע ממה שקודם ידעתי. נראה לי שכולם או כמעט כולם דורשים מדינה אחת בין הירדן והים שבה רוב ערבי. כמה פעמים ניסיתי להגיד שמויכוח מי הצודק לא יוצא כלום. צריך למצוא פתרון מעשי ונראה לי שהפתרון המעשי היחיד הוא 2 מדינות, אבל לא נראה לי שיש סיכוי שהם יסכימו. היתי מחלק אחרת את הצד הימני והצד השמאלי בישראל. בהגדרה גסה השמאלנים חושבים שהערבים תמיד צודקים והימנים חושבים שישראל תמיד צודקת. לפי ההגדרה הזו רוב הישראלי הם מרכזים, כלומר שמאל מתון או ימני מתון. למה להתיחס למושג יפי נפש? התיחסתי פה להסטוריה ולא לויכוחים אקטואלים כדי לא להיכנס לויכוחים שאין להם סוף. הבעיה היא שיש ישראלים\ יהודים שמסלפים את ההסטוריה ממניעים אידיאולוגים, ואלה ממש לא יפי נפש לדעתי. עם זאת, ההסטוריה מאוד חשובה כי הערבים מתיחסים רק לשאלה מי צודק ולא מתיחסים לשאלה מה לעשות כדי ש (בשפה קצת דמגוגית), תינוק יהודי או ערבי יגדל למציאות ללא מלחמות וטרור. נכון, אבל מצד שני נראה לי שהמדינות שהתקבלו לאו"ם חתמו על הכרה בכל המדינות האחרות והסכמה לא לפתוח במלחמה אחת עם השניה. נראה לי שברוב הסכסוכים הבינלאומים יש צדק בעמדת 2 הצדדים. למשל אחרי מלחמת העולם הראשונה ופירוק אימפרית אוסטרו-הונגריה, "הענישו" את האימפריה לשעבר בהעברת שטחים שלהם למדינות שכנות, למשל חבל טירול האוסטרי הועבר לאיטליה, וחלקים גדולים של הונגריה הועברו לכל המדינות הסובבות אותה, ויש הרבה כאלה. איפה הצדק? האם צריך להחזיר את האיזורים שבהם דוברי הונגרית לריבונות הונגריה? יתכן שהמשטר שם חושש שקליטת סורים תהווה סכנה לקיומו . המשטר נשען על צאצאי השבטים המקורים, שלפעמים הם מיעוט בארץ, ומסדר להם רמת חיים גבוהה כדי שלא ימרדו, וזאת על חשבון עובדים זרים. מבחינה זו עדיף להם להביא הודים ופיליפינים מאשר ערבים. צריך לזכור שכאשר סאדאם כבש את כווית ב 1990, הפלסטינים, כולל הרבה פלסטינים תושבי כווית, תמכו בעיראק. הכוויתים לא סלחו להם על התמיכה. יש שטוענים שהאסון הכספי אליו נקלעו הפלסטינאים אז, היה גורם מהותי לנכונות עראפת לחתום על הסכמי אוסלו. יהודה

נכון שכל אחד חשוד בכתיבה חד צדדית, לצד "שלו", וקשה להחליט נוכח שפע עצום של מידע שחלקו שקרי או סותר. נראה לי , שאחת הדרכים כדי להחליט איזה צד צודק, היא לבודד מתוך הנושא המורכב הזה נקודות ספציפיות (ולא כל נקודה ניתנת לבידוד) ולראות מי צודק בסעיפים האלה. למשל: 1. הממשלה טוענת כי המתווה יצור תעסוקה נוספת לכלכלה הישראלית. אבל כפי שפירטתי קודם, שר הכלכלה ביטל חד צדדית וללא הסבר (לפי מבקר המדינה) את הדרישה שהטייקונים יקנו רכש מקומי מסוים ויעסיקו עובדים ישראלים בכמות מסוימת. 2. הממשלה נסוגה מדרישתה הקודמת להקמת צינור גז נוסף מהים לחוף למרות שהצינור תוכנן כדי שניתן יהיה להעביר מספיק גז וגם למקרה של חבלה. אין הסבר לביטול. 3. לפי המשתמש שוגיפלקס, הממשלה תקבל מהגז מס ברמה של 66% אבל לפי עיתון הארץ (פירטתי קודם) על מאגר "תמר", המאגר היחיד שפעיל, המס לא יעלה על 40% 4. הממשלה מאשימה את הרגולטורים. "שטייניץ אמר בקול ישראל כי "מאגר הגז לויתן הוא התגלה לפני 5 שנים בשנת 2010. והיום אנחנו 5 שנים אח"כ עוד לא התחילו לפתח אותו, כלומר אנחנו במו ידינו בגלל ויכוחים בין אלף רגולטורים, משרדי הממשלה, וויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים....., אצלנו הכל הוקפא כבר לפני כמה שנים, לא מפתחים את המאגרים הקיימים, לא מחפשים מאגרים חדשים, הכל בגלל בעיות הרגולציה הכל בגלל שאין לנו מתווה שמאפשר את זה...."." אבל עובדה שבמקביל למאגר הגז בים הישראלי "לוויתן", גם המאגר בים של קפריסין לא פותח, למרות שאין שם שום בעיה עם ויכוחים ורגולטורים. הסיבה היא שאין מספיק קונים לגז של שני המאגרים האלה- לוויתן הישראלי והמאגר הקפריסאי. 5. הממשלה ביטלה החלטה קודמת שלה שאין ליצא גז לפני שמוכח סופית גודל המאגרים, ומרשה ליצא כבר עכשיו. אבסורד. 6. הממשלה טענה כי צריך מהר למכור גז למצרים לפני שיוסרו הסנקציות מעל איראן ואפשרו מכירת גז איראני למצריים. אבל הטענה ממש לא שפויה. במפרץ הפרסי יש שפע של גז, למשל ב קטאר. אם כך מדוע מצריים לא קנתה גז מ קטאר עד עכשיו? כי הובלת הגז למרחקים היא מאוד יקרה. אין קשר בין הסנקציות על איראן ובין האפשרות המצרית לקנות גז במרחקים. ויש עוד, הרשימה היא ארוכה. לעומת זאת לא מצאתי אפילו נקודה אחת שבה מתנגדי מתווה הגז טועים. כמובן שזו לא הוכחה , ויתכן שהחמצתי. נקודה נוספת, שלא כל כך מדברים עליה היא מה טוב בגז הזה? השאלה הזו נשמעת לא שפויה במבט ראשון, אבל: עד מציאת הגז ישראל היתה מדינה עניה במחצבים וצרכנית יבוא גדולה (יחסית לגודל המדינה). זה גם המצב של יפן, הולנד, שוויץ ועוד. במצב הזה המדינה צריכה לפתח תעשיה שתמכור בחו"ל כך שיהיה איך לשלם על היבוא העצום, כמו המדינות שהזכרתי. אפשרות פחות סימפטית היא להיות במצב של ירדן או סוריה, עם שכר מצחיק לעובדים ועוני מרוד כי אין להם איך לשלם עבור היבוא הנדרש. תגליות הגז הגדולות משבשות לחלוטין את הדרך החיובית הזו, כפי שקרה במחלה ההולנדית. עוד לפני תגלית הגז בנק ישראל התחיל (וממשיך) לקנות כמויות אדירות של דולרים ואירו כדי למנוע התיקרות של השקל, התיקרות שהופכת עסקות יצוא להפסדיות. אני מכיר אישית עסקאות יצוא שלנו שהפסדנו מכיון שההצעה הישראלית היתה יקרה במעט מהצעות אחרות. עבור אלביט או טבע קשה ליצא כשהעלויות בישראל כל כך גבוהות . הפתרון שלהם הוא להקים \ לקנות מפעלים בארצות זרות, שבהם השכר נמוך יותר. יצוא הגז יביא עוד הרבה דולרים ויורו, ייקר עוד את עסקאות היצוא הישראליות עד לרמה שלפועלי תעשיה בישראל לא תהיה עבודה. (כנראה שלפחות חלק מהפיתוח כן יעשה בארץ, אבל מה עם הפועלים הפשוטים? ). זה נשמע אבסורדי אבל לדעתי אסור ליצא בכלל גז מישראל. מה צריך לעשות: לדעתי יש להפריד בין "תמר", המאגר הפעיל, ובין לוויתן , המאגר הלא מפותח. לגבי "תמר" , צריך לעשות מה שעושה סיסי, הנשיא המצרי, והוא לקבוע מחיר מפוקח, נמוך, ואחיד לכל הצרכנים הישראלים. אין ליצא גז מתמר. לגבי "לוויתן" , המאגר הלא מפותח, לא צריך לעשות שום דבר, כולל "מתווה הגז". לפי הזכיון שעדיין בתוקף, אם עד 2018 (נדמה לי) המאגר לא יפותח, הזכיון חוזר אוטומטית למדינה. מאחר שאין קונים לגז, די סביר שזה מה שיקרה. יהודה

קימים כל מיני כינויים ליפי הנפש, ומהזוית האישית שלי ככותב בויקיפדיה האנגלית על ערכים כמו מלחמות ישראל ועוד, מתברר שהפרו ערבים מפעילים קריטריונים שנתפרו במיוחד לישראל בהסתמך בין השאר גם על מקורות ישראלים\ יהודים מעוותים, שלהם אולי ניתן לקרוא יפי נפש. לדעתם: 1. ישראל היא מדינה ששואפת לספח שטחים לא לה (מדינה אירידנטית). במקום להתווכח איתם על הצד הישראלי הזה, אני שואל אותם מה עם: א. שליטת(?) עירק וסוריה על שטחים הכורדים. האם אין זה סיפוח של עם אחר שרוצה עצמאות? ב. שליטת סוריה על שטחי הדרוזים והעלאווים. הרי לאחר מלחמת העולם הראשונה, פירוק האימפריה הטורקית עותומנית, והצהרת בלפור, הוקמו גם מדינות נפרדות של הדרוזים והעלאווים. אך לאחר מס' שנים, האימפריה הצרפתית החליטה לאחד אותם למדינה אחת- סוריה. ג. מצריים טענה בעבר לבעלות על סודאן. ד. עירק טענה לבעלות על כווית. ה. ירדן טענה לבעלות על הגדה המערבית 2. ישראל היא מדינת אפרטהייד. בתשובה אני מפנה אותם להגדרת האפרטהייד במילון או באנציקלופדיה, שברור שאינה מתאימה לשטחי הגדה המערבית. אבל הם מסתמכים בין השאר על יוסי ביילין ועוד. 3. הציונות\ ישראל תמיד חתרה לגירוש כל ערביי ארץ ישראל מהארץ. אבל מה שקרה הוא שהערבים המקומים פתחו במלחמה יום אחרי החלטת החלוקה של האו"ם ב 1947, והתמידו והחריפו את הלחימה (למשל המצור על ירושליים). הערבים תושבי הארץ ברחו \ גורשו כתוצאה מהמלחמה הזו. ישראל אחראית להיווצרות בעית הפליטים בעיקר מכיוון שלא נתנה להם לחזור לבתיהם לאחר שהלחימה נגמרה, ובצדק. האם המדינה שלנו היתה יכולה להתקיים אם מספר עצום של אויבים היה חוזר ? וכפי שבן גוריון אמר- האם נרשה לתושבי אבו-כביר לחזור כדי ששוב יירו על הדרך מתל אביב לירושליים ולדרום? הפרו ערבים לא מכירים בכך כי זה סותר את הבסיס שלהם, אלא שיש גם ישראלים\ יהודים שתומכים בצד הערבי. 4. ישראל יזמה את מלחמת ששת הימים ב 1967 כדי להשתלט על שטחים של מדינות ערב. אבל מה ישראל היתה צריכה לעשות כששליט מצריים נאצר (ומנהיגים ערבים אחרים) אומר במפורש שהמטרה היא השמדת ישראל, צבא מצרי ענקי ועם ציוד איכותי מוצב על הגבול הישראלי, וכל יום שעובר מביא עוד דיביזיות ערביות (סוריה, ירדן, עיראק, סעודיה, ועוד) לגבולות ישראל? רוב הפרשנים רואים במלחמת ששת הימים מלחמת מנע קלאסית. יש אפילו לפחות הסטוריון ערבי אחד שכותב שישראל לא יכלה להמשיך עם המצב הזה. לעומת זאת, יש ישראלים\ יהודים שתומכים בדעת הערבים שלא היתה חיבת להיות תקיפה ישראלית ושגם ישראל אשמה ביצירת המשבר. אפילו בגין המהולל, טען לאחר שנים שזו לא היתה מלחמת אין ברירה ושיכולנו להמשיך כך (היו לו סיבות פוליטיות לזה) :"מלחמת ששת-הימים לא היתה מלחמה מתוך חוסר ברירה...יכולנו להמתין, יכולנו לשלוח את הצבא הביתה, מי יודע אם בכלל היתה באה ההתקפה עלינו אין שום הוכחה לכך" טבע האדם הוא מסובך ואני לא יודע איך אפשר להסביר את הנטיה הזו של כמה ישראלים \ יהודים. יהודה

ניהול פרויקט בניה הוא מקצוע, ומי שלא מקצועי שוגה מדי פעם, כך שבסוף יתכן שהבניה תעלה יותר, כאב הראש יהיה גדול יותר ויהיה צורך להתפשר ובהמשך לחיות בבית שיש בו שגיאות תכנון או ביצוע. כדאי מאוד למצוא מנהל בניה מקצועי, שמנהל במקביל בניה של כמה בתים. הוא אמנם יעלה לך, אבל בחשבון הסופי יתכן שהפרויקט ייעלה פחות בגלל היעדר שגיאות, יושלם מהר יותר ויחסוך הרבה מאוד כאב ראש. בהצלחה יהודה

עוד בענין הגז, כתבה בכלכליסט היום: "לדברי נתניהו, "מדינות עם עודף רגולציה השאיר את עצמן עם הגז באדמה ..... דיברו, התווכחו, לא החליטו, הבריחו את המשקיעים וכתוצאה מזה – אין להן גז"..שטייניץ אמר בקול ישראל כי "מאגר הגז לויתן הוא התגלה לפני 5 שנים בשנת 2010. והיום אנחנו 5 שנים אח"כ עוד לא התחילו לפתח אותו, כלומר אנחנו במו ידינו בגלל ויכוחים בין אלף רגולטורים, משרדי הממשלה, וויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים....., אצלנו הכל הוקפא כבר לפני כמה שנים, לא מפתחים את המאגרים הקיימים, לא מחפשים מאגרים חדשים, הכל בגלל בעיות הרגולציה הכל בגלל שאין לנו מתווה שמאפשר את זה....". בכתבה מראים שזה פשוט לא נכון : "קל מאוד להראות זאת, שכן יש לנו אפשרות מעולה להשוואה. שדה גז גדול, סמוך לשדות הגז תמר ולויתן, שהתגלה באותה התקופה, בבעלות של אותם תאגידי גז נובל אנרג’י וקבוצת דלק השותפים בלויתן, שהגז בו מיועד לייצוא למדינות השכנות, ושאינו 'מוגבל' בבעיות רגולטוריות, ולא בוויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים – שדה הגז אפרודיטה בקפריסין. שדה הגז אפרודיטה בקפריסין לא פותח במשך ארבע השנים מאז התגלית, למרות שקפריסין משוועת לפתח אותו שכן אספקת גז מאפרודיטה תקטין בצורה משמעותית את הוצאותיה בתחום האנרגיה. אציין שלקפריסין יש מספר יתרונות, בין השאר היא חברה באיחוד האירופי, יש לה הסכמי כפל מס עם יותר מ-45 מדינות, יש לה תשתית כלכלית-חברתית טובה, ומערכת פוליטית ומשפטית יציבה. למרות הצורך האקוטי בגז ולמרות היתרונות של קפריסין, שדה אפרודיטה עדין לא פותח, ועברו כ-4 שנים מאז גילויו. קפריסין קטנה מלהיות שוק המצדיק את ההוצאות בפיתוח שדה אפרודיטה. הפתרון הוא בייצוא הגז. נשאלת השאלה מה הפריע לנובל אנרג'י וקבוצת דלק המחזיקים במאגר אפרודיטה לחתום על הסכמי 'ייצוא' גז למצרים דוגמת אלו שאותן חברות רצו ורוצות לחתום עם בריטיש גז ויוניון פנוסה ולספק גז מלויתן? .... האחריות העיקרית לעיכוב בפיתוח לווייתן נופלת על תאגידי הגז, ולא על הבעיות הרגולטוריות כפי שנתניהו, שטייניץ ועושי דברם מספרים לנו. הממשלה, במקום לבוא עם תאגידי הגז חשבון ולדרוש עמידה בתנאי החזקה, שמשמעותם פיתוח לווייתן עד אפריל 2018, מאריכה במתווה הגז את מועד הפיתוח עד ל-2020. בנוסף, אישור מתווה הגז ובעיקר סעיף הוודאות הרגולטורית שבו יאפשר לנובל אנרג'י לתבוע את ממשלת ישראל במיליארדי דולרים." הממשלה נותנת מתנות ענק לטייקוני הגז כדי "להבטיח" את הוצאת הגז ממאגר לוויתן ( בנוסף למאגר "תמר" שממנו כבר שואבים גז). אבל בסוף , למרות המתנות מאגר הגז "לוויתן" לא יפותח כי אין לקוחות שיקנו ממנו את הגז. כלומר אנו גם נאכל את הדג המסריח וגם נגורש מהעיר. יהודה

מצב היהודים בגרמניה שלפני היטלר ימ"ש היה טוב ויותר טוב מאשר בארצות הברית. האנטישמיות בגרמניה לא היתה חריגה ביחס לארצות המערב. במלחמת העולם הראשונה, ב 1917-1918 לחץ גרמני על טורקיה מנע גירוש של היהודים מהארץ. הגיוני שרק מיעוט מהערבים הם הבעיתים, הבעיה היא שהמיעוט כנראה לא כל כך קטן. יש ערבים ישראלים שהצטרפו לדעא"ש בסוריה, אבל מדאיג יותר שאולי כ 10% מתושבי טירה תומכים בדעא"ש ( לפי כתבה בעיתון מקומי שראיין תושבים מטירה). אני פשוט לא מסוגל להבין את זה. מילא, להרוג יהודים זה נחשב כמעט "נורמלי", אבל שערבי תושב ישראל ילך למה שהיה סוריה במטרה להרוג ערבים אחרים מטעם דעא"ש? יש פה קבוצת מיעוט מתוך הערבים, שכאשר בחדשות מסופר על פגיעה בערבים בארץ הם חוסמים כבישים ליד מקום מגוריהם ומנסים לעשות לינצ' בנהג יהודי שלרוע מזלו הגיע למקום. מדוע צריך לקבל תופעה כזו? מויכוחים בויקיפדיה האנגלית הבנתי שהפרו ערבים שם (אנשים נאורים ואינטלגנטים) מכירים הסטוריה שונה מההסטוריה האמיתית שהיתה פה. לדעתם מלחמת העצמאות ב 1948 לא פרצה ביזמת הערבים, והיהודים מימשו בה את תכניתם הבסיסית לגרש (כמעט) את כל ערביי ארץ ישראל. ההסטוריה שמופיעה בספרים היא שהערבים התחילו והעצימו את המלחמה, ואילו רוב הפליטים עזבו\ברחו מדאגה או מפחד. היה גם גירוש אבל מדובר על המחצית השניה של המלחמה ועל מיעוט מהפליטים. נכון שישראל אחראית לבעית הפליטים כי לא נתנו להם לחזור. לדעתם מלחמת ששת הימים היתה יזמה ישראלית שניצלה תירוץ קלוש כדי לממש תכנית מראשית הציונות להשתלט על טריטוריות נוספות. לעומת זאת, בספרי ההסטוריה (כולל גם כמה הסטוריונים ערבים) המלחמה היתה מלחמת מנע קלאסית, ובשבועות שלפני המלחמה ממשלת ישראל יצאה מגידרה כדי לנסות להוריד את עצמת הלהבות ולא להגיע למלחמה. הרשות הפלסטינית טוענת שבית המקדש לא היה בירושליים אלא במקום אחר. הדיעות האלה מבטיחות את המשך הסכסוך. לא יכול להיות שלום ושקט אם האנשים המתקדמים והנאורים מארצות ערב יעוותו כך את ההסטוריה. לדעתי ערבים ויהודים לא יכולים לחיות יחד, ואני אומר זאת בצער. (כמובן שהתושבים הערבים אזרחי ישראל צריכים לקבל יחס טוב, ללא אפליה ועל הממשלה לשלב אותם בחברה הישראלית). יהודה

אברג'ל צודק, למרות שהנכון הוא שהערבים הם כאלה בגלל המנטליות שלהם, ולא בגלל איזה שהם גנים. ברור שאם תינוק סיני או כושי בן יום יאומץ ע"י משפחה הולנדית בהולנד, הוא יגדל עם מנטליות של הולנדים. כלומר מבחינת המנטליות אין משמעות לגנים. בכל מקרה, למנטליות הערבית יש יתרונות (למשל נימוס, אין הומלסים) וגם חסרונות, כמו דיכוי האישה ("כבוד המשפחה"), רדיפת לסביות והומואים, רדיפת אמונה דתית אחרת (הסונים רדפו את השיעים) ועוד. בזמן המנדט לערבים היתה נטיה לפוגרומים, כמו הפרעות בחברון ב1929 שהותנעו ע"י שמועות לא נכונות שהיהודים מחללים את אל אקצה. בפוגרומים ובמלחמת העצמאות, הערבים המקומים התעללו בשבוים ובגוויות המתים, ויצאו בתהלוכות נצחון עם ראשים כרותים של יהודים מונפים בחודם של מוטות. זו הסיבה שהיו מקרים שלוחמים שלנו העדיפו להתאבד על פני נפילה בשבי הערבים המקומים. כיום, בגבולות הקו הירוק יש לנו מיעוט ערבי של כ 20% , ואנו חיבים לנהוג בהם כשווים ולשלב אותם . אבל מנסיון של ארצות אחרות, כאשר המיעוט גדל מעל אחוז מסוים, נוצרים מתחים וסכסוכים קשים כך שעדיף לכולם לא להגדיל את אחוז המיעוטים ואפילו להקטין אותו (למשל להעביר את קו הגבול העתידי כך שאום אל פחם תעבור למדינה הפלסטינית). יהודה