yehuda-k

שמח שהסתדר טוב. חבל שאתה לא מעלה את ה"הופעה" ליו-טיוב. קראתי את הסיבה לכך ולא ממש הבנתי אותה. יהודה

אושריקו, כל הכבוד לך שאתה חוגג את יום העצמאות עם דגלים כפי שצריך. כשהמדינה הוקמה גם השמאלנים הכי קיצונים הבינו שזו מלחמת אין ברירה כדי להתקיים ושאם היינו נכשלים בה היינו נטבחים בכמויות. גם היום אם ניכשל נגיע למצב יותר גרוע מהשחיטה ההדדית שקימת בסוריה. חבל שעם השנים יום העצמאות הפך לסתם עוד יום חופש לחלק מאיתנו. יהודה

האם יש ביסוס לטענה שלימודים לתואר שאינו מקנה מקצוע, תורמים לצמצום פערים חברתים? כדי לסגור פערים חברתים נראה לי שצריך לעזור ברכישת מקצוע. מדוע שהמדינה תבזבז את כספי משלם המיסים על לימודים שאינם מועילים? אגב, אחת מתוצאות הסבסוד המיותר הזה היא שכר מנופח לבכירים בצד המנהלתי של אוניברסיטאות.

יום העצמאות הוא חג אמיתי. קיום המדינה ממש לא מובן מאליו גם כיום, ויש בהחלט מה לחגוג. יהודה

ההשוואה לסנאטור הרומאי מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס היא מחמאה. קאטו חזר על המוטו שלו ובסוף זה פעל. יהודה

תמיד זה היה כך. היו שלמדו לתואר במקצועות שאין להם ביקוש, ואחרי הלימודים התברר שאכן אין ביקוש למקצועות האלה. הסרטון המענין מדבר על חובות שהסטודנטים האמריקאים צברו כתוצאה מהלוואות שלקחו כדי ללמוד לתואר חסר השימוש. אצלינו בארץ משלם המיסים מממן שכר לימוד מאוד מאוד מסובסד באוניברסיטאות ולכן הסטודנטים האלה לא צוברים חוב, להבדיל מעמיתיהם בארה"ב. יהודה

סיפור ששמעתי- לאחר מלחמת העולם השניה הבריטים הקימו ועדה שבדקה את תפקוד המשק במלחמה. בנוגע למהנדסי מכונות (כולל גם מטוסים, אניות, רכב ועוד) הועדה מצאה שכאשר ניגשו לתכנון פרויקט חדש, המהנדס הראשי צייר סקיצה כללית ביד חפשית, המהנדסים הבכירים עיבדו זאת לסקיצה עם מידות, המהנדסים עיבדו זאת לתכנון מפורט ועל השוליה שרק התחיל לעבוד הטילו להוסיף טולרנסים. איך השוליה החליט על הטולרנסים? הוא לקח את המספר הכי קטן שחשב עליו, חילק אותו בשניים ורשם בשרטוט. כידוע טולרנס אמור להיות תוצאה של פיזור סטטיסטי של השגיאות כתוצאה מהצטברות השגיאות של כל החוליות בשרשרת. ואת זה סיפר מרצה לסטטיסטיקה תעשיתית . הסיפור הזה מאיר את אחד האלמנטים בתכנון. למען היעילות הגורמים העקרונים והחשובים (שלפעמים יש בהם משהו מתמטי) מטופלים אצל המעטים הידענים ובעלי הנסיון, והעבודה העיקרית (שכבר אין בה שימוש במתמטיקה של אוניברסיטה) מחולקת לרוב האנשים שרמת הידע והיכולת שלהם היא לא מי יודע מה. חישוב מאמצים במבנה או של זרימה מצריך פתרון של משוואות דיפרנציאליות, אבל בפועל נדיר ביותר שפותרים כך, יש כל מיני תוכנות ו\או חישובי יד שמתבססים על טבלאות של מקרים נפוצים, סופר פוזיציה, ניסויים ועוד, שמאפשרים את הפתרון בצורה יעילה, כשמשתתפים בו אנשים שלא ממש זוכרים \ יודעים משוואות דיפרנציאליות. חשבתי שכך זה גם במדעי מחשב, עיבוד אותות, הצפנה וכו'. זו ההנדסה שאני מכיר. האם כל מתכנת שעובד בפעולות על תמונות או שרק הבכירים המעטים, כמו בסיפור שכתבתי למעלה? היתה לי תמיד נטיה לחלק המתמטי אבל לא ראיתי שבפועל בעבודה ההנדסית יש לכך שימוש, אולי חוץ ממעטים מאוד. יהודה

לא מדויק. הפעולה שלך מבורכת ומאחל לך הצלחה בהמשך הפעולה. יחד עם זאת, הצעתי שבמסגרת הזמן שאתה תורם לקהילה, רצוי למצוא גם נתיב לטפל בשורש בעיה זו ורבות אחרות. לגירסתי הבעיה השרשית היא שיטת הבחירות שיוצרת נתק בין מה שהפוליטיקאים עושים \רוצים ובין מה שאנו רוצים. אם אתה מקבל את גירסתי זו ( וזה כמובן סימן שאלה גדול) צריך לנסות לשכנע עוד אנשים לתמוך בה. זהו כמובן מאמץ סיזיפי ארוך, ממושך ומתסכל אבל אין פתרון אחר למחלה של השלטון בארץ. העליתי את הכתיבה בויקיפדיה מכיון ששאלת על משהו אופרטיבי, אבל זה לא קשור להערה המרכזית שלי. יהודה

קודם כל, אני חוזר ומברך על המאמץ שלך, ובלשונך "הנסיון הקטן שלי לסייע". באשר לי ולצעדים אופרטיבים, מודה שאין כאלה. יותר מזה, עד עכשיו לא הצלחתי לשכנע ששיטת הבחירות היא שורש הבעיה, ושינוי שלה הכרחי כדי לשפר מהותית את המצב. מכאן כמובן עולה החשד שאני בכלל טועה בענין שיטת הבחירות , אלא שקימת טענה כי "ישראל היא אחת מחמש המדינות היחידות שלא קיימה סוג כלשהו של הליך דמוקרטי ישיר (משאל-עם כפי שמכנים זאת בישראל), יחד עם ארצות הברית הפדראלית, יפן, הולנד והודו." אז אולי בכל זאת יש יתרון לדמוקרטיה ישירה. לא יודע אם תקרא לזה אופרטיבי, אך בנוסף אני כותב בויקיפדיה האנגלית על ערכים הקשורים לישראל כגון מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. בערכים אלה שולטים הפרו ערבים ומי שקורא אותם מתרשם שנכונות הטענות הערביות כי : -הציונות תמיד שאפה לגרש מהארץ את כל ערביי ארץ ישראל וב 1948 הצד הישראלי תרם להפיכת מהומות קטנות בין יהודים וערבים למלחמה (מלחמת העצמאות) כדי שניתן יהיה להגשים את "החלום הציוני" לגרש את כל הערבים. - מדינת ישראל ניצלה הפגנת כוח לא משמעותית של מצריים ב 1967 כדי לפתוח במלחמת ששת הימים במטרה לממש את "החלום הציוני" להשתלט על עוד שטחים של מדינות ערביות שכנות. כמובן שאלה שקרים טהורים אבל הפרו ערבים באמת מאמינים בזה. מצד שני גם אנו לא צדיקים גדולים ועשינו גם מעשים מתועבים, אלא שבסה"כ מבחינה אוביקטיבית התיאור הישראלי של ההיסטוריה קרוב הרבה יותר למה שבאמת קרה מאשר התיאור הפרו ערבי. ברור לי כי הפרו ערבים לא ישוכנעו אבל חשוב למנוע הצטרפות של "סתם" אנשים לצד הפרו ערבי. הכוונה לאלה שמסתכלים מדי פעם בויקיפדיה כדי ללמוד \ לדעת מה באמת קרה. חשוב שיצטרפו עוד אנשים כי הויקיפדיה פועלת לפי קונסנסוס וכרגע אני הישראלי היחידי שכותב שם באופן קבוע (פחות בזמן האחרון) לעומת כמה וכמה פרו ערבים. האם אתה מכיר כאלה שמוכנים גם הם לכתוב בערכים אלה? יהודה

כל הכבוד על רוח ההתנדבות והיזמה. עם זאת, קצת לא נעים לי אבל : האמירה הזו שלך היא מאוד נכונה. כולנו יצורים לא הגיונים ופעמים רבות אנו פועלים בצורה שמנוגדת לטובתינו. חלק קטן מהאנשים עושה הרבה טעויות לא היגיוניות ואילו רוב האנשים עושים הרבה מאוד טעויות לא הגיוניות. יזמה כמו שלך היא מבורכת אבל מועילה למעט מאוד. אילו למשל היית מעלה ל יו-טיוב צילום של הרצאה שלך, זה היה אמור לעזור להרבה יותר אנשים. בפועל כנראה שלא יעזור כי רוב עצום מבינינו לא "יבזבז" את זמנו על צפיה בסרט כזה או בקריאה בספר\ חוברת\ אתר כזה . מכיון שיש גבול לכמות השעות והכסף שאתה יכול להשקיע בהתנדבות מבורכת כזו, אני מציע להפנות את המרץ הזה לתהליכים שאולי יובילו לרתימת הממסד לטובת מטרות כאלה. כידוע לכולנו הממסד מצפצף עלינו ועושה מה בראש שלו, ללא קשר לזהות המפלגה בשלטון. מי נמצא בממסד? אנשים רגילים, שרתמו את עצמם לקידום בעזרת פוליטיקה כאשר כל האמצעים כשרים: שקר, שחיתות, חנופה, בגידה בבריתות פוליטיות ועוד. מי שנכנס לפוליטיקה עם כוונות טהורות חיב להתאים עצמו לאמצעים השלילים האלה כדי לשרוד או שיפלט \ישהה בשוליים חסרי ההשפעה. הדרך לשינוי היא קשה אבל מאוד כדאית- שינוי שיטת הבחירות. טוב, אני יודע שאני חוזר על עצמי. מה הכוונה והתועלת בשינוי שיטת הבחירות: נניח שהיזמות שלך כוללות דרישה לקיום משאל עם שיאשר חינוך פיננסי חובה בגיל בית הספר, שיורה לבנקים למשכנתאות להכריח את לוקח המשכנתא ללמוד את המידע הבסיסי האוביקטיבי בנושא ועוד. - אם היינו מנהיגים משאלי עם כמו בשוויץ, היה אפשרי להחתים כמה עשרות אלפי אנשים לקיום משאל עם בנושא - אם לפחות חלק מחברי הכנסת היו נבחרים בבחירות איזוריות, קבוצה מספיק גדולה מהבוחרים היתה יכולה לפנות ל"קונגרסמאן" שלהם (כמו בארה"ב) וללחוץ עליו. מקווה שזה לא נראה כמו התנגדות ליזמה המבורכת שלך יהודה

חשבתי שבעבודה אין כל שימוש במתמטיקה הזו, אולי חוץ מעבודת מחקר טהורה. האם תוכל לפרט במידת האפשר? למשל איזה אלגברה ומה העבודה שדורשת שימוש באלגברה הזו? גם תשובה בהודעה פרטית זה בסדר. יהודה

לא קל למצוא ג'וב מושלם. למעשה, פעם אמר יובל נאמן (פיזיקאי דגול, קצין בכיר יוצא דופן ושר בממשלה) שכאשר עבר מתפקיד של קצין בכיר לעבודה של פיזיקאי , נראה לו יוצא דופן שמשלמים לו כדי שיעשה מה שהוא הכי נהנה ממנו, בעוד ש 99% של האנשים עובדים כדי להתפרנס ולא בגלל שהם באמת נהנים מהעבודה. רצונך ללמוד לתואר בתכנה ראוי להערכה אבל גם עם סיכון של עבודה קשה, בעיות פרנסה בזמן הלימודים, וסיכון שלא תצליח בלימודים או שבגמר הלימודים יהיה קשה למצוא עבודה. אם אתה מוכן לסיכון הזה אז סבבה. אם רצונך בפחות סיכון ובפחות מהשכר המקובל בהייטק, כדאי לנסות לעבוד למוסד ציבורי כמו עיריה, ממשלה, אוניברסיטה וכו'. החסרון שלפחות בהתחלה המשכורת לא משהו. היתרון היא עבודה כשהג'וב בטוח בלי השעמום של עבודה שחוזרת על עצמה כפי שתיארת. תראה לעובדים האחרים שאתה אדם נמרץ, וככזה כדאי שתלמד לתואר כלשהו בזמן העבודה הזו , מה שיסלק מכשול לקידום בתוך המוסד. עם הזמן ואם הממונים עליך יהיו מרוצים, תוכל להתקדם והשכר יהיה לא כזה נמוך. לאחר זמן, עם קצת מזל, הרבה מרץ ומוטיבציה, ועם תואר, תוכל להיות מנהל מחלקה וכו' עם שכר טוב. עם נסיון כמנהל מחלקה אולי תרצה לעבור למגזר הפרטי בתפקידי ניהול. קל זה לא יהיה. שיהיה לך בהצלחה יהודה

גאווה להיות נכד לסבא כזה. חבל אבל יש סיפורים רבים על יהודים שלא רצו לברוח, לצערי גם במשפחתי שלי. יהודים לא רצו לברוח גם בארצות אחרות למשל בהונגריה בקיץ 1944, לאחר שיהודי פולין כבר נספו, הגרמנים השתלטו על המדינה, ואייכמן ימ"ש ארגן והרג את יהודי הונגריה (פרט לאיזור בודהפשט). במשך 7 שבועות בלבד כ 450 אלף יהודים הונגרים נשלחו ברכבות למותם באושוויץ! כאשר חברי תנועות הנער הציוניות שלחו שליחים לקהילות היהודיות באזהרה שעומדים להרוג אותם, רוב התגובות היו של כעס על השליחים שמפיצים סיפורי זוועה ללא סיבה. לקריאה נוספת: מאמר של באואר על השואה הפתאומית של יהודי הונגריה. יהודה

לגבי הכמות המוגבלת: קראתי שכבר הרבה עשרות שנים, בכל רגע נתון מלאי הנפט הידוע הוא כ 20 שנה. נכון שלאחר זמן מה הצריכה מקטינה את הרזרבות אבל בינתיים מתגלים עוד מאגרי נפט. לגבי רעידות אדמה איני יודע אבל נוטה לחשוב שזה עוד ניפוח של עיתונאים שואפי סקופים לתוצאות מחקר קטן שלא נבדק כראוי. אין מוצא אחר מלבד חסכון והמשך השימוש בנפט. ארה"ב היא דוגמא רעה לחסכון כי מחירי הדלק שם זולים מדי ומעודדים בזבוז. הלואי שיתקיים מה שאתה אומר אבל כפי שקרה בעשורים האחרונים מתברר שאין מוצא אחר והאמצעי המעשי היחיד הוא חלקי- חסכון באנרגיה. בינתיים יש צרות הרבה יותר גדולות לרוב האנושות כמו חוסר במיים נקיים, מזון, תוחלת חיים קצרה ועוד. יהודה

הציבור בעולם מתנגד להפקת אנרגיה מכורים גרעינים ובצדק. דליפות רציניות של אשפה רדיואקטיבית אמנם לא מתפרסמות בתקשורת אבל קורות גם במדינות מפותחות כמו צרפת, יפן וארה"ב. האלטרנטיבה של יצור נקי של חשמל כמו מקרינת השמש או מהרוח היא עבודה בעיניים. באופן אבסורדי דווקא הטייקונים הם אלה שדוחפים את יצור החשמל הזה בגלל הרווחיות הגבוהה והלא מוצדקת. והנה סיפור כזה לדוגמא (עיתון "הארץ" היום, בתחתית העמוד). נשארה האלטרנטיבה של שריפת נפט, פחם וגז ששמזיקות ומזהמות, אבל עם הזמן לומדים להפחית יותר ויותר את הזיהום שלהם. וכמובן אין תחליף לחסכון באנרגיה ובנושא זה ניתן להתקדם בגדול. יהודה

יתכן שאתה צודק, ואם כך, המקור שעליו הסתמכתי ( http://paultan.org/2016/04/29/volkswagen-debuts-new-1-5-litre-tsi-ea211-evo-with-vtg-turbo-miller-cycle-higher-12-51-ratio-0w20-oil/ ) מטעה מכיון שהוא מציג תמונה שעוסקת בכמה מנועים ממשפחה זו תחת הכותרת "new 1.5 litre TSI EA211 evo " . לכן ניתן להבין שלמנוע חדשני זה תהיה גירסה של 3 צילינדרים, שאליה התיחסתי. יהודה עריכה- מצאתי את ההודעה המקורית של VW שלא מוזכרת בו גירסה של 3 צילנדרים. אם כך אתה צודק. ומאותה הסיבה אני מבין עכשיו מה רצה להגיד menir1 וגם הוא צודק.

חבל שאתה לא קורא כראוי לפני שאתה כותב. בפוסט הראשון שלי בשרשור זה מופיע ציור ולידו כתוב "as 3 or 4 cylinder" כלומר יש גירסת 3 צלינדרים למנוע החדש. אתה בטוח? מה הגיון לצרף תמונה של מנוע 3 צילינדרים לכתבה שמתרכזת בגירסת 4 הצילינדרים? יהודה

ההשוואה היא בין מנועים "פשוטים" וקטנים של דציה ושל VW . מה לא רלבנטי פה? הרעש והצלצולים אכן מתרכזים במנוע המסובך והגדול יותר של VW , ומטרתם השיווקית היא ליצור למנועי VW תדמית מתקדמת. השיווק הזה אכן פועל כפי שמוכיחים חלק מהתגובות פה , כמו: לכן, בין שאר הנקודות שהועלו בדיון, יש מקום גם להתיחס למנועי VW ולהגיד שזה לא מובן מאליו שמנועים אחרים שלהם מובילים את התעשיה. עובדה שמנוע חדש של VW (גירסה של 3 הצילינדרים) מיצר פחות מומנט ממנוע ותיק של דציה בנפח מנוע דומה. יתכן שההבדל הזה נגרם בגלל שוני טכנולוגי (אם מישהו מעונין לחפור בנושא) אבל גם יתכן שהמנוע הזה של דציה פשוט תוכנן טוב יותר. בשורה התחתונה , היה ראוי שתחזור בך מטענת הטעות. יהודה

השויתי מנוע של דציה למנוע בגודל דומה של היצרן VW שמלווה בשיווק של רעש וצלצולים. גם אם המנוע הקטן של VW לא מישם את הטכנולגיות האלה, איך זה שהוא מיצר פחות מומנט ממנוע "פשוט" של דציה? איפה הטעות? יהודה

http://paultan.org/2016/04/29/volkswagen-debuts-new-1-5-litre-tsi-ea211-evo-with-vtg-turbo-miller-cycle-higher-12-51-ratio-0w20-oil/ VW הכניסו במנוע מספר טכנולוגיות ידועות, אבל נראה שזו הפעם הראשונה שמנוע סדרתי משתמש בכולן. - מחזור מילר משפר את הנצילות התרמית ומאפשר יחס דחיסה מאוד גבוה של 12.5 / 1 . נדמה לי שמנוע כזה מגיב באיטיות ללחיצה על דוושת הגז. מענין איך הם פתרו את הבעיה. - השבתה של חצי מהצילינדרים בנסיעה רגועה, חוסכת עוד דלק. - הטורבו עם הגיאומטריה המשתנה יחד עם לחץ הזרקה גבוה יותר מאפשרים עוד הספק אבל גם גם חימום לטמפרטורות גבוהות יותר. האם צריך להשתמש במתכות אקזוטיות כדי לעמוד בטמפרטורות אלה? הוספת הטכנולגיות מיקרת את מחיר היצור. נראה מה תהיה ההשפעה על מחיר הרכב. - נפח מנוע 4 צילינדרים זה הוא 1500 סמ"ק. נפח הגירסה עם 3 הצילינדרים צריך להיות: 1125 סמ"ק = 4/ 3 * 1500 95 ניוטון * מטר הוא המומנט המקסימלי של המנוע בגירסתו החלשה.(לפי הכתוב בציור) לעומת זאת, מנוע 1149 סמ"ק של דציה סנדרו מיצר מומנט מקסימלי של 10.9 קג*מ. כלומר: 107 ניוטון * מטר = 9.8 * 10.9 קג*מ. מתברר שמנוע הדציה מיצר יותר מומנט מקסימלי מהמנוע של VW , עם כל הרעש והצלצולים. יהודה

עבורך ירידת הערך של הרכב היתה סבירה, כי קנית במבצע. אבל מי שקנה במחיר המלא 90 אלף ש"ח (?) ומוכר עכשיו ב 57 אלף, הפסיד 33 אלף כ 37% במשך פחות משנתיים, הפסיד לא מעט ובמיוחד שהרכב הוא פופולרי. יהודה

הכתיבה שלך נראית כמו מסע שיווק שמראה רק את החלק שנוח לכותב ומסתיר את החלקים האחרים. השאלה היא מדוע בשאר העולם הדיזל לא נמכר טוב. התשובה היא שרק באירופה יש אפלית מיסים ומחירים שמיטיבה עם רכבי הדיזל ו\או דלק הדיזל. מה טוב בזה? איפה ההוכחה? בינתיים יש רק הצהרות יצרן שלא נבדקו על ידי גורם חיצוני, ואפילו הצהרות אלה נמנעות מלהזכיר את זיהום פליטת החלקיקים. צריך לזכור שפליטת החלקיקים הורגת, בניגוד לזיהומי אויר אחרים שתורמים לאפקט החממה. כולנו רוצים מנועים יותר טובים, חזקים וחסכונים ושלא ייקרו בהרבה את מחיר הרכב, אבל לא רוצים שבדרך יפזרו הצהרות שחלקם אולי ריק מתוכן. יהודה

מרצדס השקיעו בפיתוח מנוע חדש וברור שמבחינה שיווקית הם צריכים להבליט את יתרונות המנוע. זה עדיין לא אומר שהמנוע החדש מסמן גל חדש ומוצלח של דיזלים נקיים במחיר סביר. הם הוסיפו למנוע זה הזרקת שתנן ( urea ) , טכנולגיה ידועה ולא חדשה שכבר משתמשים בה במנועי דיזל להקטנת פליטת תחמוצות חנקן. יכול להיות שהם ישמו טכנולגיה זו בצורה מעט יותר אפקטיבית מאשר המתחרים, שזה טוב. מה שלא טוב הוא חוסר ההתיחסות המדאיג לפליטת חלקיקים במנוע החדש. מענין אם הם היו מחליטים בזמנו לפתח דיזל חדש אם היו יודעים אז על שערורית הסתרת פליטת מזהמים בדיזל כמו בפולקסווגן וברנו. יהודה

נראה שאנו מסכימים לגבי הבריטים, שנקטו אמצעים כדי להוזיל את מחירי הרכב החדש לקונה הפרטי, אם ע"י קניה מסוכנות רכב או ע"י ליסינג לפרטיים. קימים כמובן הבדלים בין המצב בבריטניה ובין ישראל, כמו מה שהצבעת עליו: אין ידיעה מה היה אצלם פער המחירים בין המוסדי לפרטי, והאינדיקציה לקיום מחיר מופרז לקונה הפרטי היא שונה. באשר למצב אצלינו, יש פערים בינינו: - האם המחירים לקונה הפרטי הם מופרזים: הבאתי אינדיקציות למחירים מופרזים לקונה הפרטי , ואגב גם שר התחבורה ישראל כץ טוען כך. התרשמתי שלדעתך אין בעיה כזו. - איך מוזילים לקונה הפרטי: לדעתי הצעת זליכה (של פער של 5% בין המחיר לקונה הפרטי ובין הליסינג) היא הצעה טובה, והראיתי שגם בבריטניה פנו לכיוון דומה, אם כי לא זהה. לדעתך ולדעת FALOU זה לא פתרון. אין לי מה לתרום עוד לדיון הזה. יהודה

כרגע לא רואה צורך ב 2 ההצעות האלה. בכל מקרה, טוב שאתה מתענין בנושא, דבר די נדיר אצלינו. לדעתי שיטת הבחירות צריכה להיות מושתתת על אחריות אישית של הנבחר לבוחריו, ולכלול דמוקרטיה ישירה במידת האפשר: - דמוקרטיה ישירה: משאלי עם כמו בשוויץ, כאשר כל נושא שנתמך על ידי מספיק אזרחים עולה למשאל עם. גם בישראל יש משאל עם, אלא שהוא מוגבל כרגע לנושא אחד- אם וכאשר יוחלט להחזיר את השטחים. - בונוס חברי פרלמנט למפלגה הגדולה, כמו באיטליה, כדי ליצב את הממשלה. -הבחירות לכנסת צריכות להיות אישיות בלבד. חשוב שכל ח"כ ידע שהוא נותן את הדין לפני הבוחר בלבד ושאין יותר דילים, ועדי עובדים, לובי של נערי הגבעות וכו'. חלק (חצי?) יבחרו בבחירות איזוריות ב 2 סיבובי בחירות כמו בצרפת, ח"כ אחד לכל איזור. והחלק האחר יבחר ברשימות מפלגתיות, אבל הסדר ברשימה יקבע ביום הבחירות , בדומה לנורבגיה ופינלנד ( ולא בפריימריס, ועדה מסדרת וכו'), כאשר הבוחר יצביע לאחד המועמדים ברשימה ולא לרשימה עצמה. מועמד שיצבור יותר הצבעות, יגיע למקום גבוה יותר ברשימה. בעיות רבות יפתרו אם הח"כ ידע שהוא נותן את הדין לפני הבוחר בלבד (רמז: לוביסטים) רעיון שפועל היטב בארץ אחרת עבר את אחת המסננות בהצלחה ויש סיכוי טוב יותר שיפעל כראוי גם אצלינו, מאשר רעיונות שלא נבדקו כראוי ואח"כ נכשלו , למשל הבחירות הישירות לראשות הממשלה שהיו פה בסוף שנות ה 90. נכון. אגב, קראתי שבפועל הם לא יושמו . בעית המחירים הגבוהים לרכב פרטי אובחנה בבריטניה כתוצאה מהפרש המחירים שהזכרת. לדעתי גם אצלנו יש בעיה כזו, אבל כמובן לא כוללת סימפטום כמו בבריטניה. ציטוט קצת ארוך יותר מאשר קודם: ":Among the measures are Requiring suppliers to offer dealers who buy cars outright equivalent terms, including volume discounts, to those offered to fleet buyers. [*=left]Requiring suppliers to provide their dealers with regular statements of terms they are prepared to offer which reflect the terms given to fleet customers. [*=left]Dealers who buy a large quantity of new cars outright will therefore be able to benefit from the sort of volume discounts currently enjoyed by fleet customers and pass on the benefits to customers. [*=left]Prohibiting suppliers from discriminating in their dealings with contract hire companies by giving less attractive discounts if the end-user is not a fleet customer. This will allow contract hire companies to offer a better deal to their private customers and encourage more competitive pricing to private customers generally. " נכון שהציטוט הזה לא מתיחס לכל הקונים הפרטים אלא מדבר על שיפור מצב של חלק מהקונים הפרטים, אותם אלה ש"קונים" את הרכב מ contract hire companies לכן כתבתי קודם כי המהלך הבריטי דורש שויון במחיר במקרים המפורטים ובמידה מסוימת מחמיר אפילו יותר ממסקנת דו"ח זליכה שהפרש מחיר הרכב לרעת הקונה הפרטי לא יעלה על 5% יהודה .